המשבר במזרח התיכון (2023–הווה)
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | ||||||||||||||
| מלחמה: הסכסוך הישראלי-ערבי, הסכסוך האיראני-ישראלי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני | ||||||||||||||
| תאריכים | 7 באוקטובר 2023 – הווה (שנה ו־24 שבועות) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | המלחמה העולמית בטרור | |||||||||||||
| מקום | המזרח התיכון עם זליגות לאירופה, אסיה, אפריקה, אמריקה הדרומית ואמריקה הצפונית | |||||||||||||
| תוצאה | מתמשך | |||||||||||||
| שינויים בטריטוריות |
| |||||||||||||
| ||||||||||||||
.svg){kind=small}
המשבר במזרח התיכון הוא סדרה מתמשכת של אירועים הקשורים אחד לשני. המשבר התחיל בטבח שבעה באוקטובר והלחימה ברצועת עזה. האירועים כוללים בעיקר לחימה נגד ציר ההתנגדות בהובלת איראן ונגד ישראל וארגונים שנתמכים על ידיה.
במהלך האירועים במזרח התיכון ציר ההתנגדות הותקף ונפגע בצורה משמעותית, סוריה יצאה מהציר, הארגונים הפלסטיניים והארגונים בלבנון נפגעו קשות וחלקן התפרקו והמשטר האיראני נשאר ללא דרך להגן על עצמו מישראל וארצות הברית.
רקע
לאחר מלחמת יום כיפור
הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה
ערך מורחב – הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה
ב-31 במאי 1974 נחתם הסכם הפרדת כוחות בין ישראל לסוריה שסיים את מלחמת יום הכיפורים ואת תקופת ההתשה שלאחריה בחזית הסורית. הסכם זה קבע את גבול ישראל–סוריה. במסגרת ההסכם, ישראל נסוגה משטח המובלעת הסורית ורום החרמון שנכבשו במלחמת יום הכיפורים, ונקבע אזור חיץ בין ישראל לסוריה.
הסכם השלום עם מצרים
בינואר 1980 לאחר משא ומתן בין מצרים לישראל נכנסה הסכם שלום עליה חתמו נשיא מצרים אנואר סאדאת, ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר.
לפי ההסכם בחלק C של סיני היה מותר רק נוכחות של משטרת מצרים, בשטח B נוכחות צבאית של עד 4 גדודים ובחלק A נוכחות של עד 12,000 חיילים.
המהפכה האיראנית והקמת ציר ההתנגדות
- ערך מורחב – המהפכה האיראנית
ב-1979 לאחר שאזרחי איראן ראו את מלך איראן, השאה מוחמד רזא פהלווי כבובת המערב, הם התחילו במחאות ברחבי איראן, עקב שהצבא הפסיק להפסיק למלך מוחמד החליט לברוח לארצות הברית ושלטונו נפל.
אך לאחר המהפכה קם שלטון אחר בראשות ח'ומייני שהפך את איראן לרפובליקה המוסלמית של איראן, השלטון שלו דכא מחאות כמו הפגנות מהסא אמיני, בתגובה לכך אזרחי איראן התחילו במהלך השנים לפעול נגד המשטר והמוסד גייס אלפי סוכנים על מנת להילחם במשטר.
המשטר של ח'ומייני היה אנטי-ציוני ואנטי-מערבי ואמר עשרות פעמים על מטרתו להשמיד את מדינת ישראל. על מנת לעשות זאת כלקח ממלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור קאסם סולימאני הקים את ציר ההתנגדות.
מלחמת האזרחים בתימן
- ערך מורחב – מלחמת האזרחים בתימן (2014–הווה)
במרץ 2015 פרצה בתימן מלחמת אזרחים[12] לאחר שכוחות החות'ים המתקוממים בתימן כבשו, בגיבוי איראן וחזבאללה, את צנעא בירת תימן, וביצעו הפיכה שלטונית.
לאחר מכן ב-26 במרץ 2015 פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהובלת ערב הסעודית, במבצע סופה נחרצת, שמטרתו להדוף את החות'ים ולהחזיר את השלטון לידי הממשלה התימנית הגולה.
בשנת 2018, פאנל מומחים של האו"ם קבע שאיראן סיפקה טכנולוגיית מל"טים לחות'ים וכי החות'ים הצטרפו לציר ההתנגדות.
הצדדים סיכמו על הפסקת אש נסיונית באפריל 2023, ברקע שיפור היחסים בין סעודיה ואיראן. היא נועדה להימשך חצי שנה ונקטעה באוקטובר 2023.[13][14]
מלחמת האזרחים בסוריה
- ערך מורחב – מלחמת האזרחים בסוריה
במהלך מלחמת האזרחים בסוריה האופוזיציה הסורית כבשה את צפון-מערב סוריה והכורדים כבשו את מזרח סוריה. משטר אסד נתמך על ידי איראן ומיליציות נוספות.[15]
בקיץ 2016 קאסם סולימאני חתם על הסכם עם המשטר בסוריה על מנת להגדיל את גודל כוח קודס בסוריה, ליצור מיליציות חדשות בסוריה ולצרף את סוריה לציר ההתנגדות.[16]
במרץ 2020 הושגה הסכם הפסקת האש בין כוחות אסד למורדים, בתיווך רוסיה וטורקיה. אולם, בסוף 2022, החל ארגון היאת תחריר א-שאם בהתקפות על כוחות אסד.
מלחמת לבנון השנייה ותוכנית כיבוש הגליל
- ערך מורחב – תוכנית חזבאללה לכיבוש הגליל
חלק מתוצאות מלחמת לבנון השנייה (2006) קיבלה מועצת הביטחון של האומות המאוחדות את החלטה 1701, האוסרת על הכנסת כל נשק לדרום לבנון, ופריסת כוח או"ם חמוש וצבא לבנון בדרום לבנון, תוך הרחקת חזבאללה מהגבול. חרף ההחלטה, חזבאללה שיקם בהדרגה את כוחו וגם התעצם משמעותית בדרום לבנון. חזבאללה עסק, בהכוונת איראן, בהתעצמות ברקטות ארוכות טווח, באיכויות ובהיקפים גדולים משמעותית ממה שהיו לו טרם המלחמה. למרות זאת, במשך רוב השנים מאז מלחמת לבנון השנייה, ולמרות תקריות, נשמר שקט יחסי באזור הגבול והארגון נמנע מתקיפת גבולה הצפוני של ישראל. גם לאחר ההתנקשות בעימאד מורנייה חזבאללה העדיף להפנות את מרצו כלפי לבנון עצמה והקרבות בסוריה, ולהתמקד בהתעצמות והכנה ללחימה עתידית עם ישראל, בהובלת כח רדואן, יחידת העילית של חזבאללה. חזבאללה איים בעבר להכניס אנשי כוחות עילית דרך הגבול שישתלטו על יישובים וערים בגליל. בין השנים 2013 ל-2015, ובחסות מלחמת האזרחים בסוריה, החלה איראן להעביר לסוריה טילים מדויקים כחלק מפרויקט דיוק הטילים, שבראשו עמד פואד שוכר.
במשך 15 שנים חזבאללה נערך לבצע את תוכנית כיבוש הגליל, הוא הקים תשתיות ברחבי דרום לבנון, הגדיל את כוח האדם של המיליציה פי 20 ועוד. אך המוסד ידע על כך, על מנת להתכונן המוסד הקים חברות שמכרו לחזבאללה אלפי זימוניות עם נפץ בתוכן, ועשרות סוכנים נכנסו לצמרת חזבאללה.
יחסי ישראל-חמאס והפרויקט הגדול
- ערך מורחב – סכסוך ישראל – רצועת עזה
בשנים שקדמו למלחמה, התפשטה תפיסה בקרב רבים בצמרת המדינית והביטחונית בישראל, בהם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלפיה ארגון הטרור חמאס נעשה פרגמטי בנוגע ליחסיו עם ישראל.[17] במסגרת תפיסה זו העניקה המדינה הטבות לחמאס ולתושבי רצועת עזה, בהן אישורי עבודה בישראל ואישור להכנסת הספקה וכסף מטעם ממשלת קטר לרצועה. גם במערכת הביטחון סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה.[18] צה"ל הוציא כוחות מאזור עוטף עזה, לקח את רוב כלי הנשק מכיתות הכוננות ביישובי המועצה והפחית את אימוני הרבש"צים.[19]בתחילת 2021 העריך אמ"ן שחמאס דבק באסטרטגיית ההסדרה עם ישראל. האתגרים המרכזיים בהגנה על הגבולות הוגדרו כניסיונות לאתגר את המכשול התת-קרקעי בעזה, ירי רקטות ופצמ"רים מרצועת עזה בידי ארגונים סוררים, לוחמה אלקטרונית, ופעולות טרור כלפי ישראל מצד ארגוני פרוקסי וסוררים.[20] בדיעבד הצהירו גורמים בחמאס כי הארגון נקט בהונאה מתוחכמת ופיתה את ישראל לחשוב שהוא עוסק בעניינים אזרחיים בלבד, בעוד שלמעשה תכנן מתקפת פתע.[21]
מתקפת הפתע שתכנן שלה קרא "הפרויקט הגדול" כללה כיבוש של כל עוטף עזה, שאלפי מחבלים יגיעו לגבול יהודה ושומרון ועוד, אך כאשר ביקש מאיראן וחזבאללה להצטרף לתקיפה על מנת לוודא שהתכנית תתבצע איראן אמרה שיהיה צריך לחכות עד שתהיה מוכנה. עקב ההתקרבות בין ערב הסעודית לישראל חמאס החליט לבצע את המתקפה. המתקפה התחילה את המשבר.[22][23][24]
אירועים לפי מדינה
- ערכים מורחבים – טבח שבעה באוקטובר, חזיתות מלחמת חרבות ברזל
ישראל
בבוקר שבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד, החלה המתקפה במטח ירי רקטי מסיבי ומתמשך, חריג בהיקפו, של 4,300 רקטות ומספר פצצות מרגמה על ישראל, בייחוד בדרום ובמרכז. בחסות המטחים חדרו – יבשתית, אווירית וימית – כ־6,000 מחבלים לשטח ישראל מ־119 פרצות בגדר המערכת, בחזית של כ־60 ק"מ. הם תקפו והשתלטו על בסיסי צה"ל ומוצביו וניהלו קרבות ירי עם כוחות הביטחון. בד בבד הם חדרו ליישובים אזרחיים, כבשו את חלקם, רצחו וחטפו מאות מתושביהם. המחבלים תיעדו את המתקפה ופעולותיהם והפיצו את הסרטונים ברשתות על מנת ליצור פחד ברחבי ישראל כחלק מלוחמה פסיכולוגית.
במתקפה נרצחו ונהרגו כ־1,163[25] ישראלים וזרים, רובם אזרחים, ונפצעו כ-1,940,[26][27] בהם כ־360 במצב אנוש או קשה. עשרות אזרחים ממדינות זרות נרצחו גם הם. במהלך המתקפה בוצע טבח ב"פסטיבל נובה" ליד קיבוץ רעים, שהיה לפיגוע הטרור הבודד הגדול בתולדות מדינת ישראל. במהלך המתקפה נרצחו ונחטפו אזרחים רבים, ביניהם נשים, ילדים וקשישים, וזאת תוך כדי התעללות פיזית, נפשית ומינית.[28][29][30][31] 251 אנשים נחטפו לרצועת עזה, בהם גם חיילי צה"ל ואזרחים זרים, אך רובם אזרחים ישראלים, ובכללם תינוקות, ילדים, נשים וזקנים. ליישובי עוטף עזה נגרם נזק רב,[32] וכן גם ליישובים נוספים.[33]
המתקפה הסתיימה בתוך שלושה ימים, עם החזרת השליטה ביישובים הישראלים לידי צה"ל ולכידת רוב המחבלים שהסתננו לישראל. בעקבות המתקפה צה"ל פתח במלחמת חרבות ברזל.
במהלך מלחמת חרבות ברזל ישראל הותקפה מלבנון, עזה, סוריה, איראן, תימן, בחריין, עיראק ומדינות נוספות.
יהודה ושומרון
- ערך מורחב – זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל
לאחר תחילת מלחמת חרבות ברזל תושבים פלסטינים ביהודה ושומרון יצאו בהמוניהם לרחובות הערים, להפגין סולידריות עם תושבי רצועת עזה, תוך הבעת תמיכה בחמאס. חמאס פעל להבעיר את אזור יהודה ושומרון והציף את הרשתות החברתיות בקריאה לפלסטינים לצאת ולהתעמת עם כוחות צה"ל.[34][35]
במהלך הרמדאן, נכשל חמאס בניסיונו להביא להתקוממות אלימה של הפלסטינים בירושלים, ביהודה ושומרון ובישראל. בין האמצעים שננקטו: מעצרים מקדימים, הזמה מהירה של פייק ניוז, סיכול באמצעות טכנולוגיות לזיהוי פנים, ומתן אישור לתפילות המוניות בהר הבית.[36]
חמאס ומיליציות נוספות ביהודה ושומרון ביצעו עשרות פיגועים נגד אזרחי מרכז ישראל, בתגובה לכך צה"ל פתח במבצע מחנות הקיץ, במהלך המבצע צה"ל התנקש בעשרות בכירים מכלל המיליציות.
עקב החולשה של המיליציות וניסיונות של המיליציות להשתלט על יהודה ושומרון ולהפיל את הרשות הפלסטינית, הרשות פתחה במבצע עם המטרה לפרק את גדוד ג'נין ולפגוע במיליציות אחרות.[37] המבצע נכשל וב-21 בינואר 2025 צה"ל פתח במבצע חומת ברזל.
בצהרי 21 בינואר 2025, שני גדודים של חטיבת כפיר (90 ו-93), דובדבן ואגוז, יחד עם 2 פלוגות מג"ב ואנשי שב"כ, פשטו על מחנה הפליטים ג'נין. מסוקי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים תקפו מספר תשתיות במקום, וכן חוליית מחבלים שעסקה בהטמנת מטעני חבלה שיועדו להיות מופעלים על כוחות צה"ל במהלך פעילותם במחנה.[38] המבצע, החל בתקיפה אווירית של כמה תשתיות ונמשך בכניסה של כוחות קרקעיים.[39]
ארגון הטרור חמאס קרא לפעיליו ולפעילי פלגי טרור אחרים ברחבי השומרון להצטרף למאבק נגד כוחות צה"ל בג'נין.[40]
ב-27 בינואר 2025 דווח כי עשרות מחבלים בטולכרם התחילו בהתארגנות עם המטרה לבצע מתקפת פתע ממחנה נור-א שמס בהשראת 7/10. בתגובה לכך הרחיב צה"ל את המבצע גם לטולכרם.[41]
בפתיחת המבצע צה"ל הרג בסיכול ממוקד מהאוויר את מפקד חמאס בנור א-שמס וראש התארגנות הטרור של חמאס בטולכרם.[42][43] מיד לאחר מכן כוחות רבים של צה"ל בהובלת יחידת דובדבן נכנסו אל מחנה הפליטים.
ב-29 בינואר שר הביטחון ישראל כ"ץ ביקר בג'נין, הודיע על הרחבת המבצע למחנות טרור נוספים ו"הכריז מלחמה" על המיליציות הפלסטיניות ביהודה ושומרון.[44] בערב כלי טיס של חיל האוויר הישראלי תקף בהכוונה מודיעינית של שב"כ חוליית מחבלים חמושים במרחב טמון. משרד הבריאות הפלסטיני דיווח על 10 הרוגים, בהם מפקד גדוד טמון של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.[45] למחרת אישר צה"ל שבתקיפה נהרגו 10 מחבלים, בהם עומר בשאראת ומנתצר בני עודה שהשתתפו בפיצוץ המטען בטמון ב-20 בינואר ממנו נהרג רס"ל אביתר בן יהודה.[46]
ב-2 בפברואר נכנסו כוחות צוות הקרב החטיבתי של חטיבת ביסלמ"ח לפעילות קרקעית במרחב הכפר טמון.[47]
ב-3 בפברואר במהלך הבוקר הוכנסו נגמ"שי איתן אל תוך טמון לראשונה מאז מבצע חומת מגן והכוחות השתלטו על טמון.[48]
נכון ל-5 בפברואר 2025 נעצרו מעל 15,640[49] אנשים ביהודה ושומרון ונהרגו כ־ 852[50] מחבלים ביהודה ושומרון.
עזה
- ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
לאחר טבח השביעי באוקטובר צה"ל התחיל להילחם בעזה בעיקר בעזרת חיל האוויר הישראלי ב-3 שלבים שונים, השלב הראשון של פעילות צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב־7 באוקטובר, הסתיים ב־27 באוקטובר וכלל הריגה של כ-1,500 מחבלים בשטח ישראל, טיהור עורף ישראל ממחבלים, יצירת יציבות בקו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה.
ב-27 באוקטובר 2023 החל השלב השני, שהיה תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים.[51] החלו פשיטות קרקעיות לעומק שטח רצועת עזה במטרה להכין את השטח לקראת המערכה המרכזית לטיהור רצועת עזה ממחבלי חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ויתר הפלגים של ארגוני הטרור הפלסטינים, וכן חיסול התשתית הצבאית של חמאס, על ידי חילות הרגלים והצנחנים, התותחנים, ההנדסה הקרבית והשריון.
החל מ-9 בנובמבר 2023 החלו כוחות הרגלים של צה"ל לפשוט על הרובע הביטחוני של חמאס בעזה בשילוב מדויק של תקיפות מהאוויר על ידי חיל האוויר הישראלי במטרה "לסכל כמה שיותר איומים ביטחוניים בטווח הזמן המיידי". עד סוף נובמבר, פעלו הכוחות ברוב צפון הרצועה, כולל בבית חאנון וברובה של העיר עזה. בדצמבר, הרחיב צה"ל את פעילותו הקרקעית לאזור ח'אן יונס ונכנס לשכונת שג'אעייה ולעומק העיר ג'באליה. הלחימה התחלקה למספר קרבות עיקריים: קרב בית חאנון, קרב ג'באליה, קרב ג'באליה השני, קרב עזה, קרב שג'אעייה, קרב ח'אן יונס, הקרב במחנות המרכז וקרב רפיח.
ב-17 בנובמבר 2023 חוסל מזכ"ל הארגון תנועת החירות הפלסטינית, חאלד אבו הילאל.[52]
ביום שישי, 24 בנובמבר, בשעה 7:00 נכנסה לתוקפה עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס, שכללה הפוגה בין ישראל לחמאס. ההפוגה בלחימה במסגרת העסקה נמשכה כשבוע. בתמורה להפוגה, לשחרור אסירים פלסטינים (ביחס של שלושה לאחד) ולאספקה הומניטרית לרצועת עזה, שחרר חמאס 81 אזרחים ישראלים (בעיקר נשים וילדים) שנחטפו לרצועת עזה. נוסף על כך שחרר חמאס 24 אזרחים זרים נוספים שלא במסגרת העסקה וללא תמורה ידועה. חמאס הפר את תנאי ההפוגה מספר רב של פעמים, ומטעני חבלה הופעלו נגד חיילים ישראלים ששהו ברצועת עזה. ההפוגה הסתיימה לאחר שחמאס סירב להמשיך לשחרר נשים וילדים.[53]
ב־15 בדצמבר, בסביבות השעה 10:00, ירו כוחות צה"ל בשג'אעייה למוות בשלושה חטופים – יותם חיים, סאמר פואד אל־טלאלקה ואלון שמריז – לאחר שזיהו אותם בטעות כאיום, אף על פי שהשלושה החזיקו בדגלים לבנים כסימן של כניעה. בצה"ל רווחת ההנחה שהמחבלים שהחזיקו בחטופים נטשו אותם, בשל הלחימה באזור, או שהחטופים הצליחו לברוח מהשבי.[54]
השלב השני הסתיים רשמית ב-7 בינואר 2024.[55] השלב השלישי כלל מעבר מפשיטות של אוגדות לפשיטות חטיבתיות ממוקדות בצפון הרצועה והמשך הלחימה בדרום ומרכז הרצועה.[56][57]
בליל ה־12 בפברואר חילצו כוחות צה"ל וימ"מ, בעזרת הכוונה מודיעינית של שב"כ, את שני החטופים פרננדו סימון מרמן ולואיס הר לאחר פשיטה על מבנה ברפיח. השניים נחטפו מקיבוץ ניר יצחק במהלך מתקפת הפתע שהביאה לפריצת המלחמה.
ב-8 ביוני נערך מבצע ארנון – כוחות צה"ל, ימ"מ, ושב"כ חילצו במבצע ארבעה חטופים חיים ממחנה נוסיראת - נועה ארגמני, שלומי זיו, אלמוג מאיר ואנדרי קוזלוב[58] במבצע החילוץ נפל לוחם ימ"מ פקד ארנון זמורה.[59] ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי מבצע החילוץ ייקרא "מבצע ארנון", במקום "זרעי קיץ", על שמו של פקד ארנון זמורה.[60] לטענת משרד הבריאות של רצועת עזה, המנוהל על ידי חמאס, המבצע הוביל להרג של 274 פלסטינים ולפציעתם של 698 נוספים.[61]
ב-13 ביולי 2024 תקפו כלי טיס של חיל האוויר הישראלי מבנה של חמאס במרחב אל-מוואסי ברצועת עזה שבו לפי המודיעין שהה דף, ביחד עם מח"ט ח'אן יונס ראפע סלאמה. למחרת התקיפה אושר כי סלאמה חוסל, וב-1 באוגוסט אישר צה"ל כי גם דף חוסל.[62]
ב-16 באוקטובר 2024 מנהיג הארגון חמאס, יחיא סינוואר נהרג בהיתקלות עם לוחמי צה"ל מגדוד 450 של חטיבת ביסלמ"ח ומחטיבת שריון 460 באזור שכונת תל א-סולטאן ברפיח,[63] וגופתו נלקחה לשטח ישראל.[64]
ב-19 בינואר 2025 נכנס לתוקף הסכם חמאס–ישראל (2025) שכלל הפסקת אש ל-42 יום שבמהלכם יתבצע שחרור חטופים ישראלים בתמורה לשחרור מחבלים, הפסקת אש זמנית וקיום משא ומתן על המשך הלחימה.
לבנון
מלחמת חרבות ברזל
- ערך מורחב – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
בשלב הראשון של המלחמה שהתרחש בין ה-8 באוקטובר 2023 ל-17 בספטמבר 2024, חזבאללה ירה טילים לכיוון ישראל בהזדהות עם עזה, בתגובה לכך ישראל תקפה מטרות בלבנון ובכירים, בנוסף בחודשים האחרונים של השלב כוחות צה"ל ביצעו פשיטות בתוך דרום לבנון. במהלך השלב חזבאללה וישראל התנהלו באסטרטגיה בה כל אחד הסלים עד ששני הצדדים הגיעו לנקודה בה שניהם עברו לרמת הסלמה מוקדמת יותר.[65]
בחודשי יולי-אוגוסט ההסלמה הגיעה לרמה חדשה לאחר שבסוף יולי רקטה פגעה במג'דל שמס והרגה 12 ילדים ובני נוער ופצעה 34 נוספים, בתגובה לכך חיל האוויר הישראלי התנקש בפואד שוכר. בסוף אוגוסט חזבאללה ניסה להגיב להתנקשות על ידי מתקפה שהייתה הפתיחה של מלחמה כוללת, אך חיל האוויר הישראלי פתח במבצע זה הרגע ומנע חלק גדול מהמתקפה.
ב-17 בספטמבר 2024 נפתח השלב השני במלחמה והממשלה הוסיפה מטרה חדשה למלחמה: השבת האזרחים בבטחה לבתיהם בצפון.[66] בשעות אחר הצהריים, הייתה התפוצצות מתואמת של מכשירי הזימוניות מרשת הקשר של פעילי חזבאללה, שנמשכה כחצי שעה. אלפי פעילי חזבאללה שנשאו את הזימוניות על גופם, נפצעו בדאחייה בביירות בירת לבנון, ובאזורים נוספים ובהם הר הלבנון, וגבולה הדרומי עם ישראל.[67] אחד מהפצועים הוא שגריר איראן בלבנון שנפגע בעיניו. חזבאללה תיאר את ההתפוצצות כמתקפת סייבר שאותה ייחס לישראל, כחלק מלחימתה בחזית הצפון במלחמת חרבות ברזל.[68] לפחות 52 אנשים נהרגו ועוד כ-4,000 נפצעו, מהם לפחות 400 באופן קשה, כתוצאה מפיצוץ מכשירי הקשר.[69] בסוריה 18 מפקדים בחזבאללה נפצעו מהתפוצצות המכשירים, 6 מהם במצב קשה ו-7 נהרגו, בנוסף 19 חיילים של משמרות המהפכה נהרגו.[70][71]
בימים הבאים חיל האוויר הוציא מבצעים כמו גדיד תמרים[72] בו הושמדו בשני גלים 1,000 משגרים, לפחות 3,000 טילים ולפחות 5,000 רקטות.[73][74]
ב-23 בספטמבר התחיל מבצע חיצי הצפון שכלל תקיפות של עשרות אלפי מטרות בלבנון, חיסול צמרת חזבאללה ורוב יחידות הארגון, השמדת 80% מהרקטות והמשגרים של חזבאללה, 70% מהכטב"מים של חזבאללה ועוד.
ב-1 באוקטובר בשעה 1:53 אחרי חצות, התחיל תמרון קרקעי בלבנון שכלל שיטוח כל העיירות בגבול, כחלק מהתמרון חיילים גם הגיעו לנהר הליטני.
ב-26 בנובמבר, אושרה הפסקת אש שנחתמה בהסכם ישראל–לבנון 2024. היא החלה בשעה 4:00 לפנות בוקר, ב-27 בנובמבר 2024.
הלחימה נגד סוריה והשינויים הפוליטיים
- ערכים מורחבים – המבצע בנפת אל-הרמל
ב-9 בינואר 2025 הסתיים משבר פוליטי בלבנון וג'וזף עואן נבחר לראש הממשלה, כחלק מהמקמת הממשלה החדשה המפלגה של חזבאללה נחלשה והגיעה למעמד הכי חלש מאז הקמת המפלגה.[75]
ב-24 בינואר 2025 ישראל הודיע כי צה"ל לא ייסוג מלבנון בתום הפסקת האש, בתגובה חזבאללה איים כי בתום ה-60 ימים הוא יתקוף את ישראל.[76]
במהלך היום ניסו מאות לבנונים לחזור לכיוון הדרום, וצה"ל ירה לעברם. לדברי צה"ל מדובר בפרובוקציה של חזבאללה, והשבים אינם תושבי המקום אלא פעילי חזבאללה, וכי כוחות צה"ל ירו רק לעבר מי מהם שהיווה איום על כוחות צהל באזור.[77] לעומת זאת לדברי ממשלת לבנון מדובר בתושבי כפרים בדרום לבנון שניסו לחזור לבתיהם, וצה"ל לא אפשר זאת. לפי משרד הבריאות הלבנוני, מהירי נהרגו 21 תושבים, וכ־124 נפצעו.[78]
לקראת הערב ארצות הברית הודיעה על הארכת הפסקת האש ל-18 בפברואר לאחר שצה"ל לא נסוג מדרום לבנון כפי שנקבע בהסכם בנובמבר, בטענה כי צבא לבנון עדיין אינו ערוך להתפרס באזור.[79]
בין 4 ל-10 בפברואר 2025 היאת תחריר א-שאם ניהל מבצע בגבול לבנון-סוריה בו הארגון הביס את חזבאללה, השתלט בחזרה על הגבול וכבש את העיר קאסר (אנ'), ניסיונות השיקום של יחידה 4400 נכשלו ועשרות מחבלי חזבאללה נהרגו.[80]
ב-13 בפברואר לאחר שישראל קיבלה מודיעין על מטוס שבו שהו בכירים בכוח קודס ועשרות מיליוני דולרים שהיו בדרך לחזבאללה, ישראל איימה על לבנון שתעצור את המטוס או שתפיל אותו. בתגובה לכך לבנון מנעה מהמטוס להגיע לביירות.[81] תומכי חזבאללה הגיעו בערב לנמל התעופה בלבנון על מנת להפגין אך פוזרו תוך פחות משעה על ידי צבא לבנון.[82]
ב-14 בפברואר איראן איימה שלא תיתן למטוסים לבנוניים לנחות בשטח איראן עד שהמטוסים שלה יורשו לנחות בביירות. לקראת הערב, לאחר איומים מהממשל האמריקאי, הוחלט רשמית שלמטוסים של חברות איראניות ושלכל מטוס שמגיע מאיראן אסור יהיה לנחות בשטח ביירות עד 18 בפברואר ואם יוחלט אז גם אחרי.
בערב, תומכי חזבאללה התחילו לתקוף את צבא לבנון ואת יוניפי"ל, שרפו כבישים וניסו להרוג את סגן המפקד של יוניפי"ל. בתגובה לכך הארגון האשים את תומכי חזבאללה בפשעי מלחמה.[83]
ב-18 בפברואר צה"ל נסוג רשמית מרוב לבנון, מלבד מחמש נקודות שולטות-טופוגרפית שבהן צה"ל הקים מוצבים פלוגתיים במרחק מאות מטרים מהגבול, והודיע שיישאר בהם עד להחלטה חדשה: אל-חמאמס, מרכבא–חולא, ג'ל א-דיר, ג'בל בלאט, א-לאבונה.[84]
ב-23 בפברואר במהלך הבוקר התרחשו הכנות להלוויית חסן נסראללה והאשם ספי א-דין. בזמן ההכנות חיל האוויר הישראלי פתח בגלי תקיפות בדרום לבנון והבקאע והשמיד מטרות טרור.[85] בצהריים התקיימה ההלוויה עם טקס באצטדיון העירוני של ביירות. בהלוויה השתתפו עשרות אלפי אנשים עם דגלי חזבאללה. ארבעה מטוסים של חיל האוויר הישראלי חגו מעל ביירות בזמן הטקס, ממשלת ישראל פרסמה לאחר מכן כי המטוסים היו המטוסים שביצעו את מבצע סדר חדש בחודש ספטמבר.[86]
סוריה
מלחמת חרבות ברזל - הלחימה נגד חזבאללה
- ערכים מורחבים – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
ב-25 בדצמבר 2023 חיל האוויר הישראלי חיסל את רזי מוסאווי בתקיפת ביתו.
ב-20 בינואר 2024, דווח כי בתקיפה ישראלית בסוריה נהרג סאדג' אומידזאדה, קצין מודיעין בכוח אל-קודס של משמרות המהפכה בסוריה, יחד עם ארבעה קצינים נוספים של משמרות המהפכה.
ב-1 באפריל 2024 הופצצה הקונסוליה האיראנית בדמשק. בתקיפה, שיוחסה לישראל, נהרג מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון.
ב-9 בספטמבר 2024, חיל האוויר תקף במערב סוריה ב-4 מרחבים שונים מבנים של משמרות המהפכה ובמרחב חמאת מרכז מחקר האחראי על פיתוח אמצעי לחימה של משמרות המהפכה, בתקיפות נהרגו 25 אנשים, 12 מהם איראנים ונפצעו עוד עשרות. במהלך מבצע רבות הדרכים פשטה יחידת שלדג על מתקן של משמרות המהפכה האיראניים.
ב-10 בנובמבר 2024 בשעות הצהריים התבצעה תקיפה של חיל האוויר הישראלי בדמשק, כאשר על פי הדיווחים מוסא דקדוק היה מטרת התקיפה. ב-22 בנובמבר 2024 אישר בכיר אמריקני לחדשות NBC כי חיל האוויר הישראלי חיסל בתקיפה את מוסא דקדוק.[87]
נפילת משטר אסד
- ערך מורחב – נפילת משטר אל-אסד
בלילה שבין ה-26 ל-27 בנובמבר פתחו ארגוני המורדים במערב המדינה, בראשות חזית ההצלה הסורית, במבצע הרתעת התוקפנות נגד כוחות אסד ותומכיו, רוסיה וחזבאללה, באזור העיר חלב.[88] ב-30 בנובמבר פתחה האופוזיציה הסורית במבצע שחר החירות על מנת לעזור להם. ב-1 בדצמבר נפלה העיר חלב לכוחות המורדים והכורדים.[89] ב-2 בדצמבר החל מבצע קרב השיבה.
בצפון-מערב סוריה, ארגוני המורדים במערב המדינה, בראשות חזית ההצלה הסורית, השתלטו על כל מחוז חלב, כבשו גם את חמה ונכנסו לעיר חומס ב-7 בדצמבר. עד אז, בדרום, גורמי אופוזיציה כבשו את כל מחוזות דרעא וקוניטרה. ב-7 בדצמבר, המורדים החלו להתקדם צפונה, לדמשק. בצפון-מזרח, הכורדים השתלטו על כל מחוז רקה ועל חלקים נוספים ממחוז דיר א-זור. צבא אסד נסוג מחלקים במזרח ודרום המדינה.
יוזמי המתקפה נתמכו על ידי טורקיה. איראן ורוסיה התקשו לפעול למען אסד כפי שעשו ב-2015, כשעזרו לו לדכא את ההתקוממות באמצעות כוח אווירי ולוחמת שליחים. רוסיה הייתה בעיצומה של מלחמת אוקראינה–רוסיה, בעוד שאיראן, חזבאללה והמיליציות שהיא תמכה בה נפגעו על ידי מערכה אווירית וקרקעית ישראלית בלבנון ותקיפות בסוריה במלחמת חרבות ברזל.[90][91]
לאחר שהעיר חומס נכבשה ב-8 בדצמבר, נכנסו מורדים לבירה דמשק ומשטר אסד נפל. יום לאחר מכן נצפה בשאר אל-אסד במוסקבה.
מלחמת חרבות ברזל - הפלישה הישראלית לסוריה
- ערך מורחב – מבצע חץ הבשן
לאחר נפילת אסד צה"ל התחיל בכיבוש מרחב החיץ בין סוריה לישראל והשמדת צבא סוריה על מנת שהמורדים לא יהוו איום לישראל ועקב הפרת הסכם הפסקת האש לאחר מלחמת יום כיפור.
ב-19 בדצמבר 2024 חיל האוויר של ארצות הברית התנקש במנהיג המדינה האסלאמית אבו יוסף.[92]
ב-23 בפברואר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו דרש כי יהיה פירוז מלא מדרום לדמשק של כוחות הצבא הסורי החופשי והמיליציות שבברית איתם.[93]
ב-24 בפברואר רשמית דווח כי ישראל מתכוננת להעסיק עובדים דרוזים ברמת הגולן.[94] בהר הדרוזים מספר מיליציות שונות הכריזו על הקמת חדר מבצעים משותף שיעבוד עם חדר המבצעים הדרומי על מנת להקים מדינה דרוזית בדרום סוריה בדומה לכורדים בצפון סוריה, בנוסף המנהיג של חדר המבצעים החדש אמר שהם ישתפו פעולה עם ישראל אם תסכים.[95]
ב-28 בפברואר כוחות המשטר החדש בסוריה התחילו להילחם עם דרוזים בעיירה ג'רמאנה הדרוזית, ביום לאחר מכן כוחות גדולים נשלחו לעיירה והדרוזים התחילו להילחם, הרגו 6 חיילים סורים ולקחו בשבי עשרות.[96] בתגובה ללחימה ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ושר הביטחון, ישראל כ"ץ הורו לצה"ל להתכונן להגן על העיירה.
טבח העלווים וההסלמה עם הדרוזים והכורדים
- ערך מורחב – הטבח בעלווים הסורים (2025)
ב-6 במרץ נפתח מרד כאשר כוחות עלווים ניסו לתקוף את כוחות משטר אל-ג'ולאני הסונים. המרד נפתח כאשר חמושים עלווים ארבו לסיור משטרתי בעיירת חוף בסוריה, הרגו 13 אנשי אבטחה ופצעו רבים אחרים.[97] בתגובה החלו חילופי אש כבדים בין אנשי המשטר החדש לנאמני משטרו של אסד, שהובילו לעשרות רבות של הרוגים. בהמשך החלו אנשי המשטר החדש לבצע הוצאות להורג המוניות של עלווים כנקמה על ניסיון ההתקוממות.
על פי המרכז הסורי לזכויות אדם, כ-745 אזרחים נהרגו במחוזות טרטוס ולטקיה במערב סוריה, רובם בהוצאות להורג ללא משפט. בנוסף 125 חמושים של השלטון ו-148 חמושים שמזוהים עם משטר אסד נהרגו בחילופי אש. בסך הכל נהרגו ונרצחו יותר מאלף בני אדם, ביניהם ילדים ונשים.[98][99] לעיתים ההוצאות להורג לוו באקטים של השפלה כשהנפוץ שבהם הוא הזחלת העלווים על ארבע ודרישה מהם לנבוח ככלבים.[100]
במקביל חזבאללה פרץ את הגבול ופתח קרבות בחומס, בצפון לבנון הכוחות של הארגון כבש את רוב קַסר (אנ') שנכבש ממנו במבצע בתחילת פברואר.
מצרים
ב-16 בינואר 2024 עשרים חמושים מצריים ניהלו קרב קצר עם צה"ל בגבול כאשר ניסו להבריח נשקים דרך הגבול, רוב החמושים ברחו ו-1 נהרג.[101] במהלך הקרב צבא מצרים עזר לצה"ל ולאחר הקרב חלק מהחמושים נעצרו על ידי הצבא המצרי.
הפרות הסכם השלום עם ישראל וההסלמה בין ישראל למצרים
ב-6 בינואר 2025 מערכת הביטחון הישראלית זיהתה פעולה צבאית של הצבא המצרי שהפר את הסכם השלום, בנוסף הכוחות בנו מכשולים צבאיים בשטחים C ו-B.[102]
ב-12 בפברואר 2025 שר ההגנה המצרי הורה לחטיבות צבאיות באזור סיני ורפיח לשמור על הכוננות הגבוהה ביותר למלחמה.[103]
תימן
- ערכים מורחבים – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל, מלחמת האזרחים בתימן (2014–הווה)
במהלך מלחמת חרבות ברזל החות'ים תקפו ספינות בים האדום וגרמו לכך שהסחר ירד ב־50%, בתגובה קואליציה בראשות ארצות הברית התחילה במתקפות נגד החות'ים.
ב-18 בדצמבר 2023 ארצות הברית התחילה את מבצע שומר השגשוג בו היא ניסתה להגן על הספינות באזור, במהלך המבצע 164 פעילים חות'ים נהרגו.
ב-6 במאי 2024 דווח כי החות'ים התחילו לשתף פעולה עם סניף של אל-קאעידה במדינה נגד ממשלת תימן.[104]
ב-20 ביולי 2024 לקראת הערב ערך צה"ל את מבצע יד ארוכה, שבו הותקף הנמל שנמצא בעיר אל-חודיידה שבתימן. במבצע תקפו מטוסי קרב מתקני זיקוק, תחנת כוח לייצור חשמל ויעדים צבאיים, בהם מחסני כטב"מים וטילים ומאגרי דלק.[105][106] נכון לספטמבר 2024, נמל אל-חודיידה, שנפגע קשה בתקיפה, עדיין מושבת ברובו.
ב-29 בספטמבר 2024 תקף חיל האוויר הישראלי את נמלי אל-חודיידה וראס עיסא, וכן מתקני נפט ותחנות כוח, בתגובה לשיגור הטילים של החות'ים לעבר מרכז הארץ.[107][108]
בחודש נובמבר 2024 החות'ים התחילו להתכונן לאפשרות של פעולה צבאית לשחרור מחוז אל חודיידה מאחיזתם, בהתבסס על "מודיעין" שהגיע לידיהם.
בחודש דצמבר לאחר שבמבצע העיר הלבנה חיל האוויר הישראלי השבית את כל הנמלים בשליטת החות'ים דווח בתימן כי ממשלת תימן והתנועה הדרומית מתכוננים למתקפה נגד החות'ים דומה למתקפת המורדים הסורים שהובילה לנפילת אסד בתחילת החודש על מנת למגר את שלטון החות'ים.[109]
ב-16 בדצמבר 2024 ארצות הברית תקפה את מרכז הפיקוד והשליטה של החות'ים בתימן, המרכז מקביל למוצב הפיקוד העליון.[110]
ב-19 בדצמבר 2024 חיל האוויר הישראלי ביצע את מבצע העיר הלבנה בה תקף לראשונה בצנעא והשבית את כל הנמלים בשליטת החות'ים. לאחר המבצע דווח בתימן כי ממשלת תימן והתנועה הדרומית מתכוננים למתקפה דומה למתקפת המורדים הסורים שהובילה לנפילת אסד.[109]
ב-21 בדצמבר טיל בליסטי ששוגר מתימן פגע בגן משחקים ביפו וגרם לנזק, 16 פצועים קל, 14 אנשים נפצעו בדרך למרחב המוגן ו-7 הוגדרו נפגעי חרדה.[111][112] לאחר מכן דווח כי החות'ים התחילו להתכונן לתקיפה ישראלית ומפקדים בכירים נמלטו מצנעא מחשש שישראל תתנקש בהם כמו שהתנקשה בפואד שוכר לאחר שחזבאללה הרג 12 ילדים.[113]
ב-26 בדצמבר צה"ל ביצע את התקיפה הכי רחבה שעשה נגד תימן מאז תחילת המלחמה, צה"ל תקף בעזרות 25 מטוסים מטרות ברחבי שדה התעופה בצנעא והשבית את השדה תעופה, בנוסף הותקף בסיס צבאי, נמל חודיידה ונכסים איראניים.[114][115]
לאחר מכן גורמים במערכת הביטחון אמרו כי התקיפה היא ההתחלה של מערכה הרבה יותר גדולה נגד החות'ים.[116]
בסוף החודש דווח בעיתון לבנוני כי הקואליציה הסעודית-אמירתית התחילה בגיבוש כוח פעם להילחם בחות'ים לאחר שהכוח שגובש ב-2015 נכשל להביס את החות'ים, בנוסף דווח כי מתקיימים אימונים נרחבים בתימן כהכנה לתמרון קרקעי נגד החות'ים.[117]
ב-10 בינואר בבוקר בוצע גל מעצרים על ידי החות'ים בחשד למרגלים של המוסד.[118]
בצהריים בתקיפה משולבת של חיל האוויר הישראלי וארצות הברית הותקפו 30 מטרות בצנעא ועוד עשרות מטרות באזור החוף, בין המטרות הותקפו היו הנמלים ראס עיסא ואל-חודיידה, מתקנים תת-קרקעיים במחוז עמראן, תחנת כוח ששומשה על ידי צנעא, מערכות מכ"ם, מערכות שיגור בחוף הים ומפקדות בהם נוכחו בכירים.[119][120][121]
איראן
- ערך מורחב – מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל
מלחמת חרבות ברזל
ב-17 בינואר 2024 נהרג איש משמרות המהפכה האסלאמית במחוז סיסתאן.[122]
ב-13 באפריל 2024 בתגובה להתנקשות במוחמד רזא זאהדי איראן תקפה את ישראל ישירות משטחה ב-185 כלי טיס בלתי מאוישים, 110 טילי קרקע-קרקע ו-36 טילי שיוט. רובם המכריע של כלי הטיס והטילים יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מערכות ההגנה האוויריות ועל ידי מטוסי חיל האוויר והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהם ארצות הברית, בריטניה וצרפת. פגיעות בודדות זוהו בבסיס נבטים עם נזק קל לתשתית, וילדה אחת נפצעה באורח קשה בפזורה הבדואית בנגב כתוצאה משברי יירוט.
ב-19 באפריל 2024 אירעה תקיפת ישראלית באיראן, והותקף בה בסיס של חיל האוויר האיראני שנמצא ליד העיר אספהאן.
ב־19 במאי 2024 עלה נשיא איראן אבראהים ראיסי על מסוק מאזרבייג'ן עם שר החוץ האיראני, אך מסוקם התרסק במזרח אזרבייג'ן. ראיסי הוכרז כנעדר למשך מספר שעות עד לאיתור מסוקו, ומותו נקבע כמה שעות לאחר איתורו.
בליל 31 ביולי 2024 נהרג ראש הזרוע המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, בסיכול ממוקד בטהראן.
ב-1 באוקטובר 2024 שיגרה איראן 181 טילים בליסטיים אל עבר מדינת ישראל. רוב הטילים יורטו אך נצפו פגיעות בכמה מבסיסי חיל האוויר, בהם בסיס נבטים.
ב-26 באוקטובר 2024 תקף צה"ל 20 מטרות באיראן. בתקיפה 90% ממערך ההגנה האווירי של איראן הושמד, מתקן גרעיני הושמד ו-90% מיכולות ייצור הטילים של איראן הושמדו.[123][124][125]
ב-6 בנובמבר 2024 במבצע איראני בדרום איראן משמרות המהפכה התנקשו במנהיג ג'יש אל-עדל.[126]
ב-15 בינואר 2025 סגן נשיא איראן האשים שישראל הטמינה חומר נפץ בצנטריפוגות של תוכנית הגרעין.[127]
קריסת כלכלת איראן
במהלך חודש דצמבר 2024 התחיל באיראן המשבר הכלכלי הכי גרוע אי פעם, ברחבי איראן כל יום מספר שעות היה צורך בהפסקות חשמל, הריאל איראני צנח לערך הכי נמוך שהיה אי פעם (777,000 ריאלים לדולר אחד) ומשרדי ממשלה בטהרן, בתי ספר, ואוניברסיטאות נסגרו עקב משבר האנרגיה.[128]
נכון לסוף חודש דצמבר לפי הערכות איראן תהיה צריכה 45 מיליארד דולר על מנת להתחיל לשקם את המצב הכלכלי באיראן לאיך שהיה בסוף נובמבר.[129]
בתחילת חודש ינואר 2025 המפעלים באיראן הגיעו לפחות מ-50% מהתפוקה של חודש נובמבר 2024, עשרות מפעלים נסגרו ברחבי איראן וענף החקלאות באיראן הגיע לשיא הכי נמוך שלו.[130]
ב-4 בפברואר 2025 נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ הורה למשרד האוצר להטיל "לחץ כלכלי מקסימלי" על איראן.[131] ב-6 בפברואר המטבע האיראני הגיע לשפל הכי גבוה שהיה למטבע אי פעם (850,000 ריאלים לדולר אחד).[132]
עיראק
מאז נובמבר 2023, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק לקחו אחריות על התקפות מל"טים וטילים נגד מטרות בתוך ישראל כנקמה על הלחימה ברצועת עזה. המיליציות הצהירו כי ימשיכו "להכות במעוזי האויב" כל עוד הלחימה בעזה נמשכת. המיליציות טענו כי תקפו באילת, ים המלח, רמת הגולן, אסדת כריש, מפרץ חיפה, אשדוד, קריית שמונה ותל אביב, טענות שרובן התגלו כשקריות.
ב-18 באוקטובר 2023 הותקפו בסיסים אמריקאים בצפון עיראק ובמזרח סוריה על ידי רחפנים. ההתקפות בוצעו על ידי מיליציות שיעיות פרו-איראניות ותומכות משטר אסד. בין 17 באוקטובר ל-16 בנובמבר ביצעו מיליציות בתמיכת איראן לפחות ארבעים התקפות שונות, ובהן התקפות מל"טים ורקטות, נגד בסיסים בשימוש כוחות ארצות הברית בעיראק ועל בסיס אמריקאי בדרום מזרח סוריה.[133] במתקפות השתתפו גם כוחות אל-קודס האיראניים.[134] בתגובה למתקפות על בסיסיה, תקפו מטוסי קרב של ארצות הברית מתקנים ומחסני נשק של משמרות המהפכה האירנית בסוריה והרגו מספר פעילים.[134] צבא ארצות הברית המשיך לתקוף באזור גם בשבועות הבאים, כך, ב-4 בינואר, נהרגו בבגדאד בהפצצה אמריקאית, מספר בכירים במיליציית א-נוג'בא ובהם מושתק טאלק א-סעידי, סגן מפקד אל-חשד א-שעבי בבגדאד. ב-28 בינואר בתקיפה פרו-איראנית על כוחות אמריקאים בגבול ירדן–סוריה, נהרגו 3 חיילים אמריקאים ונפצעו עוד 34.[135] נכון ל-28 בינואר, בוצעו כ-158 תקיפות נגד כוחות אמריקניים בסוריה ועיראק.
ב-26 באפריל 2024 צבא עיראק פתח במבצע לשחרור המחוז האחרון במדינה שהיה בשליטת דאעש.[136]
בתחילת אוקטובר, נהרגו 2 חיילים ונפצעו 24 חיילים נוספים בעקבות שיגור כטב"ם מעיראק לצפון רמת הגולן.[137]
ב-22 באוקטובר 2024 צבא עיראק הרג את מנהיג דאעש בעיראק.[138]
ב-7 בנובמבר 2024 ארצות הברית איימה על עיראק שאם לא תפעל נגד המיליציות הפרו-איראניות ישראל עלולה לתקוף את עיראק.[139]
ב-23 בדצמבר 2024 מפחד לתקיפות ישראליות בעיראק, ניסיונות של המדינה האסלאמית להשתלט על עיראק והתפרקות ציר ההתנגדות המיליציות חתמו על הסכם עם ממשלת עיראק וגורמים מערביים בה הם הסכימו להפסיק תקיפות נגד ישראל, להצטרף חלקית לצבא עיראק וחלקית לעזוב את ציר ההתנגדות.[140]
טורקיה
במהלך המתקפה של המורדים בסוריה טורקיה תמכה במורדים הסורים ועזרה להם בעזרת תקיפות אוויריות ושליחת ציוד צבאי ויועצים.
לאחר נפילת משטר אסד פורם ברשת אל-אח'באר הלבנונית כי טורקיה שואפת להקים מסדרון תחבורה וסחר דרך סוריה ולהקים צבא בסוריה בתמיכה טורקית מלאה.[141]
בתגובה איראן פעלה על מנת לבצע עסקה עם ה-YPJ וה-PKK בה הם קיבלו מאיראן 1500 כטב"מים להשתמש נגד טורקיה.[142]
בפברואר 2025 מנהיג ארגון המחתרת הכורדית בטורקיה קרא לארגונו להניח את הנשק ולעבור לדרך דיפלומטית.[143]
איחוד האמירויות הערביות
ב-23 בנובמבר 2024 הרב צבי קוגן נחטף ונרצח על ידי 3 אנשים בעלי קשרים לאיראן, גופתו של צבי נמצאה על ידי המשטרה בגבול עם עומן ולפי הערכות אלו שחטפו אותו תכננו להעביר אותו דרך הגבול. למחרת רוצחיו של צבי נתפסו על ידי איחוד האמירויות הערביות בטורקיה.[144][145]
אפגניסטן-פקיסטן
הלחימה בין הטליבאן למדינה האסלאמית
במהלך 2023 ו-2024 במסגרת סכסוך טאליבן–המדינה האסלאמית (אנ'), המדינה האסלאמית נלחמה בטליבאן בניסיון להשתלט על אפגניסטן, בתגובה איראן, רוסיה ומדינות נוספות סיפקו לאפגניסטן כטב"מים ונשקים נוספים.[146]
מתחילת המשבר עד סוף 2024 בוצעו 13 פיגועים באפגניסטן על ידי המדינה האסלאמית בהם נהרגו לפחות 59 אנשים מהם 5 חיילים.
הלחימה בין איראן לפקיסטן
ב-16 בינואר 2024 תקף חיל האוויר האיראני מטרות שטען של ארגון טרור בפקיסטן, בתקיפות 2 ילדים נהרגו.
ב-18 בינואר תקף חיל האוויר הפקיסטני מטרות טרור באיראן, בהם נהרגו תשעה.[147][148]
הלחימה בין אפגניסטן ופקיסטן
ב-21 בדצמבר 2024 30 חמושים מהטליבאן תקפו בסיס בצפון פקיסטן והרגו 16 חיילים,[149] בתגובה ב-25 בדצמבר 2024 חיל האוויר הפקיסטני תקף מטרות של הטליבאן באפגניסטן, בתקיפות נהרגו 46 אנשים מהם לפחות 20 ילדים.[150]
ב-26 בדצמבר הטליבאן שלח 15,000 חיילים אל הגבול.
בין 28 ל-29 בדצמבר אלפי לוחמים של הטליבאן פתחו בפלישה אל תוך פקיסטן והשטלתו על עמדות ברחבי הגבול.[151]
בתגובה לכך פקיסטן התחילו בתקיפות נגד הטליבאן והודיעו שבקרוב יפלשו לאפגניסטן, לאחר מספר ימים של לחימה בגבול הכוחות נסוגו.[152]
בחריין
במהלך מלחמת חרבות ברזל גדודי אל-אשתר שיגרו פעמיים כטב"מים לכיוון מטרות 2 בניינים באילת, ב-2 פעמים אלו הכטב"מים יורטו מחוץ לגבולות ישראל.[153]
זליגות לאזורים אחרים
זליגה למלחמת האזרחים בסודאן
במהלך מלחמת האזרחים בסודאן איראן שלחה יועצים ונשקים לממשלת סודאן ולעומת זאת איחוד האמירויות הערביות שלחו נשקים ועזרה לכוחות התמיכה המהירה על מנת שסודאן לא תהפוך לפרוקסי איראני.
באפריל 2024 דווח כי הרחפנים שאיראן מספקת לסודאן עזרו נגד כוחות התמיכה המהירה בצורה משמעותית.[154]
ב-29 בספטמבר 2024 ממשלת סודאן הפציצה בעזרת רחפנים איראנים את ביתו של השגריר של איחוד האמירויות הערבות בסודאן.[155]
לאחר נפילת משטר אסד ורוב הפרוקסים האיראניים איראן ורוסיה התחילו במגעים עם סודאן להקמת נמלים בסודאן.[156]
זליגה למלחמת רוסיה - אוקראינה
- ערך מורחב – מעורבות איראן במלחמת אוקראינה–רוסיה
במהלך מלחמת רוסיה-אוקראינה איראן סיפקה לרוסיה תחמושת וכטב"מים, הקימה מפעל ביטחוני בשטחה, וחיזקה את יחסיה עימה בהיבטים צבאיים, כלכליים ואסטרטגיים.[157]
בתגובה ישראל ואוקראינה שיתפו פעולה ביצירת מערכות ליירוט כטב"מים, אוקראינה תקפה בסיסים איראניים בסוריה.[158][159]
בנובמבר 2024 דווח כי אלפי לוחמים חות'ים עוזרים לרוסיה במלחמה נגד אוקראינה.[160]
בסוף ינואר 2025 נחשף כי ישראל התחילה להעביר נשקים רוסיים שנלקחו מחזבאללה לאוקראינה.[161]
ארצות הברית
ב-8 בנובמבר 2024 הוגש אישום לבית המשפט הפדרלי במנהטן בו נטען כי ה-FBI סיכל תוכנית של משמרות המהפכה ו"יחידת המבצעים השחורים" של חזבאללה להתנקש בחייו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ה-FBI עצר חוליה שלפי אחד מהגורמים בה ב-7 באוקטובר 2024 הם קיבלו את המשימה לעקוב אחרי הנשיא ולהוציא תוכנית להתנקש בו, אחד המחבלים בחוליה ברח לאיראן ו-2 אחרים נעצרו.[162][163] בנוסף איראני נעצר בחשד שהיה מעורב בניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ ב-13 ביולי.[164]
לאחר מכן נחשף כי איראן ניסתה לחסל בעזרת אותה חוליה את העיתונאית האמריקאית-איראנית מסיח עלינז'אד (אנ'). החוליה תצפתה על ביתה ותכננה לחסל אותה, אך המחבלים נעצרו לפני שהתוכנית יצאה לדרך.[165]
קנדה
ב-19 ביוני 2024 קנדה הכריזה על משמרות המהפכה של איראן ארגון טרור.[166]
ב-18 בנובמבר 2024 פורסם כי 2 אנשים נעצרו לאחר שנשכרו על ידי איראן להתנקש באירווין קוטלר, שר המשפטים לשעבר.[167]
ארגנטינה
ב-12 באפריל 2024 ארגנטינה קראה לעצור את שר הפנים באיראן אחמד וחידי שהיה ראש יחידת המבצעים החשאיים של משמרות המהפכה בזמן פיגוע ב-1994 שבו נרצחו 85 בני אדם.[168]
ב-13 ביולי 2024 ארגנטינה הכריזה על הגדרת חמאס כארגון טרור.[169]
תוצאות
האירועים עדיין לא הסתיימו, אך אלו התוצאות עד כה.
תוצאות לציר ההתנגדות
- השמדת תוכניות הפלישה לישראל של הציר.
- פירוק אסטרטגיית דרך ההברחה.[170]
איראן
- 90% ממערך ההגנה האווירית של איראן הושמד.[171]
- 90% מיכולות ייצור הטילים של איראן הושמדו.[123]
- מתקן גרעיני חשוב לתוכנית הגרעין האיראנית הושמד.[124]
סוריה
- יציאת סוריה מציר ההתנגדות.
- כיבוש רוב סוריה על ידי היאת תחריר א-שאם והאופוזיציה הסורית.
- כיבוש החרמון הסורי בידי ישראל.[172]
- נפילת משטר אסד.
- פירוק צבא סוריה.
תימן
לבנון
- חיסול הצמרת הצבאית של חזבאללה.
- פגיעה נרחבת בתשתיות חזבאללה.
- ניתוק הזירה הצפונית מהדרומית במלחמת חרבות ברזל. בניגוד להצהרותיו, חזבאללה הסכים להפסיק את הלחימה מול ישראל למרות המשך המלחמה ברצועת עזה.[175][176]
- השמדה כמעט מלאה של תשתיות חזבאללה ב-29 עיירות וכפרים בדרום לבנון.[177]
- בעקבות הפסקת האש החלה חזרת עקורים לבנונים לביתם.[178][179]
עזה
- חיסול הצמרת הצבאית של חמאס.
- חיסול חלק מהצמרת הפוליטית של חמאס.
- חיסול הצמרת הצבאית של תנועת החירות הפלסטינית.
- פירוק הזרוע הצבאית של חמאס.[180][181]
- כיבוש ציר פילדלפי על ידי צה"ל.[182]
- יצירת מסדרון נצרים על ידי צה"ל.
- שחרור 161 חטופים מתוך 251 החטופים שהיו בתחילת המלחמה.
ירדן ועיראק
יהודה ושומרון
- צה"ל ביצע מבצע רחב צפון השומרון[184][185][186] וחיסל את צמרת "גדוד ג'נין".[187]
סודאן
- כוחות התמיכה המהירה כבשו את רוב דארפור ואל-ג'זירה, וחלקים מח'רטום, הנילוס הלבן, סנאר, אל קדריף וצפון ומערב קורדופן.[188]
ראו גם
- הסכסוך האיראני-ישראלי
- הסכסוך הישראלי-ערבי
- מלחמת האזרחים בסוריה
- מלחמת האזרחים בתימן
- מלחמת רוסיה-אוקראינה
- מלחמת האזרחים בסודאן
הערות שוליים
- ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ↑ ※
מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
- ↑ ※ אלון חכמון, גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ↑ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ↑ ※ חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 23 במרץ 2025
- ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (שקף 4) מעודכן ל-9 בדצמבר 2024
- ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (שקף 4) מעודכן ל-12 בינואר 2025.
- ↑ ※ יניב קובוביץ, סמ"ר ליאם חזי, לוחם בסיירת חרוב, נהרג בהיתקלות עם מחבלים בג'נין, באתר הארץ, 30 בינואר 2025
אלישע בן קימון, שילֹה פריד, ישראל מושקוביץ, לוחמי המילואים עפר יונג ואברהם צביקה פרידמן נהרגו מירי המחבל בשומרון, באתר ynet, 4 בפברואר 2025 - ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (שקף 5) מעודכן ל-14 בנובמבר 2024
- ↑ "נועם אמיר: "90% ממערך ההגנה האווירית של איראן הושמד בתקיפה", באתר עכשיו 14, 26 באוקטובר 2024
- ↑ בנובמבר 2024 דיווח: ישראל הנחיתה מכה קשה על איראן, באתר "סרוגים", 14 בנובמבר 2024
- ↑ יוסף ישראל, "סעודיה תוקפת, ארה"ב תומכת - והגופות בתימן ממשיכות להיערם", באתר של "רשת 13", 2 בדצמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
- ↑ בדרך לסיום המלחמה? משלחת סעודית בתימן, ריאד שחררה אסירים חות'ים, באתר ynet, 9 באפריל 2023
- ↑ בצל מלחמת ישראל-חמאס: החות'ים הרגו חיילים מסעודיה, שהעלתה כוננות, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ↑ ניר יהב, מספר הקרבנות עולה: 337 הרוגים בעיר חומס, באתר וואלה!, 4 בפברואר 2012
- ↑ אמיר בוחבוט, המערכה הבאה מצפון: זהו צבא הצללים האיראני בסוריה, באתר וואלה!, 16 בספטמבר 2023
- ↑ קסניה סבטלובה, אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס, באתר "זמן ישראל", 17 באוגוסט 2022
- ↑ נועם אמיר, מחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2023
- ↑
יניב קובוביץ, צה"ל לקח בשנים האחרונות את רוב כלי הנשק מעוטף עזה, וחימש את ההתנחלויות באלפים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2023
- ↑ הנקודות המעניינות בהערכת המצב השנתית של אמ"ן, באתר נציב.נט, 9 בפברואר 2021
- ↑ גיא אלסטר, התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע, באתר וואלה!, 10 באוקטובר 2023
- ↑ חמאס תכנן להגיע עד קריית גת, ולהילחם חודש בישראל - חדשות רוטר, באתר Rotter.net
- ↑ טל אזולאי אבידן, דיווח: חמאס תכנן להגיע עד לגבול יו"ש בטבח של ה-7 באוקטובר, באתר עכשיו 14
- ↑ עמית סגל, תוכנית המלחמה של חמאס שהגיעה לידי ישראל כבר ב-2018 | פרסום ראשון, באתר מאקו, 3 בדצמבר 2023
- ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ↑ כאן חדשות, ישראל במלחמה: 1,300 נרצחו; אזעקות באזור השרון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
- ↑ מלחמה בישראל: לפחות 1200 נרצחים ונופלים במתקפה הרצחנית, באתר ערוץ 7, 7 באוקטובר 2023
- ↑ תמונות החורבן: כך נראו בארי וכפר עזה לאחר הטבח, באתר וואלה!, 18 באוקטובר 2023
- ↑ "הם הביאו אותנו למצב שאנחנו מחפשים את הילדים שלנו בחולות", באתר מאקו, 6 בנובמבר 2023
- ↑ מתן וסרמן, הטרגדיה של האלוף במיל' דורון אלמוג: "שישה מבני משפחתי נרצחו בכפר עזה", באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2023
- ↑ יוני קמפינסקי, דובר זק"א: "אכזריות חמאס - גרועה מהנאצים", באתר ערוץ 7, 11.10.2023
- ↑ גד ליאור, חבל ארץ שלם נהרס: הנזק לעוטף עזה - הגדול ביותר בהיסטוריה של המדינה, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ↑ יהודה שרוני, הערכות: הנזק לרכוש אזרחים מתחילת המלחמה - עולה על 10 מיליארד שקלים, באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
- ↑ אלישע בן קימון, עינב חלבי, יואב זיתון, עליית מדרגה: כך מנסה חמאס להבעיר את גזרת יהודה ושומרון, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ↑ "חרבות ברזל" המערכה בדרום ישראל - תמונת מצב נכון ל-8 באוקטובר 2023 13:00 - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, באתר www.terrorism-info.org.il
- ↑ רון בן ישי, כך נכשלה תוכנית הרמדאן של חמאס, באתר ynet, 11 באפריל 2024
- ↑ ספיר ליפקין, המבצע של הרשות הפלסטינית בג'נין: העלייה בעוצמת האש וההנחיה של אבו מאזן | כל הנתונים, באתר מאקו, 29 בדצמבר 2024
- ↑ אלישע בן קימון, עינב חלבי, תמונת מצב מ"חומת ברזל": צה"ל תקף חוליית מחבלים שהטמינה מטענים בג'נין, באתר ynet, 21 בינואר 2025
- ↑ לילך שובל, על רקע עסקת החטופים והפסקת האש בעזה: כוחות הביטחון החלו במבצע נרחב לסיכול טרור בג'נין, באתר ישראל היום, 21 בינואר 2025
- ↑ מעריב אונליין, "חומת ברזל": חמאס קורא לצעירים להסלים את העימותים בג'נין, באתר מעריב אונליין, 21 בינואר 2025
- ↑ יואב זיתון, "יורים עלינו, לתפוס קנה": לוחמי דובדבן בטול כרם, 3 ק"מ מכביש 6 | תיעוד בלעדי, באתר ynet, 28 בינואר 2025
- ↑ עינב חלבי, אלישע בן קימון, צה"ל מרחיב את המבצע ביו"ש לטול כרם: מפקד חמאס בנור א-שמס חוסל מהאוויר, באתר ynet, 27 בינואר 2025
- ↑ צה"ל ושב"כ מאשרים: חוסל "ראש התארגנות הטרור" של חמאס בטולכרם, באתר מעריב אונליין, 27 בינואר 2025
- ↑ הלל ביטון רוזן, חומת ברזל | כוחותינו לכדו 2 עזתים בתוך טולכרם, באתר עכשיו 14
- ↑ עינב חלבי, יואב זיתון, אלישע בן קימון, לפחות 10 הרוגים בתקיפה אווירית בצפון השומרון, באתר ynet, 29 בינואר 2025
- ↑ אריה יואלי, צה"ל מפרסם תיעוד מחיסול 10 המחבלים בטמון, באתר "סרוגים", 30 בינואר 2025
שחר קליימן, חנן גרינווד, הפלשתינים: 10 נהרגו בתקיפה בטמון | היעד המשותף של ישראל והרשות הפלסטינית בג'נין, באתר ישראל היום, 29 בינואר 2025 - ↑ עוזי ברוך, אחרי החיסולים מהאוויר: צה"ל החל לפעול קרקעית בכפר טמון שבשומרון, באתר ערוץ 7, 2 בפברואר 2025
- ↑ ישי אלמקייס, מבצע "חומת ברזל": נגמ"שי האיתן נכנסו ללחימה ביו"ש, בעיתון מקור ראשון, 3 בפברואר 2025
- ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (שקף 5) מעודכן ל-23 במרץ 2025
- ↑ ※ מערכת את"צ, פעילות כוחות צה"ל בפיקוד המרכז מתחילת השנה. המספרים, באתר צה"ל, 19 בדצמבר 2024
יואב זיתון, צה"ל: מתחילת המבצע ביו"ש חוסלו יותר מ-65 מחבלים, באתר ynet, 15 בפברואר 2025 - ↑ אמיר בוחבוט, גורם ביטחוני בכיר: חמאס משגר פחות רקטות בגלל הלחץ הצבאי, באתר וואלה!, 6 בנובמבר 2023
- ↑ ח'אלד אבו הלאל חוסל בתקיפת צה"ל בצפון עזה, באתר www.hakolhayehudi.co.il
- ↑ טל שלו, ברק רביד, ראש המוסד הורה לצוות בקטאר לשוב לישראל: "חמאס לא מימש את חלקו בהסכם", באתר וואלה!, 2 בדצמבר 2023
- ↑ יואב זיתון, מתן צורי, יעל צ'כנובר, חסן שעלאן, אדם קוטב, גל גנות, 3 חטופים נורו בשוגג בעזה על ידי צה"ל, ונהרגו, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023
- ↑ עפר שלח וגל פרל, המשמעות של מלחמה בניגוד לתפיסה ולמשאבים , באתר צה"ל, 6 באוקטובר 2024
- ↑ אמיר בוחבוט, ישוחררו מילואימניקים, ביסוס רצועת ביטחון ותקיפות ממוקדות: בצה"ל מתכוננים לשלב הבא, באתר וואלה!, 21 בדצמבר 2023
- ↑ אמיר בוחבוט, צה"ל עבר רשמית ל"שלב ג'" במלחמה ברצועת עזה, באתר וואלה!, 7 בינואר 2024
- ↑ כתבי ynet, במבצע דרמטי: נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו חולצו בחיים מעזה, באתר ynet, 8 ביוני 2024.
- ↑ ניר דבורי, הותר לפרסום: נקבע מותו של לוחם הימ"מ ארנון זמורה שנפצע במבצע החילוץ, באתר מאקו, 8 ביוני 2024.
- ↑ איתמר אייכנר, נתניהו: החילוץ ייקרא "מבצע ארנון", על שם לוחם הימ"מ שנהרג, באתר ynet, 8 ביוני 2024.
- ↑ יענקי פרבר, ההסוואה המושלמת ותרגיל ההסחה: פרטים חדשים מהמבצע הנועז, באתר בחדרי חרדים, 9 ביוני 2024
- ↑ יואב זיתון, עינב חלבי, צה"ל מאשר רשמית: חיסלנו את מוחמד דף, באתר ynet, 1 באוגוסט 2024
- ↑ השר בצלאל סמוטריץ', ההתעקשות שהובילה לחיסול סינוואר, באתר ערוץ 7, 18 באוקטובר 2024
- ↑ רשמית - חוסל יחיא סינוואר, מנהיג חמאס והאחראי לטבח ה-7 באוקטובר, באתר צה"ל, 17 באוקטובר 2024;
בר פלג, יהונתן ליס ויהושע בריינר, מנהיג חמאס יחיא סינוואר נהרג מאש צה"ל ברצועה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2024 - ↑ N12 - חיזבאללה שינה שיטת פעולה, ישראל תוקפת בעומק, באתר N12, 2024-03-12
- ↑ הקבינט עדכן את מטרות המלחמה: החזרת תושבי הצפון לבתיהם נקבע כיעד נוסף, באתר וואלה!, 17 בספטמבר 2024
- ↑ דיווח בלבנון: מכשירי קשר של פעילי חיזבאללה התפוצצו, כ-2,800 נפגעו, באתר מאקו, 17 בספטמבר 2024
- ↑ פאדי אמון, מאות פצועים בפיצוץ מכשירי קשר של פעילי חזבאללה בביירות ובדרום לבנון, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2024
- ↑ פאדי אמון, ג'קי חורי, יניב קובוביץ ורויטרס, 11 הרוגים וכ-4,000 פצועים בפיצוץ מכשירי קשר של פעילי חיזבאללה בביירות ובדרום לבנון; חיזבאללה: ישראל אחראית, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2024
- ↑ דיווחים בסוריה על 18 מפקדים בחיזבאללה שנפצעו מהתפוצצות מכשירי הקשר בכמה אזורים במדינה - המחדש | כל החדשות והעדכונים, באתר המחדש, 17 בספטמבר 2024
- ↑ קוך, אריאל, השפעתן של זירות המלחמה בסוריה ובאוקראינה על התעצמות האנטישמיות במערב, The Journal for Interdisciplinary Middle Eastern Studies, 2018, עמ' *27–*60 doi: 10.26351/jimes2-15
- ↑ גל מי טל, "זה הרגע", "מחיקת שורות" ו"גדיד תמרים". המבצעים שחמקו מתחת לרדאר, באתר צה"ל, 3 בפברואר 2025
- ↑ ההסלמה בצפון: צה"ל השמיד כ-180 מטרות בלבנון; שריפות בצפת לאחר מטחי ירי, באתר ישראל היום, 21 בספטמבר 2024
- ↑ כ-300 מטרות הותקפו בלבנון תוך יממה, אלפי קני שיגור הושמדו, באתר עכשיו 14, 21 בספטמבר 2024
- ↑ לוצקי, נעה (2025-01-09). "הבחירות לנשיאות בלבנון: הפרלמנט בחר ברמטכ"ל ג'וזף עאון". Ynet. נבדק ב-2025-03-14.
- ↑ ברק רביד, ישראל הודיעה שצה"ל לא ייסוג מדרום לבנון ביום ראשון, באתר וואלה!, 24 בינואר 2025
- ↑ כתבי ynet, חיזבאללה מעורר פרובוקציה בדרום לבנון - ובישראל מסבירים: למה עדיין לא ניתן לסגת?, באתר ynet, 26 בינואר 2025
- ↑ פאדי אמון ויניב קובוביץ, לבנון: 21 תושבים וחייל לבנוני נהרגו מאש צה"ל בדרום המדינה, באתר הארץ, 26 בינואר 2025
- ↑ בן סמואלס, הבית הלבן: הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון יוארך עד 18 בפברואר, באתר הארץ, 27 בינואר 2025
- ↑ קרבות בין שיעים לסונים בגבול לבנון-סוריה | צפו בתיעודים | עכשיו 14, באתר www.now14.co.il
- ↑ i24NEWS, מחשש לתקיפת צה"ל: מטוס איראני לא הורשה לנחות בביירות, באתר i24NEWS, 2025-02-13
- ↑ סוכנויות הידיעות, באיראן יוצאים מדעתם: ישראל ממשיכה להטיל אימה על לבנון, באתר מעריב אונליין, 14 בפברואר 2025
- ↑ ליאור בן ארי, יואב זיתון, דניאל אדלסון, ניו יורק, אש במהומות בביירות: תומכי חיזבאללה תקפו את סגן ראש יוניפי"ל | על המטוס האיראני: מיליונים במזומן, באתר ynet, 15 בפברואר 2025
- ↑ יואב זיתון, לראשונה זה 25 שנים: "מיני רצועת ביטחון" לצה"ל בדרום לבנון | כך יפעלו המוצבים, באתר ynet, 17 בפברואר 2025
- ↑ שחר קליימן, עשרות אלפים בהלוויית נסראללה בביירות; במקביל: תקיפות ישראליות בדרום לבנון, באתר ישראל היום, 23 בפברואר 2025
- ↑ ליאור בן ארי, מאות אלפים קראו "מוות לישראל!" בהלוויית נסראללה - כשמטוסי חיל האוויר חגו מעליהם, באתר ynet, 23 בפברואר 2025
- ↑ דיווח: זה היעד לחיסול בדמשק, כ-10 נהרגו | שני קצינים נפצעו קשה - בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il
- ↑ עומר שחר, פלגי מורדים סורים החלו במתקפה נגד משטר אסד בצפון סוריה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בנובמבר 2024
- ↑ ליאור בן ארי והסוכנויות, אסד איבד את חלב, גם האקדמיה הצבאית נכבשה, מיליציות איראניות שוקלות להגיע, באתר ynet, 1 בדצמבר 2024
- ↑ Isabel Coles, Stephen Kalin and Saleh Al-Batati, Syrian Government Teeters as Rebels Reach Damascus, WSJ (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Maya Gebeily, Timour Azhari, Syrian rebels topple Assad who flees to Russia in Mideast shakeup, Reuters, 8 בדצמבר 2024
- ↑ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, ארה"ב מסירה את הפרס על ראשו של אל-ג'ולאני: "התחייב שארגוני טרור לא יאיימו", באתר ynet, 20 בדצמבר 2024
- ↑ רועי רובינשטיין, ליאור בן ארי, נתניהו: "דורשים פירוז מלא מדרום לדמשק מכוחות המשטר החדש בסוריה", באתר ynet, 23 בפברואר 2025
- ↑ העצמת הקשר: פועלים דרוזים מסוריה יועסקו ברמת הגולן – JDN
- ↑ אחרי נאום נתניהו: הדרוזים בסוריה בדרך למרד בשלטון בדמשק? "נגן על אנשינו" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2025-02-24
- ↑ יניב קובוביץ וג'קי חורי, נתניהו וכץ הורו לצה"ל להיערך להגנת עיר דרוזית הסמוכה לדמשק, באתר הארץ, 1 במרץ 2025
- ↑ Omar Albam, Assad loyalists kill at least 13 police officers in ambush on Syrian forces, The Associated Press, March 7, 2025
- ↑ שחר קליימן, כאלף הרוגים בסוריה, ביניהם קשישים וילדים: מאחורי העימות שהפך לטבח, באתר ישראל היום, 9 במרץ 2025
- ↑ ג'קי חורי,, דיווח: יותר מאלף בני אדם נהרגו בעימותים האלימים בסוריה. כוחות המשטר מואשמים בהרג מאות אזרחים, באתר הארץ, 9 במרץ 2025
- ↑ שחר קליימן, "אמרו שישחטו אותנו": העלאווים בסוריה חוששים מרצח עם תחת השלטון החדש, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2024
- ↑ איתי בלומנטל, כרמלה מנשה, איציק זוארץ, צה"ל סיכל ניסיון הברחת סמים של כ-20 חשודים בגבול מצרים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 בינואר 2024
- ↑ מצרים מפרה את הסכם השלום - ומקימה מכשולים צבאיים בשטחה | עכשיו 14, באתר www.now14.co.il
- ↑ גל״צ: שר ההגנה המצרי הורה לחטיבות צבאיות באזור סיני ורפיח לשמור על הכוננות הגבוהה ביותר למלחמה - חדשות רוטר, באתר Rotter.net
- ↑ אסף רוזנצוייג, דיווח: החות'ים החלו לשתף פעולה עם ארגון אל-קאעידה בתימן, באתר מאקו, 6 במאי 2024
- ↑ יואב זיתון, איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, הרוגים ופצועים בתקיפה ישראלית בתימן, פיצוצים אדירים בנמל חודיידה, באתר ynet, 20 ביולי 2024.
- ↑ ספיר ליפקין, אחרי פגיעת הכטב"ם בתל אביב: מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו בתימן, באתר מאקו, 20 ביולי 2024.
- ↑ ברק רביד, גיא אלסטר, אמיר בוחבוט, שוב: חיל האוויר תקף בנמל חודיידה שבתימן, באתר וואלה!, 29 בספטמבר 2024
- ↑ ליאור בן ארי, יואב זיתון, איתמר אייכנר, מטוסי קרב תקפו בחודיידה שבתימן, 1,800 ק"מ מישראל: "הנזק אדיר, המסר לאיראן ברור", באתר ynet, 29 בספטמבר 2024
- ^ 109.0 109.1 דורון פסקין, האם התקיפות הישראליות בתימן יקדמו את נפילת המשטר החות'י?, באתר כלכליסט, 19 בדצמבר 2024
- ↑ Pablo, ארה"ב תוקפת את מרכז הפיקוד והשליטה החות'ים בתימן, באתר Aurora Israel Noticias en Español, 2024-12-17 (בספרדית)
- ↑ כשלו ניסיונות יירוט של טיל בליסטי מתימן: שריפה והרס ביפו, 16 נפצעו קל, באתר ynet, 21 בדצמבר 2024
- ↑ יעל צ'כנובר, מד"א מעדכן: 16 פצועים קל מרסיסי זכוכיות ביפו, באתר ynet, 21 בדצמבר 2024
- ↑ איתמר מליס, חזי סימנטוב, דיווח: "החות'ים נערכים לתגובה ישראלית, בכירים נמלטו מצנעא", באתר חדשות 13, 21 בדצמבר 2024
- ↑ הפתעה מוחלטת: פרטים חדשים על התקיפה בתימן, באתר "סרוגים", 26 בדצמבר 2024
- ↑ ליאור בן ארי, יואב זיתון, איתמר אייכנר ויוסי יהושוע, ישראל תקפה בתימן עם 25 מטוסי קרב: "הרוגים בנמל התעופה בצנעא", באתר ynet, 26 בדצמבר 2024
- ↑ נגמרה הסבלנות: אלו יעדי התקיפה הישראלית בתימן | עכשיו 14, באתר www.now14.co.il
- ↑ אבי אשכנזי, האמבוש על החות'ים מוכן: הברית החשאית שתפתיע את תימן, באתר מעריב אונליין, 31 בדצמבר 2024
- ↑ מישאל לוי, דיווח: גל מעצרים בתימן בחשד למרג.., באתר כיכר השבת, 2025-01-10
- ↑ שחר קליימן, לילך שובל, שירית אביטן כהן, צה"ל מאשר: תקפנו תחנות כוח ונמלים - הוכחה כי החות'ים משתמשים בתשתיות אזרחיות, באתר ישראל היום, 10 בינואר 2025
- ↑ צה"ל: מטוסי קרב תקפו מטרות טרור בתימן, באתר מאקו, 10 בינואר 2025
- ↑ אבי אשכנזי,אנה ברסקי, החות'ים סופגים מכות כואבות: ישראל, ארה"ב ובריטניה תקפו בתימן | כל הפרטים, באתר מעריב אונליין, 10 בינואר 2025
- ↑ India Today World Desk, Iran officer shot dead in 'terrorist' attack near Pakistan border, India Today, 17 בינואר 2024
- ^ 123.0 123.1 דיווח: ישראל הנחיתה מכה קשה על איראן, באתר "סרוגים", 14 בנובמבר 2024
- ^ 124.0 124.1 ישי בר יוסף, דיווח: ישראל הרסה מתקן חקר גרעין פעיל של איראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 בנובמבר 2024
- ↑ הפרשן הצבאי: בתקיפה הושמד 90% ממערך ההגנה האווירית של איראן, באתר חרדים10, 2024-10-26
- ↑ Terror group says 12 members killed in joint Iran-Pakistan operation, Tehran Times, 2024-11-06 (באנגלית)
- ↑ אסף רוזנצוייג, סגן נשיא איראן: ישראל הטמינה חומר נפץ בצנטריפוגות של תוכנית הגרעין, באתר מאקו, 15 בינואר 2025
- ↑ המטבע האיראני צנח לשפל היסטורי, טהרן מכבה את האורות בכבישים כי אין חשמל, באתר ynet, 18 בדצמבר 2024
- ↑ קשה יהיה לקום מזה: הבשורה הקשה שנחתה על איראן - 45 מיליארד דולר, באתר מעריב אונליין, 2 בינואר 2025
- ↑ אסף רוזנצוייג, המחירים מוכפלים והמפעלים קורסים: המשבר של איראן בשיאו, באתר מאקו, 5 בינואר 2025
- ↑ טראמפ הורה למשרד האוצר להטיל "לחץ כלכלי מקסימלי" על איראן | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2025-02-04
- ↑ אסף רוזנצוייג, נמשכת הקריסה הכלכלית באיראן בעקבות הודעתו של טראמפ, באתר מאקו, 6 בפברואר 2025
- ↑ מיכאל ר. גורדון, ננסי א. יוסף, וגורדון לובולד, מיליציות איראניות בגל התקפות חדש על רקע תמיכת ארה"ב בישראל, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2023
- ^ 134.0 134.1 בן סמואלס, ארה"ב תקפה מתקנים של משמרות המהפכה בסוריה, דיווח: תשעה פעילים נהרגו, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2023
- ↑ 3 חיילים אמריקנים נהרגו מפגיעת כטב"ם איראני, סנאטורים אמריקנים לביידן: "תקוף באיראן", באתר מאקו, 28 בינואר 2024
- ↑ יובל קינג, צבא עיראק החל במבצע לשחרור המאחז האחרון של דאע, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 באפריל 2023
- ↑ יואב זיתון, ליאור בן ארי, סמל דניאל אביב חיים סופר ורב"ט טל דרור נהרגו מפגיעת כטב"ם מעיראק בצפון הגולן, באתר ynet, 4 באוקטובר 2024
- ↑ שחר קליימן, ראש ממשלת עיראק: "חיסלנו את מנהיג דאעש במדינה", באתר ישראל היום
- ↑ ארה"ב לוחצת על עיראק לפעול נגד המיליציות הפרו-איראניות: "ישראל עלולה לתקוף" - בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il, 2024-11-07
- ↑ אוריאל לוי, המיליציות בעיראק חדלות מתקיפת ישראל: "עוד לבנה נופלת, הציר השיעי מתפרק ממטרתו", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 בדצמבר 2024
- ↑ בזמן שטורקיה מגנה את ישראל - התוכנית שלה להשתלטות על סוריה יוצאת לדרך, באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2024
- ↑ לאחר שתכניתו קרסה: חמינאי מסמן יעד חדש שאף אחד לא ציפה לו, באתר מעריב אונליין, 12 בינואר 2025
- ↑ דרמה: המחתרת הכורדית הודיעה על פירוקה - ואיך טראמפ קשור? | עכשיו 14, באתר www.now14.co.il
- ↑ עומר שחר, איחוד האמירויות הודיעה: לכדנו את רוצחיו של הרב צבי קוגן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 בנובמבר 2024
- ↑ ירון אברהם, שליח חב"ד לאבו דאבי נעלם, מתחזק החשד שנרצח: "מעשה טרור", באתר מאקו, 23 בנובמבר 2024
- ↑ The Odd Couple: Why Iran Is Backing the Taliban, Stratfor
- ↑ "פעולת תגמול": פקיסטן תקפה באיראן, לפחות שבעה נהרגו, באתר ynet, 18 בינואר 2024
- ↑ Bidisha Saha, Operation Marg Bar Sarmachar explained: Why are Iran, Pakistan striking each other, India Today, 18 בינואר 2024
- ↑ דיווח: 16 חיילים פקיסטנים נהרגו במתקפה על בסיס צבאי סמוך לגבול אפגניסטן, באתר ynet, 21 בדצמבר 2024
- ↑ לקראת הסלמה? > פקיסטן תקפה בגבול עם אפגניסטן - עשרות הרוגים ופצועים | המחדש | כל החדשות והעדכונים, באתר hm-news.co.il, 2024-12-25
- ↑ פקיסטן: כוחות טאליבן אפגניים השתלטו על עמדות בגבול | עכשיו 14, באתר www.now14.co.il
- ↑ פקיסטן: נפלוש בקרוב לאפגניסטאן. - חדשות רוטר, באתר Rotter.net
- ↑ Akiva Van Koningsveld, Iranian proxy in Bahrain claims drone assault on Eilat, JNS.org, 2024-05-02 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ "Sudan civil war: are Iranian drones helping the army gain ground?". Reuters (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-12-18.
- ↑ ראשוני: בית מגורי שגריר איחוד האמירויות בסודאן הותקף באמצעות כטב"מים - חדשות רוטר, באתר Rotter.net
- ↑ אסף רוזנצוייג, לאחר שנזרקה מסוריה: איראן מסמנת את סודאן כתחנת ההשפעה הבאה באזור, באתר מאקו, 19 בדצמבר 2024
- ↑ שחר ברדיצ'בסקי, גורמים בארה"ב חשפו: כך איראן הפכה ליצרנית כטב"מים מובילה בעולם, באתר מעריב אונליין, 15 בפברואר 2023
- ↑ שומרים - מוטב מאוחר: חברות ישראליות במגעים עם חברות באוקראינה נגד איום הכטב"מים, באתר www.shomrim.news
- ↑ בנואה פוקון ולארה זליגמן, היעד החדש של רוסיה במזרח התיכון, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2024
- ↑ נטע בר, דיווח בריטי: לוחמים חות'ים משתתפים במלחמה באוקראינה, באתר ישראל היום, 24 בנובמבר 2024
- ↑ יאיר אמר, המטוסים חשפו: ישראל מעבירה את אמל"ח חיזבאללה לאוקראינה, באתר "סרוגים", 26 בינואר 2025
- ↑ יואב שוסטר, ה-FBI חשף מזימה איראנית להתנקש בחייו של דונלד טראמפ, באתר וואלה!, 8 בנובמבר 2024
- ↑ ארה"ב חשפה: סוכלה תוכנית איראנית להתנקש בטראמפ לפני הבחירות, באתר ynet, 8 בנובמבר 2024
- ↑ נתן גוטמן, ארצות הברית: איראן תכננה לרצוח את דונלד טראמפ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 בנובמבר 2024
- ↑ Nic White, Journalist was second target of Iranian plot to kill Trump, Mail Online, 2024-11-08
- ↑ איתמר מרגלית שירז תקווה, רשמית: קנדה הכריזה על משמרות המהפכה של איראן ארגון טרור, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 ביוני 2024
- ↑ נטע בר, דיווח בקנדה: איראן תכננה להתנקש במשפטן יהודי וציוני נודע, באתר ישראל היום, 18 בנובמבר 2024
- ↑ ארגנטינה קראה לעצור שר איראני: "אחראי לפיגוע בבניין הקהילה היהודית ב-1994", באתר ynet, 24 באפריל 2024
- ↑ דב גיל-הר, ארגנטינה הפכה למדינה הראשונה בדרום אמריקה שמכירה בחמאס כארגון טרור, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 ביולי 2024
- ↑ Hezbollah militia leader Naim Qassem: We have lost the supply route coming through Syria at the present stage, but this is a small detail and may change with time Jabal Lubnan, Map of Syrian Civil War - Syria news and incidents today - syria.liveuamap.com (באנגלית)
- ↑ נועם אמיר: "90% ממערך ההגנה האווירית של איראן הושמד בתקיפה", באתר www.now14.co.il
- ↑ קורין אלבז-אלוש, יואב זיתון, "משמעות אסטרטגית עצומה": החשיבות של החרמון הסורי, שנכבש אחרי 51 שנים, באתר ynet, 8 בדצמבר 2024
- ↑ שחר קליימן, דיווח: הנמלים של החות'ים בתימן הושבתו בעקבות התקיפות של ישראל, באתר ישראל היום, 30 בדצמבר 2024
- ↑ ליטל סמט, ירידה של 40% בתנועת כלי שיט בים האדום: "הנתיב החלופי עלול להאריך את המסע בחודש", באתר כלכליסט, 20 בדצמבר 2023
- ↑ Iran Update, November 26, 2024, Institute for the Study of War (באנגלית)
- ↑ אבי יששכרוף, חיזבאללה הוכה שוק על ירך במלחמה, וכבר לא יוכל להכחיש: הוא הפסיד, באתר ynet, 27 בנובמבר 2024
- ↑ אליהו גליל, נזקי המלחמה בצפון: 9 מיליארד שקלים לפחות, בעיתון מקור ראשון, 31 בדצמבר 2024
- ↑ ליאור בן ארי, למרות האזהרות, כשצה"ל עדיין פרוס בשטח: לבנונים שבים לכפרים בדרום | צפו, באתר ynet, 27 בנובמבר 2024
- ↑ צה"ל נערך ל"תקיפות אכיפה", מטוסי חיל האוויר בשמי לבנון: "מוכנים לפעול", באתר ynet, 27 בנובמבר 2024
- ↑ יואב זיתון, צה"ל: יש תוכניות לתמרון בעומק לבנון; חמאס הוכרע צבאית, החטופים דחופים יותר, באתר ynet, 27 בספטמבר 2024
- ↑ דיווח דרמטי | אחרי שנה וחודשיים: חמאס מניף דגל לבן, באתר "סרוגים", 15 בדצמבר 2024
- ↑ , עינב חלבי, דיווחים: צה"ל התקדם מערבה ברפיח - וכבש את כל ציר פילדלפי, באתר ynet, 7 ביוני 2024
- ↑ אמיר בוחבוט, "שמירה על הגבול וחיזוק שיתוף הפעולה עם ירדן": צה"ל מקים אוגדה חדשה בגבול המזרחי, באתר וואלה!, 30 באוקטובר 2024
- ↑ יואב זיתון, כ"ץ בג'נין: "אחרי השלמת המבצע - צה"ל יישאר במחנה כדי לוודא שהטרור לא יחזור", באתר ynet, 29 בינואר 2025
- ↑ הגר שיזף, המבצע התורן בטולכרם דומה לקודמיו, אך מפקדו מעוניין להישאר במחנה הפליטים עוד חודשים, באתר הארץ, 4 בפברואר 2025
- ↑ ישי אלמקייס, מבצע "חומת ברזל": נגמ"שי האיתן נכנסו ללחימה ביו"ש, בעיתון מקור ראשון, 3 בפברואר 2025
- ↑ i24NEWS, מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית חיסלו את מפקד גדוד ג'נין, באתר i24NEWS, 2024-12-14
- ↑ Sudan War Monitor, Map of the Areas of Control in Sudan, sudanwarmonitor.com (באנגלית)
המשבר במזרח התיכון (2023–הווה)40694286Q124373310