רבי יהושע ישעיה נויבירט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי יהושע נויבירט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהושע ישעיה נויבירט
הרב נויבירט בכנס הבוגרים של ישיבת קול תורה
הרב נויבירט בכנס הבוגרים של ישיבת קול תורה
הרב נויבירט בכנס הבוגרים של ישיבת קול תורה
לידה 16 פברואר 1927
י"ד באדר א' תרפ"ז
הלברשטאדט שבגרמניה
פטירה 11 ביוני 2013 (בגיל 86)
ג' בתמוז תשע"ג
מקום פעילות ישראל- ירושלים
השתייכות יהדות חרדית
תחומי עיסוק לימוד, הלכה, חינוך, גמרא
חיבוריו שמירת שבת כהלכתה, קיצור דיני שמיטת קרקעות. אהל שרה - דיני טהרת המשפחה. חנוך הבנים למצוות ודיני קטן.

רבי יהושע ישעיה נויבירט (י"ד באדר א' תרפ"ז - ג' בתמוז תשע"ג) היה רב וראש ישיבה בירושלים, מחבר הספר "שמירת שבת כהלכתה" על הלכות שבת ויום טוב.

ביוגרפיה

ילדותו

הרב נויבירט נולד בהלברשטאדט שבגרמניה לרב ד"ר אהרן (רב ומו"צ בקהילות מגנצא, הלברשטט, ברלין, אמסטרדם ויפו) ושרה חיה לבית במברגר (נינתו של הרב יצחק דב במברגר ושל הערוך לנר). בזמן פרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בברלין ולאחר ליל הבדולח נשלח בקינדר-טרנספורט עם שני אחיו לבלגיה, שם חגג את הבר מצוה. בשנת תרצ"ט התאחד שוב עם הוריו שנמלטו להולנד, ושם שהו עד לשחרור הולנד בשנת תש"ה, כשהם מסתתרים בביתם. בתקופה זו חיבר הרב נויבירט לוח שנה עברי באופן עצמאי בהתבסס על הקיצור שולחן ערוך. לוח זה הופץ על ידי המחתרת היהודית בין יהודי המחנות. אחות נוספת שלו, יוכבד גולד, מתגוררת בקיבוץ סעד, ושני אחים נוספים נשלחו לסין.

בארץ ישראל

באביב ה'תש"ו בהיותו בן 19, הבריח את אמסטרדם באמצעות התחזות לחייל אמריקני והגיע עד מרסיי, משם הפליג לארץ ישראל באניית מעפילים, ונכלא בעתלית, משם שוחרר בהשתדלותם של רבי יעקב כץ מחיפה, ורבי שלמה גרינפלד.

למד בישיבת קול תורה אצל רבי יחיאל מיכל שלזינגר רבי ברוך קונשטט ורבי גדליה אייזמן שלדבריו פרסו עליו את חסותם[1], ועם בואו של רבי שלמה זלמן אוירבך לישיבה נעשה לתלמידו המובהק, ועמו התייעץ רבות בכתיבת ספרו "שמירת שבת כהלכתה", ששתי מהדורותיו הראשונות של הספר נכתבו רק על פי פסקיו. בשנת ה'תשע"א הוציא לאור מהדורה שלישית ומורחבת של החלק הראשון בה הכניס מאות נושאים הלכתיים אקטואליים בני זמננו.

למד בחברותא עם הגאב"ד רבי יצחק טוביה וייס, שמצטט אותו רבות בספריו.

שמירת שבת כהלכתה

הרב יהושע נויבירט בקידוש לבנה במוצאי יום הכיפורים
ערך מורחב – שמירת שבת כהלכתה

הרב נויבירט התפרסם בעיקר בזכות ספרו שמירת שבת כהלכתה, שהפך לרב מכר ונמכר בשלוש מהדורות. הספר שיצא בהסכמותיהם של רבים מגדולי ישראל בהם רבי משה פיינשטיין, רבי יחיאל יעקב וינברג, רבי שלמה זלמן אוירבך והרב אלישיב (למהדורה השלישית), היה הראשון מסוגו לסכם את הלכות שבת במבנה עצמאי שלא מבוסס על סדר השולחן ערוך או הרמב"ם.

אחד הגורמים העיקריים להוצאת הספר הוא קבלה שקיבל על עצמו בעת שנאלץ לעלות על אניית המעפילים בשבת מחשש לפיקוח נפש, ואז קיבל על עצמו לעשות משהו למען השבת.

פעילות ציבורית

הרב נויבירט ייסד בבית וגן את הישיבה לצעירים פני שמואל והישיבה הגבוהה חכמת שלמה (שתיהן כונו ישיבת נויבירט). לאחר כעשר שנים הקים את הישיבה הגבוהה נתיבות חכמה שבראשה עומדים כיום הרב דניאל וולפסון ובנו הרב ברוך נויבירט. הרב נויבירט העביר שיעורים בקביעות, בעיקר בהלכה, גם בישיבת קול תורה. במשך עשרות שנים מסר שיעורי דינים בסמינר הישן.

הרב נויבירט שימש כפוסק ההלכה של המרכז הרפואי שערי צדק (יחד עם הרב אשר וייס).

הרב נויבירט שימש גם כרב ארגון 'החובש הר נוף' למעלה מ-15 שנים. מספר פעמים במשך השנה הגיע הרב לתת שיעורים בהלכות שבת ואף הנהיג את נושא ׳גוי של שבת׳.

בניו

עץ משפחת במברגר


רבי יעקב אטלינגר
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יצחק דב במברגר
 
 
 
קילה (וורמסר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שרה
 
רבי משה אריה במברגר
 
רבי שמחה במברגר
 
רבי שלמה במברגר
 
יצחק
 
רבי נתן במברגר
 
רעכל רבקה
 
רבי פנחס זליגמן פרום
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף אהרן במברגר
 
הענדל (נאנעט)
 
יצחק זקל במברגר (גר')
 
הרב פינחס במברגר
 
שלמה מנחם
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי בן ציון במברגר
 
רבי שמחה במברגר
 
שרה חיה
 
יראת
 
רבי משה יונה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יהושע ישעיה נויבירט
 
רבי יונה עמנואל
 
הרב יוסף יחיאל במברגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמחה עמנואל


ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0