ברכה לבטלה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בהלכה, בְּרָכָה לְבַטָּלָה היא ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב לומר אותה. הביטוי המקורי ל"ברכה לבטלה" הוא ברכה שאינה צריכה.[1]

לפי ההלכה אסור לברך ברכה לבטלה. מקור האיסור הוא בתלמוד הבבלי[2], בו נאמר: "כל המברך ברכה שאינה צריכה - עובר משום לא תשא" (הכוונה היא לפסוק: "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקיךָ לַשָּׁוְא"[3]), ומכאן שהאיסור נובע מכך שהאדם אומר את שם ה' ללא צורך, ויש בכך משום פגיעה בכבוד ה'. יש הסוברים כי דברי הגמרא הם כפשוטם, ואיסור זה הוא מן התורה[4] אולם לפי מפרשים אחרים אין איסור מן התורה בברכה לבטלה, שכן האדם אינו אומר את שם ה' סתם, אלא כדי לברך את ה'. לדעתם, איסור ברכה לבטלה הוא איסור מדרבנן, והפסוק שהביאה הגמרא כמקור לאיסור זה - אינו אלא אסמכתא.[5]

בספר קיצור שולחן ערוך[6] נכתב מה יעשה מי שבירך ברכה לבטלה, או התחיל לברך ברכה ונזכר שזו ברכה לבטלה:

אם נכשל וברך ברכה לבטלה, וכן בעניין אחר אם נכשל והוציא שם שמים לבטלה, יאמר אחריה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ואם מיד לאחר שהזכיר את השם נזכר שאין צריך לברך, יסיים "למדני חוקיך", שזהו פסוק שלם, והוי כמו לימוד ולא לבטלה. ואם התחיל גם תיבת "אלקינו", ונזכר מיד לאחר שאמר "אלקי" ולא גמר לומר "נו", יסיים ויאמר "ישראל אבינו מעולם ועד עולם" (שזהו גם כן לשון הפסוק בדברי הימים א', כ"ט, י'), ומכל מקום יאמר גם בזה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

בהשאלה משמש הביטוי "ברכה לבטלה" לציון מאמץ שנעשה לריק, ללא שיש בו תועלת וללא כל סיכוי להצלחה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0

מודעה רבה: המכלול נועד לעיון בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית כלל.