רבי שמעון בן הסגן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי שמעון בן הסגן (או סתם בן הסגן ולפעמים גם הסגן) היה תנא (כהן) בן הדור השני או השלישי. בנו של רבי חנינא סגן הכהנים.[1]

בספר דורות הראשונים[2] כתב כי בניגוד לתפיסה המסורתית שהנהרגים בעשרה הרוגי מלכות היו רבן שמעון בן גמליאל הזקן ורבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, קיימות מספר הוכחות לכך שהם היו רבי שמעון בן הסגן ורבי ישמעאל בן אלישע חברו הצעיר של רבי עקיבא. שניהם נשבו ונהרגו בדרום יהודה, תקופה קצרה לפני מרד בר כוכבא.

מאמריו בספרות חז"ל

רבי שמעון נזכר במשנה (כתובות ב ח, מנחות יא ט) ותמיד מצוטט על ידי רבן שמעון בן גמליאל. נזכר גם פעמים בודדות בתוספתא (ראש השנה ב,ט ; כתובות ב,ג). כדוגמה, רבי שמעון בן גמליאל מצטטו לגבי המידות המדויקות של פרוכת היכל המקדש והחלפתו וטבילתו פעמיים בשנה (משנה שקלים בתלמוד ירושלמי ח ב). וכיוון שרוב מאמרי רבי שמעון בן הסגן עוסקים בענייני עבודות המקדש, מסיק בעל ספר היוחסין כי רבי שמעון פעל בעצמו בעבודות המקדש בתור כהן.[3]

לקריאה נוספת

מרדכי מרגליות, "ר' שמעון בן הסגן", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת "יבנה", עמ' 346.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רמב"ם, הקדמה לפירוש המשנה
  2. ^ כרך ה', פרק לח.
  3. ^ {{גם מאמריו שאינם קשורים בתיאור המקדש או בעבודתו, קשורים להיותו כהן. במשנה כתובות (ב,ח) הוא מדבר על אופן יחוס הכהונה, ובתוספתא רה"ש (ב,ט) הוא עוסק בקידוש החודש שנעשה גם הוא במקדש.}}
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27794180רבי שמעון בן הסגן