אשל אברהם
ערך זה עוסק בעץ הנזכר בתורה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  |
אשל אברהם הוא עץ שניטע על ידי אברהם אבינו בבאר שבע.
בבראשית, כ"א, ל"ג כתוב שלאחר כריתת הברית שבין אברהם לבין אבימלך מלך גרר ופיכל שר צבאו. מתוארת פעולתו של אברהם: ”וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵ-ל עוֹלָם”.
במפרשי התורה
נטיעת העץ מתקשרת למאורע כריתת הברית עם אבימלך, ולפעולת הקריאה בשם ה'. יש שביארו שמטרת העץ היתה לשמש לצל על הבאר שהמים יהיו קרים, ולנוח ולאכול תחתיו בימות הקיץ, בדומה לעץ שהיה לאברהם באלוני ממרא סמוך לאהלו תחתיו קיבל את האורחים[1]. חלק מהמפרשים ביארו שהנטיעה סמוך לבאר נועדה לזכרון הברית ולביסוס חזקתו של אברהם על מי הבאר, והקריאה בשם ה' היא פרסום האמונה וההודאה על החסד שנעשה עמו, שבאו המלכים לכרות עמו ברית[2]. לפי תרגום אונקלוס ופירוש רשב"ם הקריאה בשם ה' היא תפילה[3]. אף שמאוחר יותר נאסר לקבוע מקום עבודה לה' תחת אילן, כיון שהדבר הפך לאחד מסמלי עבודה זרה של אשרה, אך בזמן האבות היה הדבר רצוי[4].
בספרות חז"ל
חז"ל ביארו את האשל כאכסניה לעוברי דרכים או פרדס לספק ממנו פירות לאורחים בסעודה[5]. הקריאה בשם ה' היא קירוב האורחים דרך האכילה לאמונה בה'.
דוגמה לכך ניתן למצוא בתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י' :
"ויטע אשל בבאר שבע אמר ריש לקיש מלמד שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים רבי יהודה ורבי נחמיה חד אמר פרדס וחד אמר פונדק...אמר ריש לקיש אל תיקרי ויקרא אלא ויקריא מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב כיצד לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו אמר להם וכי משלי אכלתם משל אלקי עולם אכלתם הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם."
כלומר, לפי המדרש, אברהם חינך ולימד את אורחיו לקרוא בשם ה' במקום זה.
בהמשך לרוח המדרש, גם תרגום יונתן וגם התרגום הירושלמי ופירוש רש"י הולכים ברוח המדרש ומפרשים את הקריאה בשם ה' כהכרזת האמונה ופרסומה לרבים על יד העץ.
את המילה אשל פירשו במדרש רבה מלשון שאלה ובקשה, שהיה אברהם אומר לאורחים: "מה תשאלו, תאנים וענבים או רמונים", ולפי הפירוש אכסניה "מה תשאלו: בשר יין או ביצים"[6].
עוד דרשו את המילה אשל בראשי תיבות: אכילה שתייה לינה[7], או אכילה שתייה ולוייה[8], וכן כתב הרמב"ם: "שכר הלויה מרובה מן הכל והוא החוק שחקקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה, מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותן ומלווה אותן"[9] .
יש דעה בחז"ל שהאשל היה עצי שיטה שהיא אחד ממיני הארז. עצים אלו קצץ יעקב אבינו ברדתו למצרים, ומהם נבנה המשכן[10].
זיהוי העץ במקורות קדומים
מסורות קדומות מזהות את העץ עם העץ הידוע בעבר בשם "עץ אברהם אבינו", שנקרא על שם האשל שנטע אברהם אבינו[11]. היקף גזע העץ הוא כ-10 מטר[12].
"עץ אברהם אבינו בחברון" מוזכר לראשונה בכתבי יוסף בן מתתיהו[13][14]. עולי רגל ונוסעים בימי הביניים כתבו בחיבוריהם על "עץ אברהם אבינו בחברון". הירונימוס (חי במאה ה-4) מספר על אישה באיטליה שהיה לה ענף "מעץ אברהם מחברון"[15]. ארקופולוס שביקר בחברון ב-670 מספר בחיבורו "De Locis Sanctis" על עץ אלון עתיק שקרוי "עץ אברהם אבינו" שממנו לקחו קיסמים עבור קמעות. רבי פתחיה שביקר בחברון ב-1087 מתאר ”באלוני ממרא, רחוק משם, יושב זקן אחד. וכשבא ר' פתחיה לשם נטה הזקן למות. וציוה לבניו להראות לר' פתחיה העץ שנשענו בו המלאכים”[15].
בלוח ארץ ישראל שיצא לאור בשנת תרפ"ה (1925) תואר "אשל אברהם":
"במשעול הצר העובר בין דרך ירושלם ובין דרך עזה, נמצא עץ אחד נפלא במינו, והוא אלון זקן ורענן מאוד, אשר על דברת המסורה הוא 'אלון ממרא'. האלון הזה וכל ענף מענפיו נושאים עליהם חותם הזיקנה. היקף גזעו בתחתית הוא עשרה מטר, ובגובה תשעה מטר. מעל העץ ישתרג לארבעה שריגים גדולים, אשר בהתאחדם למעלה יהיה הקפם חמשה ותשעים צעד. לפנים היה לו שריג חמישי, אך זה כארבעים שנה נפשח על ידי השלג הרב אשר ירד אז, והשריג הזה הובל בריטניה. המון העם יקרא לעץ הזה 'אשל אברהם'.
— "לוח ארץ ישראל", לונץ, תרפ"ה[16]
אחד מזיהויו המקובלים הוא עץ אלון הנטוע במערב חברון דרומית לאלוני ממרא, והקרוי "אשל אברהם" או "אלון אברהם"[17]. לפי הערכה אחרת, העץ הקרוי כיום "אשל אברהם" הוא בן ב-1,000 שנה בלבד. גם לפי הערכה זו מדובר בעץ העתיק מבין אלוני ארץ ישראל[18]
העץ נמצא בשטחה של הרשות הפלסטינית בעקבות הסכם חברון. על פי ההסכם המשטרה הפלסטינית אחראית לאפשר גישה חופשית של יהודים ל"אשל אברהם"[19]. המשטרה הפלסטינית לא קיימה את התחייבותה, ומאז מסירת השטח לידיה לא התאפשרה הגעת יהודים ל"אשל אברהם"[20].
אגדות על העץ
לפי האגדה[21], עץ זה הוא העץ באזור אלוני ממרא עליו מספר המקרא: ”וירא אליו ה' באלוני ממרא, והוא יושב פתח האוהל כחום היום. וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו, וירא וירץ לקראתם מפתח האוהל וישתחו ארצה. ויאמר: אדוני, אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך. יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ... ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם, והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו...”.
אגדה אחרת מספרת כי "עץ אברהם אבינו בחברון" צמח ממטה שהביא מלאך[22].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ רלב"ג בראשית כא, לג
- ^ רד"ק ורבי יוסף בכור שור
- ^ רשב"ם על ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק ל"ג
- ^ רבינו מיוחס על התורה, של"ה ווי העמודים פרק יז אות יז בשם סאה סולת לרבי ידידיה שלמה רפאל נורצי
- ^ ולא עץ יחיד שאין לו חשיבות (יפה תואר)
- ^ בראשית רבה, פרשה נ"ד
- ^ מדרש תנחומא נח סימן יד ומדרש תנחומא פרשת לך לך סימן יב, מדרש שוחר טוב פרק לז. גירסת רבנו בחיי בראשית כא לג: אכילה שכיבה ולויה
- ^ ילקוט שמעוני רמז תתסט
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות אבל, פרק י"ד, הלכה ב'
- ^ שיר השירים רבה, פרשה א'
- ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז'/ זאב וילנאי
- ^ [1]
- ^ "ואברהם ישב על יד עץ האלון הנקרא "אוגיגי" (=בראשיתי, קדמוני), מקום סמוך לחברון העיר שבארץ כנען" (קדמוניות היהודים, א', י' א'). "העיר הזאת הייתה משכן אברהם אבי היהודים... מצבות קברותיהם נראות בעיר הזאת עד היום הזה והן עשויות שיש יפה לכבוד ולתפארת. ובמרחק ששה ריס מן העיר נראית שם אלה גדולה, ולדברי האנשים האלה הזאת עומדת מראשית בריאת העולם ועד עתה" (תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ד, פרק ט, ז).
- ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן ג'/ זאב וילנאי
- ^ 15.0 15.1 מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן ד'/ זאב וילנאי
- ^ וילכו שניהם יחדיו, רבי דב כהן, הוצאת פלדהיים, ירושלים 2009, עמוד 187
- ^ באתר "מקרא גשר"
- ^ הצומח במקרא: אלון, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ פרוטוקול הסכם חברון
- ^ מסמך מרתק: נועם ארנון חוזר 15 שנה ל'הסכם חברון', באתר סרוגים, 2012-01-25
- ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן א'/ זאב וילנאי
- ^ מתוך "אגדות ארץ ישראל", סעיף ז' סעיף קטן ב'/ זאב וילנאי
