מחמר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
| חמור ועליו משא - אסור באיסור מלאכת מחמר | |
| מקרא | ספר שמות, פרק כ', פסוק ט' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת שבת, דף קנ"ג עמוד ב' |
| מקורות נוספים | משנה ברורה, סימן רס"ו, סעיף קטן ז', מנחת חינוך סוף מצוה לב, טז |
מְחַמֵּר היא אחת מהפעולות האסורה בשבת, ועניינה הוא איסור עשיית מלאכה בשבת באמצעות בעלי חיים.
יש להבדיל בין איסור מחמר לבין איסור שביתת בהמתו שעניינו שאסור לאדם שבהמתו תעשה מלאכה בשבת.
- מקור איסור מחמר הוא פסוק בתורה האומר: {{ציטוטון|לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך|[1]. ופירשו חכמינו ז"ל, כי כוונת התורה בזה לאסור עשיית מלאכה בשותפות עם בהמה; למרות שהמלאכה נעשית בעיקרה על ידי הבהמה, כגון שהיא נושאת משא[2], חורשת, דשה, והאדם אינו אלא מנהיגה - הוא עובר על איסור מן התורה[3]. שיטת התוספות והרמב"ן [4] כי הלאו של איסור מחמר נאמר כשהבעלים מחמר אחר בהמתו, ואילו דעת הרמב"ם [5] שהלאו נאמר דוקא כשהבעלים חורש עם שורו, אבל מחמר אסור רק מדרבנן. [6].
- לעומת איסור מחמר, איסור שביתת בהמתו נלמד מהפסוק ”וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ”[7].
בביאור ההבדל ביניהם כתב הר"ן [8] שהעשה של שביתת בהמתו נאמר רק לבעלים שתשבות ותנוח בהמתו, ואילו הלאו של מחמר נאמר לכל אדם, וגם אם מחמר אחר בהמת חבירו עובר בלאו. (וזה בניגוד לשיטת רבינו אפרים שהובאה בהגהות אשר"י שגם איסור מחמר שייך רק בבהמה שלו[9]).
חילוק נוסף כתבו המנחת חינוך [10] והשפת אמת [11] שנשים פטורות משביתת בהמתן לפי שאינן מוזהרות על עשה דשבת שהיא מצוה שהזמן גרמה, ועל הלאוין של שבת הן מוזהרות מדרשה.[12] [13]
מחמר הוא אחד מאיסורי השבת הבודדים שאינם חלק מל"ט אבות מלאכה.
הערות שוליים
- ^ ספר שמות, פרק כ', פסוק ט'
- ^ "ואין עובר על זה אלא כשהיא עושה עקירה והנחה על ידו דלא תעשה כל מלאכה כתיב ובלא זה לא מקרי מלאכה" משנה ברורה, סימן רס"ו, סעיף קטן ז'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ג עמוד ב', אמנם שונה מלאכת מחמר משאר מלאכות, שהמחמר בשוגג אינו חייב חטאת, כיון שלא עשה מעשה בגופו אלא רק בדיבורו. גמ' ורש"י שם.
- ^ ספר המצוות שרש יד
- ^ שבת כ, ב
- ^ כך פירשו את שיטתו הרמב"ן (שם) והחינוך (מצוה לב), וראה מגיד משנה (שם) שחולק
- ^ ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק י"ב.
- ^ ע"ז טו, א
- ^ שיטתו הובאה גם במחצית השקל (רמו, ח). ובנשמת אדם כתב שאין לצרף דעה זו אפילו כסניף, וכך פסק גם משנה ברורה, סימן רס"ו, סעיף קטן ח' בשער הציון.
- ^ סוף מצוה לב, טז
- ^ בהגהה
- ^ אמנם רבי עקיבא איגר בפירוש המשניות תחילת במה בהמה הסתפק בזה
- ^ הרב יעקב שולביץ, חברותא, שבת, הקדמה לפרק חמישי - במה בהמה
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.