אחמד א-שרע
 | |||||||
| א-שרע, 30 בדצמבר 2024 | |||||||
| לידה |
29 באוקטובר 1982 (גיל: 42) ערב הסעודית, ריאד | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 סוריה | ||||||
| דת | אסלאם סוני | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
אחמד חוסיין א-שרע (בערבית: أحمد حسين الشرع, בתעתיק מדויק: אחמד חסין אלשרע; נולד ב-29 באוקטובר 1982),[1][2][3] המוכר בכינוי אבו מוחמד אל-ג'וּלַאנִי (בערבית: أبو محمد الجولاني), הוא מנהיג אסלאמיסטי סוני סורי אשר הנהיג את הפלת משטר אסד ומשמש כנשיא סוריה מאז 29 בינואר 2025, בנוסף, הוא שימש בעבר כאמיר היאת תחריר א-שאם מאז הקמתו עד פירוקו דה יורה בתאריך בו מינה את עצמו לנשיא והפך את הארגון לחלק מן הצבא הסורי.
א-שרע היה אמיר ג'בהת א-נוסרה מאז הקמתו בינואר 2012 כארגון מקושר לאל-קאעדה. ב-28 ביולי 2016 הכריז על ניתוק הארגון מאל-קאעדה ושינוי שמו ל"ג'בהת פתח א-שאם". ב-28 בינואר 2017, הוביל איחוד של ארגוני ג'יהאדיסטים סורים תחת השם היאת תחריר א-שאם – "הארגון לשחרור הלבנט" – שבו הוא משמש כמפקד הצבאי. מאז 8 בדצמבר 2024, לאחר שכוחות המורדים בהנהגתו[4] הודיעו שהפילו את משטר אסד, א-שרע נמצא בבירה, דמשק.
מחלקת המדינה של ארצות הברית הגדירה במאי 2013 את א-שרע כ"טרוריסט עולמי", וארבע שנים לאחר מכן הכריזה על פרס של 10 מיליון דולר עבור מידע שיוביל ללכידתו.[5] בסביבות שנת 2014 סוכל פיגוע שתכננו אנשיו של א-שרע (באישורו) נגד ישראל.[6]
א-שרע הוא סורי במוצאו, ומשמעות כינויו אל-ג'ולאני היא "הגולני",[7] משום זיקתו לרמת הגולן. זאת בעקבות בריחת משפחתו מהאזור לאחר כיבוש רמת הגולן על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים.
ראשית חייו
א-שרע נולד בשנת 1982 בריאד שבערב הסעודית[2] למשפחה ממוצא סורי, שם עבד אביו כמהנדס דלק.[8] בן דודו של אביו הוא פארוק א-שרע שהיה סגן נשיא ושר החוץ של סוריה. לאחר שבע שנים המשפחה חזרה לסוריה והוא גדל בשכונת מאזה בדמשק. למרות שסביבתו לא התאפיינה בקיצוניות אסלאמית פרוץ האינתיפאדה השנייה השפיע עליו והביא להקצנת דעותיו הדתיות.[9] הוא למד בפקולטה לרפואה באוניברסיטת דמשק, אך פרש מהלימודים טרם השלמתם בכדי להשתתף בלחימה בעיראק.[10]
המלחמה בעיראק
א-שרע הגיע לעיראק שבועות לפני תחילת הפלישה האמריקאית. הוא קודם במהירות בסולם הדרגות של אל-קאעדה, ועל פי הדיווחים היה ממקורביו של אבו מוסעב א-זרקאווי, מנהיג אל-קאעדה בעיראק.
א-שרע נעצר בידי הכוחות האמריקאים ונכלא בין היתר בכלא אבו גרייב. א-שרע שוחרר ב־2008 לאחר חמש שנות מאסר, שבהן הפך לאחת הדמויות הבולטות בקרב הפעילים הג'יהאדיסטים הכלואים.[9] לאחר שחרורו חזר א-שרע לפעילותו הטרוריסטית – הפעם לצד אבו איוב אל-מסרי ואבו בכר אל-בגדאדי, שהחליפו את א-זרקאווי. א-שרע מונה במהירות לראש המבצעים של אל-קאעדה במחוז נינוה בעיראק.
מלחמת האזרחים בסוריה
ייסוד חזית א-נוסרה
ב-2011 זמן קצר לאחר פרוץ המרד נגד ממשלתו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, נצטווה א-שרע על ידי אבו בכר אל-בגדאדי, המנהיג החדש של "המדינה האסלאמית בעיראק", לנסוע לסוריה יחד עם שישה פעילים נוספים.[9] א-שרע התבקש על ידי אל-בגדאדי לגבש ולהקים את ארגון ג'בהת א-נוסרה לאהל א-שאם ("חזית הסיוע לעם הסורי") כקבוצה סורית המקבילה לקבוצה העיראקית. הקמת ג'בהת א-נוסרה על ידי א-שרע התאפשרה על ידי לוחמים, כלי נשק וכסף שסופקו לו על ידי אל-קאעדה בעיראק. א-שרע הוכרז כ"אמיר הכללי" של ג'בהת א-נוסרה שהוקמה רשמית בינואר 2012. תחת הנהגתו של א-שרע, ג'בהת א-נוסרה הפכה לאחת מקבוצות המורדים החזקות והמאומנות ביותר בסוריה.
התנתקות מהמדינה האסלאמית
.svg)
א-שרע התפרסם באפריל 2013, כאשר התנגד לניסיונו של אל-בגדאדי לשלב את ג'בהת א-נוסרה בארגונו תחת השם החדש "המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט" (דאעש). מאורע זה התקבל בהפתעה שכן במשך שנים הוא נחשב לאחד האנשים הנאמנים ביותר לאל-בגדאדי. א-שרע דחה את אזהרותיו של אל-בגדאדי והתנתק מהארגון יחד עם קבוצת לוחמים הנאמנים לו. על פי אל-בגדאדי, מרבית לוחמי ג'בהת א-נוסרה עזבו את הארגון וחזרו לארגונו של אל-בגדאדי. לאחר המרידה באל-בגדאדי, נשבע א-שרע אמונים למנהיג אל-קאעדה העולמי, איימן א-זוואהירי, וטען שאל-בגדאדי הוא זה שהתמרד נגד אל-קאעדה ולא להפך. א-זוואהירי תמך בא-שרע והכריז על ארגונו, ג'בהת א-נוסרה, כ"סניף הסורי של אל-קאעדה". בחודש יוני 2013 דיווחה רשת אל-ג'זירה על מכתב של א-זוואהירי הקורא לאל-בגדאדי וא-שרע לשים קץ למתיחות ביניהם. לדבריו, על הארגון של אל-בגדאדי להישאר בתחומי עיראק ולהותיר את הפעילות בסוריה לארגון ג'בהת א-נוסרה. באותו חודש פורסמה קלטת שמע של אל-בגדאדי שבה הוא דוחה את פסקו של א-זוואהירי. בתגובה לכך, אל-קאעדה הודיעה כי היא מתנערת מדאעש ב-3 בפברואר 2014.
החל מפתיחת מסע הכיבושים של דאעש בסוריה הפכו שני הארגונים לאויבים מרים. דאעש נחל הצלחות רבות במזרח סוריה בהניסו את כוחות ג'בהת א-נוסרה ויתר הארגונים משם – כולל ממקומות שהארגונים כבשו מידי צבא סוריה. אם בתחילה היה שיתוף פעולה באזורים מסוימים בין שני הארגונים במאבק נגד ארגונים אחרים או נגד צבא סוריה, ככל שנקף הזמן הפך שיתוף הפעולה לנדיר, ובאזורים רבים שני הארגונים נלחמו במקביל בצבא הסורי ואחד בשני, כגון במחנה הפליטים אל-ירמוכ, בהרי קלמון, בחלב, בדיר א-זור ובדמשק.
אף על פי ששני הארגונים תומכים בהקמת ח'ליפות אסלאמית שבה נהוגים חוקי השריעה, ישנם מספר הבדלים בין ג'בהת א-נוסרה לבין המדינה האסלאמית. בעוד שארגון המדינה האסלאמית מפורסם באכזריות שלו ובאכיפה הקפדנית של השריעה באזורים שתחת שליטתו, ג'בהת א-נוסרה אוכף את השריעה לעת עתה באופן לא אלים ואינו פעיל נגד מטרות מערביות.
באוקטובר 2013 דיווחה הטלוויזיה הסורית הממלכתית כי א-שרע נהרג ליד לטקיה,[11] אך סוכנות הידיעות הממלכתית של סוריה "SANA" חזרה בה במהרה מדיווח זה.
הצהרות בתקשורת
בסוף חודש מאי 2015, במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, התראיין א-שרע לעיתונאי אל-ג'זירה הקטרי אחמד מנצור, כשבמהלך הריאיון פניו היו מוסתרות. הוא התנגד לוועידת השלום בז'נבה שעסקה במלחמה בסוריה וטען כי הקואליציה הלאומית הסורית המגובה על ידי גורמים מערביים אינה מייצגת את העם הסורי שכן אין לה נוכחות כלל במדינה. א-שרע ציין כי ארגונו ג'בהת א-נוסרה אינו תוקף מטרות מערביות, וכי העדיפויות הגבוהות שלו הן תקיפת המשטר הסורי, הארגון הלבנוני חזבאללה, וארגון המדינה האסלאמית. א-שרע ציין כי "חזית א-נוסרה קיבלה הוראות ברורות מאיימן א-זוואהירי לא להשתמש בסוריה כבסיס לתקיפת ארצות הברית או אירופה כדי לא לחבל במאמצים להפלת המשטר". כן הוא טען כי אסד, חזבאללה ודאעש פותחים מול ארגונו חזית משותפת הנובעת מהאינטרסים שלהם.
כשנשאל לגבי תוכניותיה של ג'בהת א-נוסרה לאחר תום המלחמה בסוריה, אמר א-שרע כי כל הפלגים במדינה יתייעצו ביניהם לגבי הקמת מדינה עם שלטון אסלאמי. הוא הזכיר שא-נוסרה אינה ממקדת את פעולותיה נגד העלווים, למרות תמיכתם במשטר הסורי, והעובדה שהם נחשבים לכופרים. כן הוא ציין כי ארגונו לא יפגע בעלווים לאחר הפלת המשטר, וכי הם לא יידרשו להמיר את דתם לאסלאם הסוני.
ב-18 באוגוסט 2015 פרסמה רשת התקשורת של אל-קאעדה, א-סחאב, סרטון וידאו שבו מכריז בנו של אוסאמה בן לאדן, חמזה בן לאדן, על תמיכה מלאה בארגון א-נוסרה ובמנהיגו. באוקטובר 2015 קרא א-שרע לראשונה להתקפות חסרות הבחנה על הכפרים העלוויים בסוריה, כשלדבריו, "אין ברירה אלא להסלים את המאבק ולהתמקד בערים ובכפרים העלוויים בלטקיה".
ניתוק מאל-קאעדה
בעקבות העמקת מעורבותה של רוסיה במלחמת האזרחים ונסיונותיה להכריז על ג'בהת א-נוסרה כארגון המקביל לדאעש, החלה הנהגת א-נוסרה לקחת בחשבון אפשרות להתנתקות מאל-קאעדה כדי למתן את ההתקפות האוויריות עליה. לאחר מספר ימים שבהם הנהגת הארגון פרסמה שבכירי הארגון דנים בהתנתקות, הופצה קלטת שמע שפורסמה בבוקרו של 28 ביולי 2016 שבה נשמע מנהיג אל-קאעדה איימן א-זוואהירי אומר: "אתם יכולים להקריב ללא היסוס את הקשרים הארגוניים והתנועתיים הללו אם הם מתנגשים עם האחדות שלכם והעבודה שלכם כגוף אחד. אחוות האסלאם בינינו חזקה יותר מכל קשר ארגוני".[12] כעבור שעות אחדות נחשף א-שרע לראשונה בתקשורת כשפניו מגולות לצד שניים מבכירי הארגון – אחמד סלאמה מברוכ ואבו עבדאללה א-שאמי – כשהוא מודיע רשמית שארגונו, ג'בהת א-נוסרה, מתנתק מאל-קאעדה ומכל גורם חיצוני, ושמו משתנה לג'בהת פתח א-שאם. הוא פתח את הודעתו בתודות להנהגת אל-קאעדה, ובראשה איימן א-זוואהירי, על שהם "מבינים את האינטרסים של תושבי סוריה", וציין כי הצעד שנקט ארגונו נועד בין השאר לקרב בינו לבין הפלגים המורדים האחרים בסוריה ולהדוף את התירוצים של הקהילה הבין-לאומית, ובפרט של ארצות הברית ורוסיה, לתקוף את מעוזי ג'בהת א-נוסרה בשל הזיקה בינה לבין אל-קאעדה.[13] כן הוחלף דגלו הרשמי של הארגון מרקע שחור ללבן ונוספו בו המילים "جبهة فتح الشام" ("ג'בהת פתח אלשאם") מתחת לשהאדה. בנוסף נוצר לארגון סמל חדש המזכיר בעיצובו את הסמל של צבא פתח הכיבושים. בארגון אל-קאעדה בירכו על היציאה לדרך עצמאית והארגון הפיץ קלטת שמע שבה נאמר: "אנו מברכים על רצונם של אחינו לצאת לדרך עצמאית במטרה לשמור על אחדות השורות ולהמשיך את הלחימה בסוריה עד להחלפת השלטון של הכופר בשאר אסד ובעלי בריתו". מומחה לארגונים אסלאמיים שהתראיין בערוץ אל-ג'זירה הטיל ספק באותנטיות של הפילוג בין ג'בהת א-נוסרה לאל-קאעדה. לדבריו, הניתוק הוא למראית עין בלבד ולא שינוי מהותי או שינוי דרך.[13]
בתגובה לניתוק הודיעה ארצות הברית שהיא לא רואה כל סיבה לשנות את עמדתה לגבי הקבוצה. דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט, אמר כי ארצות הברית ממשיכה להעריך שמנהיגי א-נוסרה עדיין מתכוונים להוציא לפועל פיגועים עתידיים נגד המערב, וכי גובר החשש מפני התחזקות הארגון בסוריה.[14]
ב־2017 התאחד ג'בהת פתח א-שאם עם מספר ארגונים אחרים והקים את היאת תחריר א-שאם. א-שרע מונה למפקד הצבאי של האיחוד.
כיבוש סוריה
ערכים מורחבים – מתקפת המורדים הסורים (2024), נפילת משטר אל-אסד בסוריה, מבצע חץ הבשן
בנובמבר 2024 פתחו המורדים בהנהגת אחמד חוסיין א-שרע במתקפת פתע על שטחים שהוחזקו בידי צבא סוריה. בראשית חודש דצמבר השתלטו המורדים על שטחים רבים בסוריה, וב-8 בדצמבר 2024 נכנסו לעיר הבירה דמשק והכריזו על הפלת המשטר.[15][16] באותו היום נשא א-שרע נאום בפני קהל תומכים במסגד הגדול של דמשק. בנאומו הצהיר כי "הניצחון הוא כולו בשביל הסורים",[17] וכינה את נפילת משטר אסד "פרק חדש בהיסטוריה של האזור". הוא גינה את תפקידה של סוריה כ"מגרש משחקים לשאיפות איראניות", שהתאפיין בעדתיות ושחיתות.[18] בנוסף הכריז ראש ממשלת סוריה, מוחמד ע'אזי אל-ג'לאלי, כי ממשלת סוריה תעביר את השלטון לממשלה נבחרת חדשה בעקבות עזיבתו של אסד את דמשק. בנוסף, הודיע א-שרע כי אל-ג'לאלי "יפקח על מוסדות המדינה עד למסירתם". בהמשך ציין אל-ג'לאלי בריאיון לאל-ערביה כי א-שרע היה עימו בקשר לפני ההכרזה לצורך דיון על העברת השלטון.[19]
כהונתו כנשיא סוריה דה-פקטו
.jpg)
ב-9 בדצמבר 2024 פרסמה הייאת תחריר א-שאם סרטון שבו מופיעים א-שרע, אל-ג'לאלי ומוחמד אל-בשיר, ראש הממשלה בפועל של אידליב אשר מונה על ידי א-שרע לראש ממשלת המעבר של סוריה.[20] ב-12 בדצמבר 2024 נפגש א-שרע עם נציגים טורקים, ובכך נערכה המשלחת הדיפלומטית הראשונה מאז נפילת משטר אסד.[21]
בריאיון לערוץ טלוויזיה סורי במהלך דצמבר 2024, התייחס א-שרע לתקיפות האוויריות הישראליות על סוריה, ואמר כי לאחר נפילת משטר אסד, לישראל "אין יותר תירוצים" לתקוף את השטח הסורי. הוא הדגיש כי "פתרונות דיפלומטיים" הם הדרך היחידה להבטיח ביטחון במקום "הרפתקאות צבאיות לא שקולות".[22]
בדצמבר 2024 א-שרע התראיין ותקף את טהרן והאשים אותה בהפיכת סוריה ל"אסם" שלה שממנו ניהלה ארבע בירות ערביות (בגדד, דמשק, ביירות, צנעא) והפיצה מלחמות ושחיתות במדינות שנכנסה אליהן.[23] תחת שליטתו סוריה אסרה על קיום טיסות איראניות בשמי סוריה.[24]
כהונתו כנשיא סוריה
.jpg)
ב-29 בינואר 2025 א-שרע מינה את עצמו רשמית לנשיא סוריה.[25][26] בנאומו הראשון כנשיא, הודיע א-שרע כי יכנס "ועידת דיאלוג לאומי" ויפרסם "הצהרה חוקתית" שתשמש כמסמך חוקי לתקופת המעבר לאחר ביטול חוקת סוריה.[27] עוד הצהיר כי יפעל "להביא לדין את הפושעים ששפכו דם סורי וביצעו מעשי טבח ופשעים".[28]
ב-30 בינואר ביקר אמיר קטאר תמים בן חמד אאל ת'אני בדמשק, והיה לראש המדינה הראשון שביקר במדינה מאז נפילת משטר אסד. בביקורו דן בשיקום סוריה שלאחר המלחמה ובנושאים נוספים.[29]
ב-2 בפברואר, יצאו א-שרע ושר החוץ אסעד א-שייבאני לריאד, בירת ערב הסעודית, בביקורו הרשמי הראשון מחוץ למדינה מאז נפילת משטר אסד. במהלך הביקור נפגש עם יורש העצר, מוחמד בן סלמאן.[30] לאחר מכן המשיך א-שרע לג'דה, משם יצא למכה על מנת לקיים את טקס העומרה.[31] ב-4 בפברואר ביקר א-שרע בטורקיה בביקורו השני בחו"ל ונפגש עם הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן.[32]
ב-8 בפברואר ביקרה משלחת מהארגון למניעת הפצת נשק כימי (OPCW), בראשות המנכ"ל פרננדו אריאס, בדמשק כדי להיפגש עם א-שרע בפעם הראשונה מאז הדחת אסד. אריאס הצהיר כי הביקור הוא "צעד ראשון לחידוש מערכת יחסים ישירה עם ה-OPCW".[33]
ב-12 בפברואר ערך א-שרע שיחת טלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שהייתה יצירת הקשר הראשונה בין מנהיג סוריה לנשיא רוסי מאז הדחת אסד.[34] באותו יום נפגש א-שרע עם נציגי הקואליציה הלאומית של כוחות המהפכה והאופוזיציה הסורית ועם ועדת המשא ומתן הסורית, כולל נשיאיהם האדי אל-בחרה ובאדר ג'מוס. בהודעה רשמית נמסר כי שני הארגונים יפורקו תחת הממשל החדש.[35][36]
ב-17 בפברואר יצא א-שרע לסיור רשמי ראשון בפרובינציות החוף לטקיה וטרטוס, שנחשבו בעבר למעוזיו של הנשיא המודח בשאר אל-אסד.[37] ב-21 בפברואר נפגש א-שרע עם שגריר סין בדמשק, שי הונגוויי. זו הייתה האינטראקציה הרשמית הראשונה בין שתי המדינות מאז הדחת אסד.[38]
בפברואר 2025 במהלך ראיון הזהיר א-שרע את ישראל וטען כי "למעשה, אנחנו (סוריה) רוצים שלום עם כל הצדדים". עם זאת, הוא סייג שכל עוד ישראל "כובשת את רמת הגולן, כל הסכם יהיה מוקדם מדי". בנוסף, הוא מתח ביקורת על ישראל ואמר שרעיון פינוי הפלסטינים שהציע נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ הוא ״פשע גדול״.[דרוש מקור]
ראו גם
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אישים | ||
|
פורטל צבא | ||
|
פורטל המזרח התיכון | ||
קישורים חיצוניים
.png){kind=link}
- אביב אורג, קווים לדמותו של מנהיג סוריה החדש: מג’הדיסט למדינאי?, מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית
- מנהיג אל-קאעדה בסוריה בראיון נדיר: איננו תוקפים מטרות מערביות, באתר הארץ, 28 במאי 2015
- מידל ניוז, 5 עובדות על אל-ג'ולאני, מנהיג ג'בהת א-נוסרה, 31 במאי 2015
- אמציה ברעם, מי אתה אל-ג'ולאני: מסוחר ירקות למנהיג המורדים בסוריה, באתר מעריב אונליין, 9 בדצמבר 2024
הסתכסך עם דאעש ועכשיו קורץ למערב: האיש שעומד מאחורי נפילת משטר אסד, כתבה בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב, 19 בדצמבר 2024- יניב רונן, בין אבו מוחמד אל-ג'וּלאני לאחמד חוסין א-שרע, באתר העין השביעית, 4 בינואר 2025
- Kareem Chehayeb, Who is Abu Mohammed al-Golani, the leader of the insurgency that toppled Syria’s Assad?, Associated Press, December 8, 2024
- Abu Muhammad al-Golani, Counter Extremism Project (אנ')
הערות שוליים
- ↑ أحمد الشرع يكشف تاريخ ميلاده "الحقيقي", באתר Annahar, 29 בדצמבר 2024. (בערבית)
- ^ 2.0 2.1 Johny, Stanly (2024-12-07). "Abu Muhammad al-Jolani: Syria's jihadist-in-chief". The Hindu (באנגלית). ISSN 0971-751X. נבדק ב-2024-12-09.
- ↑ من أبو محمد الجولاني إلى أحمد الشرع... سيرة التحولات, באתר אל-ערבי אל-ג'דיד
- ↑
משטר אסד קרס: המורדים השתלטו על דמשק, הנשיא נעלם, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2024
- ↑ דורון פסקין, מי אתה אל־ג'ולאני? הטרוריסט שעשוי להנהיג את סוריה, באתר כלכליסט, 8 בדצמבר 2024
- ↑ יואב לימור, מה השתנה: כשמנהיג המורדים בסוריה תכנן פיגוע בישראל, באתר ישראל היום, 26 בדצמבר 2024
- ↑ Rania Abouzeid, TIME Exclusive: Meet the Islamist Militants Fighting Alongside Syria’s Rebels, Time, July 26, 2012
- ↑ Samer Al-Atrush, Damascus | Richard Spencer Damascus, Who is Abu Mohammed al-Jolani? ‘Polite’ Syrian leader heads home, www.thetimes.com, 2024-12-11 (באנגלית)
- ^ 9.0 9.1 9.2 גורמי הכוח בסוריה לאחר הפלת משטר אלאסד - מורה נבוכים, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 13 בדצמבר 2024
- ↑ ספיר ליפקין, מי אתה אל-ג'ולאני? המנהיג האיסלאמיסטי שמוביל את המורדים, באתר מאקו, 8 בדצמבר 2024
- ↑ David Trifunov, Abu Mohammad al-Golani, leader of Jabhat al-Nusra, killed in Syria, state TV claims, globalpost, October 26, 2013
- ↑ רועי קייס, עת להיפרד. אל-קאעדה מתנתק משלוחתו הסורית, באתר ynet, 28 ביולי 2016
- ^ 13.0 13.1 חוששים ממתקפה: ג'בהת אל נוסרה מתנתק מאל קאעידה, באתר nrg
- ↑ Syrian Nusra Front announces split from al-Qaeda
- ↑ The fall of Bashar Assad after 14 years of war in Syria brings to an end a decades-long dynasty, AP News, 2024-12-08 (באנגלית)
- ↑ "Assad Left Syria and Stepped Down, Russia Says". Bloomberg.com (באנגלית). נבדק ב-2024-12-08.
- ↑ Syrian leader of HTS Mohammed al-Jawlani addresses cheering crowds in Damascus mosque as Assad flees, BBC News (באנגלית בריטית)
- ↑ Nic Robertson, Syrian rebel leader’s victory speech holds a message for Iran – and for Trump and Israel too, CNN, 2024-12-08 (באנגלית)
- ↑ Ex-Syrian PM to supervise state bodies until transition, Al Jazeera (באנגלית)
- ↑ Saleh, Heba; Salame, Richard; Tapper, Malaika Kanaaneh; Jalabi, Raya (2024-12-09). "Syrian rebels seek to consolidate control". Financial Times. נבדק ב-2024-12-19.
- ↑ enab10 Ula, Turkish delegation meets with Ahmed al-Sharaa in Damascus, Enab Baladi, 2024-12-12 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Gianluca Pacchiani, Syrian rebel leader: Israel has ‘no more excuses’ to strike, we don’t seek conflict, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ↑ שחר קליימן, אל-ג'ולאני מרגיע את מדינות המפרץ - ומאשים את איראן, באתר ישראל היום, 20 בדצמבר 2024
- ↑ אמיר בוחבוט, מכה לציר הרשע: שלטון המורדים אוסר על האיראנים לטוס בשמי סוריה, באתר וואלה!, 22 בדצמבר 2024
- ↑ ליאור בן ארי, אל-ג'ולאני מינה עצמו לנשיא סוריה: "נבנה צבא חדש", באתר ynet, 29 בינואר 2025
- ↑ אל-ג'ולאני מונה לנשיא סוריה של תקופת המעבר לשלטון החדש, באתר מאקו, 29 בינואר 2025
- ↑ Syria's interim president vows to preserve 'civil peace' in first address, France 24, 2025-01-30 (באנגלית)
- ↑ סוריה: אחמד אל-שרע נשבע להעמיד לדין פושעים בנאומו הראשון, באתר BBC, 31 בינואר 2025
- ↑ סוריה וקטאר דנות בשיקום המדינה במהלך ביקור האמיר, באתר RFI, 30 בינואר 2025
- ↑ Naar, Ismaeel; Goldbaum, Christina (2025-02-02). "Syria's New Interim President Travels to Saudi Arabia for First Foreign Visit". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-02-25.
- ↑ הנשיא הזמני של סוריה מבקר בערב הסעודית במסעו הראשון מחוץ למדינה, באתר POLITICO, 2 בפברואר 2025
- ↑ Syria’s al-Sharaa, Turkiye’s Erdogan talk Kurdish fighters, defence pacts, Al Jazeera (באנגלית)
- ↑ Chemical weapons watchdog delegation meets with Syria's new leaders, AP News, 2025-02-08 (באנגלית)
- ↑ Syria’s leader, Russia’s Putin make first contact since al-Assad’s fall, Al Jazeera (באנגלית)
- ↑ Sh, Syrian Negotiating Committee and Coalition Prepare for Dissolution in Meeting with President Sharaa - The Syrian Observer, 2025-02-12 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ The New Arab Staff. "Syria's temp government forms national dialogue committee". The New Arab (באנגלית). נבדק ב-2025-02-25.
- ↑ מנהיג סוריה החדש מבקר במעוזי אסד לשעבר, באתר Hürriyet Daily News, 17 בפברואר 2025 (באנגלית)
- ↑ נשיא סוריה החדש נפגש עם השגריר הסיני לראשונה מאז נפילת אסד, באתר רויטרס, 21 בפברואר 2025 (באנגלית)
| נשיאי סוריה | ||
|---|---|---|
| הרפובליקה הסורית הראשונה והשנייה | שוכרי אל-קוותלי • חוסני א-זעים • סאמי חינאווי • האשם אל-אתאסי • אדיב שישכלי • פאוזי סלו • אדיב שישכלי • מאמון אל כוזברי • האשם אל-אתאסי • שוכרי אל-קוותלי | ,_Flag_of_Syria_(1980%E2%80%932024).svg) |
| הרפובליקה הערבית המאוחדת | גמאל עבד אל נאצר | |
| הרפובליקה הערבית הסורית | מאמון אל כוזברי • עיזאת אל נוס • נאזים אל קודסי • לואיי אל-אתאסי • אמין אל-חאפז • נור א-דין אל-אתאסי • אחמד אל חטיב • חאפז אל-אסד • עבד אל-חלים ח'דאם • בשאר אל-אסד • אחמד א-שרע | |
אחמד א-שרע40597655Q7934206