יערות דבש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספר יערות דבש
הספר במהדורה משנת ה'תרנ"ז, ברלין.
הספר במהדורה משנת ה'תרנ"ז, ברלין.
מידע כללי
מאת רבי יהונתן אייבשיץ
סוגה דרשות מוסר
הוצאה
תאריך הוצאה ה'תקמ"ב

יערות דבש הוא ספר דרשות ותוכחות מוסר, הכולל שני חלקים, שחיבר רבי יהונתן אייבשיץ. הספר מורכב מדרשות שנשא כשהיה רב בקהילת מץ, וכשהיה רב בקהילת אה"ו. לבסוף אוגדו הדרשות לספר שנדפס בקרלסרוהה, בשנים ה'תקל"ט-ה'תקמ"ב. הספר התקבל בכל תפוצות ישראל ללא עוררין, כספר חשוב ומרכזי.

הרקע לחיבור הספר

בשנת ה'תק"א (1741), התמנה רבי יהונתן אייבשיץ, לכהן כרבה של העיר מץ השוכנת בצפון מזרח צרפת, לאחר שמץ סופחה לצרפת. בעיר מץ הייתה אז קהילה יהודית גדולה, שהפכה למרכז יהודי חשוב בצרפת. מוסדותיה התפרסמו אז בכל האזור ובפרט הישיבה שניהלו רבני העיר, כגון רבי יעקב יהושע פלק בעל ה'פני יהושע' ועוד רבים.

משך כעשר שנים כיהן רבי יהונתן אייבשיץ כרבה של מץ, עד שהחליט בשנת ה'תק"י (1750) לקבל את רבנות קהילות אה"ו - המבורג, אלטונה וואנדסבק. קהילה זו הייתה אז אחת הנחשבות ביהדות אשכנז כולה, ושם גם נפטר ונקבר בשנת ה'תקכ"ד (1764), לאחר 24 שנות כהונה ברבנות בקהילת אה"ו.

חיבור הספר

הספר יערות דבש, מורכב מדרשות מוסר שדרש רבי יהונתן אייבשיץ בפני הקהל בשתי קהילות אלו, ודרשה אחת שדרש בקהילת פראג, על פי עדותו של הנודע ביהודה רבים מקהילתו חזרו בתשובה בזכות דרשות אלו[1]. בתקופה מאוחרת יותר נאספו חלק מהדרשות לספר יערות דבש.

בהקדמה לספר כותב אחיינו של רבי יהונתן שהוא קרא לספר בשם "יערות דבש" משום שהוא :”כיער כרמילו מלא טוב ומיטיב לאחרינא, לעורר לב העם לתשובה כי אמריו מתוקים מדבש ונופת צופים”, וכמו כן הוא גימטריה של המשפט "דברי מוסר הנחמדים ומתוקים מאוד" (1010).

תוכן הספר

רבי יהונתן אייבשיץ לא דיבר בדרשותיו רק על נושאים כלליים כגון הלכות שבת ועיקרי היהדות, אלא בעיקר הוכיח את שומעיו. בדרשותיו הוא הוכיח על זלזול במנהגים ומצוות כגון ביטול תורה, חומרות בענייני אכילה ותולעים והורדת שער הזקן, ואף היה מנהיג חומרות ואיסורים בשל הירידה בשמירה עליהם. בדרשותיו החשיב רבי יהונתן אייבשיץ במיוחד את מצוות ההוכחה, ואמר עליה ש:”על ידי החזרת בתשובה ושמוע לקול מוכיח תשוב רוח לנדנה וחיה תחיה”[2]. רבי יהונתן כתב גם נגד המנהג שרווח אז לטייל בשבת, וכתב עליו ש:”אך זוהי חכמת היצר הרע, כי הטיולים מביאים לידי שיחה בטלה, לשון הרע ופריצות והתחברות ללצים”[3].

הרבה מדרשותיו אמר כדרשות אבל על מותם של אנשים חשובים ובעיקר על גדולי ישראל, או בשמוע על אסון שהתרגש על קהילה, כגון גירוש יהודי פראג, בדרשות אלו היה עוסק בעיקר בפלפול אגדה והיה ממעט מלהזכיר את שמם של הנפטרים בדרשה ולדבר בשבחם .

בדרשותיו היה רבי יהונתן אייבשיץ מערב מבכל חלקי התורה והפרד"ס.

הדפסות ומהדורות הספר

חלקו הראשון של הספר נדפס לראשונה בקארלסרוה תקל"ח, וחלקו השני בשנת תקמ"ב. ומאז נדפס בעשרות מהדורות.

כמו כן קיימות מהדורות רבות של הספר בתרגום לשפת האידיש. בשנים האחרונות יצאה אף מהדורה מתורגמת לאנגלית.

תפוצת וקבלת הספר

הספר התקבל בכל תפוצות ישראל כספר מוסר יסודי וחשוב. ר' משה בנעט כתב על הספר: ”אך כספר יערות דבש לא יהיה עוד לעולם, לא היה מלפניו, ולאחריו לא יהיה כן”[4]. רבים גדולי ישראל למדו בספר הזה ודקדקו בו כל אות כדברי הראשונים. וכן עמלו בו ביותר כל בעלי הדרוש כגון החיד"א, שמדבריו לוקטו קונטרס הגהות בשם: מתוק מדבש[5]. וכן היו עוסקים בדברי הספר רבים וגדולים כגון: הישמח משה, בעל הדברי חיים, תלמידי הבעש"ט וגדולי החסידות וכן מביאים דבריו הרבה מגדולי המוסר.

הרבה מהאחרונים אף הביאו את דברי רבי יהונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש להלכה כגון: החיד"א בשו"ת יוסף אומץ[6] והפרי מגדים[7] והחתם סופר[8].

הערות שוליים

  1. ^ לוחות עדות, דף מ"ב.
  2. ^ יערות דבש, חלק א' דרוש י'.
  3. ^ יערות דבש, ה.
  4. ^ הגהות לספר בית יהונתן, מובא בשו"ת מהרש"ם, בלבושי מרדכי ועוד.
  5. ^ כפי שהוציאו מכון אבן ישראל שליקטו דברי החיד"א מספריו.
  6. ^ סימן פ"ב אות ב'.
  7. ^ אורח חיים הלכות נטיל ידיים
  8. ^ יורה דעה סימן צ"ח, אבן העזר חלק ב' סימן פ"א ובחלק ז' סימן ל"ב.