רבי דוד דוב מייזליש
 | |
| לידה |
א' בכסלו תרל"ז פולין |
|---|---|
| נרצח | ט"ו בסיון ה'תש"ד (בגיל 67) |
| כינוי | רבי דוד'ל אויהעלער |
| מדינה | הונגריה |
| מקום מגורים | אויהל |
| מקום פעילות | אויהל |
| תקופת הפעילות | ה'תרע"ז–ה'תש"ד |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | רב עיר, אב"ד |
| רבותיו | רבי משה יהודה אפטר, דודו רבי צבי אריה יהודה יעקב מייזליש |
| בני דורו | רבי יוסף ענגיל, רבי שמעון בצלאל ניימאן |
| חיבוריו | בנין דוד |
| בת זוג | רוזה בלומה (לבית טייטלבוים) |
| אב | רבי מרדכי זאב |
| צאצאים | רבי צבי הירש מייזליש |
רבי דוד דוב (בעריש) מייזליש (כונה רבי דוד'ל אויהעלער) היה אב"ד ורבה האחרון של אויהל (הונגריה), מחבר ספר 'בנין דוד'. נספה בשואה בסביבות ט"ו בסיון ה'תש"ד.
ביוגרפיה
נולד בפולין לאביו רבי מרדכי זאב מייזליש, בן הרב דוד דוב אב"ד לאסק[1]. אביו היה תלמיד חכם[2], אך ככל הנראה לא נשא משרה תורנית. האב נאלץ לעזוב את פולין והמשפחה עברה לטארנא (גליציה). לפני ההגירה הוא ניגש להתברך מרבי יהודה אריה ליב אלתר מגור ה'שפת אמת', והוא הורה לו לפקוח עין על בנו דוד מכיון שהוא צופה לו גדולות, כמו כן הוא כתב מכתב לרבה של טארנא, רבי ישראל רפפורט, שישגיח על הנער.
בהיותו בטארנא למד בישיבת העיר בראשות רבי משה יהודה אפטר ה'אמרי משה'. בהמשך הורה לו דודו, רבי צבי אריה יהודה יעקב מייזליש[3] ללמוד באופן עצמאי בקלויז של חסידות צאנז בטארנא, על פי תכנית לימודים מסודרת שקבע לו, כשבתחילה ילמד את מסכת כתובות עם הראשונים וספר חידושי הרי"ם, וכשיהיה בקי במסכת זו, ימשיך ללמוד את כל הש"ס לפי הסדר בגפ"ת.
בין יושבי הקלויז יחד עמו נמנו רבי יוסף ענגיל שכונה אז 'העילוי מטרנוב', עמו למד בחברותא סדר נשים וסדר קדשים, רבי שמעון בצלאל ניימאן[4] שאף אתו למד בקביעות, וכן רבי יהושע בוימל[5].
בהגיעו לגיל גיוס, התייצב לצבא, והתברר כי הוא כשיר להתגייס. הוא התלבט מה לעשות ונסע אל רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא ה'דברי יחזקאל' להיות אצלו בראש השנה. לפני תקיעת שופר רבי יחזקאל אמר לו להתייצב, ובזכותו הוא יקבל פטור יחד עם עוד בחורים נוספים[6]. הגיוס הבא היה בסטמר, הוא התייצב והוחלט לשחררו מחמת חוסר כשירות ויחד אתו שוחררו בחורים נוספים מהצבא.
נשא את רויזא בלומא, בתו של רבי משה יוסף טייטלבוים שכיהן כרב העיר אויהל עד שנת ה'תרנ"ז, נינו של רבי משה טייטלבוים ה'ישמח משה' שהיה אף הוא מרבני העיר. השידוך הוצע על ידי החברותא רבי שמעון ניימאן, ונסגר לאחר שרבי דוד נבחן על ידי אבי הכלה ומחותנו רבי שלמה הלברשטם מבאבוב[7] על אלף דפי גמרא גפ"ת וחידושי הרי"ם על מסכת כתובות.
לאחר פטירת חמיו, בשנת ה'תרנ"ז כיהן ברבנות העיר, גיסו רבי ברכיה טייטלבוים, עד לפטירתו בשנת ה'תרע"ז, ומאז כיהן רבי דוד כרב העיר עשרים ושבע שנה, עד השואה. הוא רבה האחרון של אויהל[8].
רבי דוד נספה יחד עם בני קהילתו בחודשי המלחמה האחרונים, תאריך פטירתו המשוער הוא ט"ו בסיוון ה'תש"ד.
חיבוריו
רבי דוד כתב ספר 'בנין דוד' בכמה נושאים; על התורה, על הש"ס, על הגדה של פסח, שו"ת ועוד.
ספרו בנין דוד נדפס לראשונה באויהל בשנת ה'תרצ"ג והמהדורה הראשונה נמכרה כולה עוד לפני מלחמת העולם השנייה. בשנת ה'תשנ"ז (1997) נדפס הספר מחדש בניו יורק.
משפחתו
בניו:
- רבי צבי הירש אב"ד וויצען מח"ס מקדשי השם חתן רבי יוסף פנט האדמו"ר מדעעש.
- רבי יוסף משה אב"ד אויוואר חתן רבי יחזקאל פנט האדמו"ר מדעעש.
- רבי אלעזר אב"ד אוהעל חתן רבי יוסף פנט האדמו"ר מדעעש.
- רבי חיים אב"ד סארוואש.
קישורים חיצוניים
- אשכול ר' דוד דוב בעריש מייזליש - הבנין דוד - ט"ו בסיון ה'תש"ד בפורום אידישע וועלט פארומס.
- רבי דוד מייזליש ובנו רבי צבי, בנין דוד - על מסכת פסחים, מהדורת ניו יורק, ה'תשנ"ז; 1997, באתר היברובוקס.
- רבי דוד דוב מייזליש ובנו רבי צבי, הגדה של פסח - בנין דוד, מהדורת ניו יורק, ה'תשנ"ז; 1997, באתר היברובוקס.
- רבי דוד דוב מייזליש, תורת בנין דוד - על התורה, מהדורת ניו יורק, ה'תשנ"ח; 1998, באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ כך משמע משער הספר "חדות יעקב" שכתב דודו, רבי צבי אריה יהודה יעקב מייזליש.
- ^ בספר עיר לסק וחכמיה כתב אודותיו "מופלג בתורה וחסידות, והוציא לאור חיבורים אחדים ממר אביו הגאון מאור הגולה".
- ^ מחבר ספר שו"ת 'חדות יעקב - אבן העזר' וחדות יעקב - תניינא.
- ^ ה'תר"כ - ה'תש"ב, נכד רבי ישראל ניימאן מקראקא, מחבר ספר 'משיב נפש' על מסכת פסחים וחלק ב' על ביצה וילקוט הרועים, נספה בשואה.
- ^ מחבר ספר 'עמק הלכה'. היגר לניו יורק. העיד שבחן את רבי דוד בגיל 17 על אלף דפי גמרא בעל פה.
- ^ רבי יחזקאל ציטט לו את דברי המדרש בתנא דבי אליהו (כח, הובא בתוספות תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"א עמוד ב'): ”אסף אמר שירה על שטבעו בארץ שעריה (ספר תהלים, פרק ע"ט), משל לשפחה, שהלכה לשאוב מים מן הבאר, ונפל כדה לבאר, והייתה מצטערת ובוכה, עד שבאתה שפחת המלך לשאוב, ובידה כלי של זהב, ונפל אותו כלי שם, התחילה הראשונה לשורר, ואמרה: עד עכשיו לא הייתי סבורה שיוציא שום אדם כדי, שהוא של חרס מן הבאר שאינו נחשב. ועכשיו, מי שיוציא אותו של זהב, יוציא כדי עמו. כך בני קורח שהיו בלועים, כשראו שטבעו בארץ שעריה אמרו שירה, אמרו: מי שיוציא השערים, יוציא גם אותנו, לכך אמר אסף 'מזמור' שהוא ממשפחת קרח”. ואמר, כי יתכן שאף הוא נתפס לצבא כדי לזכות בחורים אחרים להחלץ מהצבא.
- ^ בתו של רבי שלמה, חיה שיינדל, הייתה נשואה לרבי חיים יעקב טייטלבוים מלימנוב בנו של רבי משה יוסף מאוהיל.
- ^ מקור הדברים מהקדמת בנו רבי צבי הירש מייזליש לספר בנין דוד על התורה ומערכים נוספים בהמכלול.