אבני נזר
 | |
| שער הספר אבני נזר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי אברהם בורנשטיין |
| סוגה | שאלות ותשובות |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | פיוטרקוב-ירושלים |
| תאריך הוצאה | ה'תרע"ב – ה'תרצ"ד |
| עורך | רבי שמואל בורנשטיין |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורה ראשונה | תרע"ב |
| תאריך מהדורות נוספות | ירושלים תשל"ד |
| מספר כרכים | 7 |
| תאריך מהדורה מוערת | ירושלים תשס"ו |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | אבני נזר |
| היברובוקס | חלק א' |
אבני נזר הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב, מחשובי המשיבים בדורו. הספר כתוב בסגנון למדני ונחשב למייצג את שיטת הלימוד של המחבר. הספר היה מקובל מאוד בעיקר ביהדות פולין וכיום בקהילות יוצאי פולין, כאחד מספרי הפסיקה והלימוד החשובים.
תוכן
הספר מכיל 1,689 תשובות הלכתיות המסודרות לפי ארבעת חלקי השולחן ערוך שנכתבו במשך כ-55 שנים למגוון שואלים; רובם לתלמידים ורבנים מפולין הקונגרסאית, וחלקם גם לשואלים מהמדינות הסמוכות. בין המכותבים בולטים ידידיו ותלמידיו הקרובים, בהם: רבי חיים אלעזר וקס, רבי ישראל יהושע מקוטנא, רבי יצחק פייגנבוים, רבי יואב יהושע וינגרטן ורבי אריה צבי פרומר. בנוסף, ישנם סימנים שנכתבו כנושא בפני עצמו ללא שנשאל על כך.
התשובות שהועתקו בחיי המחבר סודרו ונערכו לדפוס על ידי בנו יחידו רבי שמואל בורנשטיין שהקדים את הדפסתם לכתביו האחרים של המחבר מפני נחיצותם הלכה למעשה. בכמה מקומות הוסיף רבי שמואל גם הערות.
כמה מהתשובות חורגות מסדר הגודל של תשובה הלכתית ונכתבו כקונטרס בנושא מסויים. המפורסמות שבהם: קונטרס "שש מעלות לכסא" בנושא ירושת משרת רבנות[1], ובענין "מצות ישוב א"י בזה"ז"[2].
סגנון ושיטה
המחבר נחשב כיוצר שיטה חדשה בדרך הלימוד שהיתה נפוצה בפולין. הוא היה מהראשונים ששללו את סגנון הפלפול המקובל בפולין, ודגל בעיון הפשטני והיסודי, תוך בירור וחישוב שיטות הראשונים שאותם החשיב מאוד, כדרך הלימוד האמיתית. שיטתו התפתחה במקביל לשיטת בריסק שהפיץ רבי חיים מבריסק באותן שנים בישיבות ליטא.
מלבד שלילת הפלפול וסגנונו הביקורתי, התפרסם הרב בורנשטיין בהיקשים למדניים בין נושאים שונים לחלוטין ברחבי הש"ס. הוא הדגיש פעמים רבות שיש לעיין בדבריו "כמו בדברי הראשונים".
על אף שבדרך כלל הוא מקפיד שלא לערב הלכה ואגדה זה בזה, לעתים נדירות הרב בורנשטיין מביא לחידושיו סיוע גם מדברי אגדה, ולפעמים משתדל להתאים אותם גם לתורת הקבלה. בשל סגנונו המקצר וחידושיו הראשוניים, ישנן תשובות רבות בספר שנשלחו כתגובה להשגות וקושיות על דבריו.
בשל סגנונו הלמדני והחידושים הרבים הממלאים אותו, נפוץ לימודו של הספר אף שלא לצורך הלכה למעשה. תלמידיו וחסידיו ייחדו מדור ליישוב תמיהות והשגות על דבריו בקובץ התורני "בית אברהם" שהוציאו לאור לזכרו בפולין.
הספר מפורסם בלשונו הקצר והתמציתי, שלרוב חוסך משפט שלם בהדגשת מילה. בכל זאת סגנונו בהיר ורהיט, ומציע כל קושיא ותירוץ בבירור, בלי רמזים והבלעת דברים.
פסיקות בולטות
באופן כללי, היה הרב בורנשטיין שמרן בפסיקותיו, והתנגד לכל שינוי הלכתי. כך אסר מצות מכונה כדעת רבו הרב יצחק מאיר אלתר, התנגד לפתרונו של הרב גרשון חנוך הניך ליינר בהצבת דלתות בשערי הערים כהיתר לטלטול ברשות הרבים. ועוד, וכלשונו ”והחדש אסור מן התורה בכל מקום ובכל זמן”[3].
עם זאת, הספר מתאפיין בחידושים רבים, חלקם יוצאי דופן. מהבולטים שבהם: היתר לאכילת אפיקומן אחרי חצות הלילה, חיוב בניית סוכה לפני שבת שחלה בין הימים שבין יום כיפור לסוכות, משום אין מעבירין על המצוות, ועוד.
קישורים חיצוניים
אבני נזר, באתר ויקיטקסט- אבני נזר, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- חלק א-ב, פיוטרקוב תרע"ב, חלק ג-ד, פיוטרקוב תר"ע, חלק ה-ו, לודז' תרפ"ו, חלק ז, פיוטרקוב תרצ"ד, באתר היברובוקס
- הרב יהודה מאירוביץ, "תורת אמת היתה בפיהו", בתוך: קובץ תורני נזר התורה, גליון כ"א, ירושלים תש"ע, עמ' רנ"ה–שי"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- הרב יעקב משה הלבני, "אגלי הטל של האבני נזר", בתוך: קולמוס (המוסף התורני של משפחה), גליון 84, עמ' 12, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
36645291אבני נזר