רבי אליהו מרדכי ולקובסקי
הרב אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי (מולודצ'נה (אנ'), פלך וילנה, רוסיה (רוסיה הלבנה), ה'תרל"ג, 1873 - ירושלים, י"ז באלול תשכ"ב, 16 בספטמבר 1962), היה רב, חבר מועצת הרבנות הראשית, מחבר סדרת הספרים "מערכת התלמוד והפוסקים".
ביוגרפיה
נולד לרב צבי יחיאל הלוי מהפרושים של קהילת וילנה ואף שימש כמגיד מישרים. עד הגיעו לגיל בר מצווה למד תורה מפי אביו.
לאחר מכן נשלח לישיבת סלבודקה שם הושפע מראש הישיבה ה'סבא' רבי נתן צבי פינקל. ואף היה תלמידם של ראשי תנועת המוסר, רבי יצחק בלאזר רבה של פטרבורג ורבי נפתלי אמסטרדם רבה של אלקוסט. מסלבודקה המשיך לראדין, שם הושפע מתורתו של רבי ישראל מאיר הכהן ובני משפחתו.
לאחר נישואיו ליוכבד לבית קגן (כהן) עבר להתגורר בהורדוק שבה למד שנתיים בשקידה כשכמעט בכל יום סיים מסכת שלמה. מכאן נסע לקובנה ולמד ב'כולל' הנודע שלה במשך זמן קיץ שלם שבסופו הוזמן לשמש ברבנות קהילת מאישד. לאחר תקופה קצרה, השתדלו עבורו הרבנים מאיר שמחה הכהן ורבי יוסף רוזין 'הרוגאצ'ובער' מדווינסק והוא זכה במשרה חשובה יותר, של רבנות קהילת סלקאס שבליטא, ובהמשך כיהן גם כרבה של דקרוז, גם היא בליטא.
בתוך שנים אחדות נסק מעמדו, עד שהיה לאחד מחשובי הרבנים במוסקבה הבירה, שם פעל רבות לשמירת ההלכה, גם בתקופת השלטון הקומוניסטי.
עלה לארץ בשנת 1934 ונבחר למועצת הרבנות הראשית ב-1936. כמו כן שימש חבר בית הדין הרבני הגדול עד לפרישתו לגמלאות. כן היה רב קהילה בירושלים.
הרב ולקובסקי נפטר בשנת תשכ"ב בירושלים, בהיותו בן 89, טרם הספיק להשלים את סדרת הספרים עליה עמל כל ימיו.
אחיו שבח ולקובסקי (1872–1942) היה מחנך עברי בקרקוב, מחבר "מכתבי הוראה" ללימוד השפה העברית.
יצירתו
מערכת התלמוד והפוסקים
עוד בהיותו רב צעיר באחת הקהילות ברוסיה, ניצנצה מחשבה נועזת בלבו: לאחד את הש"ס עם הפוסקים. בשנת תרס"ה (1905) במהלך חלוצי החל בהדפסת מסכת ברכות במהדורה חדשה, על פי שיטתו המיוחדת שקרא לה "מערכת התלמוד והפוסקים" - הדפיס מסכת אחר מסכת מן התלמוד הבבלי, בצירוף ההלכה למעשה, לשון הגמרא עם לשון השולחן ערוך, בתוספת ביאור מקיף פרי עבודתו, מכתביהם של הראשונים עד לכתבי האחרונים. בסדרה, שהקדימה בהרבה את סדרת הלכה ברורה ובירור הלכה, יצאו מסכתות ביצה, כתובות, קידושין, גיטין, בבא קמא, תענית (ארבע האחרונות בהוצאת מוסד הרב קוק), ברכות (בין השנים תרע"א-תרע"ד), חולין, בבא מציעא, בבא בתרא ומגילה.
שערי ציון
בנוסף לכך ראה צורך חיוני לפרסם חיבור בשם שערי ציון הכולל את תמצית דברי הגמרא על כל מסכת ומסכת, בלי השקלא וטריא והמשא-ומתן העיוני. לאפשר לכל מי שרוצה ללמוד ולשנן את תמצית הדברים העולים מהסוגיות. דבר שמקצר את הלימוד בש"ס ולרכוש בו בקיאות, במשך זמן קצר בהרבה, ואפילו ביממה אחת.
תורת מעשי בראשית
הרב ולקובסקי היה פתוח גם לשאלות אקטואליות ולאתגרים האמונים שמציב העידן החדש. כדי ליישב שאלות של דת ומדע החל לשקוד על חיבור ספרו הייחודי תורת מעשה בראשית המכיל ”ביאור מדעי למעשה בראשית במגמה לגשר בין תורת הח"ן לבין מסקנות המדע ולהוכיח ששני המאורות הגדולים המסורת והמדע ילכו שלובים” הוא ראה לנגד עיניו כמופת את הגאון מווילנה ורבי שניאור זלמן מלאדי.
שני המאורות
בשנת תרצ"ד, בהיותו בירושלים, פרסם את הספר "שני המאורות הגדולים" במטרה להיות "גשר בריא בנוי לתלפיות על התהום המפסיקה בין דעות המדע הכי אחרונות ובין קבלת אבות ומסורת עתיקה". הספר נדפס בשנית בשנת תשי"ד, עם מילואים ותוספות, ובליווי הקדמה ובה הערותיו של הרב קוק שאינו נזכר בספר בשמו אלא מכונה ”גאון דורנו, חסידא ופרישא, אדמו"ר שליט"א, שגדולי עולם החליטו שלו נאה להוציא משפט על מאמרים אלה, לפי שנהירין לו שבילי דרקיע, תורת הסוד והקבלה ויחד עם זה תורת המדע ומסקנותיו האחרונות”. בעותק "שני המאורות" הפרטי של גרשום שלום, רשם כי ספר זה הוא ”אחד מספרי הקבלה האחרונים המעניינים ביותר ומקוריים בניסיונו לפרש הדברים בראיה חדשה”. לדבריו של שלום, הרב ולקובסקי התחרט על כתיבת הספר בגלל הדעות האפיקורסיות שעלו בו, וגנז אותו.
על הגאולה והתמורה
בשנת תשי"ד החליט להקדיש חיבור לשאלות המהותיות של ענייני אחרית הימים והגאולה בהשקפת היהדות. לדבריו בפתיחה, הזמן גרמא ”עכשיו אנחנו מוצאים לנכון לעשות קצת הפסקה בענייני בראשית ולעבור לעניין שהוא היום מצוה שהזמן גרמא, והוא לתורת אחרית הימים”.
ספריו
- מערכת התלמוד והפוסקים (תר"ץ)
- תורת מעשה בראשית, חלק א, מעשה בראשית בביאור מדעי (קיידאן תרצ"ד). עם הערות הראי"ה קוק
- מערכת התלמוד והפוסקים - על מסכת יבמות (ירושלים תרצ"ה)
- מערכת התלמוד והפוסקים שערי ציון - (ירושלים תרצ"ט)
- עבודת כהן - (תל אביב תש"ז)
- תורת מעשה בראשית - חלק ב, מעשה בראשית בביאור מדעי (ירושלים תשי"א)
- תורת מעשה קדשים - (ירושלים תשי"ד)
- מערכת השלחן - שלושה חלקים (ירושלים תשי"ב)
- תורת הקודשים על סדר קדשים - (ירושלים תשי"ד)
- מערכת התלמוד והפוסקים - (ירושלים תשט"ז)
לקריאה נוספת
- אליהו מרדכי ולקובסקי - אנציקלופדיה של הציונות הדתית, חלק ו' עמ' 402–405
- הרב שלמה יוסף זווין מערכת התלמוד והפוסקים מאמר הערכה ליצירה, בתוך ספרים וסופרים (פורסם לראשונה במדור "ספרים וספרים", מערכת התלמוד והפוסקים: מפעלו של הרב א. מרדכי וולקובסקי - שלוש שנים לפטירתו, הצופה, 10 בספטמבר 1965, עמ' 4)
קישורים חיצוניים
- 'מהפכה בלמוד התורה והפוסקים: עבודתו הענקית של הרב ולקובסקי', דואר היום, 9 בדצמבר 1932, עמ' 4.
- נפטר הרב א' מ' ולקובסקי, הצופה, 17 בספטמבר 1962
- ר. ליטאי, הרב הגאון אליהו-מרדכי ולקובסקי: שנתיים לפטירתו, הצופה, 25 באוגוסט 1964, עמ' 2
