בית הדין הרבני הגדול
בית הדין הרבני הגדול הוא ערכאת הערעור של מערכת בתי הדין הרבניים בישראל. מושב בית הדין נמצא בירושלים. נשיא בית הדין הרבני הגדול הוא אחד מהרבנים הראשיים לישראל. בעקבות דחיית הבחירות לרבניים ראשיים מכהן הרב אליעזר איגרא כנשיא בית הדין על אף שאינו רב ראשי לישראל.
בית הדין הגדול הוקם יחד עם הרבנות הראשית. בימי המנדט הבריטי בהרכב בית הדין ישב לפחות אחד מהרבנים הראשיים, פעמים רבות שניהם, ורבנים נוספים מחברי מועצת הרבנות הראשית. בשנות ה-40 של המאה ה-20 הוכללו בהרכבי בית הדין הרבנים: הרב משולם ראטה, רבי יעקב עדס, הרב יעקב קלמס, רבי אליהו מרדכי וולקובסקי, רבי יוסף הלוי ורבי חזקיה שבתי[1]. בשנת 1955 נחקק חוק בתי הדין הרבניים ובו נקבע שבבית הדין הרבני הגדול ישבו דיינים המתמנים על ידי הוועדה לבחירת דיינים וכן הרבנים הראשיים. בראשית ימי המדינה היו בבית הדין שני הרכבים שכללו שני דיינים ואחד מהרבנים הראשיים. כיום ישנם בבית הדין תקנים לעשרה דיינים. שני הרבנים הראשיים יושבים בחלק מן ההרכבים.
משנת תשי"ח (1958) שכן בית הדין בהיכל שלמה, ברחוב המלך ג'ורג'. באוגוסט 1967 עבר בית הדין הגדול לעיר העתיקה[2]. בשנת תשנ"ה (1995) חזר למערב העיר, לרחוב כורש פינת שלומציון המלכה. מאמצע שנות ה-2000 חזר לרחוב המלך ג'ורג', ושכן (עם בית הדין הרבני בירושלים) בבית פרומין (הכנסת הישנה). בשנת 2015 עבר לבית הרבנות הראשית לישראל ברחוב אהליאב.
החלטות של בית הדין הרבני הגדול אינן ניתנות לערעור וככלל אף בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ ממעט להתערב בהחלטות ופסקי דין של בית הדין הרבני הגדול, בג"ץ דוחה את מרבית העתירות שמוגשות לפתחו נגד בית הדין הרבני הגדול, ובשורה ארוכה של פסקי דין הבהיר בג"ץ כי אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני, יחד עם זאת, בג"ץ יכול לתת צו בירור לבית הדין הרבני הגדול ובמקרים חריגים אף לבטל את החלטת בית הדין הגדול, זאת במקרים בהם לטעמו "מתעוררת שאלה של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק הנוגעות לבית הדין הדתי או בעניינים בהם נדרש סעד מן הצדק ושאינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר".
דייני בית הדין הרבני הגדול
הרשימה אינה כוללת רבנים ראשיים, המכהנים בבית הדין מתוקף תפקידם.
| שנת לידה | שם | תחילת כהונה בבית הדין הגדול | סיום כהונתו | סיבת סיום |
|---|---|---|---|---|
| 1873 | רבי צבי פסח פרנק | 1948 | ||
| 1885 | הרב שמואל ברוט | 1950 | 1964 | נפטר |
| 1889 | רבי עובדיה הדאיה | 1948 | 1965 | יציאה לגמלאות |
| 1910 | רבי יוסף שלום אלישיב | 1956[3] | 1972 | התפטר בעקבות פסק דין האח והאחות |
| 1898 | רבי יצחק מאיר בן-מנחם | 1956 | 1960[4] | נפטר |
| 1920 | רבי בצלאל ז'ולטי | 1956 | ||
| 1898 | רבי יעקב עדס | 1956 | 1963 | נפטר |
| 1909 | רבי אליעזר גולדשמידט | 1965[5] | 1979 | |
| 1909 | הרב שאול ישראלי | 1965 | 1980 | הגיע לגיל פרישה |
| 1896 | רבי סלמן חוגי עבודי | 1965 | 1970 | פרש לגמלאות[6] |
| 1920 | רבי עובדיה יוסף | 1965 | 1986 | התפטר בגלל מעורבותו במפלגת ש"ס[7] |
| 1917 | הרב יוסף קאפח | 1970[6] | 1987 | הגיע לגיל פרישה |
| 1929 | רבי מרדכי אליהו | 1970[6] | 1999 | הגיע לגיל פרישה |
| 1911 | הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא | 1973 | הגיע לגיל פרישה | |
| 1920 | רבי שלום מזרחי | 1973 | ||
| 1913 | רבי רפאל עבו | 1981 | 1983 | נפטר |
| 1922 | רבי יצחק קוליץ | 1981 | 1987 | פרש לגמלאות |
| 1915 | רבי אליעזר יהודה ולדנברג | 1981 | 1985 | הגיע לגיל פרישה |
| 1928 | הרב אליעזר שפירא | 1981 | 1988 | נפטר |
| 1917 | רבי יוסף כהן | 1988[8] | 1988 | הגיע לגיל פרישה |
| 1919 | רבי יצחק חזן | 1988 | 1990 | הגיע לגיל פרישה |
| 1922 | רבי יוסף שרביט | 1990[9] | 1992 | הגיע לגיל פרישה |
| הרב יוסף נדב | 1990[9] | 2002 | הגיע לגיל פרישה | |
| הרב אריה הורוביץ | 1990[9] | 1997 | הגיע לגיל פרישה | |
| הרב משה טופיק | 1989[10] | 2007 | הגיע לגיל פרישה | |
| 1938 | הרב שלמה דיכובסקי | 1989 | 2008 | הגיע לגיל פרישה |
| הרב שלמה בן שמעון | 1992 | 2007 | הגיע לגיל פרישה | |
| 1930 | רבי חיים גדליה צימבליסט | 1997 | 2000 | הגיע לגיל פרישה |
| 1941 | הרב אברהם שרמן | 1998 | 2011 | הגיע לגיל פרישה |
| 1932 | רבי זלמן נחמיה גולדברג | 1998 | 2002 | הגיע לגיל פרישה |
| הרב עזרא בר שלום | 1998 | 2011 | הגיע לגיל פרישה | |
| 1941 | רבי חגי איזירר | 2002[11] | 2011 | הגיע לגיל פרישה |
| 1941 | הרב מנחם חשאי | 2007[12] | 2010 | נפטר |
| 1945 | הרב ציון בוארון | 2007 | 2015 | הגיע לגיל פרישה |
| 1946 | הרב ציון אלגרבלי | 2007 | 2016 | הגיע לגיל פרישה |
| 1939 | הרב בנימין בארי | 2008 | 2010 | הגיע לגיל פרישה |
| 1954 | הרב אליעזר איגרא | 2016[13] | מ-2 ביולי 2024 מכהן כנשיא בית הדין | |
| 1949 | הרב יצחק אלמליח | 2016[14] | 2019 | הגיע לגיל פרישה |
| 1950[15] | הרב אליהו רפאל היישריק | 2016 | 2020 | הגיע לגיל פרישה |
| 1949 | הרב אהרון כץ | 2016 | 2019 | הגיע לגיל פרישה |
| 1955 | הרב מיכאל עמוס | 2016 | מכהן | |
| 1955 | הרב שלמה שפירא | 2016 | מכהן | |
| 1959 | הרב אברהם שינדלר | 2016 | מכהן | |
| 1960 | הרב מימון נהרי | 2016 | מכהן | |
| 1953 | הרב יעקב זמיר | 2016 | מכהן | |
| 1963 | הרב ציון לוז | 2016 | מכהן |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ זרח ורהפטיג, אוסף פסקי דין, באתר היברובוקס
- ^ ביה"ד הרבני הגדול עבר למשכנו החדש בירושלים העתיקה, דבר, 15 באוגוסט 1967
- ^ הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956
- ^ ר' יצחק מאיר בן מנחם (פצינר) ז"ל, מעריב, 1 ביולי 1960
- ^ נח זבולוני, ריב חדרים בבית הדין הרבני הגדול לערעורין, חרות, 9 במרץ 1965
- ^ 6.0 6.1 6.2 יהושע ביצור, רב מת"א מבקש צו בעניין מינויו לדיין בביה"ד הרבני הגדול, מעריב, 10 בספטמבר 1970
- ^ בשנים 1970–1973 לא היה חבר בית הדין הגדול מאחר שהיה רב ראשי של תל אביב
- ^ ברוך מאירי, איש לא הזכיר את שמו של הרב בצרי בוועדה למינוי שופטים, מעריב, 3 בדצמבר 1987
- ^ 9.0 9.1 9.2 מחר יושבעו ששה שופטים חדשים, מעריב, 9 בדצמבר 1990
- ^ הושבעו 8 דיינים חדשים, ברקאי ו', 1990, עמוד 296
- ^ יהונתן ליס, הרב איזירר מונה לדיין בביה"ד הרבני הגדול, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2002
- ^ 3 דיינים חדשים בבית הדין הגדול, ערוץ 7, 27 באוגוסט 2007
- ^ שעות של דיונים - ודיין אחד מתוך שבעה: הרב אליעזר איגרא, 2 במאי 2016
- ^ יוחאי דנינו, אחרי שעות מורטות עצבים: מונו תשעה דיינים, 12 ביולי 2016, כל הזמן
- ^ לראשונה: דיין חסידי בבית הדין הגדול בירושלים
.png){kind=small}
