שלמה ארצי

שלמה ארצי

שלמה ארצי בהופעה בקיסריה, 2010
שלמה ארצי בהופעה בקיסריה, 2010
לידה	26 בנובמבר 1949 (גיל: 74) אלוני אבא, ישראל
תקופת הפעילות	מ-1966
עיסוק	זמר-יוצר
סוגה	פופ, רוק וזמר עברי
סוג קול	בריטון
כלי נגינה	גיטרה
חברת תקליטים	הד ארצי, ישראדיסק
האתר של שלמה ארצי

שלמה ארצי (נולד ב-26 בנובמבר 1949) הוא זמר-יוצר, מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, בעל טור ושחקן ישראלי. נמנה בין הזמרים המצליחים בישראל ובזמר העברי.

דרכו המוזיקלית החלה בלהקה בתנועת הצופים. ארצי התפרסם לראשונה כסולן בלהקת חיל הים והפך לכוכב עם זכייתו בתחרות שירה בשנת 1970. מאז ראתה הקריירה המוזיקלית שלו עליות ומורדות. בין השנים 1970–1976 הוציא מספר אלבומים. בשנים אלו זכה ארבע פעמים בתואר זמר השנה בקול ישראל, בפרס כינור דוד, זכייה נוספת בפסטיבל הזמר 1974 ובחירתו כנציג ישראל באירוויזיון 1975. עם זאת, שני אלבומיו הבאים נכשלו מבחינה מסחרית. בשנת 1977, כאשר כמעט היה מוכן לוותר על קריירה מוזיקלית, ביקש להוציא אלבום אחד אחרון ולהפיק אותו בעצמו לפי ראות עיניו וללא התערבות חברת התקליטים. בעקבות הצלחת אלבום זה זכה ארצי בהכרה ובפופולריות מחודשת, שהגיעה לשיאה החל משנות השמונים, ועד לעשור השני של המאה ה-21.

בנוסף לפעילותו המוזיקלית, שידר ארצי את תוכניתו "עוד לא שבת" בתחנת גלי צה"ל משנת 1980 ועד שנת 2012.

ארצי הוא זוכה פרס אקו"ם על מפעל חיים לשנת 2009. ב-2012 העניקה לו אוניברסיטת חיפה תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד. ב-2018, כחלק מחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל, ארצי נבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל.

קורות חיים

נעוריו ותחילת דרכו

ארצי נולד באלוני אבא למימי (לבית ליקוורניק) ילידת רומניה, ניצולת שואה אשר שרדה את מחנות הריכוז אושוויץ-בירקנאו וקליינה שנאו, וליצחק ארצי (לשעבר הֶרְצִיג), ניצול שואה יליד רומניה, שהיה איש ציבור ולימים חבר הכנסת ה-11. ארצי גדל והתחנך בתל אביב. אחותו, נאוה סמל, הייתה סופרת, שהרבתה לעסוק בנושא הדור השני לשואה. רחל, סבתו מצד אמו, הייתה אחותו של הרב מאיר שפירא מלובלין.

בילדותו גר באלוני אבא, וב-1956 כשהיה בן 7 עברה משפחתו להתגורר בשכונת ביצרון שבתל אביב. בילדותו בילה ימים רבים אצל סבתו וסבו הורי אמו בקריית ים ג'. כתלמיד בית הספר העממי בלט דווקא כשחקן, אך בגיל 12 התחיל לנגן בגיטרה ושר בלהקה בשבט הצופים. כשהיה בן 16 התחיל להתנסות בכתיבת שירים ובהלחנה.

עם גיוסו לצה"ל עבר את בחינות הקבלה ללהקה הצבאית, אך בשל פרופיל צבאי גבוה נדרש להתגייס ליחידה קרבית והתקבל לשייטת 13 (הקומנדו הימי). אך מכיוון שהיה עליו לעבור קורס צניחה במסגרת ההכשרה ליחידה, התנגש הדבר עם פחדו מגבהים. הוא פרש ועבר לחיל התותחנים ורק כעבור כשנה וחצי, לאחר פציעה וירידה בפרופיל הצבאי, הצטרף ללהקת חיל הים. באחת התוכניות בשנת 1969, היה הסולן הראשי של הלהקה, שאף לוו בוידאו קליפים בכיכובו, מהראשונים שהופקו בישראל.

הצלחה ראשונית: 1970–1974

בשנת 1970, בעודו בלהקת חיל הים, הופיע ארצי בתחרות זמר, שבו זכה במקום הראשון.

בשנת 1971 ביצע ארצי גיחה חד פעמית אל מסך הקולנוע. באותה שנה הלחין ארצי את שיר אליפות של קבוצת הכדורגל ישראלית.

בתחילת שנות השבעים הוקרנה בטלוויזיה סדרה, לה שר ארצי את שיר הפתיחה.

בסוף שנת 1971 הוציא ארצי את אלבומו השני, שבו כתב והלחין לראשונה את רוב השירים. את שירי האלבום עיבדו דוד קריבושי ואלברט פיאמנטה.

בעקבות האלבום השלישי שיצא בשנת 1972 זכה ארצי פעם נוספת בתואר "זמר השנה" בקול ישראל.

בשנת 1973 הקים ארצי את להקת גברת תפוח, על בסיס הרכב הנגנים שליווה אותו בהופעות ובהקלטות קודמות. באותה שנה עזב את חברת ישראדיסק שבה הקליט את אלבומיו הראשונים, וחתם על חוזה חדש בהד ארצי, שבה יצאו כל אלבומיו הבאים. באותה שנה השתתף ארצי פעם נוספת בפסטיבל, וזכה במקום השני. באותה שנה השתתף פעם נוספת בערב שירי משוררים. בסוף השנה הוציאה חברת ישראדיסק אלבום אוסף של ארצי, שכלל הקלטות שונות של ארצי שלא מצאו את מקומן באלבומיו הרגילים.

באותה שנה זכה ארצי פעם נוספת בתואר "זמר השנה", במצעדי הפזמונים של קול ישראל ושל גלי צה"ל.

במהלך 1973 נסע ארצי לגרמניה בה ניסה את מזלו עם גרסאות כיסוי גרמניות לשיריו, והקליט שם ארבעה תקליטונים שלא זכו להצלחה.

בסוף שנת 1973 הוציא ארצי תקליט ילדים, ובו שירים וסיפורים שכתב גידי קורן.

במלחמת יום הכיפורים הרבו ארצי ולהקתו גברת תפוח להופיע בפני חיילים. בעקבות המלחמה הוציא ארצי בליווי הלהקה בשנת 1974 אלבום.

בפסטיבל זמר בשנת 1974 רשם ארצי זכייה נוספת, אחרונה.

1975–1977

בשנת 1975 נבחר ארצי לייצג את ישראל באירוויזיון 1975. בתחרות שנערכה בסטוקהולם, בירת שוודיה, שר ארצי שיר שהלחין למילים של אהוד מנור, והגיע למקום ה-11 מתוך 19 מדינות מתחרות. השיר הפך ללהיט בישראל, ובעקבות הצלחתו דחקה חברת "הד ארצי" בארצי להקליט אלבום חדש, שנקרא כשם השיר. השיר בוצע על ידי ארצי גם בגרמנית ובאנגלית אך לא זכה להצלחה מיוחדת. האלבום כלל את תרגומיו של ארצי לשירים "Teenage Idol" של ריקי נלסון ו-"Things" של בובי דארין, וכן שיר שכתב ארצי על פי מנגינת ה"אדאג'יו" של תומאזו אלבינוני. מנור כתב שיר נוסף לאלבום בשם "מתחת למיטה", וארצי כתב והלחין מספר שירים נוספים. ארצי אמנם זכה באותה שנה בפעם הרביעית בתואר "זמר השנה", אך שיר הנושא נותר המפורסם היחיד מהאלבום.

בדיעבד, מסמל אלבום זה את התחלתה של תקופה רעה מבחינתו של ארצי. האלבומים שהוציא לאחר מכן, שעסקו בעיקר בחיפוש כיוון מוזיקלי, לא הצליחו במכירות, והותירו מעט מאוד להיטים.

בסוף 1975 העלה ארצי את המופע "משחקי 26", שנקרא כך משום גילו דאז. בעקבותיו יצא האלבום "משחקי 26". שירי המופע והאלבום תיארו את חייו של כוכב הפופ בן ה-26 שלמה ארצי, וכללו שירי געגוע לילדות כ"שיר התנועה" ו"החברים הישנים", לצד שירים הומוריסטיים כ"המציל", "הבלדה על אפרים" ו"יוסי בן 26", שנכתב כשיר המשך לשירו של ע. הלל "יוסי, ילד שלי מוצלח". את המופע הפיק מוזיקלית אלדד שרים, שגם הלחין עבורו את השירים "בואו ונשחק משחק", "משחקי 26" ועוד, שכתב ארצי, ואת "כשלא היה לך בית..." שכתב יהונתן גפן.

עוד באותה שנה הוציא ארצי את אלבום הילדים "שלמה ארצי שר ומספר לילדים על יאן הגמד" במשותף עם אילן גלבוע, שגם הלחין חלק מהשירים.

חיפוש הכיוון המוזיקלי של ארצי התבטא בעיקר באלבומו "יש לי אישה, ילדה ולמברטה ואני גר בתל-אביב", שראה אור בשנת 1976. האלבום כלל שירי משוררים כ"מקום היסטורי" ו"מותר לומר" שכתב נתן אלתרמן ו"אני רוצה תמיד עיניים" שכתב נתן זך, לצד שירים בסגנונות מוזיקליים שונים, כסגנון דיסקו או "יש לי אישה, ילדה ולמברטה ואני גר בתל-אביב" בסגנון הסווינג. ארצי כתב והלחין את רוב שירי האלבום, שכלל גם ביצוע מחודש ל"פתאום עכשיו, פתאום היום". את השירים עיבד והפיק מוזיקלית אילן גלבוע.

בשנת 1977 הוציא ארצי את האלבום "רומנסה ופיוט", שכלל בעיקר שירים שתרגם משה גיורא מלאדינו על פי לחנים עממיים מתוך "ספר הרומנסות" ו"האנתולוגיה לחזנות ספרדית" של חוקר הלאדינו יצחק לוי. האלבום כלל גם את הפיוטים "לכה דודי" של ר' שלמה אלקבץ ו"יגדל אלוקים חי" של דניאל בן יהודה. עיבוד השירים התחלק בין אריה לבנון, אילן גלבוע ושמעון כהן. האלבום הופץ בעותקים ספורים בלבד, ולימים נחשב לאלבומו הנדיר ביותר של ארצי.

מאוחר יותר גנז ארצי את מכירות רוב אלבומיו הראשונים, ובמשך שנים הם לא היו ניתנים למכירה כלל. רק בשנת 2008 "הצילה" חברת "הד ארצי" את המצב, כאשר הוציאה את חלק מהאלבומים על גבי תקליטור, במארז אחד שנקרא "השנים הראשונות". המארז כלל את האלבומים "שלמה ארצי", "על אנשים", "פתאום אחר ימים רבים", "אומרים ישנה ארץ", "לכל החברים מהמסע מים אל ים", "משחקי 26", "יש לי אישה, ילדה ולמברטה ואני גר בתל-אביב", "רומנסה ופיוט" ועוד, בנוסף לתקליטור אוסף אחד של כל האלבומים. בשנת 2010 הוצעו אלבומים אלו לראשונה למכירה גם בנפרד.

הצלחה מחודשת: 1978–1983

בשנת 1978, על קצה אמון חברת התקליטים בו, וכמעט מוכן לוותר על קריירה כזמר, הוציא ארצי את אלבומו "גבר הולך לאיבוד" בהפקתו של יאיר שרגאי. פה קרתה ה"הפתעה": אלבום זה הצליח יותר מקודמיו, וסימל את מעברו של ארצי לשירים יותר אישיים. עם זאת, המשיך ארצי בהלחנת שירי משוררים גם באלבום זה, בהם של נתן יונתן ("האיש ההוא", "רק עלה", "כמו ציפור") ושאול טשרניחובסקי. האלבום כלל שמונה שירים בלבד, שמתוכם הלחין ארצי שבעה. את השיר "בלילות אני מתגעגע" הלחין חנן יובל למילים של ארצי. אחת התגליות הגדולות של האלבום היה הקלידן משה לוי, שבלט בעיקר בנגינת הפתיחה הארוכה של השיר "גבר הולך לאיבוד". לוי הפך בעקבות האלבום לאחד המוזיקאים הפעילים ביותר בארץ, והוסיף לעבוד עם ארצי מאוחר יותר במספר אלבומים נוספים.

באותה שנה כתב והלחין ארצי גם שני שירים לאריק סיני: "שיר פרידה" ו"שכח אותי אמרת". השירים זכו להצלחה, ונכללו מאוחר יותר באלבום הבכורה של סיני, שיצא בשנת 1980.

בהדרגה עבר ארצי משירי "ארץ ישראל היפה" ושירי משוררים ליריים לסגנון של פופ ורוק רך עם שירים אישיים ואסוציאטיביים שאת רובם כתב והלחין בעצמו. את מגמה זו החל באלבום "דרכים" משנת 1979, עם השירים "צוותא", אשר תיאר בצורה סאטירית הופעות של זמרים ועוד. באלבום בלטו גם השירים "שינויי מזג האוויר", "אתמול חלפו הציפורים" שכתב משה בן-שאול, "שיר חייל" ("אני שומע שוב..."), שהלחין ארצי על פי מכתב ששלח סרן נמרוד גאון לפני שנהרג במלחמת יום הכיפורים ושיר שבוצע בדואט עם גרי אקשטיין.

אמנם "גבר הולך לאיבוד" סימן את המפנה החיובי בסגנונו של ארצי, אך היה זה דווקא "דרכים" שחשף אותו לקהל רחב יותר, והרחיב את קהל מאזיניו. הצלחת "דרכים" הביאה לחשיפה גדולה יותר של "גבר הולך לאיבוד", והגדילה את הצלחת האלבום.

הסגנון המוזיקלי של "דרכים" נמשך גם באלבום "חצות" משנת 1981, שאותו הפיקו יאיר שרגאי ומשה לוי. באלבום בלטו השירים "לא עוזב את העיר", "יום אחד", "מהן המילים" למילותיו של משה בן שאול, "במטוס סילון" ועוד. במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' לשנת תשמ"א זכה ארצי פעם נוספת בתואר "זמר השנה".

בשנת 1982 הוציא ארצי שני תקליטי ילדים נוספים, שניהם נקראים בשם "סיפורי התנ"ך לילדים", ובהם הקריא סיפורי תנ"ך שונים כפי שכתב מאיר שלו.

בשנת 1983 יצא אלבום של הופעה חיה של ארצי בצוותא שהוקלט ב-1982. לאחר צאתו, האלבום נגנז ולא יצא לאור שוב וכיום הוא נחשב לתקליט נדיר. בנובמבר 2013 החליט ארצי להוציא אלבום משולש, ובתוכו כלל גם אלבום הופעה נדיר זה.

באותה שנה חזר ארצי בפעם האחרונה לשירי ארץ ישראל, באלבום "מקום". באלבום נכללו לחניו של ארצי לשירי משוררים כ"הרדופים" ו"החול יזכור" של נתן יונתן, "בהר הדומיות" של נתן אלתרמן ו"שיר" של משה טבנקין, וכמו כן ביצוע בהופעה חיה לשיר "אני נושא עמי" של יעקב אורלנד ודוד זהבי והקלטה מחודשת של השיר "אומרים ישנה ארץ" שכתב שאול טשרניחובסקי. סשה ארגוב הלחין עבור האלבום את השירים "אל הנירים האפורים" של נתן יונתן ואת "ריח הדרים" של מיכה אבני. באלבום נכללו גם הקטעים האינסטרומנטליים "מקום" ו"סיום", וכן דואט עם אסתר שמיר בשיר ששמיר כתבה והלחינה.

גיבוש הסגנון המוזיקלי: 1984–1991

בסוף 1983 הקליט ארצי את האלבום "תרקוד", שיצא בתחילת שנת 1984. את האלבום הפיק לואי להב ועיבד רמי לוין. ארצי כתב והלחין את כל שירי האלבום, שמהם הצליחו השירים "תרקוד", "רוב הזמן", "מה רצינו להגיד" ועוד. השיר "תרקוד" נבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' לשנת תשמ"ד, וארצי זכה בתואר "זמר השנה".

"תרקוד" סימל את גיבוש סגנונו המוזיקלי של ארצי כפופ-רוק, וכן את המעבר מהופעות באולמות קטנים כ"צוותא" להופעות בפארקים בפני קהל גדול.

בשנת 1986 הוציא ארצי את אלבומו הבא, "לילה לא שקט", בהפקתו של להב ובעיבודים של רביב גזית. גם באלבום זה כתב ארצי את כל השירים, שמהם התפרסמו "שדות של אירוסים", "לילה לא שקט" (המתייחס לנפילתו של חברו הטוב, טייס המסוקים סרן מירון גרנות במלחמת יום הכיפורים), "הרדיו הישן", "נרקוד נשכח" ו"סייסטה מקומית". האלבום שחזר את ההצלחה של קודמו, ובשנת תשמ"ו זכה ארצי פעם נוספת בתואר "זמר השנה".

באלבומו הבא (והכפול), "חום יולי אוגוסט" משנת 1988, החל ארצי לגעת גם בנושאים כואבים, כמו התמודדות עם היותו דור שני לשואה בשיר "בגרמניה לפני המלחמה" ומוות של חיילים בשיר "חום יולי אוגוסט". באלבום ביטא ארצי גם אמירות פוליטיות, מעבר לעיסוקו בנושאים אישיים. בשיר "עבד הממהר" כתב "עוד לא למדנו כלום, כך מתברר" כאשר גיבור השיר, ערבי מקלקיליה, נהרג מאש צה"ל. בשיר "ארץ חדשה" טען "יש לנו ארץ – למה עוד אחת?". גם כיום, ארצי אינו מסתיר את דעותיו הפוליטיות ותמיכתו בשמאל המתון של המפה הפוליטית. שירים נוספים בולטים מהאלבום כללו את "תחת שמי ים התיכון" (הידוע בזכות השורה "כמה זה עולה לנו?"), "לב שבור לרסיסים" ועוד.

בערב יום השואה תשמ"ח העלו ארצי ויהודה פוליקר, לבקשת מנהל מחלקת ההפקות באגף התרבות בעיריית תל אביב-יפו, יעקב מנדל מופע בשם "בגלל המלחמה ההיא" באולם תיאטרון הקאמרי. במופע שולבו שיחות בין שני האמנים בני "הדור השני" עם שיריו של ארצי "בגרמניה לפני המלחמה", "רומניה" ועוד ושירי "אפר ואבק" של פוליקר.

את שנות התשעים פתח ארצי עם האלבום "כרטיס ללונה פארק" בהפקתו של לואי להב ובעיבודו של עדי רנרט. ארצי כתב והלחין את רוב השירים באלבום, ובהם "רוקר חיי", "מעבר לנהר" (המוקדש גם הוא למירון גרנות), "אגדת עשרים ואחת" ועוד. רנרט הלחין את השיר "סיטואציה" למילים של ארצי. לאחר ההצלחות הגדולות של אלבומיו הקודמים, נחשב האלבום לכישלון מסחרי, ולא השאיר להיטים רבים, אם כי לא עצר את ימי הזוהר של ארצי.

בשנת 1990 הוציאה חברת "הד ארצי" שני אלבומי אוסף של ארצי בשם "השירים 1" ו"השירים 2", שכלל ביצוע של השיר "במטוס סילון" בהופעה חיה. בשנת 1991 יצא האלבום "השירים 3 – ביצועים אחרים", ובו הקלטות שונות של ארצי לשיריו, בעיקר מהופעות ומחזרות. נכלל בו גם ביצועו של ארצי ל"שיר ערש" של נתן אלתרמן וסשה ארגוב.

ב-1991 נסע ארצי ללוס אנג'לס, שם ניסה שוב את כוחו מחוץ לישראל, הפעם בהצלחה מסוימת, כאשר הלחין את פסקול הסרט "Leather Jackets" בכיכובם של ברידג'ט פונדה וקרי אלווס.

שיא ההצלחה: 1992 ואילך

עם שובו לישראל, החל ארצי בעבודה על אלבומו הבא, "ירח", שיצא בשנת 1992. ארצי כתב והלחין את כל השירים באלבום, בהפקתו של יהודה עדר. לראשונה מזה זמן רב לא עבד ארצי עם מעבד מוזיקלי אחד קבוע, אלא עם מספר מעבדים, בהם עדר, רביב גזית, משה לוי, יועד נבו ויאיר מיכאל. האלבום היה גדוש בלהיטים, ובהם "אני בא" עם עמיר לב, "ירח", "ואלס בחמש ושלושים", "כמו אז", "שאלתי מה קרה" ו"אחרת אתה מת" ועוד. האלבום זכה להצלחה מסחרית גדולה, יותר מכל אלבום אחר של ארצי עד אז, עם מכירות של 100,000 עותקים והופעת בכורה בפסטיבל ערד מול 6,500 איש ב-13 ביולי 1992^{[דרוש מקור]}.

בשנת 1993 יצא אלבום האוסף של ארצי "האוסף המשולש", שהיה אלבום האוסף הראשון בישראל שחולק לשלושה חלקים. האלבום זכה להצלחה גדולה והגיע למעמד אלבום זהב. מסע הופעות עם להקה מורחבת ליווה את הוצאת האוסף. באוסף זה "שכתב" ארצי, למעשה, את ההיסטוריה של הקריירה שלו, בכך שנעדרים ממנו לחלוטין הקלטותיו שקדמו לאלבומו "גבר הולך לאיבוד".

לאלבומה של שותפתו ב"צמד סיני" הוותיק ריקי גל "חפש בי", שיצא באותה שנה, הלחין ארצי את השיר "ראש השנה שלך" למילים של צרויה להב. לאלבומה של ריטה משנת 1994 הלחין את השירים "האם אתה מאושר" למילותיה של אריאנה הרן הכהן ו"מאוחר מדי" שכתב יאיר לפיד.

בשנת 1995 השתתף ארצי בתוכניתו של גידי גוב "לילה גוב", שבה שרו השניים את שירו של אריק איינשטיין "עוף גוזל". כעבור מספר חודשים שרו השניים שוב את השיר, בעצרת לזכרו של יצחק רבין. באותה עצרת שר ארצי את השיר "האיש ההוא" שיצא במקור באלבום "גבר הולך לאיבוד", ושמחברו נתן יונתן הקדיש לרבין. באותה שנה הקליט הזמר שאול צירלין את גרסתו לשיר, אשר זכתה להצלחה יחסית והושמעה פעמים רבות ברדיו, במקביל לגרסתו של ארצי.

בשנת 1996 הוציא ארצי את האלבום הכפול "שניים", בהפקתם של גיל פלדמן וליאור טבת. ארצי כתב והלחין את כל השירים באלבום, שרבים מהם היו ללהיטים גדולים. בין היתר בלטו באלבום שיר הנושא שבוצע בדואט עם ריטה וכן "זה מה שנשאר", "דו"ח רצח" (אשר נכתב בעקבות רצח יצחק רבין, על אף שרבין עצמו לא הוזכר בשיר), "מגע אנושי", "שישה" ועוד. באלבום זה השתתף לראשונה בנו של ארצי, בן ארצי, כמעבד פעיל באלבום. על אף שהיה זה אלבום כפול, הוא הצליח בצורה חסרת תקדים כמעט, עם מכירות של יותר מ-160,000 עותקים. השיר "שניים" נבחר כ"שיר השנה" ברשת ג', וארצי נבחר, בפעם הראשונה אחרי עשר שנים, כ"זמר השנה". בעקבות ההצלחה יצא ארצי למסע הופעות מצליח, שבו התגלתה נגנית הכינור והזמרת מיקה קרני. אחת ההופעות תועדה על גבי האלבום הכפול "ההופעה 97".

בשנת 1998 השתתף ארצי בפרויקט גרסאות הכיסוי "עבודה עברית", שעבורו הקליטה את גרסתו לשירה של להקת רעש "לעיתים". לאלבומו של פבלו רוזנברג "בין ערביים" שיצא באותה שנה כתב מספר שירים, ובהם שיר הנושא "בין ערביים", שהיה ללהיט גדול. בנוסף השתתף בקולות רקע באלבום הבכורה של בנו הזמר, בן ארצי, "חיים משל עצמי", שבו גם שר איתו את הדואט "שבע עשרה". כעבור שנה ביים ארצי ביחד עם יריב הורוביץ את הסרט "שישה", על מפגש עם חבריו מהצבא, שעליו גם נכתב השיר "שישה" באלבום "שניים". באותה שנה הקליט ארצי גרסה מחודשת לשירו "אנחנו לא צריכים", שנכלל במקור באלבום הבכורה שלו. הגרסה המחודשת זכתה להצלחה גדולה, ודרבנה את ארצי להוציא אלבום חדש.

בשנת 2000 הוציא ארצי את אלבום, הכולל עיבודים חדשים לשירי עבר שלו. מתוך האלבום הצליחו במיוחד הביצועים החדשים ל"פתאום עכשיו, פתאום היום", "נוף ילדות" (שבו התארחו בקולות רקע פבלו רוזנברג ודוד ד'אור) ו"שיר פרידה", שאותו כתב במקור לאריק סיני, וביצע באלבום בדואט עם בנו בן ארצי. השיר החדש היחיד באלבום היה "עלש – שר לבדי עם הרוח", שבו ביצע ארצי דואט בסגנון מזרחי עם הזמר שמעון בוסקילה. האלבום כלל גם גרסה חדשה לשירו של ארצי שהתחרה בתחרות האירויזיון של שנת 1975. שירים נוספים באלבום היו הדואט עם יעל דקלבאום לשיר שביצעה במקור ריטה שנה קודם לכן, "מעביר דף" בדואט עם נורית גלרון שביצעה את השיר במקור לבדה באלבומה "המקום ההוא" משנת 1996, "כבר עבר די זמן" עם בן ארצי, "גברים הולכים לאיבוד" בדקלומם של דני סנדרסון, מיכה שטרית, קובי אוז, אריק סיני ודודו טופז, וגרסה עברית לשיר "When You Are a King" של להקת "White Plains", שתרגם ארצי כ-"מלך העולם". כ-250,000 עותקים נמכרו מהאלבום, ובעקבות תואר אלבום הפלטינה המשושית שקיבל האלבום, יצא ארצי לסיבוב הופעות מצליח נוסף. באותה שנה זכה ארצי שוב בתואר "זמר השנה".

לאלבומה של ריקי גל "אין לזה סוף" שיצא ב-2001 כתב ארצי את השיר "במרוץ נגד הזמן". באותה שנה השתתף באלבומו של דני סנדרסון "תולדות המים", שבו ביצע את השיר "כנרת".

בשנת 2002 הוציא ארצי את האלבום "צימאון", ששיחזר את הצלחות קודמיו, עם מכירות של כ-150,000 עותקים. כל שירי האלבום נכתבו על ידי ארצי, ואת רובם עיבדו גיל פלדמן, אבי סינגולדה, טל שגב וערן וייץ. באלבום בלטו השירים "על פי תנועת הרכבות", "צימאון", "בשקט בשקט", "כל אחד והסיפור שלו" עם טל שגב, "בדרך" עם שלומי שבת ו"דבר איתי על המצב". ארצי נבחר שוב, ובפעם האחרונה עד כה, כ"זמר השנה" של רשת ג'. בסך הכול זכה ארצי בתואר 10 פעמים, יותר מכל זמר, זמרת או להקה אחרים^{[דרוש מקור]}. המופע "צימאון" החל בהופעה בצוותא ב-21 ביוני 2002 והמשיך בהופעות בפארקים ברעננה, רמת גן, אילת, הופעות מרובות בקיסריה, צוותא ובנוסף קריית מוצקין במהלך קיץ 2002.

לאחר האלבום "צימאון" פחת משמעותית קצב היצירה של ארצי. על אף שהמשיך להופיע באופן קבוע, מיעט להקליט חומרים חדשים ולהוציא אלבומי אולפן. באותה תקופה כתב מספר שירים לזמרים אחרים, ובהם שיר שכתב לאייל גולן, "רק שיר געגועים", שכתב לגלי עטרי, "כשהכול יתבהר", שכתב לריטה, "מחפש חבר קרוב", שכתב לשמעון בוסקילה, ו"ונמריא", שכתב לשרית חדד.

בשנת 2003 הוציא ארצי אלבום כפול שכלל בישולים חדשים ועדכניים לחלק משיריו הנודעים כדוגמת "ירח", "רוב הזמן" ועוד. את העיבודים המחודשים יצר המוזיקאי אסף אמדורסקי, למעט שיר אחד שאותו בישל מחדש וייץ. בין שירי האלבום ראו אור לראשונה הקלטות שטרם הופיעו באלבומיו של ארצי: שיר אחד כלל גרסה מחדר החזרות עם שמעון בוסקילה וכן השיר "הבטחות", שמעולם לא ראה אור קודם לכן.

בקיץ 2005 חבר ארצי לסיבוב הופעות מצליח עם שלום חנוך בשם "התחברות", שתועד על גבי אלבום כפול ו-DVD. לכבוד המופע כתבו השניים במשותף שיר חדש בשם "אני רואה אותך".

ארצי בהופעה, 2007

בשנת 2007 הוציא ארצי את האלבום "שפויים", שמתוכו התפרסמו השירים "האמיתי", "איסלנד", הדואט "החיים" עם מוקי ו"תתארו לכם". את שירי האלבום עיבדו בן ארצי, אבי סינגולדה, דניאל סלומון ואודי שמחון. האלבום מכר למעלה מ-60,000 עותקים בשלושה ימים בלבד, הישג יוצא דופן.

במאי 2008, במסגרת חגיגות השישים למדינת ישראל, נבחר ארצי כ"זמר השישים" בהצבעות נפרדות שערכו זכיינית ערוץ 2 "קשת" וערוץ 10.

במרץ 2009 זכה ארצי בפרס מפעל חיים מטעם אקו"ם. זכייתו בפרס על שם נעמי שמר נומקה על ידי חבר השופטים: "תרומתו של ארצי למוזיקה ולמוזיקה הישראלית היא ייחודית, עצומה וארוכת טווח. אהבת הקהל אליו אינה משקרת. שיריו מוכרים בכל בית בישראל והם חוצי גילים וזמן".

ביוני 2010 יצא אלבום ההופעה של ארצי "עונת ההופעות", שהורכב משלושה תקליטורים שתיעדו את הופעותיו של ארצי בתיאטרון קיסריה ובמועדון הזאפה. האלבום הגיע למעמד אלבום פלטינה כפולה.

החל משנת 2011 כותב ארצי טור במוסף "שבעה ימים" של "ידיעות אחרונות".

שלמה ארצי ובנו הזמר בן ארצי בהופעה בכרמיאל, ספטמבר 2012

ב-19 במרץ 2012 יצא אלבומו של ארצי "אושר אקספרס" בהפקתו המוזיקלית של פטריק סבג. בפברואר 2012 יצא הסינגל הראשון מהאלבום, "חוזרים הביתה", שאותו שר בדואט עם אריק איינשטיין. הוצאת הסינגל עוררה סיקור תקשורתי נרחב, בעקבות שיתוף הפעולה הראשון בין שני הזמרים. הוא זכה להצלחה מרובה בהשמעות ברדיו, והגיע לראש מצעדי הפזמונים השונים. זמן קצר לפני יציאת האלבום יצא סינגל נוסף, "כל יום", שזכה גם הוא להצלחה. הסינגל השלישי שיצא מהאלבום היה הדואט של ארצי עם אברהם טל "אלוקיי", שהצליח אף יותר מהסינגלים הקודמים והוביל את מצעדי הפזמונים השבועיים במשך מספר שבועות. ביולי 2012 יצא הסינגל הרביעי מהאלבום, "לתת ולקחת", ששר ארצי בדואט עם דודו טסה שגם זכה להצלחה רבה. שני סינגלים נוספים שיצאו מהאלבום הם "שלא ייעלמו הדברים היפים" ו"נדבר מהלב". האלבום נמכר בלמעלה מ־100,000 עותקים.

במרץ 2013 הוציא ארצי אלבום אוסף בן שלושה תקליטורים בשם "תתארו לכם".

ב-1 ביוני 2013 הופיע שלמה ארצי, בפעם השנייה (לאחר 20 שנה שלא הופיע בה) בתולדות הקריירה, למרגלות המצדה במופע "אושר אקספרס", בו אירח את דודו טסה, אברהם טל ואסתר רדא.

ב-26 בנובמבר 2013 הוציא אלבום אוסף משולש ובו מאוחדים ביחד האלבומים "גבר הולך לאיבוד", "דרכים", ו"חצות". לאלה צורף אלבום בונוס מיוחד: אלבום ההופעה הגנוז משנת 1982 שלא ראה אור מעולם.

ב-2015 ארצי דיבב את דמות הטייס בגרסה הקולנועית של "הנסיך הקטן".

במרץ 2016 יצא אלבומו של ארצי "קצפת", שגם בו שיתף פעולה עם המפיקים בן ארצי ופטריק סבג. שני הסינגלים שקדמו לאלבום הם הדואט של ארצי ודיקלה "מחמל נפשי" והשיר "ואולי". בסמוך ליציאת האלבום יצא גם הסינגל "לנצח יחד", ששר ארצי בדואט עם יובל בנאי. אורחים נוספים באלבום הם ישי ריבו, להקת הגבעטרון ואמיר דדון. האלבום הגיע למעמד אלבום פלטינה מחומשת, על מכירת 170 אלף עותקים בתוך חודש מצאת האלבום.

ב-2016 הופיע בפרק השני של סדרת הטלוויזיה "צומת מילר", כשהוא משחק את עצמו.

בספטמבר 2016 הוציא ארצי את "אוסף השירים שהסתתרו", הכולל שני דיסקים בהם שירים שלא ראו אור מעולם.

ב-2018 הקליט שני סינגלים, "קיץ עשה לי טוב" עם המפיק המוזיקלי ג'ורדי, ו-"חוף עזוב" בהפקת אייל מזיג. שני סינגלים אלו מצטרפים לדואט "לא הפסקתי לחפש אותך" שביצע עם הזמר עומר אדם, שאותו כתב והלחין ארצי ועיבד יעקב למאי כחלק מאלבומו הבא. עוד באותה השנה, הוא נבחר להדליק משואה בטקס המשואות שבהר הרצל.

בינואר 2021, במהלך מגפת הקורונה, הוציא את הסינגל "דבק" העוסק בהשפעות המגפה על התרבות, החברה והפרט.

השפעה ומורשת

ארצי נחשב כיום לאחד הזמרים המשפיעים והמצליחים ביותר בתולדות המוזיקה הישראלית. סגנונו האומנותי של ארצי נחשב לפורץ דרך ולאבן יסוד במוזיקה בישראל. שיריו השונים מחזיקים בפופולריות מרשימה שאינה דועכת גם שנים רבות לאחר הוצאתם.

כאמן רב גוני, יצר ארצי שיתופי פעולה מוזיקליים שונים לאורך הקריירה, ביניהם עם שלום חנוך, אריק איינשטיין, ועוד שהיו להצלחה גדולה, וכן עבד עם מעבדים מוזיקליים שונים כמו יעקב למאי, משה לוי, פטריק סבג ועוד. אמנים רבים בישראל העידו שארצי היה חלק מהשפעתם המוזיקלית. כמה מהנגנים שליוו את ארצי פצחו בקריירות עצמאיות, למשל דני רובס ופיטר רוט. גם חלק מזמרי הרקע של ארצי במהלך השנים הפכו לזמרים בזכות עצמם, כאתי אנקרי, מיקה קרני, רונית שחר, ישי ריבו, יעל דקלבאום, אמיר דדון וצילי ינקו.

התיאטרון הקאמרי הפיק ב-2010 מחזמר המבוסס על שיריו של ארצי בשם "לילה לא שקט" ובשיתוף פעולה עמו. המחזמר, שעלה על הבימה ביוני 2010, היווה הפקת ענק בקנה מידה מקומי, וצוות המחזמר כולל שמות ידועים כמו מיי פיינגולד, אקי אבני, אבי גרייניק, יעל בר זוהר, אפרת גוש, עידו מוסרי ועוד. יעל רונן ביימה את המחזמר. המחזמר, שהוגדר לפרויקט הדגל של הקאמרי באותה עונה, קיבל ביקורות לא מחמיאות במיוחד.

חיים פרטיים

ארצי היה נשוי למִילכה ולהם שלושה ילדים: התסריטאית, מבקרת הספרות והסופרת שירי ארצי, הזמר והמלחין בן ארצי, ויונתן, סטודנט לפסיכולוגיה ולפילוסופיה.

ארצי חי עם בת זוגו מיכל חלד, עימה הקים את עמותת צימאון הפועלת לצמצום פערים בחברה הישראלית ולתמיכה בדור הצעיר.

כיום מתגורר ומחלק את חייו בין עין הוד ורמת גן.

ראו גם

• משפחת שור

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של שלמה ארצי
• ציטוטים מתוכנית הרדיו של ארצי: עוד לא שבת
• שלמה ארצי באתר Belllino
• רז שכניק, הרדיו החדש, באתר "ידיעות אחרונות", 31 ביולי 2019
• ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת, גיבור תרבות: פודקאסט להאזנה המוקדש כולו לשלמה ארצי וליצירתו מאתר תאגיד השידור הישראלי
• שלמה ארצי באסופת מלחיני משוררים ישראלים, בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
• כאן סקרנים | למה קשה לנו להבין את השירים של שלמה ארצי?, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:48)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31552355שלמה ארצי