שמואל אבידור הכהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שמואל אבידור הכהן
Shmuel Avidor Hacohen3.jpg
לידה 23 באוגוסט 1926
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 3 ביולי 2003 (בגיל 76)

שמואל אבידור הכהן (23 באוגוסט 1926 - כ"ו בסיוון ה'תשס"ה (3 ביולי 2005)) היה עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי. נודע בפשרנותו ובחתירתו לפיוס בין חלקי העם.

ביוגרפיה

שמואל יצחק אבידור הכהן נולד בשכונת בתי מחסה בעיר העתיקה בירושלים, לאביו הרב מרדכי הכהן, נצר למשפחת רבנים וסופרים, דור רביעי בעיר שהשתייכו לזרם החרדי. סבו, אבי אמו רבקה, היה הרב אברהם צבי שור, שכיהן כאב בית הדין של קהילת החסידים בירושלים[1]. אחיו הם: הרב מנחם הכהן שהיה חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה ורב ההסתדרות ופרופסור פינחס פלאי שהיה מרצה ואיש הגות בתחום היהדות ומחשבת ישראל. אחותו היא העתונאית טובה וכטפוגל.

אבידור הכהן למד בישיבת חיי עולם החרדית ואחר כך ב"ישיבת מרכז הרב" הציונית דתית ובסמינר לרבנים "אלומה" בירושלים. במלחמת העצמאות גויס על ידי הרב הצבאי הראשון שלמה גורן לשמש קצין הווי דתי בצה"ל והיה הראשון ששימש בתפקיד זה. בשנות החמישים הסמיך אותו הרב הראשי, רבי יצחק הרצוג לרבנות.

את דרכו העיתונאית החל בשבועון "נרות שבת" שערך אביו, הרב מרדכי הכהן. בתחילת שנות החמישים התמנה להיות מזכיר "הפועל המזרחי" בירושלים, אולם תוך זמן קצר מאס בפוליטיקה ושב לעיתונות. הוא כתב טור בהצופה בו נהג לתקוף את הממסד הדתי והיה גם כתב ידיעות אחרונות בירושלים. בשנות החמישים יסד והוציא לאור, יחד עם אחיו, פנחס פלאי, את השבועון הדתי "עין בעין" ששינה את שמו אחר כך ל"פנים אל פנים". השבועון, שיצא לאור במשך 18 שנה, נחשב לביקורתי ונשכני כלפי הממסד הדתי. חלק ניכר מתוכנו נכתב על ידי הכהן עצמו, בשמות בדויים, אחד מהם היה השם אבידור (אבי יעקב-דוד ורינה), שהפך לחלק משמו המלא.

חיבר את הספר "האיש נגד הזרם" על חייו של הרב קוק ואת הספר "יחיד בדורו" על הרב הרצוג.

החל משנות השישים שימש כרב היישוב כפר שמריהו. נמנה עם מערכת האנציקלופדיה "בריטניקה לנוער".

במשך שנים רבות הגיש אבידור הכהן את תוכנית הטלוויזיה בימי שישי. התוכנית עסקה בפרשת השבוע והייתה מסתיימת בברכת "שבת שלום", שהפכה לסמלו של האיש. התוכנית שודרה בליל שבת, עניין בעייתי בפני עצמו שהתעצם כאשר לא דרש שיופיע הכיתוב "צולם ביום חול", כפי שמקובל בטלוויזיה כאשר מקרינים בשבת קטע מצולם של אדם דתי. אבידור הכהן טען מצדו "אם יהודים כבר רואים טלוויזיה בשבת, לפחות שיהיה קצת יידישקייט" והוסיף "מי שמכיר אותי לא יחשוד בי, ומי שיחשוד אינו מעניין אותי". אבידור ערך גם חופות מיוחדות ופשרניות במהלכן אפשר לחתן ולכלה להוסיף טקסטים אישיים ולכלה לענוד טבעת לאצבע החתן. במהלך השנים האחרונות לימד קורסים שונים ברחבי הארץ בנושאי יהדות. במהלך הקורסים הושם דגש על תורת החסידות.

מתוך שיחותיו בטלוויזיה על פרשת השבוע, ערך את הספר "לקראת שבת", הכולל רעיונות פשט, דרש וחסידות על פרשיות השבוע, ומלווה בתצלומים של תעודות היסטוריות וציורים עתיקים רבים. הספר ראה אור ב-1977 בהוצאת "רשפים", מהדורת ידיעות אחרונות.

את ספרייתו הייחודית, שכללה לא פחות מ-11,000 ספרים, תרם אבידור הכהן עוד בחייו למרכז יעקב הרצוג שבקיבוץ עין צורים. ב-3 ביולי 2005, בשעה שעסק במלאכת העברת הספרים, לקה אבידור בליבו, והובהל לבית החולים, שם נקבע מותו. שמואל אבידור הכהן נקבר על פי בקשתו לצד אשתו המנוחה בבית העלמין של הקיבוץ.

אבידור השתייך לזרם המתון של הציונות הדתית ונודע בפשרנותו ובחתירתו לפיוס בין חלקי העם. דרכו זיכתה אותו בלא מעט גינויים ובתארים "נון-קונפורמיזם" ו"אינדיבידואליסט" שדבקו בו. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית (1977) הביע תמיכה בתנועת רצ[2]. בין השנים 1987 ל-1997 שימש רב קהילת עדת שלום - עמנואל ברחובות, קהילה חברה בתנועה הקונסרבטיבית.

משפחתו

אשתו הראשונה רות, אם ילדיו, הייתה בתו של הרב פישל כהן, מרבני תל אביב ומחסידי הרבי מאוסטרובצה. לאחר גירושיו נישא בשנת 1979 למשוררת החילונית אריאנה הרן, ועבר להתגורר עמה בקבוצת שילר (גן שלמה). הרן, שנפטרה כשנתיים לפניו, חיברה לכבוד בעלה את השיר "האם אתה מאושר?", שהולחן בידי שלמה ארצי, קרוב משפחה של אבידור, ובוצע על ידי ריטה.

הותיר אחריו שני בנים ובת. שני בניו הם רבנים חרדיים. אחד מהם, הרב אברהם צבי הכהן, הוא דיין ומורה-צדק בבני ברק ומקורב לחסידות ויז'ניץ[3]. השני, הרב יעקב דוד הכהן, שימש ארבע שנים כרבו של כפר שמריהו על מקום אביו, ומתגורר כיום אף הוא בבני ברק ועוסק בעריכת וההדרת כתבי הפוסקים במסגרות שונות.

מספריו

  • האיש נגד הזרם - על הרב אברהם יצחק הכהן קוק
  • יחיד בדורו - על הרב יצחק אייזיק הרצוג

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב שור הוא בנו של הרב שמואל יצחק שור, בעל "מנחת שי", מגדולי הרבנים בגליציה, שאבידור-הכהן קרוי על שמו.
  2. ^ רבנים מודיעים על הצטרפות לר"צ, דבר, 11 במרץ 1977
  3. ^ הגאון הרב אברהם צבי הכהן הצטרף לבד"צ ועדת מהדרין, באתר כיכר השבת
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0