הדור השני לשואה
הדור השני לשואה, או בסתמי: הדור השני, הוא השם שבו מכונים בניהם ובנותיהם של ניצולי השואה, שנולדו לאחר השואה. אף שבני הדור השני לשואה לא חוו ישירות את מוראות השואה, הרי השפעת הטראומה שעברו הוריהם ניכרת בהם במידה זו או אחרת, וזוכה להתייחסות בישראל.
בפסיכולוגיה
הדור השני לשואה העלה מספר שאלות מחקריות ראשוניות בפסיכולוגיה, בין הבולטות שבהן: האם טראומה נפשית שחווה הורה יכולה לעבור לילדיו אף שלא היו נוכחים בעת הטראומה, וכן מה ביטוייה הנפשיים של העברה בין דורית של תחושת הטראומה. ההשערה היא כי דפוסי התקשורת בין הורים אשר חוו את טראומת השואה לבין ילדיהם היא בעלת תפקיד מכריע בהעברת הטראומה לדור השני.[1] תופעות דומות של העברת ביטויי טראומה מדור הורים לדור הילדים נחקרו ונמצאו אף אצל ילדיהם של חיילים אמריקאים משוחררים אשר שירתו במלחמת וייטנאם,[2] אזרחים אמריקאים-יפנים אשר נעקרו מבתיהם ושהו במחנות ריכוז בתקופת מלחמת העולם השנייה[3] ובמקרים אחרים.
דפוס התקשורת אותו זיהו הפסיכולוגים כמאפיין תקשורת בין הורים שחוו טראומה לבין ילדיהם כונה בשם "קשר השתיקה". אותו קשר שתיקה הוא ההסכמה שבשתיקה, במשפחות של ניצולי השואה, שלא לשוחח על הטראומה של ההורה ולנתקה מחיי היום-יום במשפחה. הצורך בקשר השתיקה נובע לא רק מן הצורך של ההורים לשכוח ולהסתגל לחייהם לאחר הטראומה, אלא אף מאמונתם כי תאורי הזוועות שחוו בתקופת השואה עלולים לפגוע בהתפתחות הנפשית התקינה של הילד.[4] ילדיהם של הניצולים - הדור השני לשואה - נעשים בדרך כלל רגישים לצורך הזה של הוריהם שלא לדבר על הנושא והתוצאה היא כי שני הצדדים, הורים וילדים יחד שותפים לקשר השתיקה.[5]
ממחקרים שנעשו על בני הדור השני לשואה עלה כי קיימת בדור זה תודעה בתחום התחושה של ניסיונות הוריהם בתקופת השואה לצד יכולת מועטה, ולעיתים היעדר יכולת, לנסחה במילים. דפוס תקשורת זה כונה בשם: "לדעת מבלי לדעת".[6]
תחושת האשמה אצל ניצולי שואה נחקרה בהרחבה בתחום הפסיכולוגיה, הפסיכיאטר ליפטון כינה אותה בשם "אשמת הניצול"[7] ותוארה כרגשות אשמה של הניצול על כך ששרד, בעוד שאהוביו וקרוביו לא שרדו. יש חוקרים המציעים כי רגשות "אשמת הניצול" עלולים לעבור אף לדור הילדים וזאת בתנאי שההורים "משדרים" לילד את תחושת האשמה והילדים מרגישים אשמים בסבלם של הוריהם, אף שלא גרמו, או תרמו, לסבל זה בשום אופן. תחושות אשמה כאלה אצל בני הדור השני לשואה עשויים להתלוות לקשיים גדולים יותר בהפחתת כעסים.[8] במחקרים שנערכו בארצות הברית על הדור השני לשואה נמצא כי תפקודם הפסיכולוגי הוא בגדר הנורמה, אולם קיימים מאפיינים ייחודיים לאישיותם. מאפיינים אלה כוללים קשיים בתהליך ההיפרדות והייחוד (separation-individuation), נטייה מוגברת לחרדות, התנסות בתחושות דיכאוניות ותלונות פסיכוסומטיות.[9]
במחקרים שונים נמצא כי טראומת השואה עשויה לעבור אף לדור השלישי.[10]
בשנת 2003 פורסם מחקר השוואתי שנערך בישראל בו הושוותה השפעת סבתות, שהיו ילדות ניצולות שואה, על מצבן הנפשי של בנותיהן (שהיו כבר אימהות בעת המחקר), לעומת סבתות שלא חוו את השואה.[11] במחקר נמצא כי בעוד שאצל הסבתות, ניצולות השואה, ניכרו סימני האובדן הנפשי, בנות הדור השני לא נבדלו מקבוצת הבקרה במדדי התקשרות הורית (attachment), חרדה, תגובה מתח טראומטיות והתנהגות אימהית. המחקר מצביע על כך כי ניצולי שואה, אשר היו ילדים בתקופת השואה, הצליחו לגונן על ילדיהם מלהחשף לניסיונותיהם בשואה.
בתרבות ובאמנות
- "כובע הזכוכית" (1985), מאת נאוה סמל, כפי הנראה היה זה הספר הישראלי הראשון שעסק בחוויות הדור השני לשואה. סמל עצמה הייתה בת לניצולי שואה, מימי ויצחק ארצי.
- "עיין ערך אהבה" (1986), מאת דויד גרוסמן, היה אחד הספרים הראשונים שעסקו בהשפעות השואה על ילדי הדור השני לשואה ועל אורח החיים בישראל. הוא פתח דרך לספרים רבים אשר השתמשו בכתיבה כתרפיה אישית ולאומית ועסקו בנושא. הפרק הראשון של ספר זה עובד לנובלה "מומיק".
- "מדריך למטייל בוורשה" (1995), מחזה מאת הלל מיטלפונקט העוסק בהשפעת השואה על הישראלים, ועל היחס של בני הדור השני להוריהם ולעבר, מול המציאות בהווה. זאת, דרך ביקור של אם ניצולת שואה ובנה בוורשה המודרנית.
- "שואה שלנו" (2000), מאת אמיר גוטפרוינד, רומן זוכה פרס בוכמן העוסק בילדות בצלם של ניצולי השואה.
- "חמסין וציפורים משוגעות" (2001) מאת גבריאלה אביגור-רותם, רומן העוסק בהתמודדותה של בת הדור השני לשואה במדינת ישראל הצעירה עם סיפור חייו של אביה.
- "פני הגזע ופני הזיכרון: הספרייה האסורה" מאת חיים מאור, ספר קטלוג של תערוכת הקבע שלו ב'משואה',2005.
- "רובדי זיכרון" אמנים ישראלים "דור שני" לשואה, קטלוג תערוכה באצירת בתיה ברוטין ואירית לוין, בבית האמנים בתל אביב, ינואר 2008.
- "הדור השני - דברים שלא סיפרתי לאבא" (2012): רומן גרפי אוטוביוגרפי מאת מישל קישקה, המספר על חייו של קישקה בבית הוריו ובמשפחה שהקים, המתנהלים בצל זיכרונותיו של אביו ממחנות ההשמדה.
- "מקהלה הונגרית" (2014): בעקבות שיחותיו של פרופ' יגאל שוורץ עם הסופרת רות אלמוג על זכרונות הילדות שלו כבן הדור השני לשואה כתבה אלמוג את הסיפור הקצר "גמדים על הפיז'מה", שנכלל בקובץ סיפוריה "תיקון אמנותי" משנת 1993. כעבור עשרים שנה כתב שוורץ את "מקהלה הונגרית", שתחילה מובא בו סיפורה של אלמוג, ולאחריו מופיעה התייחסותו הנרחבת של שוורץ לכל משפט בסיפור זה.
- הספר הראשון של האומנית ישי גרבש "In My Mother's Footsteps"[12] ומספר פרויקטים נוספים[13] עוסקים בשואה[14]
ראו גם
לקריאה נוספת
מקורות
- אהרון האס, בצל השואה: הדור השני, מאנגלית: יעקב אהרונסון, הוצאת הד ארצי, 1999
- איריס מילנר, קרעי עבר: ביוגרפיה זהות וזיכרון בסיפורת הדור השני, עם עובד, 2003. (ראו גם יהודית באומל, הטראומה המתמשכת שעיצבה את חייהם בטרם נולדו, באתר הארץ, 13 באפריל 2004, ביקורת על הספר, וכן ביקורת על הספר מאת גדעון גרייף באתר יד ושם
- ברניס אייזנשטיין, הייתי ילדה של ניצולי שואה, ירושלים: הוצאת כתר, 2009
- דינה ורדי, נושאי החותם: דיאלוג עם בני הדור השני לשואה, ירושלים: הוצאת כתר, 1990
- שושנה צינגל, מסע אל תוך עצמנו: בני ניצולי השואה מדברים, הוצאת אלישר, 1985
- שושנה צינגל, מסע: בני הדור השני והשלישי לשואה מדברים, הוצאת אסטרולוג, 2017
- צלם אנוש, אוטוביוגרפיה בהוצאת פרדס מאת שלום וייס, בה רב-שיח עם בנותיו, בנות הדור השני, על חוויותיו בשואה ועל השפעותיה הרגשיות
- אסתר פלד, הבנות של אלה משם, סיפורי בנות לניצולי שואה, הוצאת בבל וידיעות ספרים, 2018
מחקרים
- דליה אראל, אינטראקציות הנישואין אצל ילדי ניצולי השואה: העברה בין-דורית לתפקוד הזוגי של הבנים על רקע פוסט-טראומטי, עבודת מ"א, אוניברסיטת תל אביב, 1989
- גיא הלן, שמחת חיים, אינטימיות ומיניות אצל דור שני לניצולי שואה, עבודת מ"א, אוניברסיטת תל אביב, 1995
- טלילה קוש-זהר, במבט שונה: זיכרון ומגדר בסיפורת הדור השני לשואה, דוקטורט, אוניברסיטת תל אביב, 2005
- לאה חובב, דור שני לשואה - "תמיד ילווה אותו צל". ספרות ילדים ונוער 2001;27: 45-51
- יורם חזן, "דור שני לשואה" - מושג בספק. שיחות: כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה 1987;1: 104-107
- תקוה נתן, דור שני לניצולי השואה בהתבגרותם: מחקר שדה בשני בתי ספר תיכוניים. דפים לחקר תקופת השואה 1988;6: 169-184
- תקוה נתן, דור שני לניצולי השואה במחקרים פסיכו-סוציאליים. דפים לחקר תקופת השואה, תשמ"ב, ב', 13-26
- Ilany Kogan, On Being a Dead, Beloved Child. Psychoanalytic Quarterly,2003;72:727-766.
- מריאן הירש The Generation of Postmemory: Writing and Visual Culture After the Holocaust, Columbia University Press 2012
קישורים חיצוניים
- Resources for Children of Holocaust Survivors (באנגלית)
- ליאם אקשטיין, חיים מעבר לטראומה, באתר nrg, 16 באפריל 2007
- אריאנה מלמד, "זאת המזוודה שניקח כשנברח. את יכולה לשים בה דובי קטן", באתר ynet, 15 באפריל 2007
- אמנון אייל, מאפיינים של דור שני לשואה, הרצאה במפגש בנושא דור שני של נפגעי פוסט-טראומה, באתר מכון טריאסט-שריג
- טראומת השואה אינה עוברת לדור שני או שלישי, מערך תהוד"ה של אוניברסיטת חיפה. תגובה למאמר זה: "ד"ר דורסט: "דור שני" הוא דור כאוב", ערוץ 7
- דן לאור, "השינוי בדמותה של השואה: הערות על ההיבט הספרותי", קתדרה 69, ספטמבר 1993.
- דליה וירצברג-רופא, סיפור אחריתו של אבי במכתב אל הסופר עמוס עוז, בתגובה ל"סיפור על אהבה וחושך", מגזין אימגו
- עמותת דורות ההמשך
שלמה ארצי בשיחה על החיים כדור שני לניצולי שואה, גלי צה"ל, 16 באפריל 1988
הערות שוליים
- ^ Felsen I, Transgenerational transmission of effects of the Holocaust: The North American research experience. In Danieli Y. (Ed>) International Handbook of Multigenerational legacies of trauma. pp. 43-69. New York: Plenum Press, 1998
- ^ Ancharoff M.R., et. al., The legacy of combat trauma: Clinical implications of intergenerational transmission.In Danieli Y. (Ed>) International Handbook of Multigenerational legacies of trauma. pp. 257-279. New York: Plenum Press, 1998
- ^ Nagata D.K., Intergenerational effects of the Japanese American internment. In Danieli Y. (Ed>) International Handbook of Multigenerational legacies of trauma. pp. 125-141. New York: Plenum Press, 1998
- ^ Bar-On D., et. al., Multigenerational perspectives on coping with the Holocaust experience: An attachment perspective for understanding the developmental sequelae of trauma across generations. International Journal of Behavioral Development 1998;22:315-338
- ^ Bar-On D., Fear and Hope: Three Generations of the Israeli Families of Holocaust Survivors. Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1995
- ^ Jucovy M.E., Telling the Holocaust story: A link between the generations. Psychoanalytic Inquiry 1985;5:31-50
- ^ Lifton R.J., Death in Life: Survivors Of Hiroshima . New York: Basic Books, 1967 מסת"ב 0465015824
- ^ Solomon Z., Transgenerational effects of the Holocaust: The Israeli research perspective. In Danieli Y. (Ed>) International Handbook of Multigenerational legacies of trauma. pp. 69-85. New York: Plenum Press, 1998
- ^ ראו לעיל ב-Felsen, 1998
- ^ דן אבן, מחקר: טראומת השואה ממשיכה גם לדור השלישי, באתר הארץ, 15 באפריל 2012
- ^ Sagi-Schwartz A., et. al., Attachment and Traumatic Stress in Female Holocaust Child Survivors and their Daughters. American Journal of Psychiatry 2003;160:1086-1092
- ^ Garbasz, Yishay, 1970-, Yishay Garbasz, in my mother's footsteps, Ostfildern: Hatje Cantz Pub, 2009
- ^ Yishay Garbasz - 12 Artworks, Bio & Shows on Artsy, www.artsy.net (באנגלית)
- ^ Sarah J. Tobias, The Unsightly and the Unseen: Yishay Garbasz at Home at the Border, irw.rutgers.edu (באנגלית)
הדור השני לשואה25136827