חיל האוויר הפקיסטני
 | |
| סמל חיל האוויר הפקיסטני
| |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 פקיסטן |
| שיוך | הכוחות המזוינים של פקיסטן |
| סוג | חיל אוויר |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 14 באוגוסט 1947 (כחיל האוויר המלכותי הפקיסטני) – הווה |
| מלחמות |
מלחמת הודו-פקיסטן (1947) מלחמת הודו-פקיסטן (1965) מלחמת ששת הימים מלחמת הודו-פקיסטן (1971) מלחמת יום הכיפורים מלחמת אפגניסטן מלחמת קרגיל העימות ההודי-פקיסטני (2001-2002) המלחמה בצפון-מערב פקיסטן |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | 70,000 |
| ציוד עיקרי | 883 מטוסים |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד | מרשל אוויר |
| מפקד נוכחי | מוג'איד אנוואר חאן |
חיל האוויר הפקיסטני (באורדו: پاک فِضائیہ) הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של פקיסטן.
היסטוריה
החיל הוקם בשם חיל האוויר המלכותי הפקיסטני (RPAF) לאחר חלוקת הודו ב-1947. ב-1956, עם הפיכתה של פקיסטן לרפובליקה, שונה השם לחיל האוויר הפקיסטני (PAF).
מראשית הקמתו שיתף החיל פעולה עם בריטניה וצרפת ומאוחר יותר עם ארצות הברית, שהפכה לספקית הנשק העיקרית של צבא פקיסטן. שיתוף פעולה זה ספג מכה קשה אחרי שממשלו של ביל קלינטון החליט להטיל סנקציות על פקיסטן בשל ניסויי הגרעין שביצעה. כתוצאה מהסנקציות, בוטלה עסקת רכישת 71 מטוסי F-16 שהיו אמורים להצטרף ל-40 מטוסי F-16 שכבר נרכשו על ידי פקיסטן ב-1981.
טייסים פקיסטניים השתתפו במהלך מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. לפי מקורות פקיסטניים, הצליחו הטייסים הפקיסטניים להפיל 3 מטוסים ישראליים מבלי לספוג אבדות, אחד הטייסים הפקיסטניים זכה בשל כך לאות כבוד מטעם הממשל הסורי.
עם הטלת הסנקציות, גבר שיתוף הפעולה עם סין, שתי המדינות חברו יחד גם כתוצאה מהאויב המשותף - הודו. כחלק משיתוף הפעולה החלו שתי המדינות לייצר בין היתר טנקים (אל-חאליד/MBT-2000), מטוסי אימון (K-8, Super Mushak) וגולת הכותרת - פיתוח וייצור מטוס הקרב JF-17.
לאחר פיגועי 11 בספטמבר, שיתפה פקיסטן פעולה עם כוחות ארצות הברית במלחמה נגד הטרור, כתוצאה משיתוף פעולה זה הסכים השלטון האמריקאי להסיר את הסנקציות, ארצות הברית העניקה במתנה גם 2 מטוסי F-16 ולאחרונה שתי המדינות חתמו על הסכם לרכישת 44 מטוסי F-16, כמו כן, שתי המדינות חתמו על הסכמי נשק שונים הכוללים אספקת מסוקי קרב, טילים ושדרוג מערכות הנשק שברשות פקיסטן.
מדריכי צבא פקיסטניים רבים מצויים במדינות המפרץ, טייסים פקיסטניים רבים משרתים בשורות חיל האוויר המלכותי הסעודי וכן בחיל האוויר של איחוד האמירויות. בין פקיסטן לערב הסעודית גם ברית הגנה ושיתוף הפעולה הצבאי הפך לצמוד בשנים האחרונות.
כלי התעופה שברשות החיל
בשנים האחרונות מתבצע תהליך מודרניזציה של החיל אשר כולל עסקאות נשק נרחבות.
מטוסי קרב
- F-16 - כיום מצויים בשירות 44 מטוסים מדגמים מיושנים. פקיסטן חתמה על עסקאות נשק עם ארצות הברית במסגרתו תקבל 18 מטוסים מדגם חדיש (עם אופציה לרכישת 18 מטוסים נוספים), 26 מטוסים משודרגים ושדרוג המטוסים אשר מצויים כבר בשירות. פקיסטן בוחנת גם את האפשרות לרכוש כמות גדולה יותר של מטוסים.
- JF-17 - מטוס שפותח על ידי פקיסטן וסין, 2 מטוסים נכנסו כבר לשירות. פקיסטן מתכננת ייצור של 150–250 מטוסים.
- מיראז' 3/ מיראז' 5 - 221 מטוסים נמצאים בשירות, מתוכם 143 מטוסי מיראז' 5 ו-78 מטוסי מיראז' 3, חלק מהמטוסים עברו שדרוג על ידי צרפת. המטוסים בעלי יכולת לנשיאת נשק גרעיני. המטוסים נחשבים מיושנים. מדי שנה מתרסקים מספר מטוסים בשל המצב המכני והמבני המיושן.
- F-7 - מטוס סיני המבוסס על המיג 21, 57 מטוסים מצויים בשירות. כמו מטוסי המיראז', המטוסים נחשבים מיושנים ומספר לא מבוטל של מטוסים התרסקו כבר.
- Q-5 - מטוס הפצצה סיני המבוסס על המיג 19. 48 מטוסים נמצאים בשירות מבצעי.
מטוסי תובלה
- C-130 הרקולס
- CN-235
מטוסי אימון
- K-8
- Super Mushak
- ססנה T-37 טוויט
מסוקים
עסקאות נשק עתידיות
בנוסף למטוסי F-16 ומטוסי JF-17, פקיסטן חתמה על הסכם עם סין לרכישת 36 מטוסי J-10 - מטוס קרב סיני מתקדם שלפי הערכות מבוסס על פרויקט הלביא הישראלי. פקיסטן עדיין שוקלת אפשרות לרכישת מטוס קרב מתקדם (יורו פייטר 2000 טייפון, JAS-39 גריפן או דאסו ראפאל). כמו כן, פקיסטן אמורה לקבל מטוסי AWACS מתוצר סאאב, מטוסי P-3 אוריון שישמשו בעיקר את חיל הים הפקיסטני וכן רכישות נוספות של מסוקי קוברה ומסוק קרב מתקדם אחר.
לקריאה נוספת
- IBP USA. Pakistan Air Force Handbook: Strategic Information and Contacts. Lulu.com, 2009. מסת"ב 1438737025
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של חיל האוויר הפקיסטני- חיל האוויר הפקיסטני באתר Global Security
- חיל האוויר הפקיסטני באתר Scramble
חיל האוויר הפקיסטני35135632Q1639447