הגהות מיימוניות
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור | עברית |
|
|
הגהות מיימוניות הוא חיבור הלכתי מהמאה ה-13 שחיבר רבי מאיר הכהן מרוטנבורג. זהו אחד המקורות החשובים ביותר לפסיקת ההלכה של חכמי גרמניה וצרפת, והוא אחד מחיבורי ההלכה המובהקים של בעלי התוספות האשכנזים. החיבור הוא הערות משלימות למשנה תורה של הרמב"ם, תוך התאמתה למנהגי ההלכה האשכנזיות.[1]
הוצאה
בכתבי יד שונים מופיע החיבור בשולי "משנה תורה". לראשונה נדפס החיבור הגהות מיימוניות במהדורת "משנה תורה" קונסטנטינופול משנת 1509. נדפס שוב ב-1524 בוונציה. ישנם הבדלים רבים בין המהדורות של 1509 ו-1524, חלקן מהותיים. נוסח ההגהות במהדורת ונציה (שממנה הודפסו המהדורות המאוחרות יותר) מקורי יותר והמחבר מדבר בדרך כלל בגוף ראשון, בעוד שנוסח מהדורת 1509 הוא גרסה מאוחרת יותר. בנוסף מופיעים קטעים מסוימים בגרסת קונסטנטינופול שנעדרים מהגרסה של ונציה, ולהפך. מהדורת קונסטנטינופול מכילה תוספות שאולי הוסיף העורך. הנוסח של מהדורת קושטא נדפס בסוף דפוס הרמב"ם של הוצאת שבתי פרנקל.[2]
תוכן החיבור
החיבור מחולק לשני חלקים, הראשון מורכב מהערות המצורפות למשנה תורה. השני, הנקרא "תשובות מימוניות", מצורף בסוף כל ספר ומכיל תשובות של רבנים גרמנים וצרפתים. שמונה מתוך ארבעה עשר ספרי משנה תורה מכילים הערות של ההגהות מיימוניות. החלקים שאינם כלולים בחיבור הם: "הפלאה", "זמנים", "עבודה", "קורבנות" ו"טהרה". היצירה בכללותה מהווה מקור חשוב לספרות הרבנית האשכנזית של ימי הביניים, ומכילה מספר מסורות שאינן מופיעות בשום מקום אחר.[3]
קישורים חיצוניים
הגהות מיימוניות, באתר ויקיטקסט- דוד דבליצקי, הגהות מיימוניות, צפונות א', תשמ"ט, עמ' מ"ט-נ"ט
הערות שוליים
- ^ "Commentaries on the Mishneh Torah". My Jewish Learning (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-06-06.
- ^ לדיון על היחס בין המהדורות ראו: תגלית: כתב יד קדום של הגהות מיימוניות - כנוסח דפוס קושטא!, הרב ישראל פלס, 'ישורון' יג, עמ' תשדמ-תשפז.
- ^ "Haggahot Maimuniyyot". www.jewishvirtuallibrary.org. נבדק ב-2020-06-06.
