שטרי הדיוטות
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך מבוסס רק על שו"ע הרב וקצר מדי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך מבוסס רק על שו"ע הרב וקצר מדי. |
שטרי הדיוטות הוא איסור מרבנן לפיו אין לקרוא בשבת שטרות ומסמכים של הלוואות ומסחר. האיסור הוא הרחבה של האיסור 'ממצוא חפצך', האוסר לעשות בשבת הכנות לפעולות האסורות בשבת, גם אם הפעולות האסורות אינן מתרחשות בשבת.
מקור האיסור וטעמו
בעל התניא מסביר:
לא אמרו שדבור אסור הרהור מותר, אלא כשאין הדבר ניכר שמהרהר בחפצים האסורים, אבל כאן שניכר הדבר לכל שמהרהר בחפצים האסורים הכתובים בשטר הרי זה בכלל איסור ממצוא חפצך כמו שבכלל זה המטייל בשדהו לראות מה היא צריכה, שאף שהטיול בשדה דבר המותר הוא מצד עצמו וגם ההרהור בצרכי שדהו דבר המותר הוא, אף על פי כן כיון שניכר לכול שמטייל שם בשביל כך - אסור ממשום ממצוא חפצך
מאחר וחז"ל חששו שאדם יבוא לקרוא בשטרות האסורים בקריאה בשבת, הרחיבו חז"ל את הגזירה על כל כתב שכתוב בשפה זרה (ולא לשון הקודש), גם אם אין בו תוכן הרלוונטי לפעולות אסורות בשבת, ואפילו ההרהור במסמך ללא קריאתו אסור, גזירה שמא יקרא או יעיין בשטרי הדיוטות. מכיוון שכך, נמצא שהאיסור קיים גם על דבר המותר לחלוטין בשבת, כמו אדם שמכין מערב שבת רשימה של אורחים שצריך לקרוא להם בשבת לסעודת שבת[1].
לצורך מצווה
יש שהקלו באיסור זה לצורך מצווה, מכיוון שגם איסור "ממצוא חפצך" עצמו אסור רק במעשים הנעשים לצרכים אישיים (ממצוא חפצך) ולא צורכי שמים[2]. כמו כן אסרו חז"ל לקרות באגרות שלומים הנשלחים מחברים וקרובי משפחה[3], בציורי חיות או אנשים שכתוב מתחתיהם אודות הציורים[4], ספרי מלחמות, ספרי מליצות ומשלים של דברי חולין. ונחלקו הפוסקים על ספרי חכמה: יש שאומרים שאסור ללמוד בשבת ובחג רק בדברי תורה ויראת שמים כי כל ספר שאין בו סרך קדושה אסור משום "שטרי הדיוטות"[5], אמנם ישנה דעה אחרת שמותר לעיין בכל ספרי חכמה ורפואה, מפני שדברי חכמה אינם מחלפים בשטרי הדיוטות, וכן המנהג להקל[6].
ראו גם
לקריאה נוספת
- אהרן שטויבר, הלכות שטרי הדיוטות בשבת, לייקווד תשע"ח.
קישורים חיצוניים
- קריאת דברי דפוס בימינו לאור דין שטרי הדיוטות, באתר של הרב איתם הנקין
הערות שוליים
- ^ שולחן ערוך הרב, אורח חיים, סימן ש"ז, סעיף כ"ב.
- ^ שולחן ערוך הרב שם, סעיף כ"ג.
- ^ שולחן ערוך הרב שם, סעיף כ"ה.
- ^ שולחן ערוך הרב שם, סעיף כ"ט.
- ^ רמב"ם בפירוש המשנה פכ"ג משנה ב', שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"ז, סעיף י"ז, שולחן ערוך הרב שם, סעיף כ"ג.
- ^ אגור סימן תק"ח בשם הרמב"ן והרשב"א ושולחן ערוך הרב שם, סעיף ל"א.