רבי יחזקאל אברמסקי
 | |
| לידה |
11 בפברואר 1886 ו' באדר א' ה'תרמ"ו  דשקאוצי, בלארוס |
|---|---|
| פטירה |
19 בספטמבר 1976 (בגיל 90) כ"ד באלול ה'תשל"ו  ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
| תפקידים נוספים | ראש בית דין |
| רבותיו | רבי חיים מבריסק |
| תלמידיו | |
| בני דורו | |
| חיבוריו |
חזון יחזקאל
|
רבי יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 – כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה ראש בית דין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.
חייו
נולד לרב מרדכי זלמן בכפר דשקאוצי (בלא') שבפלך וילנה (היום בלארוס).[1] למד בישיבת נובהרדוק שם התקרב אל "הסבא מנובהרדוק" ולבקשתו אף למד עם בניו. בגיל 17 נסמך לרבנות על ידי רבה של נובהרדוק, הרב יחיאל מיכל אפשטיין, בעל ערוך השולחן. למד גם בישיבת טלז, בישיבת רמיילס וב"קיבוץ" של רבי חיים עוזר גרודזנסקי בווילנה. נישא לרייזל, בתו של הרב ישראל יהונתן ירושלימסקי, חתנו של הרידב"ז. היה סמוך על שולחן חותנו ולמד גם ממנו דרכי פסיקה. אחרי נישואיו נסע ללמוד גם אצל הרב חיים מבריסק[2].
משנת 1912 היה רבה של סמאליאן[3]. בשנת 1914 עבר לכהן כרב בסמולביצ'י[4][5]. בשנת 1923 החליף בסלוצק את הרב איסר זלמן מלצר, שנמלט מחמת רדיפות השלטון הקומוניסטי. ב-1925 הוציא לאור את החלק הראשון של פירושו על התוספתא. חידש את הופעת כתב העת הרבני "יגדיל תורה" ושימש כעורך הגיליון הראשון[6], שהיה אחד הפרסומים ההלכתיים האחרונים שפורסמו בברית המועצות[7].
תקופה מסויימת שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים זאת לאחר שרבי שלום דובער מליובאוויטש הזמינו לישיבה[8].
במרץ 1928 היה בין הרבנים שהוחתמו על ידי הג.פ.או. על איגרת שטענה שאין רדיפות של היהדות ברוסיה[9]. בסוף 1928 חתם על איגרת נוספת שהכחישה שהחתימה הקודמת ניתנה מתוך לחץ[10].
באותה שנה הזמינו אותו חברי המושבה פתח תקווה לכהן כרבה[11][12], אך שלטונות ברית המועצות סירבו לתת לו לצאת משם והוא נאלץ לוותר על המינוי[13]. בהמשך נאסר והואשם ב"פעילות אנטי-סובייטית", בגלל רצונו לעלות לארץ ישראל[14]. הוא נעצר על ידי הג.פ.או. באלול ה'תר"ץ (1930)[15], נידון לחמש שנות עבודת פרך ונשלח לחצי שנה למחנה בסיביר.
הודות למאמצים של רבים, בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב קוק, הרב יוסף צבי הרץ (רבה הראשי של אנגליה), ה"חפץ חיים" ואף חיים נחמן ביאליק[16] - שוחרר לאחר כשנה, בערב יום הכיפורים ה'תרצ"ב (אוקטובר 1931)[17], בתנאי שיעזוב את ברית המועצות לצמיתות. הוא גורש ללטביה[18], משם לפולין ואז ללונדון. הרוסים השאירו את אשתו וילדיו ברוסיה כדי שישמשו כערבון ליציאתו מהמדינה לצמיתות. כעבור כמה חודשים הורשו אשתו ושניים מבניו לצאת מהמדינה, ושני הבנים הגדולים הורשו לעשות זאת רק מספר שנים מאוחר יותר, בהשתדלות אנתוני אידן, שר החוץ של בריטניה[19].
בחורף תרצ"ב (דצמבר 1931) השתקע הרב אברמסקי בלונדון והחל לכהן כרב קהילת מחזיקי הדת בעיר, שפעלה אף היא למען שחרורו[20]. בשנת 1933 נתמנה כדיין בבית הדין הרבני בלונדון[21] וב-1935 כראש בית הדין. בשנים אלו המשיך במפעלו - חיבור הפירוש לתוספתא, "חזון יחזקאל", וב-1945 הוציא את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת 1950 קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית", מטעם עיריית תל אביב.
בשנת ה'תשי"א (1951), עם פרישתו לגמלאות, עלה לישראל עם משפחתו והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים[19]. בשנת 1956 זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. היה מראשי ישיבת סלבודקה (בני ברק)[22] ומסר בה שיעור כללי אחת לשבוע, אולם לא היה מעורב בניהולה החינוכי. ב-1963 מונה לכהן כנשיא "ועד הישיבות". כן פעל למען החינוך העצמאי, היה מנשיאי ארגון אתרא קדישא בעת הקמתו, וכן נשיאו של המרכז הארצי לטהרת המשפחה.
הסתפק האם מותר להתגורר בארץ ישראל, מכיון שלדבריו היא מקום סכנה בשל חילולי השבת[23] ונסיונות גיוס בני הישיבות. למעשה הכריע שמותר משום שארץ ישראל היא מקום תורה.[24]
נפטר בירושלים בשלהי ה'תשל"ו (1976), במוצאי שבת אור ליום א' של סליחות האשכנזים. נקבר בהר המנוחות.
משפחתו
- בנו יעקב דוד אברמסקי היה סופר, בלשן וספרן בכיר בבית הספרים הלאומי. בנו של יעקב דוד, יונתן, נהרג בירושלים במלחמת השחרור, סמוך לגיל בר מצווה
- בנו פרופסור שמעון אברמסקי היה ראש הקתדרה ליהדות באוניברסיטת לונדון
- בנו הרב מנחם עזרא אברמסקי היה נשוי לאלטע רוחמה, הוציאה את ספריו ודברי תורתו של חמיה, נפטרה בגיל 94
מתלמידיו
- רבי אברהם גנחובסקי - מראשי ישיבת טשעבין.
- הרב יצחק זילברשטיין - רב שכונת רמת אלחנן בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
- רבי משה מרדכי הלוי שולזינגר
- הרב מיכל זילבר - ראש ישיבת זוויהל.
- הרב יצחק שוורץ - מראשי ישיבת סלבודקה.
חיבוריו
מלבד חיבורו חזון יחזקאל על התוספתא חיבר ספרים נוספים, וכן נדפסו ספרים נוספים של מאמריו וחידושיו:
- ארץ ישראל נחלת עם ישראל
- דיני ממונות, הגדרת סוגיהם,
- חזון יחזקאל על מסכת פסחים
- ספר הזיכרון לכבודו ולזכרו של רבי יחזקאל אברמסקי
- חזון יחזקאל על מסכת זבחים, וליקוטים על הש"ס, צורף לו קונטרס זכר ישי מאת חותנו, רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי,
- קובץ מאמרים על ענייני אגדה. בסופו מצורף חיבור מאת חותנו על ענייני הארץ.
- חזון יחזקאל על תנ"ך תפילה ודברי אגדה
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, מלך ביופיו, תולדות חייו של רבי יחזקאל אברמסקי, ירושלים תשס"ד
קישורים חיצוניים
ספריו
חזון יחזקאל על תוספתא
- תוספתא חזון יחזקאל - סדר זרעים, ירושלים תשמו, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - מועד חלק א, ירושלים תשנב, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - מועד חלק ב, לונדון תשב, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - נשים חלק א, ירושלים תשמח, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - נשים חלק ב, ירושלים תשמח, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - נזיקין חלק א, ירושלים תשנז, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - נזיקין חלק ב, ירושלים תשמו, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - ב"ק, ירושלים תשח, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - קדשים חלק א, ירושלים תשנ, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - קדשים חלק ב, ירושלים תשנ, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - חולין, ירושלים תרחצ, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - טהרות, ירושלים תשמו, באתר היברובוקס
שאר ספריו
- חזון יחזקאל - זבחים - ליקוטים על הש"ס, ירושלים תשמא, באתר היברובוקס
- ארץ ישראל נחלת עם ישראל, לונדון תשה, באתר היברובוקס
- דיני ממונות - הגדרת סוגיהם, לונדון תרצט, באתר היברובוקס
- חזון יחזקאל - על התורה, תפלה ואגדה, בני ברק תשסט, באתר היברובוקס
- אגרת מבית דין צדק לונדון והסביבה, באתר אוצר החכמה
- קובץ מאמרים, באתר אוצר החכמה
- שאלה ותשובה להלכה למעשה - חלק א, באתר אוצר החכמה
- שאלה ותשובה להלכה למעשה - חלק ב, באתר אוצר החכמה
ספרים בעריכתו
- קובץ יגדיל תורה, באתר אוצר החכמה
- קובץ יגדיל תורה, באתר אוצר החכמה
- ספר זכרון - על הרב חיים עוזר גרודזינסקי, באתר אוצר החכמה
עליו
- מאיר הילדסהיימר, "פרשת רבני מינסק ומאסר רבי יחזקאל אברמסקי", המעין יז [ב], (טבת תשל"ז), עמ' 4–12.
- הפרדס, תשרי תשל"ז, שער פנימי, "הגאון מרן יחזקאל אברמסקי זצ"ל"
- הרב אורי רדמן, 'מלך ביופיו' לפתח תקווה: פרשת מינויו של הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל כרב המושבה, המעין חנוכה תשע"ב
- תולדות הרב יחזקאל אברמסקי, ירחון בית יעקב אדר תשל"ח, עמ' 22, באתר HebrewBooks
- תולדותיו וחידושי תורתו בכתב העת "קול התורה" מ"ד, ניסן תשנ"ח, אתר היברובוקס (סדר הדפים הפוך).
- ט. פרשל, הרב יחזקאל אברמסקי - בעל פרס ישראל לספרות רבנית, חרות, 15 במאי 1956
- רבי יחזקאל אברמסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ישראל שפירא, ראש הישיבה שכמעט התמנה לרב הראשי באתר כיכר השבת
הערות שוליים
- ^ תולדות הרב יחזקאל אברמסקי, ירחון בית יעקב אדר תשל"ח, עמ' 22, באתר HebrewBooks
- ^ פרקי חיים (רבי יחזקאל אברמסקי), באתר אוצר החכמה
- ^ לכלולת ש"ב הרה"ג, המודיע, 28 בפברואר 1913 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
- ^ ספר על הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, מעריב, 1 בינואר 1989
- ^ רשיון מוזר, הארץ, 24 באוקטובר 1919
- ^ יגדיל תורה Tishrei 5688, באתר היברובוקס
- ^ הרב א. שאולי, אחרונים ברוסיה הסובייטית, הצופה, 10 בפברואר 1956
- ^ בית יעקב No. 217218 Adar 5738, באתר היברובוקס
- ^ איך מחתימים רבנים בס.ס.ס.ר., הארץ, 15 באוקטובר 1928
- ^ "על חטא" של רבנים, הארץ, 13 בינואר 1929
- ^ אורי רדמן, שני מכתבים מאת רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל לאנשי פתח תקוה, המעין תמוז תשס"ט.
- ^ פתח תקווה, הארץ, 19 באפריל 1928
רב חדש למושבה, דואר היום, 26 באפריל 1928 - ^ מנוי רב ראשי, הארץ, 5 באוגוסט 1930
- ^ הפרדס, כסלו תשכ"ה, עמוד 38
- ^ מאסרו של הרב מסלוצק, הארץ, 1 בספטמבר 1930
- ^ רפאל בנימין פוזן, "כמוך גם הנני פה עובר אורח", פורסם במקור בעיתון הצופה
- ^ הרב אברמסקי שוחרר, הארץ, 13 באוקטובר 1931
- ^ מגלגוליו של הרב אברמסקי, הארץ, 15 בנובמבר 1931
- ^ 19.0 19.1 ג. צימרמן, הרב אברמסקי בא להשתקע, מעריב, 6 במאי 1951
- ^ הרב אברמסקי מסלוצק רב בלונדון, דואר היום, 21 בדצמבר 1931
- ^ הרב י. אברמסקי נתמנה לדיין בלונדון, העולם, 27 ביוני 1935
- ^ Rabbi Frand on Parshas Ki Savo, באתר torah.org
- ^ פניני רבינו הגרי"ז עמ' קצ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ יתד נאמן מוסף שבת קודש - בשלח תשע"ה - עמ' 16, באתר אוצר החכמה
| רבני ישיבת סלבודקה בבני ברק | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ראש הישיבה ומייסדה - רבי יצחק אייזיק שר | 
| ||||||
| ישיבת סלבודקה בעבר |
| ||||||
| ישיבת סלבודקה כיום |
| ||||||
| כולל קובנא - סלבודקה |
| ||||||
| ישיבת סלבודקה לצעירים |
| ||||||
| תוספתא | ||
|---|---|---|
| כתבי יד ומהדורות יסוד | כתב יד ארפורט (המאה ה-12) • כתב יד וינה (המאה ה-14) • דפוס ונציה (1521-2) • כתב יד לונדון (המאה ה-15) • קטעים מהגניזה הקהירית (תקופת הגאונים) • קטעים מגניזות אירופאיות (ימי הביניים) | 
|
| מהדורות מדעיות | מהדורה משה שמואל צוקרמנדל (כתב יד ארפורט) • מהדורת שאול ליברמן (כתב יד וינה) | |
| פרשני התוספתא | רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר • רבי דוד פארדו (חסדי דוד) • רבי שמואל אביגדור תוספאה (מנחת ביכורים) • רבי יחזקאל אברמסקי (חזון יחזקאל) • רבי יצחק שבדרון (מנחת יצחק, שירי מנחה) • שאול ליברמן (תוספתא כפשוטה) • רבי יונה בן גרשון מווילנא (ריב"ג מווילנא) | |
| חוקרי התוספתא | משה שמואל צוקרמנדל • שאול ליברמן | |
| ספרות חז"ל: המשנה • תלמוד בבלי • תלמוד ירושלמי • מדרשים | ||
34324876יחזקאל אברמסקי
- בוגרי ישיבת טלז
- בוגרי ישיבות נובהרדוק
- בוגרי ישיבת רמיילס
- רבנים ליטאים
- רבנים בלארוסים
- סלוצק: רבנים
- רבנים בריטים
- לונדון: רבנים
- ראשי בית הדין הרבני בלונדון
- רבנים חרדים ישראלים
- בית וגן: רבנים
- חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- משפחת אברמסקי
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- פרשני התוספתא
- עורכי כתבי עת תורניים
- עולים בשנות ה-1950
- חברי נשיאות ועד הישיבות
- זוכי פרס ישראל לספרות תורנית
- זוכי פרס הרב קוק
- בריטניה: אבות בתי דין
- זוכי פרס ישראל לשנת 1956
- חרדים זוכי פרסים
- ראשי ישיבת סלבודקה (בני ברק)
- ישראלים שנולדו ב-1886
- ישראלים שנפטרו ב-1976
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- אסירי גולאג