כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות שבת, כלי שמלאכתו לאיסור הוא אחד ממיני המוקצה, שהוא - דבר שרגילים לעשות בו מלאכות שאסורות בשבת. אולם בתנאים מסוימים חכמים התירו להשתמש בהם, ובלבד שרוצים לעשות בהם שימוש שמותר בשבת.

רקע

ערך מורחב – גזרת כלים

התקנה בה הגבילו את טלטולם של "כלים שמלאכתן לאיסור", מיוחסת לנחמיה, כפי שמופיע בפסוק, ”בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹּרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וּמְבִיאִים הָעֲרֵמוֹת וְעֹמְסִים עַל הַחֲמֹרִים וְאַף יַיִן עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְכָל מַשָּׂא וּמְבִיאִים יְרוּשָׁלַים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וָאָעִיד בְּיוֹם מִכְרָם צָיִד” (ספר נחמיה, פרק י"ג, פסוק ט"ו).

האיסור על כלים שמלאכתם לאיסור היה שלא לטלטל אותם כלל, אפילו לצורך גופם או מקומם, מכיוון שראה נחמיה שהאנשים מקילים בהלכות שבת ומטלטלים מרשות היחיד לרשות הרבים ועוברים בכך על מלאכת הוצאה שהיא אחת מל"ט אבות מלאכה, ולכן כדי לעשות סייג לדבר אסרו לחלוטין טלטול כל הכלים שבבית. לאחר שראה נחמיה ששמירת שבת התחזקה בקרב העם הם שבו והתירו טלטול כלי שמלאכתו להיתר, ולאחר תקופה התירו אף טלטול כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או מקומו.

היתרים לשימוש בכלי שמלאכתו לאיסור

פטיש ביתי הוא כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטל אותו לצורך גופו - (פיצוח אגוזים למשל) או מקומו

לצורך גופו - לעשות שימוש שמותר בשבת. לדוגמה: אמנם פטיש הוא כלי שמלאכתו לאיסור, משום שבונים בו, אבל כדי לפצח אגוזים מותר להשתמש בו בשבת. לדעת המשנה ברורה מותר רק אם אין לו כלי שמלאכתו להיתר להשתמש לתשמיש זה^[1].
לצורך מקומו - לפנותו ממקום מסוים משום שצריך לאותו מקום. לדוגמה: אם ישאירו כלי שמלאכתו לאיסור על ספה. כאשר ירצו לשבת על אותה ספה ניתן להזיז את אותו חפץ.

כאשר מזיזים כלי שמלאכתו לאיסור באחד משני האופנים האלה, ניתן להניחו היכן שרוצים ואין חובה לעזוב אותו מיד.^[2]

כלי שמלאכתו לאיסור הוא רק כלי כזה שאין מקפידים על השתמשות בו לצורך אחר, כמו פטיש למשל. כל כלי שמלאכתו לאיסור ומקפידים שלא להשתמש בו לצורך אחר מלבד המלאכה שלו הוא מיועד, נחשב למוקצה מחמת חיסרון כיס, הדוגמאות המובאות בשולחן ערוך הן: סכין של שחיטה ושל מילה, כלי סת"ם ודומיהן. מסיבה זו, כל מכשיר יקר שאין משתמשים בו לשום צורך חוץ מהצורך שלו, כלים חשמליים ודומיהן הן מוקצה מחמת חיסרון כיס.