תנאים (אירוסים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "שטר תנאים" מפנה לכאן. לערך העוסק באלבום של אברהם פריד, ראו שטר התנאים.

תנאים הם מנהג קדום שהונהג בקהילות ישראל, הנערך בין זוג מאורס, בו שני הצדדים מתחייבים לקבל על עצמם מספר תנאים הקשורים ליחס בין החתן והכלה ולנישואיהם. התנאים כוללים בין היתר את התאריך שבו לכל המאוחר תתקיים החתונה, ואת ההתחייבות הכספית של כל אחד מן הצדדים לטובת בני הזוג. התנאים מהווים התחייבות קניינית,[1] ובמקרה של הפרת התנאים (ביטול השידוך) משלם הצד המפר סכום כסף כפיצוי. התנאים נחתמים בשטר על ידי עדים.

עריכת התנאים

נוהגים לכבד אדם גדול (רב) בסידור וקריאת התנאים. החלת התנאים נעשית באמצעות קניין סודר. על קיום התנאים ותשלום הפיצוי במקרה של ביטול התנאים ערבים שני ערבים - מצד החתן ומצד הכלה. בדרך כלל נוהגים שלא לכתוב את הסכומים שעליהם מתחייבים, אלא שני הצדדים נדברים ביניהם קודם האירוסין, ובשטר רק כותבים שמתחייבים "כמדובר". לאחר קריאת התנאים, נהוג לשבור צלחת, זכר לחורבן.

תנאים בעל פה

גם לתנאים בעל פה יש תוקף קנייני. בכמה מקומות בתלמוד בבלי מובא:

אמר רב גידל אמר רב כמה אתה נותן לבנך כך וכך לבתך כך וכך עמדו וקדשו קנו הן הן הדברים הנקנים באמירה

.

כלומר, גם בדיבור יש קניין כאשר מסכימים על התנאים באירוסין. הגמרא בכתובות[2] מסבירה שיש תוקף לקנין עקב ההנאה שיש כשמתחתנים.

הגבלות בתנאים בעל פה

  • רשב"ם סבר כי רק כאשר התנאים מוסכמים מתוך הקידושין, הם נחשבים. אולם בזמן אחר אין להם תוקף קנייני לתביעה בבית דין.
  • רבנו תם חילק בין נישואים ראשונים, שבהם יש קירוב דעת גדול בין האב לחתן, אולם בנישואים שניים אין תוקף קנייני.
  • התנאים בעל פה קיימים רק כאשר האב מתנה, אולם כאשר אחיה או אמה מתנים, אין תוקף קנייני.[3]

זמן עריכת התנאים

לפי מנהג יהדות אשכנז, התנאים נערכים עוד בשעת האירוסין, כך שמיד עם ההחלטה להשתדך מקיימים את טקס התנאים. לפי מנהג החסידים עורכים את התנאים רק בזמן החתונה לפני החופה. לפי המנהג לקיים את הטקס בנפרד, נוהגים לעשות סעודה לכבוד התנאים ולדבר בשבח בני הזוג.

נוסח שטר התנאים

שטר תנאים על פי נוסח "נחלת שבעה"

הנוסח לשטר התנאים גם הוא תלוי במנהגים. רוב בני אשכנז משתמשים בנוסח "נחלת שבעה",[4] הנוסח נפתח בשפה מליצית:

בסימן טוב ובמזל טוב, יעלה ויצמח כגן רטוב, וה' הטוב יאמר לדבק טוב, מצא אשה מצא טוב, ויפק רצון מה' הטוב.

בהמשך בני הזוג מתחייבים ביניהם לחיות באהבה ואחווה בשלום ורעות, כמו כן הורי שני הצדדים מתחייבים להלביש את בניהם במלבושי כבוד, ולתמוך בסכום מסוים בבני הזוג, ולבסוף קובעים מועד אחרון לחתונה.

הנוסח החסידי הנערך בסמוך לחתונה מקוצר יותר ומכיל רק התחייבות לחיות בשלום.

המנהג הספרדי הוא שלא לעשות כלל תנאים לפני החתונה.

התנאים בספרות

הסיפור הקצר "תנאים",[5] מאת הסופר היהודי-צ'כי וויטייך רקאוס (Vojtěch Rakous), נותן תיאור הומוריסטי של עריכת תנאים בקהילה יהודית כפרית בצ'כיה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

נוסחאות שטר תנאים

הערות שוליים


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34074363תנאים (אירוסים)