הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג
 | |||||||
| לידה |
3 בדצמבר 1888 כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט  לומז'ה, האימפריה הרוסית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
25 ביולי 1959 (בגיל 70) י"ט בתמוז תשי"ט  ירושלים, ישראל | ||||||
| רבותיו | הרב יעקב דוד וילובסקי | ||||||
| חיבוריו | שו"ת היכל יצחק, פסקים וכתבים, תורת האוהל, תחוקה לישראל על פי התורה | ||||||
| |||||||
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו. לפני כן היה רבה הראשי של יהדות אירלנד. דוקטור וחתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1958.
קורות חיים
נולד בעיר לומז'ה שבצפון-מזרח פולין (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית). בשנת 1897 עבר לאנגליה, שם מונה אביו, הרב יואל לייב הלוי הרצוג, לשמש כרב בלידס, ובהמשך לצרפת, שם כיהן אביו ברבנות. בשל חוסר במרכזי תורה משמעותיים בבריטניה באותה תקופה, הוא נהג להתכתב בנושאים תורניים עם גדולי הרבנים במזרח אירופה, ושלח להם קונטרסים בעילום שם מחידושי תורתו. בשנת 1908 הוסמך לרבנות על ידי רבי יוסף שלופר, רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, והרידב"ז[1]. הוא למד מתמטיקה ושפות קלאסיות ושמיות[2] באוניברסיטאות לידס, לונדון והסורבון. הוא ערך מחקר על "התכלת בישראל" (Hebrew Porphyrology), וקיבל עליו תואר M.A., וב-1914 קיבל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון.
בשנים 1915 עד 1936 כיהן כרב באירלנד: 3 שנים כרבה של בלפסט, אחר כך כרבה של דבלין ומשנת 1925 כרבה הראשי של יהדות אירלנד. כרב ראשי הצליח לסכל את הכרזת השחיטה היהודית כלא חוקית. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שדגל בהנהגה רבנית המשלבת תורה ומדע, שידלוֹ לעלות לארץ ישראל.[3] לאחר מותו של הרב קוק נבחר בי"ז בכסלו תרצ"ז לרבה הראשי של ארץ ישראל, על פני הרב יעקב משה חרל"פ, בתמיכתו של ה"חזון אי"ש".[4] אף שהיו רבנים שהסתייגו מתוארו "הרב דוקטור".
בעת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט יצא בקריאה, יחד עם הראשון לציון, הרב יעקב מאיר, להקפיד על מדיניות ההבלגה ולהימנע ממעשי נקם.[5]
ב-1939 היה בין המשתתפים בוועידת השולחן העגול בלונדון. לאחר כישלונה, כאשר יצא הספר הלבן השלישי, שהגביל את ההגירה היהודית לארץ ישראל ואת רכישת הקרקעות בידי יהודים, הזהיר הרב הרצוג "כי הספר הלבן עלול לדרבן את הערבים ולהפוך לספר אדום ואף לספר שחור" וקרע אותו בהפגנה פומבית. מעשה זה העניק את ההשראה לבנו חיים הרצוג, אשר בנאומו ב-1975 כשגריר ישראל באו"ם, קרע באופן דומה את החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם שהכריזה כי הציונות היא גזענות.
ב-1940 הקים את "ועד הישיבות" – ארגון הגג של הישיבות הגבוהות בארץ ישראל ונבחר לעמוד בראשו.
בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה פעל הרב הרצוג להצלת יהודים. ב-1941 יצא למסע הצלה לארצות הברית דרך אנגליה ובחזרה דרך דרום אפריקה ומצרים.[6] לאחר מאמצים הצליח להיפגש עם נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, ותבע ממנו להציל יהודים ולהפציץ את מחנות ההשמדה. הוא יצא מן הפגישה מדוכא וראה בה כישלון. כאשר רצה לחזור לארץ ישראל הזהירו אותו הבריטים וקבוצות של רבנים בארצות הברית כי צִלו של הנאציזם מרחף מעל ארץ ישראל והיא עלולה להיכבש, אך הוא ענה להם כי נביאי ישראל התנבאו על שני חורבנות ולא על חורבן בית שלישי וחזר לארץ ישראל.[7] הלחץ להישאר היה רב, במיוחד בגלל סכנת הצוללות שפגעו באוניות. ואכן אונייה שבה היה אמור לנסוע הוטבעה וכל נוסעיה נספו. בחזרתו הגיע בטיסה מדרום אפריקה למצרים, ומשם לרחובות ברכבת. בתחנת הרכבת רחובות קיבלו את פניו ראשי היישוב, אשר העריכו את הסיכון שנטל וראו במעשיו ובדבריו חיזוק הרוח.[8] הוא המשיך להביע את ביטחונו בניצחון בריטניה במערכה, גם במהלך מאתיים ימי החרדה שעברו על היישוב בשנת 1942.[7]
בשנת 1946 יצא למסע ברחבי אירופה כדי לשכנע את ניצולי השואה לעלות לארץ ישראל. במהלך המסע נפגש עם מדינאים שונים ועם האפיפיור פיוס השנים עשר, ממנו ביקש להחזיר לחיק היהדות את הילדים היהודים מהמנזרים שבהם הוסתרו כדי להציל את חייהם, אך נענה בכתף קרה.[9] הרב הרצוג בסיוע מתנדבים איתרו ילדים והעבירו אותם מהבתים ומהמוסדות בהם מצאו מחסה למוסדות יהודים מקומיים שיכלו לשמש להם כאפוטרופסים.[10] למעלה מ-500 ילדים כאלה הגיעו לארץ ישראל ברכבת שנקראה גם על שמו "רכבת הרצוג".[11]
הרב הרצוג היה המייסד של מכון יד הרב הרצוג (שנקרא על שמו רק לאחר מותו). מכון זה אחראי להוצאת האנציקלופדיה התלמודית והוצאה מדעית של תלמוד בבלי שמוגה על פי כתבי יד שונים (מכון התלמוד הישראלי השלם). כמו כן יזם את הקמת הבניין החדש של הרבנות הראשית - "היכל שלמה", ודרבן את ידידו הנדבן יצחק וולפסון לתרום לכך.
בביתו התכנסו מדי יום שישי רבנים לעסוק בדברי תורה והלכה, בהם חמיו הרב הילמן, הרב איסר זלמן מלצר, הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שלמה גורן, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אברהם אלקנה שפירא והרב יעקב בצלאל ז'ולטי.[12]
אנשי גוש עציון רחשו לו חיבה וכבוד, ועוד בחייו נקרא לכבודו היישוב משואות יצחק שבגוש עציון. לאחר נפילת הגוש במלחמת העצמאות, חודש היישוב במקומו הנוכחי באזור אשקלון.
נפטר בי"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959 ונטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים[13]. הרב עובדיה יוסף אמר עליו בהספדו "היה מנהיגם של ישראל, אהב צדק ושנא רשע, ותמיד לימד סנגוריה על ישראל... מסר נפשו להצלת ילדי ישראל..."[14]
ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.[15]
משפחתו
| ליבה-מרים לבית סירוביץ | יואל לייב הלוי הרצוג | שמואל יצחק הילמן | חיה-שיינה לבית פוקמפנר | יחיאל מיכל שטיינברג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצחק אייזיק הלוי הרצוג | שרה הרצוג | שמחה אמב"ש | לאה אמב"ש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פנינה הרצוג | יעקב הרצוג | חיים הרצוג | אורה הרצוג | סוזי אבן | אבא אבן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צביה ברין | שאול אפק | אורי אפק | נסים גאון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מיכל הרצוג | יצחק הרצוג | מיכאל הרצוג | רונית הרצוג | יואל הרצוג | מרגרט הרצוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ב-1917 נשא את שרה, בתו של הרב שמואל יצחק הילמן מלונדון. לזוג נולדו חיים הרצוג, לימים נשיאה השישי של מדינת ישראל, וד"ר יעקב הרצוג שכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. נכדו הוא יצחק הרצוג נשיא מדינת ישראל ה-11,
הנצחה
על שם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג נקרא היישוב משואות יצחק, שכונת קריית הרצוג בבני ברק, שכונת הרב הרצוג מינץ ויצחק שדה בקריית אתא, רחוב ראשי בירושלים ורחובות בערים נוספות; יד הרב הרצוג; הישיבה התיכונית "נווה הרצוג" בניר גלים ובית הספר בממ"ד "ימין הרצוג" באילת.
לשכתו של הרב הרצוג הועתקה מביתו והיא מוצגת כולה במוזיאון לאמנות יהודית שבהיכל שלמה בירושלים.
כתביו
הרב הרצוג חיבר את הספרים: "שו"ת היכל יצחק", "כתבים ופסקים", "תורת האהל", ו"תחוקה לישראל על פי התורה" בהם התמקד רבות בנושאי הלכה ומדינה. בשנת 1936, פרסם הרב הרצוג באנגליה ספר בשם: "The Main Institutions Of Jewish Law". הספר תורגם לעברית בשנת 2016 על ידי ד"ר משה הרשקביץ, ויצא לאור על ידי ידיעות ספרים. הרב הרצוג היה מהחוקרים הגדולים בתחום התכלת.[16]
נוסח התפילה לשלום המדינה חובר בידו, והוא נעזר ברב הראשי הספרדי בתקופתו, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל. לפני פרסום התפילה ביקש מש"י עגנון הערות עריכה. מסיבה זו, ובגלל העברית המסוגננת, יוחסה כתיבת התפילה בטעות לעגנון[17]
בשנת תשכ"ב יצא לזכרו קובץ "מזכרת", ובו מאמרים תורניים, בעריכת הרב שלמה יוסף זוין וד"ר זרח ורהפטיג. בתחילת הספר הודפס נספח העוסק בחייו, פעלו וזכרו. בשנת תשס"ט יצא לאור הספר 'משואה ליצחק' העוסק במשנתו.
משנתו המדינית
הרב הרצוג פרס את משנתו המדינית בכתבים ובמאמרים. הוא תמך במה שקרא נומוקרטיה, כלומר "ממשלת החוק האלוקי, התורה שמן השמים".[18] לדברי הרב עידו רכניץ, הוא תמך למעשה ב"תיאונומיה חוקתית מלוכנית", שיטה שבה המדינה מונהגת על ידי המלך והחוק העליון בה הוא חוק התורה, אך מאפשרת חקיקה משלימה שאינה נוגדת את דין התורה. מתוך תפיסה זו סבר הרב הרצוג כי יש סמכות של מלך ישראל לממשלת ישראל ויש תוקף לחלק מחוקי הכנסת, המהווים תקנות משלימות לחוקי התורה; אולם אין סמכות לבתי המשפט של מדינת ישראל.[19]
גיוס בנות
בתשובה כתב על פי דברי הרמב"ם והמנחת חינוך שנשים יוצאות למלחמות מצווה, ובהן מלחמת השחרור. הוא דחה את דברי הרדב"ז שפירש שנשים אינן יוצאות כלל למלחמת מצווה, או שהן רק מסייעות ללוחמים בהבאת מים ומזון. כמו כן, כתב שם שאין בנשיאת נשק לנשים במסגרת צבאית בעיה מצד איסור לא ילבש.
עם זאת, הוא הסביר שהרבנות הראשית לישראל לא אמרה בעניין זה היתר, מחשש לבעיות של צניעות. הוא הוסיף שאם בפלוגות דתיות אפשר לקבוע סדרים שימנעו בעיות אלו אין הוא רואה בכך שום איסור, אך הרבנות שללה גיוס חובה של נשים, ולפי תקנות הגיוס לכל אישה יש רשות להתנגד לגיוסה מטעמים דתיים, מכיוון שקשה לקבוע בכך גדרים. לבסוף כתב שבנות שרוצות להתנדב למשמר העם תוך כדי נשיאת נשק אינן עוברות על שום איסור ומקיימות מצווה רבה[20]
לקריאה נוספת
- שמואל אבידור הכהן, יחיד בדורו : מגילת חייו של ... רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ירושלים: כתר, 1980 (הספר בקטלוג ULI)
- חוברת: מוקדשת לבחירת הרב הראשי בארץ ישראל: מאמרים, מכתבים והערכות מאת גאוני וגדולי ישראל על הגאון ... רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ... בעריכת קבוצת רבנים, תל אביב : (בית דפוס לאומי), תרצ"ז
- מסע ההצלה : <שבט תש"ו - תשרי תש"ז>, ירושלים : (דפוס העברי י’ ורקר), תש"ז, מסעו של הרב הראשי לא"י ר' יצחק איזיק הלוי הרצוג באירופה.
- הרב אהרן יצחק זסלנסקי, אגרות הראי"ז : שי להגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ... בהגיעו לשיבה, ירושלם : (דפוס העברי), תשי"ט
- גאולה בת יהודה, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך ב, ירושלים: מוסד הרב קוק תש"ך, עמ' 144–164
- יעקב אדלשטיין, פעולתו הפוליטית של הרב הרצוג זצ"ל בשנות מלחמת העולם השנייה ואחריה, כיוונים 13 (תשמ"ב), עמ' 151–159
- שמעון אורבך, פעילותו המדינית של הרב הרצוג עד קום המדינה, חיפה : ש. אורבך, תשמ"ו 1985
- אליאב שוחטמן, תורה ומדינה במשנתו של הריא"ה הרצוג, שנה בשנה (תשנ"א), עמ' 178–190
- יוסף אחיטוב, לבטיו ההלכתיים של הרב הראשי יצחק הלוי הרצוג בעשור הראשון לתקומת ישראל, אתגר הריבונות (תשנ"ט), עמ' 199–213
- שאול מייזליש, רבנות בסערת הימים : חייו ומשנתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, [תל אביב] : מרחב, תשנ"א 1991
- משה הרשקוביץ, דרכו ושיטתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (זצ"ל) במחקר המשפט העברי, עבודת מאסטר, בר-אילן, רמת-גן, תשס"ח
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יצחק אייזיק הלוי הרצוג |
- רשימת המאמרים של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג באתר רמב"י
- כתבי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בפרויקט בן-יהודה
- רשימת המאמרים של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, באתר רמבי"ש
- טוביה פרשל, ביבליוגרפיה של כתבי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יצחק אייזיק הלוי הרצוג שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 36, באתר HebrewBooks
- תולדות חייו באתר הרבנות הראשית לישראל
- הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, דבר, 26 ביולי 1959 המשך
- אלטר מאיר, הרב שעמד במבחנים, מעריב, 29 ביוני 1964
- חן מרקס, מתיה קם, יצחק הלוי הרצוג, באתר "תרבות•il"
- נחום רקובר, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו, גיליון 7, תמוז תש"ס, עמ' 4
- הנ"ל, הרב הרצוג כממשיך חזון המשפט העברי של הרב קוק(הקישור אינו פעיל), "מגד ירחים", גיליון 119, אלול תשס"ט, עמ' 3; הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, בין מרן הראי"ה לרב י. א. הלוי הרצוג, שם עמ' 4
- Dr. Hertzog Speech. Prague, Czechoslovakia, בארכיון הסרטים של British Pathé (באנגלית)
- סרטון בו נראה הרב ד"ר הרצוג נואם - הארכיון של הרב הרצוג, באתר ארכיון המדינה
- ירון דרוקמן, הסב הרב, האבא הנשיא. מי אתה יצחק הרצוג, באתר ynet, 16 במרץ 2015
- שי בן-ארי, משימה לפדות ילדים יהודים שהוסתרו בידי נוצרים במלחמת העולם השנייה, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, אוגוסט 2019
- הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עדו רכניץ, תיאוקרטיה דמוקרטית: עיון במשנתם המדינית של הריא"ה הרצוג, הרא"י וולדינברג והר"ש גורן, עבודת דוקטור, אוניברסיטת אריאל, תש"פ
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, דף שער בספרייה הלאומית
מכּתביו:
- היכל יצחק, באתר היברובוקס
- תורת האהל, באתר היברובוקס
- למען השבת- הרצאות בנושא השבת, באתר היברובוקס
- קריאה למשפט התורה בישראל, אתר דעת
- פתרון חדש לחידת ספר יחזקאל, אתר דעת
הערות שוליים
- ^ משואה ליצחק ח"א עמ' 14
- ^ הרב שלט באנגלית, גרמנית, ספרדית, ערבית, פולנית וצרפתית, מלבד מידיעותיו ביוונית ובלטינית (כל התרשל... כאילו... שופך דמי ישראל': הרב הרצוג והשואה, שולמית אליאש, עמ' 106, בתוך הספר: שואה ממרחק תבוא : אישים ביישוב הארץ-ישראלי ויחסם לנאציזם ולשואה, 1948-1933, עורכת דינה פורת, 2009).
- ^ שמואל אבידור הכהן, יחיד בדורו, הוצאת כתר, תש"ם-1980, עמ 26–27.
- ^ ברוב של 37 מול 31, הפרדס, כסלו תרצ"ז, עמ' 3–4.
- ^ כרוז הרבנים הראשיים, דבר, 17 בנובמבר 1937
קריאת הרבנות הראשית, דבר, 8 ביולי 1938 - ^ מטרת המסע הייתה הפגישה עם נשיא ארצות הברית. על פי שמואל אבידור הכהן בספר "יחיד בדורו", לא הסכים הרב הרצוג לפגוש איש מכל המכובדים, עד שיסודר המפגש עם הנשיא, ולאחר מכן היה עסוק בהכנות לקראת הפגישה ובחזרה לארץ ישראל.
- ^ 7.0 7.1 הרב ארי שבט, על חז"ל, הרב הרצוג, והוודאות שלא תהיה גלות נוספת, אתר אוח, משרד החינוך;
ראו: אלי גורפינקל, 'גאולה שלישית אין לה הפסק' – במה דברים אמורים?, המעין ניסן תשע"א;
איגרת אל מפקד כוחות בריטניה בפלשתינה ועבר הירדן מה-30/06/1942; - ^ הרב הראשי הגיע לארץ מאמריקה, דבר, 11 ביולי 1941
- ^ ש. ע., הרב הראשי ו"ממלא המקום", מעריב, 9 באפריל 1964; מיכאל ר' מארוס, הוותיקן והמשמורת על ילדים יהודים לאחר השואה, זמנים 97
- ^ שי בן ארי, "כך הושבו 500 ילדים לעם היהודי אחרי השואה", בבלוג הספרייה הלאומית, 12 באוגוסט 2019
- ^ דוד חרמץ, פייק היסטורי סטורי, 471, העיתון האזורי לציבור הדתי, עמ' 6–8. חרמץ מתבסס על אמונה נחמני-גפני, אשר כתבה דוקטורט על הוצאת ילדים מבתי נוצרים לאחר השואה
- ^ על מפגשים אלו ראו: אוריאל בנר, ימי שישי בביתו של הרב הרצוג זצ"ל, המעיין, גיליון 230, תמוז תשע"ט
- ^ הרב יצחק אייזיק הרצוג באתר GRAVEZ
- ^ חזון עובדיה חלק ארבע תעניות במדור ההספדים
- ^ ארכיון יצחק אייזיק הלוי הרצוג, באתר הספרייה הלאומית
- ^ על מחקרו בנושא מציאת התכלת כתב הרב מנחם בורשטיין בספרו "התכלת".
- ^ זאת לפי מחקרו של יואל רפל. ראו: דיוויד סלע, תעלומת מחבר "התפילה לשלום המדינה", באתר ישראל היום, 28 ספטמבר 2018
- ^ תחוקה לשראל על פי התורה, חלק א', עמ' 7–8.
- ^ עדו רכניץ, תיאוקרטיה דמוקרטית: עיון במשנתם המדינית של הריא"ה הרצוג, הרא"י וולדינברג והר"ש גורן, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת אריאל בשומרון תש"פ. (תקציר באתר 'דין תורה').
- ^ שו"ת הגרי"א הרצוג, אורח חיים סימן נב, עמ' רמ-רמה.
| הרבנות הראשית לישראל | ||
|---|---|---|
| תחומי סמכות | נישואין • גירושין • כשרות • גיור • הקדשות דתיים | 
|
| רבנים ראשיים אשכנזים | הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ה'תרפ"א - ה'תרצ"ה) (מייסד) • הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (ה'תרצ"ה - ה'תשי"ט) • הרב איסר יהודה אונטרמן (ה'תשכ"ד - ה'תשל"ג) • הרב שלמה גורן (ה'תשל"ג - ה'תשמ"ג) • הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (ה'תשמ"ג - ה'תשנ"ג) • הרב ישראל מאיר לאו (ה'תשנ"ג - ה'תשס"ג)• הרב יונה מצגר (ה'תשס"ג - ה'תשע"ג) • הרב דוד לאו (ה'תשע"ג - ה'תשפ"ד) | |
| רבנים ראשיים ספרדים | הרב יעקב מאיר (ה'תרפ"א - ה'תרצ"ג) • הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל (ה'תרצ"ג - ה'תשי"ג) • הרב יצחק ניסים (ה'תשי"ג - ה'תשל"ג) • הרב עובדיה יוסף (ה'תשל"ג - ה'תשמ"ג) • הרב מרדכי אליהו (ה'תשמ"ג - ה'תשנ"ג) • הרב אליהו בקשי דורון (ה'תשנ"ג - ה'תשס"ג) • הרב שלמה משה עמאר (ה'תשס"ג - ה'תשע"ג) • הרב יצחק יוסף (ה'תשע"ג - ה'תשפ"ד) | |
| חברי מועצה בעבר | הרב צבי פסח פרנק • רבי בנימין אלקוצר • רבי בן ציון אברהם קואינקה • רבי אברהם פילוסוף • רבי יונה ראם • רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין • הרב יעקב קלמס • רבי אליהו מרדכי ולקובסקי • רבי חזקיה שבתי • הרב יעקב עדס • רבי עובדיה הדאיה • הרב משולם ראטה • הרב איסר יהודה אונטרמן • הרב ראובן כץ • הרב יעקב משה טולידאנו • רבי שלום יצחק הלוי • הרב שאול ישראלי • הרב יצחק אביחצירא • הרב שלמה יוסף זוין • הרב חיים דוד הלוי • הרב יהושע קניאל • הרב כתריאל פישל טכורש • רבי יהושע פיטוסי • רבי אליעזר גולדשמידט • הרב סלמן חוגי עבודי • רבי בצלאל ז'ולטי • הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי • הרב אליהו כץ (באר שבע) • הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא • הרב יוסף קפאח • הרב בנימין אביעד • רבי רפאל כדיר צבאן • הרב יוסף שרביט • הרב מרדכי אליהו • הרב משה מלכה • הרב יוסף גליקסברג • הרב שמחה הכהן קוק • הרב ישראל מאיר לאו • הרב משה מלכה • הרב דוד שלוש • הרב יצחק קוליץ • הרב שאר ישוב הכהן • הרב גד נבון • הרב עזריה בסיס • הרב שלמה בן שמעון | |
| חברי מועצה מכהנים | הרב אריה שטרן • הרב אייל קרים • הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא • הרב יהודה דרעי • הרב יצחק דוד גרוסמן • הרב יצחק לוי • הרב יעקב רוז'ה • הרב יצחק חיים פרץ • הרב רצון ערוסי • הרב יצחק רלב"ג • הרב אליעזר שמחה וייס • הרב שמואל אליהו • הרב שמעון אליטוב • הרב אברהם יוסף | |
| בתי הדין הרבניים | בתי הדין הרבניים • בית הדין הגדול לערעורים • היכל שלמה • הנהלת בתי הדין הרבניים | |
| ערכים קשורים | הראשון לציון • הרבנות הצבאית • מועצה דתית • יחידת הרישום והפיקוח על ההקדשות הדתיים | |
| הקודם: אברהם יצחק הכהן קוק |
הרב הראשי האשכנזי 1959–1936 |
הבא: איסר יהודה אונטרמן |
יצחק אייזיק הלוי הרצוג35562677Q1391502
- אישים שעל שמם יישובים בישראל
- זוכי פרס ישראל לספרות תורנית
- יהודים הקבורים בבית הקברות סנהדריה
- מחברי ספרי שו"ת ישראלים
- משפחת הרצוג
- רבנים אירים
- רבנים ביישוב
- רבני הציונות הדתית בישראל
- רבנים פולנים
- רבנים ראשיים לישראל
- אישים שעל שמם שכונות בישראל
- אישים שהונצחו על בולי ישראל
- חברי נשיאות ועד הישיבות
- אנשי העלייה החמישית
- בוגרי אוניברסיטת לונדון
- אזרחי כבוד של תל אביב-יפו
- זוכי פרס ישראל לשנת 1958
- ישראלים שנולדו ב-1888
- ישראלים שנפטרו ב-1959
- לויים
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש