רבי חנה הלברשטאם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מקולושיץ
רבי חָנָה הלברשטאם
Kolshitz Rebbe.jpg
לידה ו' בתמוז תרמ"ד
נהרג י"ח בתשרי תש"ג (בגיל 58)
יאסלו בגליציה
מקום קבורה יאסלו
מקום מגורים קאשוי, ריישא, פריסטיק
השתייכות קולושיץ מבית צאנז
תחומי עיסוק חסידות, תלמוד, פסיקת הלכה
רבותיו אביו רבי מנחם מנדל
חיבוריו דברי חנה
בת זוג פסיל, בת רבי משה הרבלשטאם מברדיוב ונכדת רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ
אב רבי מנחם מנדל
צאצאים שבעה (חמישה בנים)

רבי חָנָה הלברשטאם (ו' בתמוז תרמ"ד, 1884-י"ח בתשרי תש"ג, 1942) היה האדמו"ר מקולושיץ[1] (שמה היהודי של קולאצ'יצה). נרצח ביריות על ידי הנאצים ביאסלו שבפולין במלחמת העולם השנייה.

תולדותיו

נולד לרבי מנחם מנדל הלברשטאם מפריסטיק (תרכ"ד-כ"א באדר תרפ"ו) ולרבנית פייגה ביילה. משני הוריו היה צאצא לרבי חיים הלברשטאם מצאנז. אביו היה בן רבי אריה לייבוש הלברשטאם מדוקלא שהיה בנו של רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב, בן רבי חיים מצאנז. אמו היתה בת רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. נקרא חָנָה על שם אם אמו חַנָה הרבנית משינאווא[2]. כבר מילדותו קיבל שבחים רבים מצדיקי הדור ובגיל צעיר כיהן כרבה של קולושיץ בגליציה. במלחמת העולם הראשונה היגר לקושיצה (קאשוי בפי היהודים) שבסלובקיה וכיהן שם ברבנות במשך 7 שנים. בתרפ"ג חזר לגליציה, אז כבר בשטחה של מדינת פולין, ונבחר לכהן כרבה של ריישא, ושם הקים ישיבה קטנה בשם "זרע קודש". השקיע מאמץ רב בחינוכם של בחורים צעירים והדרכתם בלימוד תורה וחסידות. לאחר פטירת דודו רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם מצישינוב, הצטרפו אליו רבים מחסידיו.

רבי חנה התנגד בתוקף לתנועות ההשכלה הציונות ואגודת ישראל ואף התנגד ללימוד הדף היומי[3]. התפרסם בתמיכתו בעניי ארץ ישראל והייתה בו אהבת ישראל לכל יהודי. הוא נהג לקבץ בעצמו כסף לצדקה, וכשראה שאין מוצא אחר, אף משכן את רכושו לטובת יהודי פושט רגל. הוא נהג לצטט את דברי זקינו הדברי חיים: "אינני מפחד משום אדם אפילו לא ממלאך, אני מפחד רק מאנחתו של עני"[4].

בימי השואה

כאשר הכובשים הנאצים הגיעו אל ריישה, ברח עם אמו לפריסטיק והגיע לעיירה בב' באלול ת"ש (5 בספטמבר 1940). אחרי כחודש נכנסו הגרמנים הנאצים לפריסטיק. הם ירו במאות יהודים ביניהם בני משפחתו הקרובים ואילצו אחרים לעבוד ביום הכיפורים. בה' באדר תש"א (4 במרץ 1941) בא לפניו שלמה שמידט, ראש תנועת המזרחי בפריסטיק, ושאל אותו האם לפדות מהגרמנים שני ספרי תורה שגנבו תמורת 5,000 דולרים שהציע לו אחד המפקדים הנאציים תמורתם. רבי חנה פסק שעל אף שמצוות פדיון ספר תורה חשובה, במקרה כזה אין לפדות את ספרי התורה מפני שזה יעודד את הגרמנים לגנוב עוד ועוד ספרי תורה ולסחוט כסף מהיהודים.

השתדל לשמור מצוות ככל האפשר בתנאים הקשים. משגברה הסכנה, ברח הרבי והסתתר בבונקר שבשדה תפוחי אדמה מחוץ לעיירה. הנאצים גילו את המסתור ואסרוהו בבית סוהר ביאסלו. לפני מותו אמר את פסוקי התפילה נשמת כל חי שעיקרו קריאת ההלל ושבח לבורא העולם, יחד עם משה ראנד, חברו לתא בכלא יאסלו, שניצל מהשואה והעיד על כך.

רבי חנה נורה בכלא ביום השני של חול המועד סוכות תש"ג (1942), ונקבר בקבר אחים סמוך לבית הקברות המקומי ביאסלו. על מקום קברו המשוער הוקמה מצבה המציינת את מקום קבורתו.


תקופת חייו של רבי חנה הלברשטאם על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

משפחתו

אחיו ואחיותיו

ילדיו

רבי חנֶה נישא לפסיל, בת רבי משה הלברשטאם מברדיוב, בנו של דודו זקינו רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ. (אחותו חנָה מרים נישאה לנכדו של רבי משה, רבי אפרים דוד מיאשליסקה) והוליד ממנה שבעה ילדים שכולם נספו בשואה:

  • רבי משה אהרן האלבערשטאם מקולושיץ (תרס"ד-תש"ב) - מונה לרב בקולושיץ בגיל צעיר בחיי אביו. נישא לחיה ינטה, בת הרב דוד דוב מייזליש מאוהל שהולידה לו שישה ילדים: חיים יוסף, יחזקאל שרגא, מנחם מענדל, יקותיאל יהודה (זלמן ליב), חנה, שלום. ר' משה אהרן, חותנו וילדיו נספו.
  • רבי דוד לייביש הלברשטאם ( -ו' באייר תש"ד) - נישא למיריש, בת אחי אביו, רבי אביגדור.
  • רבי ברוך הלברשטאם - נישא לשאשה, בת ר' חיים ברוך רובין מוישניצה (תרמ"ב-ג' באלול תש"ג), בן רבי נפתלי רובין מוישניצה (תרכ"א-י"ג בניסן תרצ"ח) שבין ילדיו מזיווג ראשון (חוץ מרבי חיים ברוך הנ"ל שמילא מקום אביו בוישניצה וחנה רחל שנישאה לרבי אביגדור שהיה מאחי רבי חנה) היו מינדל - בת רבי יצחק רובין מצפת, רבי אלחנן (חנה) צבי הירש רובין (תרמ"ד-תש"ג) - כיהן כרבי מסטמר בצאנז ונישא לרייצה שהייתה בתו של ר' יחיאל נתן מבורדיוב שהיה נינו של ר' חיים מצאנז דרך אביו רבי משה מברדיוב וסבו רבי ברוך מגורליץ, רייצה - אשת רבי נחום אפרים הלברשטאם מטורנה (תר"ם-תש"ב) שהיה בנו של רבי אריה לייביש הלברשטאם מטורנה (תר"ך-ג' בתמוז תר"ץ) ואבי אביו היה רבי יחזקאל שרגא משינובה, רבי יונה רובין שנישא לחנה לאה שהייתה בת רבי אשר רובין מקורצ'ין שהיה בנו של רבי אהרן רובין מרימנוב ונכדו של רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ.
  • רבי שלום הלברשטאם - נישא לרבקה, בת רבי חיים ברוך מפריסטיק, אחי אביו.
  • הכלה שרה.
  • הכלה מרים ברכה.
  • החתן יקותיאל יהודה הלברשטאם.

מתלמידיו

חיבוריו

  • בין השמשות
  • תורת מקוה

שני הקונטרסים יחד עם קונטרס "דברי תורה" עם דברי תורה נוספים ממנו שזכרו תלמידיו כונסו בספר אחד: דברי חנה, ניו יורק תשי"ב ובאנטוורפן תש"ן יצאה מהדורה מחודשת של הספר בשם "דברי חנה השלם" הכולל שני חלקים ובהם הוספות. בחלק הראשון הקונטרסים "דברי תורה", 'נהר פר"ת', "תורת המקוה", ו" הליכות והלכות", ונספח אליהם קונטרס "בינה ודעת" על ענייני בין השמשות מבעל הפרי חדש; בחלק השני תולדותיו, שיחותיו בפני החסידים, הדרכות ומכתבים, וגם מאביו ומאחיו ומבניו. נלקט ונערך ויצא לאור בידי הרב יוסף נפתלי ווגשל, חתנו של הרבי מפשוורסק).

לקריאה נוספת

  • מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, ירושלים תשכ"ט, עמ' 98-95.
  • יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות – אישים, (עורך: ד"ר יצחק רפאל), כרך א' (א'-ט'), ירושלים תשמ"ו, 98-95.
  • יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב תשל"ד (1974), עמ' 194.
  • יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור : חלק ב' - מדור ששי ועד ימינו, ירושלים תשנ"ח, עמ' 415 ו-418.
  • מאיר וונדר, מאורי גליציה : אנציקלופדיה לחכמי גליציה : חלק ב' - ה'-ח, ירושלים תשמ"ב, עמ' 476-471.
  • אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' חנה הלברשטם זצ"ל הי"ד", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 35, באתר HebrewBooks
  • אנציקלופדיה שמע ישראל, כרך ב', עמ' 183, 272.
  • פנקס הקהילות : פולין : כרך רביעי - גליציה המערבית ושלזיה, עמ' 297, 319.
  • ספר סטריז'וב והסביבה, עמ' 368-367.
  • שלמה זלמן לעהרער, ‫צאנז : די הייליגע פארשווינדענע שטאט, ירושלים תשנ"ז, א: עמ' 208-202, ב: עמ' 22-21.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נכתב גם קאלאשיץ
  2. ^ דברי חנה, פרק ג'
  3. ^ מרן הגה"ק רבי חנה האלבערשטאם זצוק"ל הי"ד מקאלאשיץ באתר השקפה ברורה
  4. ^ הציטוט לקוח מאתר "זכור" שבקישור החיצוני הראשון
  5. ^ הוליד תשעה ילדים (חמישה בנים) למרים-מלכה שנפטרה בכ"א בתשרי תר"ס ובזיווג שני נישא לטונה, בת שיינדיל שהייתה בתו של ר' אברהם גווירצמן מגורליץ, סבו של ר' יצחק מפשבורסק ונכדו של הנועם אלימלך. ילדיהם היו חיה-שרה ור' שמואל. הבת, חיה-שרה, הייתה אשת ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם מסטרופקוב שהיה בן ר' מנחם מנדל מסטרופקוב (תרל"ג-ו' באייר תש"ד), בן ר' אברהם שלום מסטרופקוב (תרט"ז-ו' בסיוון ת"ש) שהיה בנו של ר' יחזקאל שרגא משינובה.