חסידות קאשיווקא - דויד הורודוק
חסידות קאשיווקא - דויד הורודוק היא חסידות ליטאית, שנוסדה במאה ה-19. מייסדה היה רבי שמואל מקאשיווקא (אוקראינית: Кашівка). בדור הראשון היה מקום החצר בעיר קאשיווקא (רו'), במחוז העיר קובל, צפון-מערב אוקראינה. ולאחר מכן התפצלה החצר בין קאשיווקא לעיירה דויד-הרדוק שבמערב בלארוס. החצר נכחדה בשואה.
תולדות החסידות
חסידות קאשיווקא
רבי שמואל גינזבורג היה בנו של רבי מיכל, היה אדמו"ר חשוב בדורו, חבירו של רבי מרדכי מנשכיז. התגורר בקאשיווקא. נפטר בשנת תקע"ח.
בדור השני כיהן בנו, רבי יחיאל מיכל גינזבורג. נשא את ביילא בתו של רבי משה אפרתי (ראש ישיבה בברדיטשוב ורב בבוטושאן, חותנו של רבי ישראל מרוז'ין) ובזיווג שני היה חתן רבי יהודה מאיר שפירא משיפיטובקא. רבי מיכל היה תלמידו של רבי מרדכי מצ'רנוביל[1], וניהל חצר בת חסידים רבים. חתניו (מזיווג ראשון) היו רבי יצחק מנשכיז (בזיווגו השלישי), רבי חיים מנחם העשל מזינקוב ורבי אברהם משיפיטובקא[2].
בדור השלישי כיהן בנו של רבי יחיאל מיכל, רבי שמואל השני מקאשיווקא, חתנו של רבי אהרן אב"ד פינטשוב וטורבין בנו של המהרא"ל צינץ וחתנו של רבי יוסף מאוסטילה. ידוע שכיהן בשנת תרנ"ב (1892)[2]. חתנו של ר' שמואל היה רבי יעקב יוסף מקונסטנטין.
בדור הרביעי כיהן בעיר ראוונע בנו של רבי שמואל (השני), רבי אליקים געצל ליברזון (ליבערזאן) מקאשיווקא[3].
בדור החמישי כיהן בעיר ראוונע חתנו של רבי אליקים געצל, רבי יעקב פנחס הוכטנברג (האכטענבערג) מקאשיווקא. היה בנו של רבי אברהם דוב אורטנברג מקורוסטישיב ומפורסם כבעל פרנסה בהרחבה. במשך השואה התיישבו אנשי הנ.ק.ו.ד. בביתו ובהמשך נהרג בכ"ו באדר תש"ג. בנו חיים (תרנ"ט - שבט תשנ"ב) ניצל מהשואה[3].
חסידות דויד הורדוק
רבי זאב וולף גינזבורג, בנו של רבי שמואל (הראשון) מקאשיווקא, וחתנו של רבי ישראל יוסף (הראשון) בן רבי דוד מדויד-הורודוק[4]. רבי ישראל יוסף הראשון היה תלמידו של רבי שלמה מקרלין. רבי וואלף הוא אבי השושלת בעיירה דויד הורדוק. נפטר בשנת תרי"ט.
בנו של רבי זאב וולף, רבי דוד גינזבורג, מילא את מקום אביו. נפטר בשנת תרכ"ה.
רבי ישראל יוסף גינזבורג, בנו של רבי דוד. רבי ישראל יוסף התפרסם מאד בזמנו והיה נערץ אף על המתנגדים. בנה בית מדרש גדול והיה ידוע כמחולל מופתים. נפטר בערך בתרנ"ט (1899). בניו היו רבי זאב וולף ורבי אלתר.
- רבי זאב וולף גינזבורג (רבי וועלוולע) היה הממשיך המרכזי ורוב חסידי אביו הלכו אליו. היה מאריך בתפילה. נפטר בג' באדר א' תרפ"א (1921).
- רבי אהרן גינזבורג מלונינץ, היה רב ואדמו"ר בלונינץ לשם הגיע בזמן מלחמת העולם הראשונה. היה מתמיד גדול ומפורסם ביופיו. נרצח בשואה עם כל משפחתו ותושבי העיירה[5].
- רבי משה יהושע גינזבורג מדויד הורודוק, למד בבחרותו בישיבת וולוז'ין. היה דרשן. נרצח בשואה.
- רבי אלתר גינזבורג, חתנו של רבי לוי יצחק מקאמין. היה חותנו של רבי שלמה גולדמן מזוויהל.
- רבי לוי יצחק (רבי איציקל). רבי איציקל הרחיב את החסידות; נרצח בשואה.
- בנו של רבי איציקל, רבי זאב וולף גינזבורג כיהן כאדמו"ר בארצות הברית לאחר השואה.
- רבי לוי יצחק (רבי איציקל). רבי איציקל הרחיב את החסידות; נרצח בשואה.
צאצא נוסף של השושלת, רבי מרדכי, כיהן בלוצק. נפטר בשנת תרע"ו (1916) ואת מקומו מילא חתנו רבי אליעזר סאפיאן[6]. רבי אלעזר היה למדן ואמר דברי תורה מפולפלים. בנו של רבי אלעזר, יצחק לייב היה ממנהיגי צעירי המזרחי בלוצק.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 96.
- ספר יזכור לקהילת פינסק עמ' 352, בספריית העיר ניו יורק.
- מכון משכנות יעקב, הרה"צ ר' יעקב פנחס האכטענבערג זצ"ל אדמו"ר מקאשיווקא
, פורום אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ↑ קובץ, קובץ שפתי צדיקים - יב, עמ' עג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 2.0 2.1 ר' יצחק לנדא, זכרון טוב, עמ' 94, באתר היברובוקס
- ^ 3.0 3.1 ווייסבלום, יהושע אשר - מכון בית אבות, בית אבות, באתר היברובוקס.
לפי מסורת המשפחה היה רבי אליקים געציל בנו של רבי משה חיים אפרים ליברזון, נינם של רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב, רבי משה חיים אפרים מסדילקוב ורבי יוסף מיאמפולה; ניתן לשער שהיה חתנו של רבי שמואל השני. שמואל גרובר, זרע קודש מחצבתה צאצאי רבינו הבעל שם טוב שמונה דורות, עמוד סג, באתר Academia.edu - ↑ מאסף למשנת החסידות, היכל הבעש"ט - טז, עמ' צד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ ספר יזכור לקהילת לונינץ עמ' 86, בספריית העיר ניו יורק.
- ↑ ספר יזכור לקהילת לוצק תמונה 321 (317 בדפי הספר), בספריית העיר ניו יורק.
חסידות קאשיווקא - דויד הורודוק34545759Q6962054