חסידות מרקישוב
חסידות מרקישוב הייתה חצר חסידית שהתקיימה בארבעת העשורים שטרם מלחמת העולם השנייה, ענף מבית איזביצה והמשך ישיר לרבי צדוק הכהן מלובלין. אדמו"רי החסידות התגוררו בלובלין, מרקישוב (ומשם נגזר שם החסידות) וורשה.
היסטוריה
רבי אברהם משה ויינטרוב
אבי החסידות, רבי אברהם משה ויינטרוב, (סביבות ה'תרט"ו - י"ח בשבט תרע"ה[1] או תרע"ח[2]).
נולד בז'ליחוב[דרוש מקור], והיה חסידם ותלמידם המובהק של האדמורי"ם רבי יהודה לייב איגר ורבי צדוק הכהן מלובלין, ממשיכי דרכו של רבי מרדכי יוסף מאיזביצה.
לאחר פטירתו של רבי צדוק ללא צאצאים הוכתר רבי אברהם משה לממשיכו.
כרבו רבי יהודה לייב מלובלין, היה גם רבי אברהם משה מאחר בתפילתו ועוסק בהכנות שעות רבות. דברי התורה שהשמיע נחשבו לעמוקים ביותר.
תחילה ישב באחד מפרוורי לובלין, מאוחר יותר עבר לזליחוב ומשם למרקישוב על שמה נקרא "הרבי ממרקישוב". בשנת 1912 (ה'תרע"ב), עם התפתחות החצר, עבר ממרקושוב לאוטווצק הסמוכה לוורשה, שהייתה במקום מרכזי ונגיש יותר עבור החסידים הרבים שנסעו אליו.
נקבר בבית הקברות היהודי בוורשה.
בניו היו: רבי יהושע עוזיאל, ממלא מקומו; רבי חיים יהודה (נפטר בתרצ"ח); רבי אפרים ירחמיאל (נפטר בתרפ"ט)[3]. חתנו היה רבי עוזר צוועקין, מייסד בית הדפוס "שלמון" בלובלין.
רבי יהושע עוזיאל ויינטרוב
בנו רבי יהושע עוזיאל מילא את מקומו.
כאביו היה מאחר בתפילתו, ושיחותיו לחסידיו נמשכו שעות ארוכות.
מספר חסידיו היה מועט. לפי מחקר שערך החוקר מרצ'ין וודזינסקי (פול') בשיתוף אוניברסיטת פרינסטון עולה כי למרקישוב היו שני שטיבלך בלבד בפולין[4]. מסופר עליו כי היה שולח את חסידיו לנסוע לחצרות אחרות.
רבי יהושע עוזיאל מיעט להביע את דעתו בנושאים ציבוריים, אך תמך בהקמת אגודת ישראל והשתתף באחת מהאסֵפות הראשונות שלה בפולין. בשנת תרצ"ה היה בין החותמים על קריאה לתיקון בנושאי הסת"ם בפולין.
נפטר בגטו ורשה בשנת תש"ג ונקבר באוהל אביו. המקום נהרס במהלך מלחמת העולם השנייה, ומקום האוהל זוהה בשנת ה'תשנ"ט ושופץ מחדש.
חתניו היו: רבי משה זאב שצדרוביצקי (בנו של רבי מאיר שלום מקוברין-ביאליסטוק); רבי אריה לייב לברטוב בן ר' אייזיק מזאלושיץ ורבי צבי הירש פרידלינג - רב בביסקוביץ, ומו"ל כתב העת "הבאר".
אישים בחצר
בין חסידי מרקישוב:
- ר' יוסף קניגסברג - מנהל ישיבת חכמי לובלין.
- רבי יהודה לייב זילברברג - רב בגרודז'יסק ובליז'נסק[5].
לקריאה נוספת
- צבי מושקוביץ, מלאכי עליון, ירושלים ה'תשכ"ו, עמ' ל"ו-ל"ז.
קישורים חיצוניים
- רבי צדוק הכהן מלובלין ותלמידיו הרה"ק רבי אברהם משה ממרקישוב באתר נדברו.
- שושלת מרקישוב באתר "אידישע וועלט פארומס".
- ג. שמן, "האדמו"ר ר' אברהם משה", בתוך: ד. שטוקפיש (עורך), מרקושוב - חורבנה וגבורתה של העיירה מרקושוב, ישראל תשמ"ט, עמ' 113–114, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רבינו הרה"ק רבי אברהם משה ממארקשאוו זי"ע בגיליון "הילולא דצדיקיא" (הקישור אינו פעיל, 12/09/2024)
הערות שוליים
- ^ דוד הלחמי, "רבי אברהם משה וינטרוב ממרקישוב", בתוך: חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, עמ' ש"ע, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ ג. שמן, "האדמו"ר ר' אברהם משה", בתוך: ד. שטוקפיש (עורך), מרקושוב - חורבנה וגבורתה של העיירה מרקושוב, ישראל תשמ"ט, עמ' 114, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ ראו תמונת מצבתו. אצל הלחמי מופיע, בטעות, כי עלה לארץ ישראל.
- ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. המחקר בתרגום לעברית מובא כאן וכאן
- ^ נכדו שנקרא על שם רבי יהושע עוזיאל ממרקישוב הוא הסופר החסידי יהושע עוזיאל זילברברג.
39068381חסידות מרקישוב