מטפחת

מטפחת היא פיסת בד מרובעת מקופלת אותה נהוג לשאת בכיס או בתיק יד.
היסטוריה
קיימות ראיות לכך שהמטפחת הומצאה על ידי ריצ'רד השני, מלך אנגליה[1].
המטפחת ביהדות
- קניין סודר הוא קניין סמלי הבא לסמל השלמת עסקת חליפין. לעיתים קרובות נהוג להשתמש במטפחת לקניין זה.
- בקהילות יהודיות מסוימות הייתה אישה צדקת לוקחת בידה מטפחת אדומה ויוצאת לחזר על פתחי בני העדה, לקבץ תרומות להכנסת כלה, לסיוע לאלמנות ויתומים או לעזרת חולים.
שימושים

היגיינה ואופנה
המטפחת משמשת למטרות היגיינה כקינוח האף או מחיית זיעה, אך גם כפריט אופנתי לגברים לובשי חליפה חגיגית הנוהגים לשאת מטפחת קטנת ממדים מקופלת על פי כללים מחייבים שהשתנו עם האופנה ומבצבצת מכיס החזה של החליפה, שנקראת באנגלית 'ריבוע כיס' [Pocket square] [2]. עם נפוצות השימוש בממחטות נייר לשימוש חד פעמי, שבניגוד למטפחת הבד, אותה יש לכבס ולגהץ לשימוש חוזר, התמעט השימוש במטפחת לצורכי היגיינה, ועיקר השימוש בה הוא אופנתי. מטפחת קטנה, המשמשת רק לקינוח האף נקראת "ממחטה".
הישרדות

בתנועת הצופים שייסד באדן פאוול הייתה מטפחת חלק מתלבושת הצופה[3], שכן המטפחת יכולה להועיל במקרי חירום כאשר אדם נמצא לבדו בטבע, אפשר לחבוש עמה פצע, או לכרכה סביב נקע ולהרטיב בעזרתה ראש חם. במקרה הצורך אפשר לסנן עמה מים, או לכסות מזון מזבובים. אפשר לקשרה למוט לצורך סימון וקריאה לעזרה, אפשר לכסות עמה את הצוואר. טוב שכל אחד ישא עמו תמיד מטפחת.
תזכורת
קשר במטפחת שימש כרמז לכך שיש לזכור משהו. דוגמה לכך מופיעה בסיפורו של דוד פרישמן, "פסח": "מאחרי שכח-הזיכרון של אותו צעיר לא היה מצוין בייחוד, הלך ועשה לו קשר במטפחת כיסו לסימן"[4].
שימושים ספרותיים
בימים עברו, לפי הספרות, כלל ציוד החובה של גבר חזק ומגונן מטפחת צחה ולבנה, מקופלת ומגוהצת למשעי, שאותה היה שולף מכיסו ברגע המתאים ומושיט כדי לסכור שטף דמעות גואה. שהופעת ממחטות הנייר המעשיות וההגייניות שמה קץ למנהג הזה. מקומן של אלה בספרות על פי רוב על שולחנותיהם של יועצי נישואים/גירושין, עורכי-דין ופסיכולוגים – בדרך כלל באריזות גדולות וחסכוניות.
עוד תפקיד היה למטפחת הבד – בספרות המתח של הימים ההם[דרושה הבהרה], יכול היה השוטר (או הבלש החובב) לצפות למציאת ממחטה עטורת מונוגרמה בזירת הפשע.
המטפחת בתרבויות שונות

יש היסטוריונים הטוענים שמטפחות היו כבר בשימוש של שושלת זו[5] [Zhou] כבר ב-1046-256 לפנה"ס. ושהם השתמשו בהם לכיסוי ראשם מפני השמש.
אצל ההוטרים נשים צעירות[6] נוהגות לתת מטפחת רקומה לגבר שהן מקוות להינשא לו.
מטפחות אף היו חשובות מאוד בתרבות הטורקית [7]מאז ימי הביניים, הצייר ג'נטילי בליני [Gentile Bellini] צייר את הסולטאן העות'מאני מהמט השני עם מטפחת אף בידו. בעזרת מטפחות האף יכלו להעביר מסרים שונים, לדוגמה, מטפחת אחוזה באמצעיתה סימנה: ניפגש בחצות. צבעים שונים העבירו מסרים שונים.
איכות הסביבה
במאה ה-21, עם המודעות לאיכות הסביבה יש שיבה לשימוש במטפחות אף מבד[8].
מיחזור משביח למטפחות
יש אנשים שאוספים מטפחות אף מבד, בגלל צבעיהן, הריקמה או התחרה שעליהן או סתם מחיבה אליהן. יש אנשים שרואים במידתן וברב גווניות הקישוטים שלהן ובכך ששוליהן כבר מעובדים, אפשרות ליצירת משהו חדש[9]. מקפלים למשולש ומחברים לחבל דגלונים, קולעים מהם צמידים או אפילו ענק לצוואר, שקית לתכשיטים מחברים כמה לווילון קצר על חלון, תופרים ככיס או קישוט על בגד להסתיר כתם או קרע. אפשר לתלותן כתמונה על הקיר, כיד הדמיון של היוצר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קשר החן – מדריכים מאוירים מפורטים לקשירת מטפחות וצעיפים(הקישור אינו פעיל) (בעברית)
הערות שוליים
- ↑ ברברה טוכמן, ראי רחוק – המאה ה-14 הרת הפורענויות, הוצאת דביר
- ↑ Sam I., The basic Pocket Square and Handkerchief Rules, Gentleman Clothing, 1 בספטמבר 2018 (באנגלית)
- ↑ [Handkerchiefs: The secret language of love Why a Handkerchief Should Be In Your Survival Kit], Prepping To Survive. com, 17.11.2011 (באנגלית)
- ↑ דוד פרישמן, פסח, באתר של פרויקט בן-יהודה
- ↑ Michael Leung, The Handkerchief, Medium, 7/2/2016 (באנגלית)
- ↑ Jim Mcleod, Hutterite Sweetheart Handkerchiefs, PIECEWORK VII number4, Interweave, 2000, עמ' 21-25
- ↑ Ekrem Bugra Ekinci, Handkerchiefs: The secret language of love, Daily Sabah, 19/2/2016 (באנגלית)
- ↑ Shia, Use Handkerchiefs instead of Tissues #SimpleSwap #ChooseReuse, Wasteland Rebel, 22/10/2015 (באנגלית)
- ↑ Cate Misczuk, 11 nifty ways to reuse old vintage handkerchiefs, DIY Everywhere (באנגלית)
מטפחת38746166Q192411