ספרי יזכור

חלק ממדפי ספרי היזכור באולם הקריאה בספריית יד ושם

ספרי יזכור (ביידיש: יזכור בּיכער, ביחיד: יזכור בּוך; נקראים גם ספרי זיכרון, פנקסים או מגילות) הם קורפוס של כמה מאות ספרי זיכרון, שכל אחד מהם מוקדש לזכר אחת ממאות קהילות יהודיות שחרבו בשואה, בעיקר מיהדות מזרח אירופה, שערב מלחמת העולם השנייה הייתה התפוצה היהודית הגדולה בעולם.

המונח מתייחס על פי רוב למאספים הקולקטיביים שהופקו ונכתבו על ידי יוצאי הקהילות השונות, כהנצחה לקהילותיהם ולנספים שלא זכו להגיע לקבורה. הספרים מוקדשים בדרך-כלל לקהילות הגדולות והמרכזיות יותר, ופעמים רבות כוללים פרקים על אודות עיירות הלוויין הסמוכות. הספר הראשון מסוגה זו, ספר יזכור לקהילת לודז', הופיע כבר בסוף שנת 1943, כאשר מרבית האחרים ראו אור במהלך שנות ה-50, ה-60 וה-70. מרבית ספרי היזכור הופיעו בישראל, ומרביתם של אלה שהופיעו מחוצה לה, ראו אור בניו יורק. רובם נכתבו בעברית, מיעוטם ביידיש, ורבים מהם הופיעו במהדורות דו-לשוניות או תלת-לשונית (עברית, יידיש ואנגלית); אחדים הופיעו בשפות אחרות.

הוצאת ספרי יזכור הייתה מדרכי ההנצחה הראשונות של השואה ברמה הקהילתית. הספרים, שהחלו להופיע כבר בשנות ה-40, ראו אור כמעט תמיד ביוזמת הלנדסמנשאפטן – אגודות החברה והסעד הוולונטריות של יוצאי קהילות אירופה השונות (הערים, העיירות והכפרים) שהתארגנו במדינות שאליהן היגרו, ואשר חבריהן חלקו היסטוריה, תרבות ואתוסים משותפים. ראשוני הספרים מסוג זה ראו אור בארצות הברית, בעיקר ביידיש, שפת אמם של חברי הלאנדסמאנשאפטן ובהם הניצולים. החל בשנות ה-50, לאחר קום מדינת ישראל והעלייה ההמונית, התפרסמו מרבית ספרי היזכור בישראל, ובעיקר בעברית. בסך הכול, כ-75% מספרי יזכור הופיעו בישראל, ויותר מ-60% מכלל הספרים נכתבו בעברית. מרביתם הופיעו בין אמצע שנות ה-50 לאמצע שנות ה-70 (מאותה עת חלה ירידה במספר ספרי יזכור הקולקטיביים, שלוּותה בעלייה דרסטית במספר ספרי הזיכרונות האישיים של ניצולים). רוב ספרי יזכור הוקדשו לקהילות מזרח אירופה (בעיקר קהילות פולין שבין מלחמות העולם, ברית המועצות, רומניה והונגריה). מעטים הוקדשו לקהילות דרום-מזרח אירופה. הקהילות דוברות-הגרמנית המשיכו במסורת ההיסטוריוגרפיה של יהדות אשכנז, והוציאו ספרי הנצחה (מונוגרפיות או אנתולוגיות) כתובים גרמנית, שעל פי רוב נכתבו על ידי מחבר אחד.

קל היה למצוא ליקויים... אך חשיבותם של הספרים האלה איננה תלויה במונוגרפיות המדעיות על קורות הקהילה מראשיתה – אם כי ברוב הספרים הללו נעשה מאמץ להכליל גם פרק כזה – אלא בקורות הקהילה בעשרות השנים האחרונות. והתיאור ההסטורי הזה מיוסד כאן לאו דווקא על מסמכים רשמיים, או על ספרים וכתבי עת מודפסים, כי אם בעיקר על זכרונם של הכותבים עצמם. בכך גדולה חשיבותם של הספרים הללו, כי מה שאנחנו מוצאים בהם – ייתכן שלא נמצא בשום מקום אחר, באשר מסמכים שבכתב על המאורעות המסופרים כאן לא היו כלל בנמצא, או היו ואבדו, לפני שאפשר היה להשתמש בהם לחקר מדעי. אם ספר זיכרון מסוג זה מביא לפעמים מסמך, הריהו לרוב בעל תכונה פרטית, כגון מכתב שנשאר במקרה מן "הימים ההם", ידיעה שנרדמה בשעתה בשולי ספר, תצלום פרטי, מסמך אישי וכו'. כל אלה הם דברים שבדרך כלל אין מוצאים אותם בארכיונינו...

חשיבותו של ספר זיכרון (אף למען המדע!) הוא דווקא בזה שמחבריו אינם אנשי מדע. בשביל אלה קיימים במות אחרות, אפשרויות אחרות לכתוב ולפרסם – ולא בצורה ובנעימה המיוחדת לספר זיכרון. שכן לפעמים יש חן מיוחד לצורה הפרימיטיבית של הספר, לשפה ולסגנון שאינם מעולים, ולעיתים אף לא נקיים משיבושים דקדוקיים – והם משמשים ערובה לישירות וליושר לב. והעיקר: ספרים אלה מכילים שפע של חומר להכרת רוח העם ואופיו – דברים שקשה למצאם בספרות המקצועית. [הדגשים במקור]

אין הסכמה על מספרם הכולל של ספרי יזכור, מאחר שישנן דרכים שונות להגדיר את הסוגה. על פי ההגדרה הצרה ביותר, ספר יזכור הוא אנתולוגיה קולקטיבית שהוכנה על ידי ארגון יוצאי הקהילה; בספירה שתתבסס על הגדרה זו לא יימנו ספרים שהופקו על ידי ארגונים אחרים או מונוגרפיות שחוברו על ידי מחבר יחיד. הגדרות רחבות יותר עשויות לכלול כל ספר זיכרון המוקדש לקהילה יהודית שחרבה בשואה. ישנם ספרי יזכור שראו אור בתרגום; ואם גם הוא נספר, עוד עולה מניינם. האוסף שבספריית ייווא (הגדול מסוגו בארצות הברית) מונה ספרי יזכור של יותר מ-750 קהילות, ובאוסף שבספריית יד ושם מסוּוגים בקטגוריה זו יותר מ-1,000 ספרים. מכל מקום, על פי ההגדרה הצרה ביותר, מספרם של ספרי היזכור אינו נופל מ-350.

ספרי יזכור הם כעין תחליף למצבות עבור הנספים שלא זכו להגיע לקבורה. לדברי ההיסטוריונית יהודית תידור באומל-שוורץ, בין התפקידים המסורתיים של ארגוני יוצאי הקהילות היה הטיפול בקבורת בני קהילתם, "ולכן הרגישו עצמם מחויבים לקבור עתה את מתיהם – לפחות באופן סמלי – ולהקים להם מצבה". כך, לדוגמה, בהקדמה לספר היזכור לקהילת פּשֶדֶץ' (פשייטש; Przedecz) (תשל"ד), נקבע כי

ספר זה הוא מצבת זיכרון ונר נשמה לבני עירנו הקדושים... מצאנו חובה לעצמנו להנציח זכרם של יקירנו, להקים מצבה בצורת ספר... ספר יזכור זה ינציח את יקירנו, יהודי עיר פשייטש וישמש כתחליף לקבר, בכל עת כאשר נדפדף בדפיו נרגיש כאילו עומדים אנו על-יד קברם, כי גם זה לא ניתן להם על ידי הרוצחים... נוחו קדושים יקרים בספר-זיכרון זה, הוא בית הקברות שלכם אשר אליו נבוא תמיד, הוא קבר ישראל שלכם, אותו נקח בידינו, עליו נתפלל לעלוי נשמותיכם הזכות והטהורות כאילו השתטחנו על קברכם.

— המערכת, 'הקדמה', בתוך: משה בילבסקי [ואחרים] (עורכים), ספר יזכור לקדושי עיר פשייטש (פשדץ) קרבנות השואה, תל אביב: ארגון יוצאי עיר פשדץ בארץ ובתפוצות, תשל"ד, עמ' 9–10 (ספר יזכור לקהילת פשייטש (פשדץ), בספריית העיר ניו יורק, תמונה 14) (ההדגשה במקור).

שמם הקיבוצי של הספרים בקטגוריה זו, "ספרי יזכור", יונק אפוא משמה של התפילה היהודית המסורתית של הזכרת נשמות, יזכור (בחלקם אף נדפסה התפילה ממש). נוסף על תפקידם בהזכרת הנשמות, מטרתם של ספרי היזכור הייתה ליצור קשר בין דור העבר לדור העתיד, וללמד את צאצאיהם של יוצאי הקהילה על חורבנה. לבסוף, הם נועדו להיות הוכחה וכתב עדות שיסייעו למלא את הציווי לזכור את השואה, שהוא כעין גלגול של מצוות זכירת מעשי עמלק. לדברי תידור באומל-שוורץ, "רבים הרגישו בכך מעין סגירת חוב עם הנרצחים, שאת צוואתם האחרונה – 'נקמה' – לא זכו לקיים".

ראו גם

• לנדסמנשאפט
• הזכרת נשמות

לקריאה נוספת

• Annette Wieviorka and Isidoro Niborski, Les Livres du souvenir: mémoriaux juifs de Pologne, Paris: Editions Gallimard/Julliard, 1983. (בצרפתית)
• Rosemary Horowitz (ed.), Memorial books of Eastern European Jewry: Essays on the History and Meanings of Yizker Volumes, Jefferson, N.C.: McFarland, 2011.
• Natalia Aleksiun-Madrzak, 'Yizkor Books,' in: Judith R. Baskin (ed.), The Cambridge Dictionary of Judaism and Jewish Culture, Cambridge: Cambridge University Press, 2011, p. 668:

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ספרי יזכור
• אינדקס ספרי יזכור אונליין מ-אוסף ספרי היזכור בחטיבה היהודית "דורות" בספריית העיר ניו יורק
• ספרי יזכור בפורמט PDF להורדה או לצפייה באתר Yiddish Book Center
• ספרי יזכור – ספרי זיכרון לקהילות שחרבו בשואה, באתר יד ושם
• Introduction to Yizkor Books: About Holocaust Memorial Books (Yizker-bikher)‎, באתר ייווא
• יהודית תידור באומל, "לזכרון עולם": הנצחת השואה בידי הפרט והקהילה במדינת ישראל, עיונים בתקומת ישראל 5, 1995, עמ' 364–387 (הופיע גם בגרסה אנגלית; המאמר העברי נדפס גם בתוך הקובץ "זיכרון סמוי – זיכרון גלוי: תודעת השואה במדינת ישראל", תשנ"ח 1998)
• יונתן בויארין, ספרי יזכור, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)

<divתרגום ראשון לא תקין:***17351091*** class="mw-content-ltr">

• Allan Nadler, Unsung Historians: The grand legacy of Yizkor books, Tablet, October 10, 2008 (עם הופעת התרגום האנגלי למונוגרפיה של מרדכי נדב על פינסק)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ספרי יזכור36998240Q20203188