בדיקת סמני DNA
בדיקת סמני DNA בודקת מספר רב של סימנים בחומר התורשתי, שאצל אותו אדם או אצל תאומים זהים חייבים להיות זהים, אך אצל אנשים חסרי קירבה משפחתית, הסיכוי לדמיון כל שהוא ביניהם הוא קלוש. לבדיקה זו יש שלושה שימושים נפוצים - בירור קרבה משפחתית בין אנשים, בדיקת שייכות עקבות חומר ביולוגי לחשוד, במסגרת עבודת זיהוי פלילי וזיהוי חללים או אנשים חיים, בעלי ערפול הכרה.
בדיקת שארות
בדיקת שארות היא בדיקה לדגימה מגופם של אנשים הנערכת במטרה לקבוע קרבה משפחתית בין שני אנשים. בדיקה כזו יכולה לקבוע, לדוגמה, אם אדם מסוים הוא הורה ביולוגי של אדם אחר. לבד מהורות בדיקה כזו יכולה לקבוע גם קרבת משפחה (ביולוגית) אחרת.
כאשר כל הסמנים זהים, שני הנבדקים הם תאומים זהים (או אותו אדם במקרה של זיהוי פלילי). כאשר חצי מהסמנים זהים, המסקנה היא שהדגימות נלקחו מקרובים מדרגה ראשונה שאינם תאומים זהים - בן והורה או שני אחים. כאשר רבע מהסמנים זהים, המסקנה היא שהדגימות נלקחו מבני דודים, סב ונכד וכיוצא בזה. הכל בהתאם למקדם השארות.
בדיקת הורות
ערך מורחב – קביעת הורות
כאשר ההורות מיוחסת לגבר, היא קרויה בדיקת אבהות, וכאשר היא מיוחסת לאישה, היא קרויה בדיקת אמהות. בשני המקרים נעשית הבדיקה בימינו באותה טכניקה - בדיקת DNA. ניתן לבצע בדיקת אבהות עוד במהלך ההריון, החל מהשבוע ה-13 לו, באמצעות השוואת דגימת דם מהעובר ומההורה.
הצורך בהוכחת אבהות עולה תכופות כשמוגשת כנגד האב תביעה לתשלום מזונות לילדו, וגם בהקשרים נוספים. טענה של הגבר כי הוא איננו האב, או כי לא בהכרח הוא האב, מצריכה בדיקה שתכריע בדבר. הצורך בבדיקה זו עולה במיוחד במקרים שבהם הגבר והאשה לא היו נשואים זה לזה, אך לעיתים הוא עולה גם בין בני זוג נשואים, כחלק מהדיון בגירושיהם.
לעיתים מתעורר צורך בבדיקת אמהות, אך הצורך בבדיקה זו מצומצם לאין שיעור. הוא מתעורר, למשל, כאשר יש חשש שתינוקות הוחלפו בבית היולדות, כאשר ילד מאומץ מנסה לאתר את אמו הביולוגית או כאשר יש חשש לתקלה בהפריה חוץ גופית.
בשנות ה-70 פותחה בדיקת סיווג רקמות, שאפשרה קביעת הורות ברמה גבוהה של ביטחון. בשנות התשעים פותחה בדיקת ה-DNA, שאמינותה גבוהה יותר והיא פחות פולשנית.
בדיקת קרבה משפחתית בעזרת DNA
ה-DNA של אדם זהה כמעט לחלוטין בכל תאי גופו (למעט מי שעבר השתלת איבר). צורת הרבייה של בני האדם מצרפת את ה-DNA של שני ההורים, כך שהחומר התורשתי בכל אדם נגזר במידה שווה, בקירוב, משני הוריו. חומר תורשתי זה קרוי הגנום הגרעיני של האדם, משום שהוא נמצא בגרעין התא.
בדיקת שארות נעשית באמצעות דגימת DNA. ניתן להפיק DNA לבדיקה מהדם, מהרוק או מדגימת חומר ביולוגי אחר, אך לא מכל חומר ביולוגי שהוא (לא משערה בלא שורש, לא מעצמות ישנות מאוד). רמת אמינות גבוהה זו של בדיקת DNA הביאה לכך שטכניקה זו החליפה את כל קודמותיה לבדיקת הורות.
במהלך הבדיקה מחפשים בשתי דגימות ה-DNA שמנסים להשוות קבוצת סמנים מוגדרת היטב, שהסיכוי לזהות בה אצל שני אנשים שאינם קרובי משפחה הוא קטן עד כדי זניחות. אם כל הסמנים הם זהים, סימן ששתי דגימות ה-DNA נלקחו מאותו אדם או מתאומים זהים.
הסיכוי שלשני אנשים שאינם קרובי משפחה כלל תהיה זהות בכל הסמנים האלה היא אחד לארבעה מיליארד. סוג נדיר אחר של שגיאה אפשרי כאשר שתי דגימות DNA נלקחות מאותו אדם אך מזוהות בטעות כאילו הן נלקחו משני אחים ולא מאותו אדם. זה עשוי לקרות כאשר האדם הוא כימרה - אדם שנוצר משתי ביציות מופרות שנצמדו במקום להפוך לתאומים שאינם זהים. זה עשוי לקרות גם אצל אדם שעבר השתלת מח עצם - תאי הדם הלבנים שלו נושאים את ה-DNA של התורם (על פי רוב אח או הורה) בעוד שאר תאי גופו נושאים את ה-DNA שלו.
בנוסף לגרעין התא, גם המיטוכונדריון נושא חומר תורשתי. חומר זה, הקרוי גנום מיטוכונדריאלי הוא מושפע מהאם בלבד משום שאנו יורשים את המיטוכונדריונים שלנו רק מאמנו. הוכחת זיקה הורית על-פי המיטוכונדריון קלה יותר, אך היא טובה רק לבדיקת אמהות, ואינה מועילה לבדיקת אבהות. בבדיקת שארות בין זכרים, ניתן להשתמש בהשוואה של כרומוזום Y, משום שזה עובר ישירות מהאב לבן. ככלל, בדיקת שארות בעזרת הגנום המיטוכונדריאלי או כרומוזום Y נעשות כמעט ורק לצורכי מחקר מדעי בתחום הביומטריה.
סוגיות משפטיות
בישראל ניתן לחייב עריכת בדיקת אבהות רק בצו של בית המשפט.
במתן הצו על בית המשפט לאזן בין הזכות לכבוד והזכות לפרטיות של הגבר שלו מיוחסת האבהות, ובין זכותו של הילד לדעת מי אביו, שאף היא חלק מכבוד האדם. פסק בעניין זה נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר:
הקטין רשאי אפוא לפעול לשם שמירה על כבודו למען בירור מוצאו, ובכך כשלעצמו אין כדי לפגוע באחר. באיזון בין הזכויות גוברת זכותו של הקטין, אשר עלול להיוותר לחלוטין משולל זכות לכבודו ולטובתו ועלול להיפגע חמורות בזכויותיו האנושיות-האישיות והקנייניות, אם זכותו של אדם אחר "שלא לרצות לדעת" תמנע או אף תאסור הסקת מסקנה סבירה על ידי ערכאה שיפוטית המופקדת על האיזון בין טובת המערער לבין טובת הקטין.
— ע"א 5942/92 פלוני נגד אלמוני ופלונית, פ"ד 837 (3)מח
בדיקת סמנים גנטיים בזיהוי פלילי
השוני העיקרי בין עריכת בדיקת סמנים גנטיים לבירור קשר משפחתי לבין עריכת בדיקה זו במסגרת עבודת הזיהוי הפלילי הוא בעיקר בהכנות לקראת הבדיקה ולא בבדיקה עצמה. בעבודת הזיהוי הפלילי לוקחים דגימות גנטיות לא רק מאנשים חיים המצויים בידי החוקר (חשודים במקרה של זיהוי פלילי) אלא גם משאריות חומר ביולוגי שנותר בזירת הפשע, מגוויות ולעיתים מעצמות. כמו כן הדגימה לבדיקה עשויה להישמר שנים אחדות עד שימצא חשוד שאפשר להשוות את החומר הגנטי שלו לזה שבדגמה. מיצוי החומר הגנטי ושימורו מהווים לא פעם אתגר טכני. לעיתים דגימת החומר הגנטי מזירת הפשע היא כה קטנה עד שיש צורך לשכפל את החומר ב-PCR לפני עריכת הבדיקה. קיימות שיטות לזיהוי DNA בזירות פשע בהן קיימת תערובת של DNA ממספר מקורות (למשל של אריאל דרבסי[1].
דוגמאות לממצאים מבדיקת סמני DNA ושימושם בזיהוי הפלילי:
- כאשר הסמנים הגנטיים מהחומר הנותר בזירת פשע זהים לאלה שבדגימה שנלקחה מחשוד, המסקנה היא שהחשוד (או התאום הזה שלו, אם יש כזה) היה בזירת הפשע. באותו אופן, כאשר חלק מהסמנים זהים, המסקנה היא שקרוב משפחה של החשוד היה בזירה ולא בהכרח החשוד עצמו. דרגת הקרבה המשפחתית תלויה במספר הסמנים הזהים. כאשר שום סמן אינו זהה, החומר הביולוגי אינו יכול לקשור לא את החשוד ולא איש מבני משפחתו אל זירת הפשע.
- כאשר חסר חשוד והחומר הביולוגי מזירת הפשע תואם חלק מהסמנים של הקורבן, הדבר נותן אינדיקציה לחפש חשודים בקרב משפחת הקורבן. זאת כמובן אם זירת הפשע אינה מקום בו משפחת הקורבן מצויה באופן טבעי.
- כאשר חומר ביולוגי משתי זירות פשע שונות הוא בעל סמנים זהים לחלוטין, הדבר אומר שיש לחפש אותו חשוד עבור שני הפשעים או שלפחות אותו חשוד היה נוכח בשתי הזירות, גם אם לא היה מבצע הפשע העיקרי. באותו אופן ניתן למצוא קרבת משפחה בין חשודים שונים שיש לחפש עבור פשעים שונים.
- כאשר חומר גנטי מגווייה תואם את החומר הגנטי הנלקח מביתו של נעדר (למשל חומר משורשי שיער מהמסרק של הנעדר או ממברשת השיניים שלו) או חומר הנדגם מבני משפחתו, ניתן לזהות את הגווייה כשייכת לנעדר.
- כאשר מספר הסמנים הגנטיים הזהים בין קרובי משפחה גדול מחצי מספר הסמנים, אך קטן ממספר כלל הסמנים, הדבר מורה או על נישואי קרובים רבים באותה משפחה או על בעיות אחרות במשפחה.
טים קול זוכה בעקבות בדיקת DNA לאחר מותו בכלא. רצח רינת רואס פוענח לאחר 9 שנים על ידי בדיקת DNA.
סוגיות משפטיות
לקיחת דגימת DNA מגופו של אדם חי למטרות חקירה פלילית דורשת את הסכמתו, או לחלופין, דורשת צו בית משפט. אולם, דגימת חומר גנטי יכולה להעשות בלא הסכמה או צו מחומר אותו השליך האדם, כגון ממסטיק שהוא זרק לפח האשפה.
זיהוי חללים או אנשים מעורפלי הכרה
בדיקת הסמנים הגנטיים משמשת גם לסיוע למשפחות נעדרים. הדבר נעשה על ידי בדיקת חומר ביולוגי מגוויות או מאנשים חיים קשיי זיהוי והשוואה לחומר ביולוגי של הנעדר או בני משפחתו. חומר ביולוגי של הנעדר, ניתן להפיק מחפציו האישיים, כמו המסרק שלו או מברשת השיניים שלו. בדיקה כזו יכולה גם לסייע לארכיאולוג להפריד בין עצמות שלדים של פרטים שונים (בני אדם שונים, למשל) שנאספו יחדיו.
סיוע בפענוח מסמכים עתיקים
לפני אלפי שנים, מסמכים, כגון המגילות הגנוזות, נכתבו על קלף, שיוצר מעור בהמות. כשארכיאולוג מנסה לשחזר תמלילי מסמכים, שרק פיסות מתוכם שרדו, ונמצאו מעורבבות, עליו להפריד, תחילה, בין הפיסות של המסמכים השונים. הנחה סבירה היא שפיסות קלף, שיוצר בדיוק מאותו פרט (בדיוק מאותה כבשה, למשל) שייכות כולן לאותו המסמך. לצורך זיהוי כזה, אפשר לגרד מעט חומר ביולוגי מגבה של כל פיסת קלף, ולמסור לבדיקת סמני DNA[2].
ראו גם
לקריאה נוספת
דליה חלק, הוכחת אבהות, הוצאת תמר, תשמ"ח 1987
דליה צמריון חלק, הוכחת אבהות, מהדורה חדשה ומורחבת, התשס"ח - 2007
קישורים חיצוניים
- נעם לויתן, האם בדיקת DNA יכולה לגלות מוצא עדתי?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 26 במאי 2016
- על בדיקת DNA, אבהות ואמהות, באתר "אבות"
- אחיקם סטולר ויורם פלוצקי, .A.N.d על דוכן העדים, רפואה ומשפט ספר היובל 143 (נובמבר 2001)
- מרדכי הלפרט, על ייחודיות פרופיל ה-DNA, תאוריה ותוצאות מסימולציה ממוחשבת של פרופילים גנטיים באוכלוסייה רחבה , 39 רפואה ומשפט 100 (דצמבר 2008)
- מרדכי הלפרט, יורם פלוצקי ודוד אואן התאמות חלקיות של פרופילים גנטיים באוכלוסייה רחבה: תאוריה, תחזיות, דיון משפטי ומשמעויות משפטיות, 41 רפואה ומשפט 67 (דצמבר 2009)
- בדיקת אבהות בהלכה
- אברהם שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ערך אבהות.
- הרב מיכאל ויגודה, הבאת ראיות לשלילת אבהות, באתר "דעת"
- הרב מיכאל ויגודה, תביעת אבהות, באתר "דעת"
- מיכאל ויגודה, בדיקת אבהות לגרושה שהתעברה סמוך לגירושיה, באתר "דעת"
- יוסי שרעבי ויובל סיני, תוקפה של בדיקת רקמות ובדיקת DNA לשם קביעת ממזרות, המרכז ליישומי משפט עברי
- מאמרים על קביעת הורות, באתר מכון שלזינגר
- אברהם סופר אברהם, נשמת אברהם, אבן העזר, סימן ד, אתר מכון שלזינגר
הערות שוליים
28312003בדיקת סמני DNA