נתן דצוציתא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נתן דצוציתא
מקום קבורה צפת
השתייכות אישיות מזמן התנאים או אחד מאמוראים

נתן דצוציתא מוזכר בתלמוד ובמדרשים כבעל תשובה בולט[1], ששימש דוגמה לדורות הבאים. זהותו וזמנו שנויים במחלוקת.

סיפורו

במקורות מסופר על עשיר אחד שנתן עיניו באשת איש אחת וחלה בלבו בשל אהבתו אותה, ולמרות שהרופאים אמרו שאין לו רפואה אלא שיממש את רצונו, אסרו זאת חכמים. כעבור תקופה הוצרכה האשה ללוות ממנו בכדי לכסות חובות בעלה ולשחררה מכלאו, ומתוך דוחקה הסכימה ללכת אליו, על אף שידעה על סיבת חוליו. כשבאה לפניו תיארה את גודל השעה בה הוא יכול לרכוש עולם הבא לנצח, אם יתגבר על יצרו. ואכן, הוא כבש את יצרו, נתן לה את הסכום שביקשה, והבריא.

לפי רב ניסים גאון - כעבור זמן השקיף רבי עקיבא מהחלון, והבחין באיש רוכב על סוס, ועל ראשו "זיו גדול וזוהר ומזהיר כשמש". וכששאל את תלמידיו, מי הוא זה הרוכב על הסוס ענו לו, זהו "נתן העבריין". שאל אותם אם הם רואים דבר מה על ראשו וכאשר נענה בשלילה ביקש רבי עקיבא להביא את נתן אליו. בשמוע רבי עקיבא את סיפורו ביקשו לשבת לפניו כדי ללמדו תורה, ואכן נפתח ליבו להבין את דברי התורה וכעבור תקופה ישב עם רבי עקיבא כשווה-ערך אליו. בעל הערוך[2] מוסיף שנתן היה לובש חלוק של שיער עיזים שהיו שורטים את בשרו כדי שיהיה לו כפרה.

בתלמוד[3] מובא: ”אמר רב: אין לך גדול בבעלי תשובה יותר מיאשיהו בדורו ואחד בדורנו... אמר רב יוסף ועוד אחד בדורנו ומנו עוקבן בר נחמיה ריש גלותא, והיינו נתן דצוציתא.

יש שמוסיפים פרטים או משנים את הסיפור, כשהם מזהים את נתן כאותו תלמיד של רבי מאיר שהיה זהיר במצוות ציצית[4], וניצל מאיסור קדשה בזכות הציציות שבאו בדרך נס וטפחו על פניו[5].

השערה נוספת נאמרה בהקשר זה, שהסיפור בתלמידו של רבי מאיר מוזכר בברייתא של רבי נתן, ולכן אמר רב יוסף על עוקבן בר נחמיה "והיינו רבי נתן דצוציתא" = סיפורו של רבי נתן עם הציצית[6].

זהותו ותקופתו

נתן דצוציתא מוזכר פעם אחת בתלמוד בבלי[3], אך בלי סיפור הדברים, כשרב יוסף מזהה אותו כראש הגולה "עוקבן בר נחמיה" שחי בדורו. מאידך תחילת הסיפור מופיע בתלמוד[7] על אדם אחד שפסקו לו חז"ל שימות ואל יבא לדבר עבירה, וחולקים שם חכמים אם הייתה אשת איש או פנויה, ורב אחא משבחא בשאילתות דרב אחא מזהה אותו כ"נתן דצוציתא"[8]. הסיפור המפורט מופיע ב"חיבור יפה מהישועה" לרב ניסים גאון[9] ובשאר מדרשים, ושם הוא מזוהה כבן דורו של רבי עקיבא, ואף כתלמידו. וכן מובא בסדר עולם זוטא.

רש"י במסכת סנהדרין[10] מביא אף הוא את הסיפור בקצרה, ומזהה את נתן דצוציתא כמר עוקבא, בן הדור הראשון לאמוראים, אב בית הדין בתקופת שמואל.

רבי יחיאל היילפרין בסדר הדורות הניח, ובעקבותיו מפרשים רבים, שאכן חי נתן בתקופת רבי עקיבא, ורב יוסף לא התכוון לזהות את נתן דצוציתא כעוקבן בר נחמיה, אלא שעוקבן בר נחמיה עמד בפני ניסיון דומה כמו נתן דצוציתא שחי בזמן רבי עקיבא, ועל שניהם זרח אור גדול. הוא גם שלל את הגירסא ברש"י "מר עוקבא" בשל הזיהוי האנכרוניסטי, וגרס "עוקבן", כשהכוונה לסיפורו של עוקבן בר נחמיה הדומה לסיפורו של נתן דצוציתא[11]. רבי יוסף חיים מבגדאד הוסיף[12] שייתכן שלאחר המאורע קראו לעוקבן בר נחמיה "נתן דצוציתא" על שמו של נתן הראשון. רבי אהרן היימן שיער שאולי היו סב ונכד בשם זהה ששניהם כיהנו כראשי גולה[13]

פירוש כינויו

ישנם מספר הסברים לכינוי "נתן דצוציצתא" (מארמית: נתן של ה"צוציתא"):

  • במובן ניצוצות של אור, משום שהמלאך פשט את ידו וקיבל תשובתו, ומלאך נקרא "ניצוצא דנור"[14][15], או על שם ניצוצות נר, כי כשהיה יוצא לשוק היה נר דולק על ראשו מן השמים[16].
  • מלשון ציצית הראש (שערות הראש) על שם כך שהמלאך אחזו בשער ראשו[3], או משום שבנערותו היה מעצב את שערו תלתלים[17][18].
  • יש שסברו ששמו נגזר מהמילה "ציצית":
    • על שם זהירותו במצוות ציצית[19].
    • משום שרב יוסף ראה לשון של אש היוצאת מציציותיו[17].
    • על שם כך שברחו היושבים לפניו מחמת האש שיצאה מציציותיו[20].
    • משום שהציצית הצילה אותו מדבר עבירה[6]
    • על משקל זה, יש שפירשו ששורש המילה הוא מלשון "הצצה", כי על ידי הסתכלותו בציצית הגיע לידי תשובה, כמו שנאמר על מצוות ציצית[21] "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת יְהוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם"[22].
  • הערוך[2] מסביר את שמו בכך שלבש חלוק העשוי משיער עיזים השורט את העור, כדי שיהיה לו כפרה, ושיער העיזים מכונה אף הוא "צוציתא"[23].

מקום קברו

קברו נמצא בעיר צפת[24], ורבי חיים ויטאל בשער הגלגולים מסביר את מקום הימצאות קברו.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ו עמוד ב', רב ניסים גאון בספר המעשיות, רש"י תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"א עמוד ב' הביא את הסיפור בקיצור, מנורת המאור הקדמון פרק ג', תשובה (עמוד 172), אם כי הנוסח קצת שונה. חלק מהסיפור מוזכר אף בשאילתות דרב אחאי פרשת וארא.
  2. ^ 2.0 2.1 ערך נתן
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ו עמוד ב'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ד עמוד א'. בתלמוד גרס שם רבי חייא, אך בתוספות העירו שרבי נתן היה גדול מרבי יהודה הנשיא רבו של רבי חייא, ולכן גרסו רבי מאיר.
  5. ^ רבי שמאי גינזבורג, אמרי שמאי, על מסכת שבת, דף נו עמוד ב, ומוסיף שבמדרש הגדול (סוף פרשת שלח) נאמר כי היה שמו נתן, זהו אם כן "נתן דצוציתא".
  6. ^ 6.0 6.1 רבי שמאי גינזבורג, אמרי שמאי, על מסכת שבת, דף נו עמוד ב. כך פירש גם הרב ישעיהו זלוטניק, ר' נתן דצוציתא בתוך: מזרח ומערב, כרך חמישי חוברת ד (כב), תמוז תר"ץ, עמ' 225-232, באתר אוצר החכמה.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע"ה עמוד א'.
  8. ^ שאילתות דרב אחאי פרשת וארא.
  9. ^ רבינו ניסים מקירואן, חיבור יפה מהישועה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ל, פרק עשרים ושבעה, עמ' עג-פו
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"א עמוד ב'.
  11. ^ רבי יחיאל היילפרין, סדר הדורות,תנאים ואמוראים, אות נ'.
  12. ^ רבי יוסף חיים מבגדאד, בן יהוידע, על מסכת סנהדרין, דף לא עמוד ב
  13. ^ הרב אהרן הימן, "נתן דצוציתא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמוד 123, באתר היברובוקס
  14. ^ בחלומו של רב יוסף המובא בגמרא שם.
  15. ^ רבינו מנוח שם.
  16. ^ רש"י, מסכת סנהדרין, דף ל"א עמוד ב', ד"ה לדזיו ליה כבר בתיה, וכך מביא רבינו תם בשם המדרש "שהיה נר דולק על ראשו" (תוספות, מסכת שבת, דף נ"ו עמוד ב', ד"ה דצוציתא).
  17. ^ 17.0 17.1 ערוך ערך נתן בהג"ה.
  18. ^ ואחר שחזר בתשובה חיפשו חכמים טעמים אחרים לכינוי נתן דצוציתא (בערוך בהג"ה).
  19. ^ לפי עד נוסח אחד במדרש הגדול (שלח טו, מא).
  20. ^ תנאים ואמוראים אות נ, סדר הדורות.
  21. ^ במדבר, ט"ו, ל"ט.
  22. ^ רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, פרשת לך לך, מאור עינים (צ'רנוביל), באתר היברובוקס.
  23. ^ הרב ישעיהו זלוטניק, ר' נתן דצוציתא בתוך: מזרח ומערב - כרך חמישי חוברת ד <כב>, תמוז תר"ץ, עמ' 225-232, באתר אוצר החכמה.
  24. ^ ר"ח ויטאל, שער הגלגולים/הקדמה לז.