רבי יצחק קוליץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק קוליץ
לידה 13 ביוני 1922
י"ז בסיוון תרפ"ב
ליטא, ליטא
פטירה 24 ביולי 2003 (בגיל 81)
כ"ד בתמוז תשס"ג
ירושלים
השתייכות חרדים ליטאים
תחומי עיסוק רבנות
חיבוריו סדרת הספרים "מנחת אליהו" על התלמוד הבבלי, וספר "מחנה יצחק" על חמישה חומשי תורה
בת זוג גיטל טובה
אב בית הדין הרבני בתל אביב
19651983
(כ־18 שנים)
הרב הראשי האשכנזי של ירושלים
19832002
(כ־19 שנים)
שותף לרבנות הרב שלום משאש (הרב הספרדי)
פרסים והוקרה פרס הרב קוק לספרות תורנית בשנים תשט"ו - תשי"ז

הרב יצחק קוליץ (י"ז בסיוון תרפ"ב, 13 ביוני 1922 - כ"ד בתמוז תשס"ג, 24 ביולי 2003) היה רבה האשכנזי של ירושלים, ודיין בבית הדין הרבני הגדול.

ביוגרפיה

נולד בעיירה אליטא[1] (אליטוס) שבמחוז קובנה, לאביו הרב דוד נחמן קולידצקי, ששימש כרב העיר[2]. בגיל שלוש התייתם מאביו.

בגיל 12, באלול תרצ"ד (1934) עלה עם אמו וכמה מאחיו לארץ ישראל, והחל ללמוד בישיבת חברון. לאחר נישואיו, שימש תקופה קצרה כר"מ בישיבת חברון ובשנת תשי"ב התמנה לראש ישיבת קלצק ברחובות.

בשנת תשט"ו מונה לדיין בבית הדין הרבני בתל אביב[3] ובשנת תשכ"ה מונה לאב בית הדין בתל אביב[4]. בשנת תשל"ג (1973) סירבה מועצת הרבנות הראשית לתת לו כושר רבנות לרב עיר, ועל כן נמנע ממנו מלהתמודד על משרת הרב הראשי לתל אביב. היו שטענו שהדבר נבע מכך שהוא יצא נגד הרב שלמה גורן בפרשת פסק דין האח והאחות[5].

בסוף שנות השבעים מונה הרב קוליץ לחבר בית הדין הרבני הגדול לערעורים. בניסן תשמ"ג (1983) התמודד על משרת הרב הראשי לישראל אך קיבל רק 39 קולות לעומת 80 קולות שקיבל הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא[6] באלול תשמ"ג נבחר לרב של ירושלים ברוב של 49 קולות מול 11 קולות שניתנו לרב לוי יצחק הלפרין[7]. בעקבות הרעה במצבו הבריאותי, פרש מהתפקיד בחודש סיון תשס"ב.

זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תשט"ו-תשי"ז.

נפטר בשנת תשס"ג (2003), ונקבר בחלקת הרבנים החדשה בהר המנוחות.

היה נשוי לגיטל טובה לבית אוירבך מטבריה[8], ונולדו להם 7 ילדים.

כתב את סדרת הספרים "מנחת אליהו" על התלמוד הבבלי, וספר "מחנה יצחק" על חמישה חומשי תורה.

אחיו

תלמידיו


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב הראשי לירושלים הגאון רבי יצחק קוליץ, הפרדס, תשרי תשנ"ה, עמוד 30, באתר היברובוקס.
  2. ^ שמו המקורי היה אברהם אליהו (בן נחום) פרשיצקי, אך הסבא מנובהרדוק סייע לו להימלט מן הצבא הרוסי ונתן לו דרכון מזויף בשם דוד נחמן (בן יצחק) קולידצקי, ובשם זה השתמש עד מותו. לבנו, שנולד בעת שאביו היה חולה מאד ושהה באותה עת בטיפולים, קרא בשם יצחק, כשם המזויף של אביו, ולא כשמו האמיתי נחום. ילדיו קיצרו את השם מקולידצקי לקוליץ.
  3. ^ הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956
    שינויים בבהרכב בתי הדין הרבניים, הצופה, 6 במאי 1956
  4. ^ נח זבולוני, הושלם שיבוץ דיינים חדשים, חרות, 17 במאי 1965
  5. ^ במועצת הרבנות הראשית הוענק כושר לאלה שלא ביקשו ולא ניתן לאלה שכן ביקשו, הפרדס, אייר תשל"ג, עמוד 31, באתר היברובוקס.
  6. ^ הרב ר' מרדכי אליהו והרב ר' אברהם שפירא נבחרו כרבנים ראשיים, הפרדס, אייר תשמ"ג, עמוד 29, באתר היברובוקס.
  7. ^ דוד ארליך, קוליץ נבחר ברוב מוחץ לרב האשכנזי של ירושלים, דבר, 10 באוגוסט 1983; הגר"י קוליץ נבחר כרב הראשי לירושלים, הפרדס, תשרי תשמ"ד, עמוד 27, באתר היברובוקס,
  8. ^ הודעה על החתונה, הצופה, 20 באוקטובר 1946