הצבא הסורי החופשי
 |
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: מפקד הצבא הסורי החופשי = סלים אידריס (וגם ריאד אל-אסעד) הוא כבר לא המפקד אלא עבד אל-אילה אל-בשיר. טעות זו מופיעה גם בערך "מלחמת האזרחים בסוריה" ו"המועצה הלאומית של סוריה"..
| |
| יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: מפקד הצבא הסורי החופשי = סלים אידריס (וגם ריאד אל-אסעד) הוא כבר לא המפקד אלא עבד אל-אילה אל-בשיר. טעות זו מופיעה גם בערך "מלחמת האזרחים בסוריה" ו"המועצה הלאומית של סוריה".. |
 סמל הצבא הסורי החופשי | |
| תקופת הפעילות | 29 ביולי 2011 ואילך – הווה |
|---|---|
| אידאולוגיה | דמוקרטיה חילונית ואסלאם סוני מתון |
| קבוצות אתניות | ערבים וטורקמנים |
| מנהיגים | ריאד אל-אסעד, סלים אידריס, ל-אילה אל-בשיר |
| מטה | גזיאנטפ, טורקיה |
| אזורי פעילות |
סוריה: מחוז חומס מחוז קוניטרה מחוז דרעא |
| חברים |
עד 100,000 (2012) 45,000-60,000 (2015) |
| חלק מ | מפקדה ראשית של הקואליציה הלאומית הסורית של האופוזיציה והכוחות המהפכניים |
| בעלי ברית | היחידות להגנת העם, החזית האסלאמית (סוריה), צבא המוג'האדין (סוריה), איחוד אסלאמי של חיילי אל-שאם, חזית האמיתות והפיתוח, לגיון אל-שאם,ג'בהת אל-נוסרה. |
| מתנגדים |
המדינה האסלאמית חזבאללה הכוחות המזוינים של סוריה ,איראן. |
| קרבות | מלחמת האזרחים בסוריה |
הצבא הסורי החופשי[1][2] (בערבית: الجَيْش السوري الحُرّ; תעתיק מדויק: אלְגַ'יְש אלסּוּרִי אלְחֻרּ) הוא קבוצת אופוזיציה צבאית מרכזית בסוריה. הקבוצה מורכבת מעריקי הצבא והכוחות המזוינים של סוריה שהיו פעילים בזמן ההתקוממות בסוריה, במהלך האביב הערבי.
היסטוריה
קבוצת ההתנגדות הצבאית הכריזה על הקמתה ב-29 ביולי 2011 באמצעות פרסום וידאו באינטרנט על ידי עריקים במדי הצבא הסורי, שבו קראו לאנשי צבא נוספים לערוק ולהצטרף אליהם. מנהיג הקבוצה, שהזדהה כאל"ם ריאד אל-אסעד, הודיע כי "הצבא הסורי החופשי" יעבוד יד ביד עם המפגינים במטרה להפיל את מנגנון השלטון והצהיר כי כל כוחות הביטחון התוקפים אזרחים הם מטרות לגיטימיות עבורם. ריאד אל-אסעד הדגיש כי ל"צבא הסורי החופשי" אין מטרות פוליטיות מלבד שחרורה של סוריה ממשטרו של בשאר אסד.
"הצבא הסורי החופשי" הצהיר גם כי הסכסוך אינו עדתי, וכי יש בין שורותיהם עלווים המתנגדים למשטר, וכי לא יהיו פעולות תגמול נגד מגזר זה כאשר המשטר ייפול (הנשיא בשאר אל-אסד הוא עלווי). ב- 23 בספטמבר 2011 התמזג "הצבא הסורי החופשי" עם תנועת "הקצינים החופשיים" (בערבית: حركة الضباط الأحرار, חרכת א-דֻבּאט אל-אחראר), ובכך הפך לקבוצת האופוזיציה הצבאית העיקרית. עד סוף דצמבר 2011 עמדו ההערכות, מטעם פעילים ומקורות עיתונאיים שונים, על עריקות מקרב הכוחות המזוינים בין 15,000 ל-20,000[3][4][5], ובה בעת העריכו ארגוני מודיעין מערביים כי המספר עומד על מעל ל-10,000[6][7]. באמצע ינואר 2012, הצבא הסורי החופשי הודיע כי בשל העריקות המתמשכות יש סה"כ כ-40,000 איש בשורותיהם[8][9].
לדברי המנהיג אל"ם ריאד אל-אסעד, החל מנובמבר 2011 "הצבא הסורי החופשי" זכה לבין 100 עד 300 חברים בכל פעם שהוא יצא בהתקפה. לוחמי הקבוצה השתתפו בלחימה בעיר המזרחית דיר א-זור, בעיר הנמל לטקיה, במחוז הצפוני אידליב, באזור הדרומי של דרעא (מקום תחילת ההתקוממות), בפרברים של דמשק הבירה, בעיר חלב ובערים המרכזיות חומס וחמאת[10].
בשנת 2012 הוקמה מועצה צבאית אשר תפקידה לפקד על הצבא החופשי ועל קבוצות נוספות הנלחמות במשטר. בראש המועצה הועמד סלים אידריס, שערק מהצבא הסורי במרץ 2012.
מבנה
לפני ספטמבר 2012 המפקדה העליונה של הצבא הסורי החופשי פעלה ממחוז האטאי שבדרום טורקיה, קרוב לגבול הסורי. בספטמבר 2012 הצבא הסורי החופשי הודיע שהוא מעביר את המטה שלו למחוז אידליב בתוך סוריה. בראש המפקדה העליונה עומד המפקד העליון המשמש כמעין רמטכ"ל של צבא לאומי, קולונל סלים אידריס. לזה האחרון חמישה סגנים שכל אחד אחראי על חמישה מחוזות אחרים במדינה. יחידות השדה הן תחת פיקודן הישיר של תשעה מפקדים אזוריים, אשר כפופים ישירות לקולונל אידריס.
הישגים משמעותיים
- ב-19 בינואר 2012 דווח ממקורות של האופוזיציה על נסיגת כוחות הצבא הסורי מהעיירה זבדאני שבפרברי דמשק לאחר שהגיעו להסכם להפסקת אש עם הצבא הסורי החופשי, והעיר נותרה בשליטת כוחות האופוזיציה - זאת הפעם הראשונה שכוחות אופוזיציה שולטים בשטח בסוריה מאז החלו הקרבות בין המורדים לכוחותיו של אסד[11].
- ימים לאחר נסיגת הצבא הסורי מהעיירה זבדאני, נסוג הצבא הסורי של אסד ממקום נוסף סמוך לדמשק - העיר דומא, שעברה לשליטת האופוזיציה[12].
- בתחילת פברואר 2012, הצבא הסורי החופשי הודיע כי אסד אינו שולט כבר בכ-50% משטח סוריה[13], ואולם שליטה זו היא שליטת מעטפת בשל החשש לעת עתה להיכנס לעומק ולהפעיל כוח אגרסיבי מחשש לקטל מאסיבי של אזרחים[14].
- ב-11 ביוני הודיע ריאד אל-אסד כי הצבא הסורי החופשי השתלט על כ-70% משטח סוריה. בנוסף לכך, מכיוון שהעיר חומס נכבשה על ידי המורדים, הוצבה מצלמה ששידרה בשידור חי מחומס המשוחררת.
- ב-18 ביולי אירע פיצוץ במטה הביטחון הלאומי של המשטר בדמשק. הפיצוץ חיסל ארבעה בכרים מבין צמרת המשטר הסורי: דאוד ראג'חה, שר ההגנה הסורי, אסף שווכאת, גיסו של אסד, חסן עלי טורקמאני, הרמטכ"ל ושר ההגנה לשעבר ומוחמד איברהים אל-שעאר, שר הפנים[15][16][17]. הצבא הסורי החופשי נטל אחריות על הפעולה[18]. יום לאחר הפעולה מת מפצעיו הקורבן החמישי מהפעולה, ראש מנגנון הביטחון הלאומי הסורי, הישאם איחטיאר[19]. ב-20 באוגוסט דווח כי "בכיר צבאי סורי מת באחד מבתי החולים ברוסיה." והאופוזיציה טענה כי מדובר במאהר אסד, אחיו של הנשיא באשר אל-אסד[20]
- 19 ביולי - השתלטות על מעברי גבול עם טורקיה ועיראק[21].
שיתוף פעולה עם המועצה הלאומית של סוריה
ב-1 בדצמבר 2011 "הצבא הסורי החופשי" הגיע להסכמה עם "המועצה הלאומית של סוריה" על תיאום פעולות ומדיניות משותף[22].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר הצבא הסורי החופשי (בערבית)
- שרה ליבוביץ-דר, חיילי צעצוע: המציאות של המורדים בסוריה, באתר nrg, 2 באפריל 2012
- רבע שעה מדמשק: המורדים שולטים בפרברים (וידאו), חדשות ערוץ 2, 28 בינואר 2012
- רועי קייס, האופוזיציה הסורית מציגה: העריקה הגדולה, באתר ynet, 18 בפברואר 2012
- הצבא הסורי החופשי – מבט מבפנים, אקטואלי, 5 בפברואר 2012
הערות שוליים
- ^ מיכל נדיאלי, בהשראת המורדים בלוב: הכירו את הצבא הסורי החופשי, באתר מאקו
- ^ מכונה לעיתים בתקשורת בשוגג גם: צבא סוריה החופשי [1], או צבא סוריה החופשיה/ית [2]
- ^ צבי בראל, מלחמת אזרחים בסוריה, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2011
- ^ [3]
- ^ [4]
- ^ [5]
- ^ [6]
- ^ [7]
- ^ [8]
- ^ http://www.businessweek.com/news/2011-11-21/free-syrian-army-seeks-no-fly-zone-vows-to-reach-palace.html
- ^ איאן בלאק, הישג למורדים הסורים: כוחות אסד נסוגו מעיירה הסמוכה לבירה דמשק, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
- ^ אבי יששכרוף, הצבא נסוג מדומא שליד דמשק; איראן: חיזבאללה מגן על בסיס שלנו בסוריה, באתר הארץ, 22 בינואר 2012
- ^ עמית כהן, "חצי משטח סוריה כבר לא בשליטת אסד", באתר nrg, 1 בפברואר 2012
- ^ [9]
- ^ [10]
- ^ ynet וסוכנויות הידיעות, שר ההגנה האמריקני: "המצב בסוריה יוצא מכלל שליטה", באתר כלכליסט, 18 ביולי 2012
- ^ עופר וולפסון, 3 בכירי משטרו של אסד חוסלו בפיגוע, באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 ביולי 2012
- ^ המחבל - אחד משומרי ראשו של אסד, באתר ynet, 18 ביולי 2012
- ^ [11]
- ^ רועי קייס, באופוזיציה הסורית טוענים: "מאהר אסד נהרג", באתר ynet, 20 באוגוסט 2012
- ^ [12]
- ^ רשת אלג'זירה, 1 בדצמבר 2011
22632155הצבא הסורי החופשי