מנחת בר-יהודה
 | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| סוג השדה | מסחרי | ||||||||||
| מפעיל | החברה הכלכלית חבל ים המלח | ||||||||||
| עיר סמוכה | ערד | ||||||||||
| קואורדינטות | 31°20′.5″N 035°23′.5″E / 31.333472°N 35.383472°E | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 386- מטר (1,266- רגל) | ||||||||||
| באתר רשות התעופה האזרחית | |||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   מנחת בר-יהודה | |||||||||||
מנחת בר־יהודה הוא מנחת הנמצא למרגלות מצדה. המנחת קרוי על שמו של ישראל בר יהודה, שר התחבורה לשעבר. הוגה ויוזם מלאכת בניין המנחת היה יהודה אלמוג, יושב ראש המועצה האזורית תמר באותה העת[1].
המנחת שוכן כשני ק"מ צפונית-מזרחית למצדה. בהיותו סלול על חוף ים המלח, זהו שדה התעופה הנמוך בעולם. השימוש במנחת מותנה בתיאום עם החברה הכלכלית חבל ים המלח.
היסטוריה
.jpg)
תכנון המנחת החל ב-1960 במטרה לאפשר קשר מהיר בין אזור עין גדי ומצדה ומרכז הארץ[2], ביוזמת יהודה אלמוג, ראש מועצה אזורית תמר[1]. באותה עת הגבול עם ירדן עבר מרחק קצר מצפון לעין גדי והנסיעה לאזור התמשכה שעות רבות, דרך צפון הנגב[1]. באפריל 1962 לאחר שהושלם התכנון בוטלה התוכנית עקב עלותה הגבוהה, התכנון הראשוני היה למסלול טיסה באורך 2,500 מטר שהצריך עבודות עפר נרחבות[3]. בסוף 1962 הוקם המנחת בכל זאת, על ידי חיל ההנדסה, עם מסלול טיסה לא סלול באורך 1,200[4]. מטרת התוכנית הייתה לפתח את התיירות באזור, אך באותה עת לא היו מלונות בים המלח, למעט אכסנייות בעין גדי, מצדה וסדום. עם זאת החברות "ארקיע", "אגד" ו"דן" הודיעו שיציעו חבילת נופש משולבת לטיולים באזור[5].
המנחת הושלם בסוף פברואר 1963[1]. הוא נחנך בטקס שנערך ב-17 במרץ 1963, בשם "שדה תעופה מצדה", עם נחיתה של מטוס ארקיע במקום[6]. תחילה ניהלה חברת ארקיע את המנחת ובאוגוסט 1963 הוא נמסר בחכירה לניהול בידי קואופרטיב "צאלים", קבוצה של 5 חברים שהתגוררו למרגלות המצדה וארגנן גם טיולים באזור[7]. אולם בספטמבר 1963 הודיע חברת ארקיע כי לא תפעיל יותר טיסות למקום עקב חוסר כדאיות כלכלית[8]. במהלך 1964 נגרם נזק למסלול הטיסה בעקבות שיטפון והוא חדל לפעול[9].
בנובמבר 1965 הוחלט לשפץ את המסלול, להפעיל את המנחת מחדש ולקראו לו על שמו של ישראל בר-יהודה שנפטר במאי של אותה שנה[10]. ב-14 בינואר 1966 נערך טקס לציין קריאת המנחת על שמו של בר יהודה, בנוכחות נשיא־המדינה, יו"ר הכנסת, שר־התחבורה, חברי כנסת ובני משפחתו[11].
במרץ 1969 החלה חברת ארקיע להפעיל טיסות סדירות למנחת משדה דב, פעמיים בשבוע, כעצירת ביניים בקו לאילת, במטרה לשרת את אורחי בתי המלון שהוקמו באותה עת בעין בוקק[12]. מאז הפעילה טיסות סדירות למנחת רק לסירוגין, לרוב בשילוב חבילות נופש לבתי המלון שלחוף ים המלח[13]. בסוף שנות ה-80 אף התחרתה עם חברה נוספת, בשם "כנרי", שהפעילה טיסות למנחת נווה זוהר[14][15]. המנחת הפסיק לשמש לטיסות סדירות בשנת 1997[16].
בשנת 2006, המריא מטוס קל מהמנחת והתרסק על הר המצדה עקב אי-שמירת גובה ביטחון, אך לא היו נפגעים בנפש באירוע זה[דרוש מקור]. באותה שנה חודשו שירותי התעופה מתל אביב למנחת, אם כי רק במטוסי פייפר קטנים, בהם מקום לטייס וחמישה נוסעים[16].
בשנת 2009, המועצה האזורית תמר השקיעה כ-5 מיליון שקל בשיפוצו וחידושו של המנחת. מטרת השיפוץ היה לשפץ את המסלול כך ששוב תתאפשר נחיתת מטוסי נוסעים של עד 50 מקומות (דוגמת המטוסים של ארקיע בקו אילת-תל אביב דאז)[17].
בשנת 2019, הגישה המועצה האזורית תמר לאישור הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, תוכנית לפיתוח המנחת כנמל תעופה בין-לאומי קטן ליעדים באירופה, עם מסלול באורך 2,000 מטר, מגדל פיקוח, טרמינל נוסעים, שירותי כבאות, בקרת גבולות ומכס[18].
החל משנת 2020 פועל בסמוך למנחת מרכז צניחה חופשית (Skydiving).
קישורים חיצוניים
- עירית רוזנבלום, בנג'י פייפר וצ'אי, באתר הארץ, 12 באפריל 2006
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 שלמה גבעון, מסלול נחיתה ב"מרתף העולם", מעריב, 3 במרץ 1963
- ^ דיון בהתקנת שדה תעופה עין־גדי, מצדה, הבוקר, 28 באפריל 1960
דנים על קו־אוורי לאיזור מצדה, דבר, 28 באפריל 1960 - ^ בוטלה התוכנית להתקנת שדה־תעופה לשירות תיירים ועובדים בחוף ם־המלח, על המשמר, 2 באפריל 1962
- ^ הוחל בהתקנת שדה־תעופה על שפת ים המלח, הארץ, 16 בנובמבר 1962
- ^ קוו תיירות משולב בטיסה ייפתח בקרוב לעיךגדי, למרחב, 9 בספטמבר 1962
- ^ מנחת למטוסים גדולים נחנכה אתמול למרגלות הר מצדה, הבוקר, 18 במרץ 1963
- ^ , קואופ "צאלים" חכר את שדה־התעופה במצדה, למרחב, 15 באוגוסט 1963
קוו התיירות למצדה יחודש ב־1 בספטמבר ע"יארקיע" ", למרחב, 25 ביולי 1963
קואופרטיב יפעיל שירותי נמל התעופה לרגלי הר מצדה, הארץ, 18 באוגוסט 1963 - ^ שדה התעופה במצדה לא ייפתח השנה, הארץ, 30 בספטמבר 1963
נמל התעופה במצדה לא יפעל לתנועת נוסעים, למרחב, 30 בספטמבר 1963 - ^ הוארכו המסלולים באילת ושדה־דוב, למרחב, 19 במאי 1964
- ^ שדה התעופה במצדה ייקרא ע"ש י. בר־יהודה, על המשמר, 30 בנובמבר 1965
שדה התעופה במצדה - על שם י. בר־יהודה, למרחב, 29 בנובמבר 1965 - ^ נחנך שדה "בר־יהודה" - שדה תעופה חדש לרגלי מצדה, על המשמר, 14 בינואר 1966
- ^ "ארקיע" הפעילה טיסות לים המלח, על המשמר, 27 במרץ 1969
- ^ לים המלח ב-30 דקות - טסים ארקיע מבלים מוריה, מעריב, 28 בינואר 1986
- ^ נווית זומר, תמיר שפר, מעשה סדום לארקיע, חדשות, 18 באפריל 1989
נווית, קו לוהט לים המלח, חדשות, 7 בפברואר 1989 - ^ קו טיסות סדיר לים המלח, חדשות, 11 ביולי 1989
- ^ 16.0 16.1 עירית רוזנבלום, חדש בים המלח: שירותי תעופה מתל אביב למנחת מצדה, באתר הארץ, 12 במרץ 2006
- ^ אורלי פלג מזרחי, 5 מ' ש' לחידוש מנחת מטוסים לחופי ים המלח, באתר גלובס, 18 במאי 2009
- ^ דניאל שמיל, השדה הנמוך בעולם: הוגשו תוכניות להפיכת מנחת מצדה לנמל תעופה בינלאומי, באתר גלובס, 2 ביולי 2019
| נמלי תעופה ומנחתים אזרחיים בישראל | ||
|---|---|---|
| נמלי תעופה בין-לאומיים | חיפה • בן-גוריון • רמון | |
| שדות תעופה | ראש פינה • הרצליה | |
| מנחתים | קריית שמונה • פיק • שמרת • אסיף • מגידו • הבונים • עין שמר • תנובות • ראשון לציון • בר-יהודה • ערד • באר שבע • שדה בוקר • קציעות • מצפה רמון • מישר • ספיר • קדמה | |
| לא פעילים | דלתון • ציקלון • עטרות • דימונה • עובדה (צבאי בלבד) • יטבתה | |
| נהרסו או פונו | בצת • שדה דב • קרני • קטיף • נווה זוהר • אילת | |
| מנחתים מאולתרים | מנחת עמק המצלבה • מנחת גבעת שאול | |
37708413מנחת בר-יהודה