מבצע חץ הבשן
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך |
 | ||||||||||||||||||||||
| מפת התקדמות כוחות צה"ל בשטח אזור החיץ | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת האזרחים בסוריה, מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| תאריכים | 8 בדצמבר 2024 – הווה (20 ימים) | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תוצאה |
| |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
מבצע חץ הבשן הוא מבצע צה"לי המתקיים בסוריה בעקבות נפילת משטר אל-אסד בסוריה על ידי קבוצות מורדים. במהלך המבצע השתלט צה"ל על עמדות אסטרטגיות ברום החרמון, תפס את אזור החיץ בגבול ישראל-סוריה, והשמיד מהאוויר ומהים כ־80% מיכולותיו של הצבא הסורי, כולל מטוסים, מסוקים, טילים, תחנות מכ"ם, טנקים, ספינות קרב וכלי שיט נוספים.
רקע
מצב הגבול הישראלי-סורי
ערך מורחב – הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה
ב-31 במאי 1974 נחתם הסכם הפרדת כוחות בין ישראל לסוריה שסיים את מלחמת יום הכיפורים ואת תקופת ההתשה שלאחריה בחזית הסורית. הסכם זה קבע את גבול ישראל–סוריה. במסגרת ההסכם, ישראל נסוגה משטח המובלעת הסורית ורום החרמון שנכבשו במלחמת יום הכיפורים, ונקבע אזור חיץ בין ישראל לסוריה.
מלחמת האזרחים בסוריה
- ערכים מורחבים – מלחמת האזרחים בסוריה, מלחמת חרבות ברזל
ב-2011 פרצה מלחמת האזרחים בסוריה, שבמהלכה ניסו כוחות המורדים הסורים, המשויכים לקבוצות אתניות ואידאולוגיות מגוונות, להפיל את משטרו של בשאר אל-אסד.
רוסיה, איראן וחזבאללה התערבו בלחימה לטובת שלטון אסד, וסייעו לו לבלום את כוחות המורדים ולהשתלט מחדש על חלק גדול מהשטחים שאיבד. בסטטוס קוו החדש שנוצר, שגם עוגן בהסכמים ב-2019, אסד שלט על מרבית שטח המדינה, אך שלטונו הסתמך במידה רבה על סיוע של רוסיה, איראן וחזבאללה.[3]
הכוחות הללו איבדו מיכולתם לסייע לשלטון אסד עקב פריצת מלחמת רוסיה–אוקראינה בפברואר 2022, ומלחמת חרבות ברזל בין חמאס והציר השיעי לישראל ב-2023. בשתי המלחמות הללו ספגו רוסיה, איראן וחזבאללה אבדות כבדות שלא אפשרו להם לסייע לשלטון הסורי.
ב-27 בנובמבר 2024 נחתם הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון. עם כניסת הפסקת האש לתוקף, פתחו ארגוני המורדים הסורים, ובראשם ארגון היאת תחריר א-שאם, במתקפת פתע על משטר אסד. בתוך כ-12 ימים הצליחו המורדים לכבוש את הערים המרכזיות בסוריה: חלב, חמה, חומס ודמשק, ולהפיל את משטרו של אסד.[4]
בתגובה למצב החדש בסוריה, ישראל נקטה מספר צעדים להפחתת האיום שעשוי להיווצר מכיוון סוריה, במבצע צבאי שקיבל את השם "מבצע חץ הבשן".[5]
מרכיבי המבצע
תפיסת אזור החיץ
ב־7 בדצמבר 2024, עוד לפני נפילת משטרו של אסד, צה"ל סייע לכוח אונדו"ף שהותקף באזור הכפר חדר, סמוך למג'דל שמס.[6] בליל 7 בדצמבר הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס והצביע פה אחד בעד משימת הגנה בשטח החיץ.[7] הרמטכ"ל הרצי הלוי הצהיר שהחל מלילה זה סוריה הפכה זירת לחימה פעילה.[8]
ב-8 בדצמבר 2024, בעקבות נפילת משטר אל-אסד בסוריה והשתלטות המורדים על המדינה, הודיע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על קריסת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה.[9] צה"ל פרס כוחות באזור החיץ בגבול ישראל–סוריה ובמספר נקודות אסטרטגיות, כדי להבטיח את ביטחון יישובי רמת הגולן.[10] בנוסף צה"ל ביצע פעולות צבאיות בקוניטרה. במסגרת פעולות אלו, כוחות צנחנים ושריון התקדמו לתוך אזור החיץ שבין סוריה לישראל.[11] הייתה זו הפעם הראשונה מזה 50 שנה שכוחות משוריינים ישראליים חצו את גדר הגבול עם סוריה, לאחר הסכמי הפסקת האש ב-31 במאי 1974 שנערכו לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים. ארבעה צוותי קרב חטיבתיים בפיקוד אוגדה 210, חטיבת הצנחנים, חטיבת עוז, עוצבת הגולן וחטיבת ההרים חצו את גדר הגבול, החרימו ציוד של צבא סוריה, ופעלו למניעת השתלטות גורמי טרור על האזור.[1]
בסוכנות הידיעות "רויטרס" דווח כי ב-10 בדצמבר הגיעו כוחות צה"ל עד 25 קילומטרים מדרום-מערב לדמשק, בתוך מרחב החיץ.[12] דובר צה"ל בערבית הכחיש את הדיווחים.
כיבוש החרמון הסורי
.jpg){kind=icon}
לאחר שכוחות צבא אסד נטשו את עמדותיהם בחרמון הסורי, הפסגה הגבוהה ברכס החרמון, השתלטה עליו יחידת שלדג, ללא התנגדות.[13] כמו כן התפרסם כי צה"ל הונחה להיערך לשהייה ממושכת בפסגת החרמון.[14]
השמדת יכולות הצבא הסורי
במהלך 8–9 בדצמבר תקפו כ-350 מטוסים של חיל האוויר הישראלי כ-320 פעמים ברחבי סוריה,[15] כולל בבירה דמשק, בטרטוס ובנמל לטקיה, והשמידו כ-80% מיכולות הצבא הסורי.[16][17] בכלל זאת הותקפו בסיסים צבאיים, שדות תעופה, 30 מטוסי קרב מסוג מיג 29,[18] מטוסי סוחוי, מסוקי קרב, מערך הגנה אווירית, מכ"מים, סוללות טילי קרקע-אוויר, ספינות צבאיות, טילי קרקע-קרקע, רקטות, אתרי ייצור אמל"ח, מחסני אמל"ח, טילי סקאד, טילי שיוט, טילי חוף-ים, טילי ים-ים, כטב"מים ועוד.[19][20][21] התקיפות האוויריות נמשכו גם בימים שלאחר מכן.[22]
כמו כן, חיל הים הישראלי הטביע כלי שיט רבים של הצי הימי הסורי, בהם קורבטות שעל גביהן עשרות טילי ים-ים, במרחב אל-מינא אל-ביידא (אנ') ובנמל לטקיה.
.jpg){kind=icon}
סוכנות הידיעות "ספוטניק" דיווחה שישראל ביצעה תקיפות אוויריות גם בשדה התעופה הצבאי א-שעיראת במזרח מחוז חומס, ובאתרים צבאיים אחרים במחוזות א-רקה ואל-חסכה במזרח סוריה.[23]
תגובות
צדדים מעורבים
: ממשלת ישראל הצהירה כי היא מבצעת מבצע צבאי זמני[24] וכי ארצות הברית עודכנה מראש לפני הכניסה, תוך הדגשה כי "מדינת ישראל אינה מתערבת בסכסוך הפנימי בתוך סוריה".[25] ישראל הבהירה בפני מועצת הביטחון של האו"ם כי היא עומדת בהסכם מ-1974.[26]
תגובות בין-לאומיות
: הליגה הערבית גינתה "ניסיונות להרחיב את הכיבוש ברמת הגולן או לבטל באופן חד-צדדי את הסכם ההפרדה משנת 1974, פעולות המהוות הפרה בוטה של המשפט הבין-לאומי".[27]
צלפים של יחידת שלדג על פסגת החרמון הסורי, דצמבר 2024 
: מצרים גינתה את ישראל על "ניצול חוסר היציבות בסוריה כדי להרחיב את הכיבוש ולהטיל מציאות חדשה, הפרה ברורה של המשפט הבין-לאומי".[28]
: סגן ראש הממשלה ושר החוץ של ירדן איימן ספדי גינה את הכניסה של ישראל לשטח סוריה וההשתלטות על אזור החיץ, וטען כי ישראל "מפירה את המשפט הבין-לאומי".[29]
: דובר משרד החוץ של איראן הצהיר כי "התוקפנות הזו היא הפרה בוטה של אמנת האומות המאוחדות", ודרש "תגובה מיידית ממועצת הביטחון של האו"ם כדי לעצור את התוקפנות ולהעמיד את משטר הכיבוש לדין".[30][31]
: קטר גינתה את ההשתלטות הישראלית על אזור החיץ, ותיארה אותה כ"התפתחות מסוכנת; מתקפה בוטה על ריבונותה ואחדותה של סוריה; והפרה חמורה של המשפט הבין-לאומי".[32]
לוחמי יחידת שלדג במהלך כיבוש החרמון הסורי, דצמבר 2024 
: משרד החוץ העיראקי פרסם הצהרה המגנה את המתקפות הישראליות בסוריה, כ"פעולה המהווה הפרה בוטה של המשפט הבין-לאומי והחלטות בין-לאומיות רלוונטיות", וקרא למועצת הביטחון של האו"ם "למלא את אחריותה על ידי גינוי התוקפנות הברורה ונקיטת צעדים נדרשים להפסקת ההפרות".[33]
: משרד החוץ הסעודי גינה את ההשתלטות הישראלית על אזור החיץ, וטען שהיא "תחבל בסיכוייה של סוריה להשיב את ביטחונה".[34]
: דוברו של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, סטפן דוז'אריק, אמר כי "הרחבת הכיבוש על ידי ישראל מהווה הפרה של הסכם 1974".[35]
ארצות הברית: דובר מחלקת המדינה, מתיו מילר, אמר כי "לכל מדינה יש את הזכות לנקוט פעולה נגד ארגוני טרור וכל מדינה, אני חושב, תהיה מודאגת מוואקום אפשרי שעלול להתמלא על ידי ארגוני טרור בגבולה", וקבע כי ההשתלטות הישראלית "היא פעולה זמנית שהם נקטו בתגובה לפעולות של הצבא הסורי לסגת מאותו אזור".[36]
.jpg){kind=icon}
.jpg){kind=icon}
קישורים חיצוניים
- יואב זיתון, ליאור בן ארי, במקביל לתקיפת חיל האוויר הסורי: צה"ל השמיד את הצי הצבאי של אסד, באתר ynet, 10 בדצמבר 2024
- היסטוריה של ממש: צה"ל כבש את החרמון הסורי, בערוץ היוטיוב של כאן 11
- תיעודי דובר צה"ל:
מערכת את"צ, מבצע 'חץ הבשן' בסוריה - התיעודים והנתונים נחשפים, באתר צה"ל, 10 בדצמבר 2024- מערכת את"צ, מבט מבפנים - כך פועלים 4 צוותי הקרב החטיבתיים בסוריה, באתר צה"ל, 11 בדצמבר 2024
- מערכת את"צ, תיעודים ממבצע 'חץ הבשן' להשמדת האמל"ח האסטרטגי בסוריה, באתר צה"ל, 12 בדצמבר 2024
- מערכת את"צ, תקיפות חיל הים ושייטת הסטי"לים - 'חץ הבשן'. צפו, באתר צה"ל, 12 בדצמבר 2024
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 החרמת טנקים וטילי נ"ט, לצד תקיפת משאית אמל"ח: מבט מבפנים - כך פועלים 4 צוותי הקרב החטיבתיים בסוריה, באתר צה"ל, 11 בדצמבר 2024
- ^ כוחות 210 ממשיכים בפעילות ההגנה: תיעודים ראשונים מכניסת לוחמי הצנחנים לסוריה, באתר צה"ל, 9 בדצמבר 2024
- ^
AFP, מזכ"ל נאט"ו: איראן ורוסיה שותפות לפשעים של אסד בסוריה, בעיתון מקור ראשון, 9 בדצמבר 2024
- ^ ליאור בן ארי, עם סיוע רוסי, הבטחות איראניות - ובלי חיזבאללה: אסד מתכונן למתקפת הנגד, באתר ynet, 2 בדצמבר 2024
- ^ מבצע "חץ הבשן": "השמדנו כמעט לגמרי את חילות האוויר והים של סוריה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בדצמבר 2024
- ^ תקרית חריגה: צהל סייע לכוח אום שהותקף בצד הסורי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 בדצמבר 2024
- ^ מורן אזולאי, הקבינט אישר את ההחלטה לכבוש את אזור החרמון הסורי, באתר ynet, 8 בדצמבר 2024
- ^ הרמטכ"ל למתגייסי גולני: "צה"ל נלחם החל מהלילה גם בסוריה - בעוד רגע זה יהיה שלכם", באתר צה"ל, 8 בדצמבר 2024
- ^ צה"ל כבש את החרמון הסורי, באתר מאקו, 8 בדצמבר 2024
- ^ לאור ההתרחשויות בסוריה: צהל פרס כוחות באזור החיץ גבול רמת הגולן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 בדצמבר 2024
- ^ לירן וינשטיין, ההנחיה של כ"ץ: להשלים את ההשתלטות על מרחב החיץ של סוריה, באתר "סרוגים", 9 בדצמבר 2024
- ^ מזרח תיכון חדש: טנקים של צה"ל נמצאים 25 ק"מ מדמשק, באתר "סרוגים", 10 בדצמבר 2024
- ^ קורין אלבז-אלוש, יואב זיתון, "משמעות אסטרטגית עצומה": החשיבות של החרמון הסורי, שנכבש אחרי 51 שנים, באתר ynet, 9 בדצמבר 2024
- ^ ynet (2024-12-13). "כ"ץ לצה"ל: "היערכו לשהיית החיילים בשיא החרמון בחודשי החורף, בשל המצב בסוריה"". Ynet. נבדק ב-2024-12-14.
- ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, במקביל לתקיפת חיל האוויר הסורי: צה"ל השמיד את הצי הצבאי של אסד, באתר ynet, 10 בדצמבר 2024
- ^ עוזי ברוך, 320 מטרות הותקפו: פרטים חדשים על מבצע "חץ הבשן" בסוריה, באתר ערוץ 7, 10 בדצמבר 2024
- ^ יואב זיתון, מבצע "חץ הבשן" של צה"ל: כ-80% מהיכולות האסטרטגיות של סוריה נוטרלו, באתר ynet, 10 בדצמבר 2024
- ^ ב. ניסני, צה"ל משתלט על 9 כפרים בפרברי דמשק: כל הפרטים, באתר כיכר השבת, 10 בדצמבר 2024
- ^ ניר דבורי, מנצלים את היום שאחרי אסד: "ישראל תקפה 250 פעמים בסוריה בתוך יממה אחת", באתר מאקו, 9 בדצמבר 2024
- ^ התקיפות בסוריה; חיה”א תקף למעלה מ-250 מטרות ב-48 שעות, באתר JDN
- ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, צה"ל כבש את החרמון הסורי. נתניהו וכ"ץ בגבול: זה יום היסטורי, באתר ynet, 8 בדצמבר 2024
- ^ ליאור בן ארי, עוד "סדרת תקיפות" בסוריה: היעדים שנפגעו, ותיעוד "טיל ישראלי ברחוב בדמשק", באתר ynet, 14 בדצמבר 2024
- ^ לילך שובל, שחר קליימן, צה"ל ביצע תקיפה נרחבת של מאות מטרות ברחבי סוריה ביממה האחרונה, באתר ישראל היום, 10 בדצמבר 2024
- ^ Barak Ravid, Israel captures Syrian territory after Assad regime collapse, Axios, 2024-12-08 (באנגלית)
- ^ Mick Krever, Israel watches Syria with trepidation as 50 years of detente is upended, CNN, 2024-12-08 (באנגלית)
- ^ דני דנון, פלישת ישראל לסוריה הינה זמנית, 10 בדצמבר 2024
- ^ ‘Exploitation of crisis’: Arab League condemns Israeli ‘illegal actions’ in Syria after Assad’s fall, NOUR NEWS, 9 בדצמבר 2024
- ^ Daily News Egypt, Egypt condemns Israeli seizure of Syrian demilitarised zone, Dailynewsegypt, 2024-12-09 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Government denounces Israel's seizure of Golan buffer zone, Jordan Times, 2024-12-09 (באנגלית)
- ^ Iran condemns ‘violation’ of law after Israeli incursion into Golan buffer zone, Al Arabiya English, 2024-12-10 (באנגלית)
- ^ Federica Marsi,Umut Uras, Israel launches large-scale attacks on Syria’s Damascus, Al Jazeera (באנגלית)
- ^ Qatar Strongly Condemns Israeli Seizure of Buffer Zone with Syria, www.qna.org.qa (באנגלית)
- ^ Iraq condemns Israel's seizure of Syrian lands as “blatant violation” of international law, Shafaq News (באנגלית)
- ^ Reuters and ToI Staff, Saudi Arabia claims Israel undermining Syria’s security with buffer zone seizure, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ Middle East states condemn Israel’s ‘dangerous’ land grab in Syria, Al Jazeera (באנגלית)
- ^ Israel Incursion Into Syria Must Be 'Temporary': US, Barrons, 9 בדצמבר 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
מבצע חץ הבשן40145784Q131405504