מטפחת
מטפחת היא פיסת בד מרובעת, אותה נוהגים לשאת בכיס, או בתיק יד, לרוב למטרות היגיינה כקינוח האף, או מחיית זיעה, אך גם כפריט אופנתי, לגברים, לובשי חליפה חגיגית הנוהגים לשאת מטפחת קטנת ממדים מקופלת על פי כללים מחייבים שהשתנו עם האופנה ומבצבצת מכיס החזה של החליפה, שנקראת באנגלית 'ריבוע כיס' [Pocket square] [1]. עם נפוצות השימוש בממחטות נייר לשימוש חד פעמי, שבניגוד למטפחת הבד, אותה יש לכבס ולגהץ לשימוש חוזר, התמעט השימוש במטפחת לצורכי היגיינה, ועיקר השימוש בה הוא אופנתי. מטפחת קטנה, המשמשת רק לצורכי קינוח האף נקראת "ממחטה".
קיימות ראיות לכך שהמטפחת הומצאה על ידי ריצ'רד השני, מלך אנגליה[2]. במאה ה-21, עם המודעות לאיכות הסביבה יש שיבה לשימוש במטפחות האף מבד[3].
קשר במטפחת שימש כרמז לכך שיש לזכור משהו. דוגמה לכך מופיעה בסיפורו של דוד פרישמן, "פסח": "מאחרי שכח-הזיכרון של אותו צעיר לא היה מצוין בייחוד, הלך ועשה לו קשר במטפחת כיסו לסימן"[4].
המטפחת להישרדות
בתנועת הצופים שייסד באדן- פאוול הייתה מטפחת חלק מתלבושת הצופה,[5] שכן המטפחת יכולה להועיל במקרי חירום כאשר אדם נמצא לבדו בטבע, אפשר לחבוש עמה פצע, או לכרכה סביב נקע ולהרטיב בעזרתה ראש חם. במקרה הצורך אפשר לסנן עמה מים, או לכסות מזון מזבובים. אפשר לקשרה למוט לצורך סימון וקריאה לעזרה, אפשר לכסות עמה את הצוואר. טוב שכל אחד ישא עמו תמיד מטפחת.
המטפחת ביהדות
- קניין סודר הוא קניין סמלי הבא לסמל השלמת עסקת חליפין. לעיתים קרובות נהוג להשתמש במטפחת לקניין זה.
- בקהילות יהודיות מסוימות הייתה אישה צדקת לוקחת בידה מטפחת אדומה ויוצאת לחזר על פתחי בני העדה, לקבץ תרומות להכנסת כלה, לסיוע לאלמנות ויתומים או לעזרת חולים.
המטפחת בתרבויות שונות
יש היסטוריונים הטוענים שמטפחות היו כבר בשימוש של שושלת זו[6] [Zhou] כבר ב-1046-256 לפנה"ס. ושהם השתמשו בהם לכיסוי ראשם מפני השמש.
אצל ההוטרים נשים צעירות[7] נוהגות לתת מטפחת רקומה לגבר שהן מקוות להינשא לו. הריקמה יכולה לכלול משפטים כגון "זהו שי צנוע, אבל אהבה מכילה הכל", את שם הבחור ושם הבחורה, זוג יונים, טווס, לבבות, פרחים ושאר סמלים לאהבה.
מטפחות אף היו חשובות מאד בתרבות הטורקית [8]מאז ימי הביניים, הצייר ג'נטילי בליני [Gentile Bellini] צייר את הסולטאן העות'מאני מהמט השני עם מטפחת אף בידו. בעזרת מטפחות האף יכלו להעביר מסרים שונים, וכן צבעים שונים העבירו מסרים שונים.
מיחזור משביח למטפחות
יש אנשים שאוספים מטפחות אף מבד, בגלל צבעיהן, הריקמה או התחרה שעליהן או סתם מחיבה אליהן. יש אנשים שרואים במידתן וברב גוווניות הקישוטים שלהן ובכך ששוליהן כבר מעובדים, אפשרות ליצירת משהו חדש[9]. מקפלים למשולש ומחברים לחבל דגלונים, קולעים מהם צמידים או אפילו ענק לצוואר, שקית לתכשיטים מחברים כמה לווילון קצר על חלון, תופרים ככיס או קישוט על בגד להסתיר כתם או קרע. אפשר לתלותן כתמונה על הקיר, כיד הדמיון של היוצר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מטפחת |
הערות שוליים
- ^ Sam I., The basic Pocket Square and Handkerchief Rules, Gentleman Clothing, 1/9/2018 (באנגלית)
- ^ ברברה טוכמן, ראי רחוק - המאה ה-14 הרת הפורענויות, הוצאת דביר
- ^ Shia, Use Handkerchiefs instead of Tissues #SimpleSwap #ChooseReuse, Wasteland Rebel, 22/10/2015 (באנגלית)
- ^ דוד פרישמן, פסח, באתר של פרויקט בן-יהודה
- ^ [Handkerchiefs: The secret language of love Why a Handkerchief Should Be In Your Survival Kit], Prepping To Survive. com, 17.11.2011 (באנגלית)
- ^ Michael Leung, The Handkerchief, M, 7/2/2016 (באנגלית)
- ^ Jim Mcleod, Hutterite Sweetheart Handkerchiefs, PIECEWORK VII number4, Interweave, 2000, עמ' 21-25
- ^ Ekrem Bugra Ekinci, Handkerchiefs: The secret language of love, Daily Sabah, 19/2/2016 (באנגלית)
- ^ Cate Misczuk, 11 nifty ways to reuse old vintage handkerchiefs, DIY Everywhere (באנגלית)
29042813מטפחת