רבי ישמעאל
| תקופת הפעילות | דור שלישי לתנאים |
|---|---|
| השתייכות | בית הלל, בֵּי רבי ישמעאל |
| רבותיו | רבי נחוניה בן הקנה, רבי יהושע בן חנניה, רבי אליעזר בן הורקנוס |
| תלמידיו | רבי מאיר, רבי יונתן, רבי יאשיה |
| בני דורו | רבי עקיבא, שמעון בן ננס |
רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים. בעל הברייתא על המידות שהתורה נדרשת בהן, וחברו של רבי עקיבא.
ביוגרפיה
בצעירותו למד תורה מפי רבי יהושע בן חנניה, שפדה אותו מן השבי. לאחר מכן למד מפי רבי נחוניה בן הקנה ומפי רבי אליעזר בן הורקנוס. כן קשר רבי ישמעאל יחסי ידידוּת אמיצים עם רבי עקיבא, שהיה בר פלוגתא גדול שלו בהלכה. רבי ישמעאל התגורר בכפר עזיז שבדרום יהודה ליד גבול אדום, ומשם היה מגיע ליבנה כדי לדון עם החכמים בענייני הלכה. כשגלתה הסנהדרין לאושא נדד עמה גם רבי ישמעאל. התנא הנודע בן עזאי הביע צער שלא למד אצל רבי ישמעאל, לאחר ששמע דברי הלכה בשמו מרבי יונתן.[1]
שיטתו
בבית מדרשו של רבי ישמעאל הושתת הלימוד על פשוטו של מקרא והיגיון, ולא על פלפולים המבוססים על אותיות יתרות או חסרות במקרא. כן נקט בגישת "דיברה תורה כלשון בני אדם"[2]. זאת בניגוד לשיטתו של רבי עקיבא, שהיה מפלפל, ומרבה לדרוש אותיות ומילים. רבי ישמעאל הרבה להביא משלים לדינים שונים. בהלכה נקט את שיטתם של בית הלל.
בתלמוד שכיחה מחרוזת המילים "תנא דבי רבי ישמעאל", שמובאת בפיתחן של ברייתות ששָנה החכם מבית מדרשו של רבי ישמעאל.
מתורתו של רבי ישמעאל עולה כי הוא היה מיוחד באהבת ישראל[3]. כן מובא בשמו, שפתרון בעיות הפרנסה צריך להשתלב עם לימוד התורה שהיא המצווה הגדולה ביותר[4].
רבי ישמעאל היה חכם גדול ובקי באגדות. רוב המאמרים שנמסרו בשם "תנא דבי רבי ישמעאל" או "דבי רבי ישמעאל תנא", הם מאמרים באגדה ולא בהלכה[5]. מסיבה זו, כאשר נפטרו בניו, נכנסו כמה מהתנאים לנחמו (רבי טרפון, רבי יוסי הגלילי, רבי אלעזר בן עזריה, רבי עקיבא), ורבי טרפון הזהירם לומר את האגדות באופן מסודר שכן רבי ישמעאל בקי באגדות[6].
הכללים למדרש
ערך מורחב – שלוש עשרה המידות של רבי ישמעאל
רבי ישמעאל הוא בעל הברייתא שמביאה את שלוש עשרה ה"מידות שהתורה נדרשת בהן", שהן שיטות לדרשת הפסוקים ומציאת העולֶה מתוך הכתוב, שלא נאמר בו במפורש.
רבי ישמעאל העדיף את שיטת הלימוד ב"כלל ופרט", שמתמקדת ביחסי הכללים והפרטים המפורשים בכתוב, ועל פיהם נרמז מה שלא נכתב, לעומת רבי עקיבא שדרש ב"ריבוי ומיעוט", שיטת-מדרש שמתייחסת אל הפרטים כעצמאיים, ואינה מחשיבה אותם כפירושו של הכלל. ההבדל בין שתי השיטות מתבטא בהיקף הדברים אותם לומדים מן הכתוב[7].
יופיו
לבד מגדולתו בתורה, נודע רבי ישמעאל ביופיו הבלתי-רגיל. יופיו מוזכר באחדים מסיפורי חז"ל.
בעת חורבן בית המקדש, והוא ילד קטן, נשבה רבי ישמעאל, נלקח לרומא והוחזק שם בבית אסורים. רבי יהושע בן חנניה הגיע באחד ממסעותיו לרומא, ושם גילו את אוזנו כי בבית האסורים נמצא ילד יפה עיניים. עמד רבי יהושע בפיתחו וקרא בקול גדול את הפסוק (ישעיה, מ"ב, כ"ד): "מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים?" והנה שמע מבית האסורים קולו של ילד, שהמשיך מזכרונו את הפסוק: "הלוֹא ה' זוּ חטאנו לו ולא אָבוּ בדרכיו הָלוֹך, ולא שמעו בתורתו". שמע זאת רבי יהושע ואמר: מובטחני בו שיהא מורה הוראה בישראל, ולא אזוז מכאן עד שאפדה אותו בכל סכום שיידרש". רבי יהושע שילם את הסכום הגבוה שנדרש, ופדה אותו. לימים הגשים הנער את הציפיות שתלה בו פודהו, והיה לאחד מגדולי ההוראה בישראל[8]. יש שמטילים ספק בזיהוי סיפור הפדיון עם רבי ישמעאל זה (ראו בפרק הבא).
היופי מוזכר בדבריו של רבי ישמעאל גם בהקשר של סיפור על אדם שהדיר עצמו מאשתו ולא אבה לראותה, עד שהלכה לרבי ישמעאל והתייפתה, והנדר הותר לאחר שבעלה לא זיהה אותה: "ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנאה, והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה. אמר לו רבי ישמעאל: בנִי, מִזו נדרת? אמר לו: לאו. והתירהּ רבי ישמעאל. באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן. וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: בנות ישראל על רבי ישמעאל בכינה. וכן הוא אומר בשאול (שמואל ב', א', כ"ד): בנות ישראל אל שאול בכינה"[9].
בלבול בזיהוי
הזיהוי של "רבי ישמעאל" כ"רבי ישמעאל בן אלישע" שנוי במחלוקת. במקורות נזכר גם "רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול", וזה מוסיף על המבוכה. ואכן, בספר "סדר הדורות"[10] מוזכרת האפשרות שהיו שלושה "רבי ישמעאל".
רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה כהן גדול בבית המקדש, והוצא להורג יחד עם רבן שמעון בן גמליאל הזקן, בסמוך לחורבן הבית[11], ולפי זה היה בדור הראשון לתנאים. ואולם, "רבי ישמעאל" סתם הוא חברו של רבי עקיבא, מן הדור השלישי לתנאים, ותלמידיו הם בני הדור הרביעי. על כן, מוזכר בספר "סדר הדורות" ובמקורות נוספים[12], אלו שני אישים שונים.
דעה נוספת גורסת שזוהי אישיות אחת, ור' ישמעאל לא היה כהן גדול בבית המקדש השני, אלא בזמן הקצר של חידוש העבודה בימי מרד בר כוכבא[13]. אולם, לשיטה זו סותרים המקורות שמספרים על הוצאתו להורג יחד עם רשב"ג הזקן, שהיה בדור הראשון לתנאים. כמו כן, בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ב עמוד ב' מובא סיפור שהטה נר בשבת בשגגה וכתב על פנקסו "לכשיבנה המקדש אביא חטאת שמנה", ומשמע שהמקדש לא היה קיים בימיו.
גם הזיהוי של "רבי ישמעאל" סתם עם "רבי ישמעאל בן אלישע" (לא הכהן הגדול[14]) אינו מוסכם על הכול. "רבי ישמעאל בן אלישע" מוזכר, לדוגמה, בסיפור הפדיון ברומא על ידי רבי יהושע[15]. "סדר הדורות" מביע פקפוק באפשרות שרבי ישמעאל (סתם), חברו של רבי עקיבא, היה ילד בזמן חורבן הבית. אבל, מעשה שמופיע בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, דף י"ב עמוד ב') בשם "רבי ישמעאל בן אלישע", מופיע בירושלמי (מסכת שבת, פרק א', הלכה ג') בשם "רבי ישמעאל" סתם, ויש שלמדו מכאן הוכחה שזהו אותו חכם[16].
ב"סדר הדורות" מועלית השערה שרבי ישמעאל בן אלישע הוא נכדו של רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול[17].
באטלס "עץ חיים", של הרב רפאל הלפרין (שליקט וסיכם מספרי החוקרים מכל הדורות), מסיק ששני "רבי ישמעאל בן אלישע" היו:
- "רבי ישמעאל" סתם - הוא רבי ישמעאל בן אלישע - חברו של רבי עקיבא, דור שלישי לתנאים.
- "רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול" - מעשרה הרוגי מלכות, דור ראשון לתנאים.
בספר דורות הראשונים[18], נכתב שהנהרגים בעשרה הרוגי מלכות היו רבי שמעון בן הסגן (בנו של רבי חנינא סגן הכהנים), ורבי ישמעאל בן אלישע חבירו הצעיר של רבי עקיבא. שניהם נשבו ונהרגו בדרום יהודה, תקופה קצרה לפני מרד בר כוכבא.
לקריאה נוספת
- אברהם יהושע השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, לונדון 1962, הוצאת שונצינו.
- בנימין לאו, "רבי ישמעאל: דברה תורה בלשון בני אדם", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 199-195.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רבי ישמעאל בעל הברייתות |
- הרב אהרן הימן, "רבי ישמעאל בן אלישע", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 829-819, באתר היברובוקס
- רבי ישמעאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ציון מקום קבורתו של רבי ישמעאל בעל הברייתות ליד מפלי פרוד
- רבי ישמעאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ע' עמוד ב' - דף ע"א, עמוד א'.
- ^ בבלי, סנהדרין סד ע"ב.
- ^ "רבי ישמעאל אומר הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל האדם בשמחה" משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ה עמוד ב'
- ^ אברהם יהושע השל, תורה מן השמים, מבוא.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח עמוד ב'
- ^ מידות הדרש: רבי עקיבא ורבי ישמעאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ח עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת הוריות, פרק ג', הלכה ד'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"ו עמוד א'.
- ^ ר' יחיאל ב"ר שלמה היילפרין, אב"ד מינסק, נולד בערך בשנת ה'ת"כ (1660).
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ח עמוד ב' ורש"י שם; אבות דרבי נתן לח, ג; מסכת שמחות (מן המסכתות הקטנות), פרק ח; ועוד.
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ק"ד עמוד א' בתוספות ד"ה אמר.
- ^ מ' בר, "הר הבית ובית המקדש במשנתו של רשב"י", בתוך פרקים בתולדות ירושלים בימי בית שני.
- ^ אם כי, יש לציין, שלפעמים כשמוזכר "רבי ישמעאל בן אלישע" הכוונה היא לרבי ישמעאל כהן גדול.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ח עמוד א'; הובא לעיל.
- ^ ראו באטלס "עץ חיים" של הרב רפאל הלפרין, כרך ד', ערך "רבי ישמעאל" (עמ' 240).
- ^ וכן כתב גם הרב אהרן היימאן ב"תולדות תנאים ואמוראים". וראו אטלס "עץ חיים", שם, ערך "ר' ישמעאל בן אלישע" (עמ' 241).
- ^ חלק א, כרך ה, פרקים מו-מז
| תקופת חייו של רבי ישמעאל על ציר הזמן |
|---|
 |
32365355רבי ישמעאל