רבי זאב וולף רבינוביץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף זאב וולף רבינוביץ')
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ ידוע בשל, פעילות בולטת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי זאב וולף רבינוביץ'
לידה ד' בטבת ה'תרי"ט
דומצ'בה, ליד ברסט, האימפריה הרוסית
פטירה 29 באוגוסט 1925 (בגיל 66)
י"ח באלול ה'תרפ"ה
דומצ'בה, ליד ברסט, פולין

רבי זאב וולף רבינוביץ (בכתיב יידי: ראבינאוויטש; ד' בטבת ה'תרי"טי"ח באלול ה'תרפ"ה, 29 באוגוסט 1925) היה תלמיד חכם, מחבר ספרים ומאמרים בתחום חכמת ישראל. הוא נודע בזכות ניתוחיו המעמיקים של התלמוד בבלי, התלמוד ירושלמי, משנה תורה לרמב"ם ועל תולדות התנאים והאמוראים.

ביוגרפיה

נולד ד' בטבת ה'תרי"ט בדומצ'בה, עיירה הסמוכה לברסט שבהאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). אביו, רבי חיים שלמה (חיים זלמן) רבינוביץ'[1], ואמו, הדס[2], בתו של רבי שמעון יהודה לייב, גידלו אותו ברוח התורה. בילדותו למד בישיבות מקומיות והצטיין בלימודיו.

בשנת ה'תרל"ז (1877) נישא לאסתר מלכה בת רבי יצחק אלכסנדר פדואה[3]. הוא התגורר רוב חייו בדומצ'בה, שם עסק בלימוד תורה ובכתיבת חיבוריו.

נדודים במלחמת העולם הראשונה

במהלך מלחמת העולם הראשונה נאלץ הרב רבינוביץ' לעזוב את ביתו ולנדוד עקב המלחמה:

בו' באלול תרע"ה (אוגוסט 1915), לאחר שברסט נשרפה, עבר לגאראדיי שבפלך מינסק. בי"ג בתשרי תרע"ו (ספטמבר 1915) עבר לנעסוויזש. בי"ח באדר א' (פברואר 1916) הגיע לפולטבה שבאוקראינה. בד' בשבט תרע"ט (ינואר 1919), לאחר תקופה תחת שלטון הבולשביקים, חזר לברסט, שם גילה שביתו נהרס. רבינוביץ' נפטר בי"ח באלול ה'תרפ"ה, 29 באוגוסט 1925 בדומצ'בה ונקבר שם.

פעילות תורנית

הרב רבינוביץ' התמקד בלימוד ובמחקר של מקורות יהודיים מרכזיים, כגון התלמוד והרמב"ם. הוא פרסם מאמרים בכתבי עת תורניים ידועים, ביניהם:

תרומתו התורנית התאפיינה בחריפות מחשבתית וביכולת לנתח לעומק טקסטים מורכבים.

ספריו

הרב רבינוביץ' חיבר מספר ספרים, שרובם פורסמו לאחר מותו:

ספרו "שערי תורת ארץ ישראל", נדפס על ידי אחיינו (בן אחות אשתו) משה לובטקין, ונדפס בירושלים, ת"ש.

ספרו "שערי תורת בבל", נשאר בדומברוב, ובשנת תשי"ח נסע בנו רבי יצחק, ומצא שם את הכתב יד[7], והדפיסו, בשנת תשכ"א.

בנוסף, כתב פירוש על התורה והגהות על ארבעה טורים, אך אלה לא נדפסו.

מאמריו

משפחתו

בנו, יצחק, היה אחראי לפרסום ספריו לאחר מותו. חתנו, מרדכי ליבובר.

מורשת

ספריו של הרב רבינוביץ' ממשיכים לשמש מקור ללימוד ומחקר בקרב חוקרי תלמוד והלכה. הוא זכור כדמות משפיעה ביהדות ליטא, והשפעתו ניכרת עד היום.

לקריאה נוספת

  • "לתולדות המחבר ז"ל", שערי תורת ארץ ישראל
ביקורת על הספר "שערי תורת ארץ ישראל"
ביקורת על הספר "שערי תורת בבל"

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נפטר ז' בכסלו תרע"ב, בן רבי מיכאל, נפטר בעיר שרשוו, בן רבי דוד, רבה של העיר מיר דליטא, נפטר שם כ"ח בטבת תר"ו, בן רבי צבי הירש סגי נהור, נפטר בווילנא כ"ב בשבט תקפ"ה, בן רבי אברהם נפטר ט' בטבת תקנ"ד, בן רבי אברהם, דיין ברוזינאי, נפטר שם י"א בשבט תפ"ו, בן רבי אריה ליב פאלאק.
  2. נפטרה תרס"ח, בת 74 שנה.
  3. נולדה ב-14 במרץ 1860, נרצחה על ידי הנאצים יחד עם שתי בנותיה, חיה, דבשה, בד' בחשוון תש"ג.
  4. לרשימת המאמרים שפרסם ב"תל תלפיות", ראו: תל תלפיות: כתב־עת תורני – מפתחות א, ירושלים: מעין החכמה, תשכ"ח, עמ' רכא–רכג.
  5. לרשימת המאמרים שפרסם ב"שערי תורה", ראו: מפתח לירחון תורני "שערי תורה", ניו־יורק: המכון לחקר בעיות היהדות החרדית, תשל"ו, עמ' 218.
  6. זאב וואלף ראבינאוויטץ, "בקורת תהיה" (בקורת על ספר "משביח" לר' משה שמעון זיוויץ), הצופה לחכמת ישראל יא (תרפ"ז), עמ' 86–93.
  7. ראו: שניאורסון, מנחם מנדל בן לוי יצחק, אגרות קודש - יז (קיץ תשי"ח), ניו יורק תש"מ אגרת ו'שצח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) וקונטרסי תשורה משמחות חסידות חב"ד, תשורה - תשפ"ב (וילהלם), באתר אוצר החכמה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

זאב וולף רבינוביץ'40764449Q133340581