דן לאור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דן לאור
לידה 1944
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 7 במאי 2023 (בגיל 79 בערך)
ישראלישראל ירושלים, ישראל
שם לידה דן לאופר
מדינה ישראל
עיסוק חוקר ספרות
מקום לימודים האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
תחום כתיבה ספרות עברית
תקופת הפעילות 19642023 (כ־59 שנים)
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים

דן לאור (19447 במאי 2023) היה חוקר ספרות עברית ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ומופקד הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו על שם יעקב ושושנה שרייבר. ספריו ומאמריו הרבים מתמקדים בתחום הספרות העברית החדשה, תוך מתן דגש על חקר יצירותיהם של הסופר שמואל יוסף עגנון והמשורר נתן אלתרמן.

גישתו מתאפיינת בבחינה ובניתוח של שירה וסיפורת לאור הקשרים היסטוריים, פוליטיים וביוגרפיים.

ביוגרפיה

דן לאור נולד בירושלים בשנת 1944 בשם דן לאופר, להילדה ולכירורג הילדים הפרופ' אברהם לאופר. בשנים 19651975 למד ספרות עברית, ספרות אנגלית וספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם קיבל תואר דוקטור בהנחיית פרופ' רוברט (אורי) אלטר.

בשנים 19651971 היה עורך בכיר במחלקת החדשות של קול ישראל. בשנת 1967 הוא מחק מהקלטת נאום ראש הממשלה לוי אשכול לפני מלחמת ששת הימים את הקטע המגומגם שלו.

לימד והדריך באוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת קליפורניה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומשנת 1979 לימד באוניברסיטת תל אביב. בשנים 19962000 כיהן כראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה זו ובשנים 2000–2004 כדיקן הפקולטה למדעי הרוח.

לאור מילא וממלא שורה של תפקידים אקדמיים וציבוריים. מלבד ספריו ומאמריו פרסם שורה ארוכה של מאמרי ביקורת בעיתונות היומית והספרותית. גולת הכותרת של פועלו בחקר הספרות היא הביוגרפיה של ש"י עגנון, "חיי עגנון" (1998).

על פועלו בחקר הספרות זכה לאור בכמה פרסים, בהם פרס הזיכרון על-שם יעקב בוכמן (1994) מטעם יד ושם, פרס יצחק בן-צבי לחקר תולדות ארץ-ישראל (1998) ופרס היצירה לסופרים ומשוררים (2013).

בסוף שנת 2013 יצאה לאור הביוגרפיה המלאה של נתן אלתרמן, שעל כתיבתה עמל דן לאור מספר שנים. זו הביוגרפיה המקיפה הראשונה שנכתבה על אלתרמן והמחקר המקיף ביותר על חייו עד כה.

בין השנים 20152020 לאור כיהן כראש המרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב.

נפטר ב-7 במאי 2023.[1]

חיים אישיים

דן לאור התגורר בירושלים. היה נשוי לפרופ' ליהי יריב-לאור, בתו של יוסף יריב, ואב לארבעה בנים.

ביבליוגרפיה חלקית

ספרים

  • השופר והחרב: מסות על נתן אלתרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומוסד אלתרמן, 1984.
  • אורי ניסן גנסין: מחקרים ותעודות (עורך, עם דן מירון), הוצאת מוסד ביאליק, 1986.
  • ש"י עגנון: היבטים חדשים, הוצאת ספרית פועלים, 1995.
  • חיי עגנון: ביוגרפיה, הוצאת שוקן, 1998.
  • ש"י עגנון, הוצאת זלמן שזר לתולדות ישראל, (מתוך: סדרת גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי), 2008.
  • המאבק על הזיכרון: מסות על ספרות, חברה ותרבות, הוצאת עם עובד/ספרית אפקים, 2009.
  • אלתרמן, הוצאת עם עובד/ספרית אפקים, 2013.

בעריכתו

  • דן לאור ודב סדן, מאסף מוקדש ליצירת חיים הזז (ירושלים : אגודת הסופרים העבריים בישראל, תשל"ח) בשיתוף
  • דן לאור, יונתן רטוש: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו (תל אביב: עם עובד, תשמ"ג 1983)
  • דן לאור, חיים הזז האיש ויצירתו: דברים שנאמרו במלאת עשר שנים לפטירתו (ירושלים: מוסד ביאליק, (תשמ"ד 1984)
  • דן לאור ודן מירון, אורי ניסן גנסין: מחקרים ותעודות (ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ו 1986)

לקריאה נוספת

  • שמואל הופרט, "עגנון בין חמדת וד"ר הרבסט, הערות בשולי "חיי עגנון" מאת דן לאור", הדאר 78, י' (תשנ"ט), 22–25.

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

על כתביו:

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0