יוסף אחיטוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסק'ה אחיטוב, 2005

יוסף (יוסקה) אחיטוב (5 בינואר 1933 - ט"ו בסיוון תשע"ב, 5 ביוני 2012) היה מורה, הוגה דעות ומחנך ציוני דתי, מחשובי אנשי הרוח של הקיבוץ הדתי.

קורות חיים

אחיטוב נולד כיוסף גוטפריד בשנת 1933 בחבל הסאר שבגרמניה ועלה כתינוק עם משפחתו לישראל. אביו בנה בעצמו צריף מעץ בחולון שבו התגוררה המשפחה. למד בבית חינוך לילדי עובדים של מפא"י ובבית ספר של הזרם הכללי ובמקביל בתלמוד תורה בבת ים. בתיכון התגורר בפתח תקווה, והצטרף ל"גרעין ז" של בני עקיבא, שם הכיר את אשתו לעתיד, יפה לבית זילברשיין. למד בישיבת קול תורה. בצבא שירת בנח"ל ובמסגרת זו הגיע לקיבוץ הדתי שדה אליהו ולאחר מכן לקיבוץ עין צורים, שם חי עד מותו. אחיטוב שימש שם בכמה תפקידים, לרבות מזכיר הקיבוץ והיה הדמות הדומיננטית בחיים הדתיים והאינטלקטואלים במקום. אחיו היה אברהם אחיטוב ששימש כראש השב"כ, יוסקה עיברת את שמו בעקבות אחיו שנאלץ לעשות זאת במסגרת תפקידו.

אחיטוב פרסם מאות מאמרים, בעיקר בנושאים הקשורים לציונות דתית. ספרו "על גבול התמורה", המכיל אוסף מאמרים, יצא בשנת 1995. הוא נחשב למתון בדעותיו הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות.

בשנת 1966 השתתף אחיטוב במשלחת החשאית הראשונה שארגן אריה קרול לברית המועצות. המשלחת יצאה לדרכה לקראת ראש השנה תשכ"ז וחזרה לאחר כשלושה שבועות. מאז החל אחיטוב לשמור על קשר רצוף עם אסירי ציון ומשפחותיהם.

אחיטוב שימש עשרות שנים כמורה ומחנך. שימש כמחנך ומנהל בבית הספר התיכון בקבוצת יבנה. היה ממקימי ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים, ולימד שם עד לסגירתה. נמנה עם צוות המרצים במרכז יעקב הרצוג, שימש כעמית מחקר במכון שלום הרטמן וכעמית בבית המדרש לצדק חברתי בבית מורשה. בעל תואר ראשון ושני במתמטיקה ומחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית. בשנת 2004 זכה לתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן על מפעל חייו. אחיטוב נפטר ממחלה קשה בט"ו בסיוון ה'תשע"ב והובא לקבורה בעין-צורים. אב לשבעה ילדים, מתוכם שישה ביולוגיים.

הגותו

לדעת אחיטוב, הציונות הדתית עברה תהליכים מורכבים מאז הוקמה על ידי אישים כגון הרב יצחק יעקב ריינס ועד לימינו. תהליכים אלה כללו תזוזה הפוליטית ימינה (כדוגמת השינוי במפד"ל) והקצנה דתית שמתבטאת בין היתר בהתחזקות הזרם החרדי לאומי. לטענת אחיטוב הקשר בין שתי התופעות הוא ישיר.

אחיטוב מדגיש בכמה מכתביו את דאגתו מעליית קרנה של האידאולוגיה המשיחית מבית מדרשה של תנועת גוש אמונים, שהתפתחה על בסיס תורתו של הרב צבי יהודה קוק ותלמידיו. אידאולוגיה זו הפכה ליסוד מרכזי בציונות הדתית. לדברי אחיטוב בכתביו של הרב קוק האב ניתן למצוא יסודות הומניסטיים ואוניברסליים רבים, אשר נדחקו הצידה בידי הרואים עצמם כממשיכי דרכו.

אחיטוב עסק בנושא הצניעות כמושג הלכתי המשקף בין השאר אידאולוגיה דתית מודרנית ופוליטית, ובשאלה כיצד התפתח העיסוק הדתי והתרבותי סביב נושא זה ביהדות, ובמיוחד פריחת העיסוק בו בציונות הדתית בשנים האחרונות.

בשנת 1999 התפרסמו חילופי מכתבים בינו לבין הרב אביחי רונצקי, לימים הרב הצבאי הראשי, לאחר שבפסק הלכה בספרו של האחרון השתמע מדבריו כי מבחינה עקרונית ובאם הדבר אפשרי, יש להשתדל ולהתחמק מלטפל בגוי שנפצע בשבת. אחיטוב טען כי דברים אלה מביעים עמדה שאינה רואה ערך בחייהם של לא-יהודים, וכי יש לשאוף לכך שההלכה לא תסתור את המוסר האנושי הטבעי.

ספריו

  • על גבול התמורה: עיון במשמעויות יהודיות בנות זמננו, ירושלים תשנ"ה
  • משבי רוח - דברי הגות ומחשבה - ספר מאמרים שיצא לאחר מותו בעריכת יקיר אנגלנדר ואבי שגיא, ירושלים: מכון הרטמן, תשע"ג
  • תרבות יהודית בעין הסערה: ספר יובל למלאת שבעים שנה ליוסף אחיטוב, עורכים: אבי שגיא ונחם אילן, עין צורים: הוצאת הקיבוץ המאוחד ומרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות, תשס"ב 2002

לקריאה נוספת

  • יהונתן (יוני) גרב, 'תחייתה המובנת של המיסטיקה בימינו: חדשנות מול שמרנות בהגותו של יוסף אחיטוב', דעות 15, תשס"ג 2003
  • גילי זיוון, 'מפטרונות לדיאלוג: על יחסם של ציונים דתיים "חדשים" לחילוניות ולחילונים, ליוסף אחיטוב', דעות 15, תשס"ג 2003
  • גילי זיוון, 'הגותו של יוסף אחיטוב כמשקפת הגות ציונית דתית "אחרת" : ממודרניזם לפוסט-מודרניזם', תרבות יהודית בעין הסערה, תשס"ב 2002
  • אבינועם רוזנק, 'הלכה, מטה-הלכה והגות דתית מודרנית, קווים למחשבת יוסף אחיטוב', תרבות יהודית בעין הסערה, תשס"ב 2002
  • מיכאל רוזנק, 'היהדות "בתוככי המודרנה" במשנתו החינוכית של יוסף אחיטוב', תרבות יהודית בעין הסערה, תשס"ב 2002
  • רשימת הפרסומים של יוסף אחיטוב: רשימה ביבליוגרפית', אספה וערכה הדס גולדברג, תרבות יהודית בעין הסערה, תשס"ב 2002

קישורים חיצוניים

מאמרים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0