ההתקוממות השיעית בתימן
| תאריכי הסכסוך | 18 ביוני 2004 – 16 בספטמבר 2014 (10 שנים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב אחרי | מבצע סופה נחרצת | |||||||||
| מקום | תימן, ערב הסעודית | |||||||||
| תוצאה |
סכסוך מתמשך
| |||||||||
| ||||||||||
 המצב בתימן נכון ל-ספטמבר 2023 אזור הנשלט בידי חות'ים
אזור הנשלט בידי נאמני עבד רבו מנסור האדי
אזור הנשלט בידי איחוד האמירויות הערביות
אזור הנשלט בידי מחוז תימן של המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט (לא כולל האפור של המדינות הגובלות)
אזור הנשלט בידי אל-קאעידה ושלוחותיו | ||||||||||
ההתקוממות השיעית בתימן (הידועה גם בשמות מרד החות'ים, מלחמת צעדה או העימות בצעדה) היא התקוממות שהתחוללה בצפון תימן. היא התחילה ביוני 2004 כאשר חוסיין בדר א-דין אל-חות'י, מתנגד משטר ומנהיג החות'ים, השייכים לשיעה הזיידית המהווה כ-30% מאוכלוסיית המדינה, פתח במרד נגד ממשלת תימן. מרבית הלחימה התרחשה במחוז צעדה, שבצפון-מערב המדינה, אולם היא התפשטה גם למחוזות השכנים חאג'ה, עמראן, אל-ג'וף ואף מחוז ג'אזאן, שבערב הסעודית. ממשלת תימן טוענת כי המורדים, שנקראים חות'ים על שם מנהיגם, מנסים להדיח אותה משלטונה ולכונן שלטון אסלאמי המבוסס על ההלכה השיעית. המורדים מצהירים כי הם "מגינים על הקהילה שלהם מפני אפליה" ומפני תוקפנות הממשלה. המשטר מאשים את איראן בהכוונת המרידה ובמימונה.
באוגוסט 2009 החל צבא תימן במתקפה מחודשת נגד החות'ים במחוז צעדה הצפוני, ומאות אלפים נעקרו מבתיהם בשל הלחימה. ב-4 בנובמבר 2009 התפשט העימות אל מעבר לגבולות תימן, כשפרצו קרבות בין המורדים לבין כוחות הביטחון של ערב הסעודית לאורך גבולן המשותף, וערב הסעודית פתחה במערכה נגד החות'ים. המורדים האשימו את ערב הסעודית בתמיכה בהתקפות של ממשלת תימן נגדם, אך השלטונות בריאד הכחישו זאת. מנהיגי החות'ים טענו כי ארצות הברית מעורבת במלחמה נגדם, לאחר שלכאורה ביצע חיל האוויר של ארצות הברית 28 פשיטות נגד יעדי המורדים.
גנרל עלי מוחסן אל-אחמר פיקד על הכוחות המזוינים של תימן והוביל את כל מתקפות הממשלה נגד המורדים מ-2004 ועד 2011, אז התפטר מתפקידו כדי להגן על המפגינים במהלך המהפכה במדינה.
ב-20 בינואר 2015 תקפו המורדים את ביתו הפרטי של הנשיא עבד רבו מנסור האדי והשתלטו על ארמון הנשיאות בבירה צנעא[1]. לדברי שרת המידע, נאדיה א-סקאף, הנשיא האדי שהה בביתו כשהחות'ים הפציצו אותו במשך כחצי שעה, אולם הוא לא נפגע ושומריו הגנו עליו. בתגובה להתפתחויות, מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה לדיון חירום ובסיומו התקבלה החלטה פה אחד המגנה את האלימות ומביעה תמיכה בשלטונו של האדי, שנותר במעצר בית.
ב-22 בינואר 2015 הכריזו הנשיא האדי וראש הממשלה ח'אלד בחאח על התפטרותם בעקבות המשבר ועל פירוק הממשלה. ארצות הברית ומדינות המפרץ גינו את ההתפתחויות הפוליטיות במדינה וטענו שמדובר בהפיכה נגד השלטון הלגיטימי.
ב-6 בפברואר 2015 הודיעו החות'ים על פיזור הפרלמנט ועל הקמת מועצה נשיאותית שתנהל את ענייני המדינה בשנתיים הקרובות. בעקבות השתלטותם הסופית של המורדים על המדינה, ב-11 בפברואר 2015 החלה ארצות הברית לסגור את שגרירותה בצנעא ויום למחרת עשו זאת גם צרפת והממלכה המאוחדת.
רקע
ב-1962 אירעה מהפכה בצפון תימן שהביאה לסיום השלטון בן 1,000 השנים של האימאמים הזיידים, פלג באסלאם השיעי, שטוענים כי הם צאצאיו של הנביא מוחמד. מחוז צעדה, בצפון, היה המעוז העיקרי שלהם, אולם מאז הופל משטרם האזור הוזנח מבחינה כלכלית ונותר לא מפותח.
בזמן מלחמת האזרחים של 1994, הווהאבים, תנועה אסלאמית-סונית שמרנית המפרשת את האסלאם ככתבו וכלשונו ושנוסדה בערב הסעודית השכנה, עזרו לממשלה במלחמתה נגד הבדלנים בדרום. הזיידים טענו כי הממשלה אפשרה לווהאבים להשיג השפעה גדולה מדי בתימן. ערב הסעודית, מצידה, חששה שהתרעומת בקרב הפלג השיעי סמוך לגבולה תזלוג גם לשטחה. אף על פי שהסכסוך, שלמעשה נסוב בין ממשלת הרוב הסונית ללוחמים השיעים, לא סוקר בהרחבה ברחבי העולם, הייתה לו חשיבות בעיניי מדינות ערביות רבות באזור, שחששו מהשפעתה הגוברת של איראן בעלת הרוב השיעי.
ההתקוממות המזוינת החלה ב-2004, לאחר שהממשלה ניסתה לעצור את חוסיין בדר א-דין אל-חות'י (אנ'), מנהיג זיידי של החות'ים וחבר פרלמנט לשעבר, שעל ראשו הציבה ממשלת תימן פרס בסך 55,000 דולר.
מהלך האירועים
סבב ראשון: יוני-ספטמבר 2004
מחודש יוני עד חודש אוגוסט 2004, כוחות הביטחון של תימן לחמו בתומכיו של אל-חות'י בצפון[2]. מניין ההרוגים בעימותים נע בין 500 ל-1,000 איש. ב-10 בספטמבר, כוחות הביטחון הרגו את אל-חות'י, ומאז מי שהוביל את המרד היה אחד מאחיו, עבד אל-מלכ אל-חות'י. אביו, בדר א-דין אל-חות'י, קיבל על עצמו את תפקיד המנהיג הרוחני של הארגון.
סבב שני: מרץ-מאי 2005
בין מרץ לאפריל 2005, כ-1,500 בני אדם נהרגו עקב התחדשות הקרבות בין כוחות המשטר לבין תומכיו של אל-חות'י.
במאי 2005, המורדים סירבו להצעת החנינה של הנשיא עלי עבדאללה סאלח, משום שהתנאים שהם הציבו עבור כניעתם לא התקבלו על ידי הממשלה ועימותים ספורדיים בין הצדדים נמשכו. ב-21 במאי, הממשלה פרסמה את הערכתה את השפעת ההתקוממות על המדינה והכריזה כי במהלכה נהרגו 552 איש, נפצעו 2,708 בני אדם נוספים וכי היא גרמה לנזק כלכלי בסך 270 מיליון דולר.
ב-23 ביוני נכנע המפקד הצבאי של המורדים עבדאללה א-רוזמי בפני השלטונות לאחר שמתווכים מטעם השבטים הגיעו להסכם עם הממשלה.
סבב שלישי: נובמבר 2005-תחילת 2006
סבב לחימה שלישי פרץ בחודש נובמבר 2005 ונמשך עד לתחילת 2006. במהלך הסבב הזה, שבט המדאן הפרו-ממשלתי, שהונהג על ידי שייח' עבדאללה אל-אווג'ארי, לחם בשבטים פרו-חות'יים, שניסו להתנקש בגורם במשרד המשפטים במחוז דמאר. הלחימה הסתיימה לפני הבחירות לנשיאות שנערכו באותה שנה. במרץ 2006 ממשלת תימן שחררה יותר מ-600 לוחמים שיעים ששבתה במהלך הקרבות. אין מספרים רשמיים בנוגע למספר ההרוגים בסבב זה, אך הם היו נמוכים באופן משמעותי מסדרת הקרבות הקודמת.
סבב רביעי: ינואר-יוני 2007
גל חדש של אלימות פרץ ב-28 בינואר 2007, כשחמושים תקפו בו-זמנית מבני ממשלה במחוז צעדה בצפון המדינה, הרגו שישה חיילים ופצעו 20 נוספים.
תקיפות נוספות אירעו ב-31 בינואר, שבמהלכן נהרגו שישה חיילים ונפצעו עשרה נוספים. ב-1 בפברואר נהרגו עשרה חיילים ו-20 נוספים נפצעו בהתקפה על מחסום בסמוך לגבול עם ערב הסעודית. אף על פי שלא היו דיווחים רשמיים על מספר ההרוגים בשורות המורדים השיעים, מקורות ממשלתיים טענו כי שלושה לוחמים נהרגו בפעולה של כוחות הביטחון אחרי ההתקפה ב-31 בינואר.
בחודש פברואר החלה הממשלה במבצע רחב היקף נגד המורדים שכלל כ-30,000 חיילים. עד 19 בפברואר, כ-200 מאנשי כוחות הביטחון ויותר מ-100 מורדים נהרגו במהלך הקרבות. במהלך השבועיים הבאים נהרגו עוד 160 מורדים, וגם סטודנט צרפתי.
הסכם הפסקת אש הושג ב-16 ביוני 2007. מנהיגי המורדים הסכימו להניח את נשקם ולצאת לגלות בקטר, שתיווכה בין הצדדים הניצים, וממשלת תימן שחררה מורדים ששבתה, סייעה במימון שיקומו של האזור, ועזרה לעקורים לשוב לבתיהם.
עד סוף 2007, מספר ההרוגים בהתקוממות עמד על כ-1,500, בהם 800 חיילים, 600 מורדים ו-100 אזרחים.
סבב חמישי: אפריל-יולי 2008
העימותים התחדשו באפריל 2008, כששבעה חיילים מצבא תימן נהרגו במארב שהציבו המורדים ב-29 באפריל. ב-2 במאי, 15 מתפללים נהרגו ו-55 נוספים נפצעו בפיצוץ שאירע במסגד בן סלמאן במחוז צעדה, כשקהל רב של אנשים סיימו את תפילות יום השישי. הממשלה האשימה את החות'ים בפיגוע, אולם החות'ים הכחישו כי הם האחראים. זמן קצר לאחר ההתקפה, שלושה חיילים וארבעה מורדים נהרגו במהלך חילופי אש שהתרחשו בשעות הלילה.
ב-12 במאי נהרגו 13 חיילים מצבא תימן ועוד 26 מורדים בעימותים שפרצו בסמוך לגבול עם ערב הסעודית.
במהלך הלחימה בחודש מאי 2008, נהרגו בסך הכול 1,000 איש מקרב כוחות הביטחון ו-3,000 נוספים נפצעו. כ-70,000 בני אדם נעקרו מבתיהם בעקבות הקרבות. הנשיא עלי עבדאללה סאלח הכריז על סיום הקרבות במחוז צעדה שבצפון המדינה ב-17 ביולי 2008.
סבב שישי: אוגוסט 2009-פברואר 2010
ב-11 באוגוסט 2009 פתחו חיילים מצבא תימן, כשהם מגובים בטנקים ובמטוסי קרב, במתקפה נרחבת ששם הקוד שלה היה "מבצע אדמה חרוכה", נגד מעוז המורדים בצפון המדינה. זאת, אחרי שהממשלה הבטיחה להשתמש ב"אגרוף ברזל" נגד המורדים. ב-17 בספטמבר, יותר מ-80 בני אדם נהרגו מתקיפה אווירית על מחנה של עקורים בצפון תימן. העימות זכה להד תקשורתי בינלאומי בהמשך החודש לאחר שפרצו קרבות בין החות'ים לכוחות הביטחון של ערב הסעודית בסמוך לגבול. כמו כן, הרשויות בתימן השתלטו על ספינה בים האדום ועליה טילי נ"ט. על פי כמה דיווחים, היו עליה גם חמישה "מדריכים" איראנים, שנשלחו לסייע למורדים.
עימותים עם השבטים הפרו-ממשלתיים 2010
המהפכה בתימן 2011
ערך מורחב – המהפכה בתימן (2011)
אחרי המהפכה (2014-2012)
כיבוש צנעא והפיכה (2015-2014)
- ערך מורחב – מלחמת האזרחים התימנית (2015)
ב-18 באוגוסט 2014, החות'ים החלו בסדרת הפגנות המוניות בבירה צנעא נגד העלייה במחירי הדלק. ב-21 בספטמבר הם השתלטו על העיר, וראש הממשלה מוחמד בסינדוואה התפטר בעקבות זאת. המורדים חתמו על הסכם להקמת ממשלת אחדות עם גורמים פוליטיים אחרים. ההפגנות אופיינו בעימותים בין החות'ים לממשלה וכן בעימות בין החות'ים לאל-קאעידה בחצי האי ערב. לפחות 340 בני אדם נהרגו בפאתי הבירה במהלך שבוע של לחימה בין המורדים השיעים ללוחמים הסונים בטרם נפלה צנעא. הממשלה החדשה הושבעה ב-9 בנובמבר 2014, אולם החות'ים ומפלגת קונגרס העם הכללי הודיעו כי לא יהיו חלק ממנה.
המשבר החריף כאשר החות'ים תקפו את ארמון הנשיאות ואת משכנו הפרטי של הנשיא האדי בינואר 2015 והשתלטו עליהם במהירות. ב-22 בינואר הודיעו הנשיא ושריו על התפטרותם. המורדים השיעים הכריזו כי הם לוקחים לידיהם את השליטה המלאה על הממשלה ב-6 בפברואר, כשפיזרו את הפרלמנט והקימו מועצה מהפכנית בראשות מוחמד עלי אל-חות'י שתהיה אחראית לענייני המדינה.
ב-20 במרץ 2015, דאעש הוציא לפועל שני פיגועי התאבדות כפולים בשני המסגדים השיעיים המרכזיים בצנעא, שגבו כ-142 הרוגים, והבטיח שזו רק ההתחלה.
מבצע סופה נחרצת
- ערך מורחב – מבצע סופה נחרצת
ב-26 במרץ 2015 פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהנהגת ערב הסעודית, במבצע סופה נחרצת שמטרתו להדוף את החות'ים ולהחזיר את השלטון לידי ממשל האדי.
הערות שוליים
- ^ הפיכה בתימן? המורדים השיעים השתלטו על ארמון הנשיאות, באתר וואלה!, 20 בינואר 2015
- ^ Clashes 'leave 118 dead' in Yemen, באתר BBC, 3 ביולי 2004
