הרב שלמה משה עמאר
 | |||||||||
| הרב שלמה עמאר בברכת כהנים בכותל המערבי | |||||||||
| לידה | 1948 (גיל: 76 בערך) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| השתייכות | חרדים ספרדים | ||||||||
| תחומי עיסוק | הלכה | ||||||||
| רבותיו | רבי עובדיה יוסף, רבי יעקב ניסן רוזנטל ורבי שלום משאש. | ||||||||
| תלמידיו | הרב שניאור זלמן רווח | ||||||||
| חיבוריו | שו"ת שמע שלמה, שו"ת כרם שלמה, שו"ת בארה של מרים, ספר על פרשיות השבוע. | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
הרב שלמה משה עמאר (נולד בשנת תש"ח, 1948) הוא הראשון לציון שכיהן כרב הראשי הספרדי של ירושלים בין השנים 2014-2024. כיהן כרבה הראשי של תל אביב בין השנים 2002-2003, וכהרב הראשי הספרדי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול, בין השנים 2003-2013.
ביוגרפיה
נולד בקזבלנקה שבמרוקו. אמו מרים[1] הייתה אשתו השנייה של אביו, נקרא על שמו של רבה של מרקש רבי שלמה עמאר. למד בבתי הספר היהודיים בעיר, "אוצר התורה" ו"נווה שלום" ובישיבת תומכי תמימים - חב"ד.
בשנת תשכ"ב (1962) עלה עם משפחתו לארץ ישראל והם השתקעו בפרדס חנה.
בין השנים תשכ"ג-תשכ"ז (1963-1967) למד בישיבת תפארת ציון בבני ברק ובישיבת שארית יוסף בראשות הרב ניסים טולידנו. בשנת תשכ"ז (1967) עבר לישיבת שלומי.
בשנת תשכ"ט (1969), בגיל 21, נתבקש למלא את מקומו של רבו, הרב המקומי וראש הישיבה בשלומי, הרב מסעוד ריוח, שנאלץ להיעדר מהעיירה לתקופה ממושכת. באותה תקופה החל בלימודי דיינות אצל הרב יעקב ניסן רוזנטל מחיפה, אותו הוא מחשיב כרבו המובהק.
בשנת תש"ל (1970) מונה לרב ולמנהל מחלקת הכשרות במועצה הדתית בנהריה.
בשנת תשל"ג (1973) מונה לרב המושב מגדים שבמועצה אזורית חוף הכרמל. לאחר מכן עבר להיות משגיח בישיבת תורה והוראה בתל אביב. במהלך שנים אלו הוסמך כשוחט ובודק, כרב מושב וכרב עיר.
את שירותו הסדיר בצה"ל עשה הרב עמאר ביחידה לזיהוי חללים, ובה המשיך גם בשירות המילואים. לאחר סדרת אימונים בחילוץ והצלה שובץ בתפקיד הוראה הלכתית בתחומי הפעילות של המחלקה, הרצאותיו במסגרת הקורסים הצה"ליים נסבו סביב ההקפדה על ערכי כבוד המת -הלכה למעשה. הרצאות דומות העביר גם לאנשי ארגון זק"א. ניסיונו המעשי בסוגיות חללים ונעדרים התבטא גם בפסיקותיו ההלכתיות שהתפרסמו במשך השנים.
ב-16 במאי 2017 אוניברסיטת בר-אילן העניקה לרב עמאר תואר דוקטור לשם כבוד.[2][3][4]
דיינות ורבנות
בשנת תשמ"ב (1982), לאחר סיום בחינות הדיינות של הרבנות הראשית, מונה הרב עמאר לדיין בצפת[5]. את כהונתו בבתי הדין הרבניים עשה בערים טבריה, באר שבע, חיפה, אשקלון ושוב בבאר שבע לתקופה קצרה. בתום תקופה זו מונה לאב בית דין בפתח תקווה. הוא התגורר בשיכון ו' בבני ברק, שימש כרב בית הכנסת "מגן-דוד" (דנינו) כשלושים שנה באותם ימים שקד על לימודו ונתמנה לדיין ושקד על עריכת ספרו "שמע שלמה", כשהוא לומד בחברותא עם הרב משה אלקובי, ידידו מתקופת לימודיו בישיבת תפארת ציון, והרב ציון בוארון.
בשנת 1990 מונה לדיין בבד"ץ "בית יוסף", החל משנת 1994 שימש כיועץ בהקמת מערכת הכשרות ופוסק של המכון למצוות התלויות בארץ, המנוהל על ידי תלמידו הרב שניאור זלמן רווח[6].
בשנת תשס"ב (2002) נבחר הרב עמאר לרב הראשי של תל אביב-יפו ברוב קולות, וללא מתנגדים. הישגו המשמעותי ביותר כרב העיר היה התמורות שחולל בתחום הכשרות, מרמת פיקוח גבוהה וקביעת תקנים חדשים ועד להגברת המודעות הציבורית לנושא, את ניסיונו בתחום הכשרות, צבר בין היתר בזמן ששימש כפוסק בבד"ץ בית יוסף של רבי עובדיה יוסף, משם פרש לאחר כמה שנים.
בשנת תשס"ג (2003) נבחר לכהן בתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל, בקבלו תמיכה מ-124 מתוך 150 חברי הגוף הבוחר. במסגרת תיקון לחוק הרבנות הראשית, שיזם שר המשפטים דאז פרופ' דניאל פרידמן, כיהן הרב עמאר כנשיא בית הדין הרבני הגדול לאורך כל שנות כהונתו כרב ראשי[7].
בבחירות לרבנות הראשית בשנת תשע"ג (2013) נכשל ניסיון לשנות את החוק המאפשר לרבנים הראשיים לרוץ לקדנציה נוספת.[8] לאחר מכן תמך במועמדותו של הרב ציון בוארון למשרת הרב הראשי ולא בהרב יצחק יוסף שהיה מועמדו של רבי עובדיה יוסף [9]. בערב יום הכיפורים תשע"ד נערכה פגישת פיוס עם הרב עובדיה יוסף[10].
בשנת תשע"ד - 2014 נבחר למשרת הרב הראשי הספרדי לירושלים, בתמיכתם של 28 מתוך 48 חברי הגוף הבוחר, לצידו של הרב אריה שטרן.
בתשפ"ד - 2024 בהגיעו לגיל 75 פרש הרב מהרבנות הראשית לירושלים.
פסיקותיו
הרב עמאר מקיף בפסיקותיו תחומים רבים. בשנת 2002 יצא לאתיופיה, ובעקבות זאת קבע שיש להעלות את כל בני הפלאשמורה לארץ ולגיירם[11].
תחום החקלאות בארץ מהווה נושא מרכזי בפסיקותיו של הרב עמאר. פסיקה חלוצית שלו היא היתרו להנדסה גנטית בצמחים, לאחר שפסק כי אין מדובר ביצירת כלאיים המנוגדת לתורה. בין פסיקותיו בענייני מדע ניתן למצוא סוגיות של כשרות פיטום אווזים, הגדרות בוטאניות של חמשת מיני דגן, כגון הכרעת ברכתו של הקינואה, סוגיית כשרותו של האייל האדום, ועוד.
כרב ראשי עסק הרב עמאר בנושא תרומת איברים וקבע שאין צורך בנציג של הרבנות בוועדה הקובעת מוות מוחי אלא מספיק נאמן אשר מוודא שהבדיקות הנדרשות נעשות בעזרת הציוד המתקדם[12].
פסיקותיו של הרב עמאר נוגעות לכל קשת הנושאים של ענייני הפרט: קידושין שנערכו אגב מסיבה בין צעירים, דיני ירושה, ניסוחי כתובה ואף סוגיות סבוכות כממזרות, פסולי חיתון והפריה מלאכותית. בעקבות אסון התאומים (פיגועי 11 בספטמבר) בניו יורק פסק להקל עם אלמנות נספים רבות אשר לא ניתן היה לזהות את בעליהן או שמקום קבורתם לא נודע. באחת מפסיקותיו התיר אישה מעגינות לאחר שקיבל עדויות מאנשי העולם התחתון, אשר סיפרו על קבורת בעלה של אותה אישה ביסודות בטון של בניין.[דרוש מקור]
הרב עמאר קיים קשר הדוק עם הרב עובדיה יוסף, בדיונים ושיתופי פעולה הלכתיים ובהסתמכות נרחבת על פסקיו. בין הרב עמאר למשפחת יוסף קיימים קשרי חיתון כאמור לעיל.
פעילות ציבורית
במהלך השנים 2002–2003 עת כיהן כאב בית דין הרבני בפתח תקווה מונה על ידי שר הפנים דאז אליהו ישי, לעמוד בראש הצוות הרבני הלכתי בוועדה שתפעל לבדיקת מעמדם של בני הפלשמורה - ביתא ישראל השוהים במחנות באתיופיה. האחריות המדינית בוועדה הייתה של השר לענייני דתות (אז סגן שר הפנים) ח"כ דוד אזולאי והחברים הנוספים בצוות היו, דוד אפרתי לשעבר ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים ואז ראש מועצת הר אדר, הרב יוסף הדנה רבה של יהדות אתיופיה ועורך דין חיים קנר שריכז את פעילות הצוות, אז יועצו של דוד אזולאי. מסקנות הוועדה המקצועית גובשו לידי החלטת ממשלה אשר קבעה תנאים להעלאתם של שארית יהודי אתיופיה.
ב-14 בדצמבר 2011 הצטרף לדיון הציבורי בעניין גורלו של המאחז מגרון ואמר: "אתפלל בכל לבי ואעשה הכל כדי שהגזירה הרעה הזו להרס היישוב תבוטל". הוא תקף את החלטתו של בית המשפט העליון בנושא זה ואמר: "נוצר היום מצב לא הגיוני, שחלקים גדולים מהציבור יחד עם חברי כנסת ושרים מבינים שהחרבת היישוב תהיה אסון, אך בית המשפט בשלו. יש להיאבק בכל דרך חוקית אפשרית לבטל את העוול הנוראי הזה".[13]
בשנת תשפ"א לאחר שהרב אליעזר מלמד ערך פגישת זום עם "רבה" רפורמית, התבטא עליו הרב עמאר: "נפל לבור תחתית, הלך לדבר עם הרפורמים, טיפשות כזו, צריך להתפלל עליו שה' יציל אותו שיקום ויודה בשטות הזו ויתרחק"[14].
משפחתו
- אחיו רבי דוד עמאר, היה אחיו מאב ולא מאם (נולד מאשת אביו הראשונה[15]).
- אחיו הוא הזמר אלברט עמר.
הרב עמאר נשוי למזל, ולהם 12 ילדים, בהם:
- בתו הדסה, נשואה לרב יחזקאל מוצפי ראש ארגון "טהרת הבית", בנו של הרב בן-ציון מוצפי.
- בתו יהודית רחל, נשואה לרב עובדיה יוסף, ראש ישיבת אוהל יוסף בירושלים, נכדו של הרב עובדיה יוסף, ובנו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף.
- בנו הרב אליהו, מכהן כדיין בבית הדין הרבני רחובות.
- בתו נשואה לרב מאיר בן שבת, רבה של מושב מצליח.
- בתו נשואה לרב שמעון טובול, רב משחטת עוף הנגב
כתביו
חלק ניכר מפסיקותיו של הרב עמאר ראה אור ב-שנים עשר ספרים, המהווים יחד שתי סדרות שו"ת:
- שו"ת שמע שלמה (10 כרכים) - חיבורו המרכזי אשר ראה אור לראשונה בשנת תשנ"ב (1992), והתרחב במהלך שנותיו כדיין. עוסק בסוגיות אקטואליה אשר להן מקבילות בשולחן ערוך, בעיקר בחושן משפט.
- שו"ת כרם שלמה (2 כרכים) - חיבור נוסף המאגד בשני כרכים שאלות ותשובות בנושאים חקלאיים ומצוות התלויות בארץ
חיבורים נוספים:
- שו"ת בארה של מרים (על שם אמו) - בענייני כשרות
- ברכת אליהו (על שם אביו) - על פרשות השבוע (יצאו לדפוס חומשים בראשית, שמות וויקרא)
- מצהלות חתנים - מאמרים בהלכה על ענייני חופה וקידושין
- מימים ימימה - על הגדה של פסח
- מימים ימימה - זמירון הכולל פיוטים אשר כתב הרב
- דברי שלום ואמת - פורים וקריאת המגילה בשכונות רמות ושאר מקומות בירושלים וסביבתה, תשע"ו
- שיעורים במסילת ישרים - על פי שיעורים שנתן, ארבעה חלקים
- קניין תורה - סיכומי שיעורים על פרק קניין תורה במסכת אבות, ה'תשע"ו
- תומת ישרים - סיכומי שיחות על מועדי ישראל, ה'תשע"ז
- בחסדך בטחתי - סיכומי שיעורים על שער הביטחון בספר חובות הלבבות, ה'תשע"ח
- קונטרס מלאכת שלמה, הלכות והדרכות מעשיות לרבנים העורכים חופות, על פי פסקיו, ה'תשע"ט
כמו כן יוצאים עלונים ובהם דברי תורתו.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הרב שלמה עמאר |
- האתר הרשמי של הרב עמאר
- אילן מרסיאנו, הבחירות לרבנות: קרב רב ברב, באתר ynet, 29 במרץ 2003
- יהודה שלזינגר, בדרכו, באתר ישראל היום, 4 בפברואר 2011
- יונתן אוריך, ”מנהיג נבנה מהעם. גם הרב עובדיה לא עשה עצמו מנהיג“, באתר nrg, 7 במרץ 2014
- הרב שלמה משה עמאר מקבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן, ביוטיוב
- ישי כהן, תיעוד: רבנים ואישי ציבור מנחמים את הגר"ש עמאר, באתר כיכר השבת, 27 בינואר 2018
הערות שוליים
- ^ ישי כהן, בכי, תפילה וריקודים: ביקור הראשון לציון הגר"ש עמאר במרוקו, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2018
- ^ "חדשנות וחריפות": תואר ד"ר לגר"ש עמאר, באתר כיכר השבת, 16.05.17
- ^ דף מידע - הרב שלמה משה עמאר - קבלת תואר דוקטור לשם כבוד, התשע"ז, אוניברסיטת בר-אילן
- ^ הרב שלמה עמאר דוקטור לשם כבוד לשנת 2017, מאוניברסיטת בר-אילן, באתר barilanuniversity - youTube
- ^ נבחרו 11 דיינים חדשים לבתי הדין הרבניים בארץ, ברקאי תשמ"ה, באתר היברובוקס
- ^ אתר המכון [1]
- ^ דניאל פרידמן, הארנק והחרב, ידיעות אחרונות, 2013, עמ' 443-444
- ^ פרסום ראשון: הגר"ש עמאר ביקש להאריך את כהונתו בחמש שנים, באתר בחדרי חרדים
- ^ ישי כהן, הרב עמאר נגד מרן הגר"ע יוסף: מסייע לרב ציון בוארון, באתר כיכר השבת, 15 ביולי 2013
- ^ סולחת השנה: הרבנים עובדיה ועמאר התפייסו, ynet
- ^ נטע סלע, עמאר: הלואי ויעלו מיליוני אתיופים לארץ, באתר ynet, 16 בינואר 2008
- ^ מ. נבון, קביעת רגע המוות ותרומת איברים
- ^ שמעון כהן, "אתפלל בכל ליבי שגזירת ההרס במגרון תבוטל", באתר ערוץ 7, 14 בדצמבר 2011
- ^ סרוגים: הרב עמאר: הרב מלמד נפל לבור תחתית
- ^ ישי כהן, בגיל 94: הלך לעולמו רבי דוד עמאר ז"ל, באתר כיכר השבת, 21 בינואר 2018
25955002שלמה משה עמאר
- חרדים זוכי פרסים
- סגל ערוץ הידברות
- בוגרי רשת ישיבות תומכי תמימים
- ראשונים לציון
- רבנים ראשיים לישראל
- רבנים חרדים ישראלים
- ירושלים: רבנים ראשיים
- תל אביב-יפו: רבנים ראשיים
- עולים בשנות ה-1960
- יהודים מרוקאים
- מחברי ספרי שו"ת ישראלים
- בוגרי ישיבת תפארת ציון
- רבנים מרוקאים ישראלים
- רבני מושבים
- בני ברק: רבנים
- חברי מועצת הרבנות הראשית
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן
- נהריה: רבנים
- זוכי פרס הרב טולידאנו
- ישראל: אבות בתי דין
- ישראלים שנולדו ב-1948