יחסי אישות (הלכה)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


Qsicon Achtung.svg דף זה אינו מוצג בפני קוראי מהדורת נוער

יחסי אישות
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר שמות, פרק כ"א, פסוק י'
משנה משנה, מסכת כתובות, פרק ה', משנה ה'
תלמוד בבלי מסכת נדרים, דף כ', עמוד ב'
משנה תורה לרמב"ם ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"א, הלכה ט' - טו
שולחן ערוך שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"מ
שולחן ערוך, אבן העזר, סימן כ"ה
ושולחן ערוך, אבן העזר, סימן ע"ו
ספרי מניין המצוות ספר המצוות לרמב"ם, לאו רס"ב
ספר החינוך, מצווה מ"ו
ספרות הלכתית נוספת אגרת הקודש המיוחסת לרמב"ן
בעלי הנפש לראב"ד, שער הקדושה
חיבור האדם אל אשתו כראוי – [הרי הוא] בדמיון בריאת שמים וארץ... בניין העולם ויישובו, ונעשה בו שותף למעשה בראשית

– אגרת הקודש המיוחסת לרמב"ן, אות ב

יחסי אישות בעגה יהודית הלכתית, הם תשמיש המיטה בלשון חז"ל. בהלכה ישנה הדרכה מפורטת לגבי האופן שבו יש לקיים יחסי אישות, כולל התייחסות למקום, לתדירות, לעיתוי, וכן לדיבור, למחשבה ולכוונה.

איש ואישה נשואים מחויבים זה לזה לקיום יחסי אישות, חוץ מזמן הנידה שבו הם אסורים זה על זה. תדירות חובת קיום היחסים בהלכה נקבעת באופן המותאם למצבם של בני הזוג. בהלכה ישנן דוגמאות הקובעות פרקי זמן של בין אחת ליום ועד אחת לחצי שנה, לפי עיסוקו של הבעל. מחויבותו של הבעל לקיום היחסים מכונה מצוות עונה, אך לפי הפסיקה די בכוונתו לשמח את אשתו כדי להפוך אותם לדבר מצווה.

יחסה של היהדות לתשמיש המיטה קשור באופן מהותי ליחסה לצרכים גופניים בכלל, כגון אכילה, שתייה וכדומה. הרמב"ם כותב כי האדם צריך לכוון כל מעשיו לידיעת הבורא ועבודתו, ובפרט שהאכילה, השתייה ואף הבעילה ייעשו לשם בריאות הגוף והנפש כאמצעי לעבודת הבורא[1], כמאמר הפסוק: "צדיק אוכל לשובע נפשו"[2].

לקריאה נוספת

  • אלישיב קנוהל, איש ואשה - זכו שכינה ביניהם - פרקי הדרכה לחתן ולכלה, עין צורים תשס"ג[3]
  • רן דוד כלילי, הדריכני באמתך - ספר הכשרה, הכוונה והרחבה להדרכת חתנים, מעלה אדומים תש"ע
  • משה אהרון שוחטוביץ, בנין הבית, ירושלים תש"ע - מאמרי הדרכה בעניין קדושת הבית היהודי
  • יעקב שכנזי, שושנת העמקים, ירושלים תשס"ד - בעניין קדושת מצוות הבית
  • רפאל מנחם שלנגר, משכן ישראל, ירושלים תש"נ - בענייני קדושת האישות
  • נהוראי שמעונוב, במותר לו (קונטרס), תל אביב תשס"ח - בירור בענייני קדושה וטהרה
  • ישראל אליהו וינטרוב, שהכל ברא לכבודו - יסודי מצוות הבית, בני ברק תשס"ו (נכתב על ידי תלמידו)
  • יצחק אייזיק סילבר, יסודות הבית וקדושתו, ירושלים תשס"ח

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. "צריך האדם שיכוון לבו וכל מעשיו כולם לידע את השם ברוך הוא בלבד... יעשה דברים האלו כדי שימצא דברים שהגוף צריך להם מאכילה ושתייה וישיבת בית ונשיאת אשה וכן כשיאכל וישתה ויבעול לא ישים בלבו לעשות דברים האלו כדי ליהנות בלבד עד שנמצא שאינו אוכל ושותה אלא המתוק לחיך ויבעול כדי ליהנות אלא ישים על לבו שיאכל וישתה כדי להברות גופו ואיבריו בלבד... וכן כשיבעול לא יבעול אלא כדי להברות גופו וכדי לקיים את הזרע" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק ג', הלכה ב')
  2. ספר משלי, פרק י"ג, פסוק כ"ה
  3. הספר עצמו לא מתייחס לנושא אלא החוברת המצורפת עת דודים- הדרכה לחיי אישות מנקודת מבט תורנית.