תיקון חצות
תיקון חצות הוא סדר קינות ותפילות שנאמרות בחצות הלילה, ובו תוכן אבל על חורבן בית המקדש. השם ניתן לו על שם הזמן שיש לאמרו על פי ההלכה - לאחר חצות הלילה או היום[1].
מקור המנהג
חז"ל אמרו שראוי לכל יהודי להצטער תמיד על חורבן בית המקדש. אולם ישנה חובה מינימלית על כל אדם להזכיר החורבן בכל מיני מקומות על פי הפסוק "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", מכאן למדו למצוא זמן מיוחד להזכיר החורבן, דוגמת תיקון חצות וכן חיוב בכל שמחה להזכיר חורבן ירושלים כשבירת כוס בחתונות. בהלכה:
" ישכים קודם אור הבוקר לקום להתחנן לפני בוראו... וטוב למי שמקדים, שיכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה, ולסוף שני שלישי הלילה, ולסוף הלילה, שבאלו הזמנים הקב"ה נזכר לחורבן הבית ופיזור ישראל בין אומות העולם, והתפילה שיתפלל אדם באותה שעה על החורבן והפיזור רצויה וקרובה להתקבל. ויפיל תחינתו לפני המקום, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו בתחנוניו, כי טוב מעט בכוונה, מהרבות בהם שלא בכוונה..."
— טור אורח חיים סימן א'
בתחילה נהגו בני עדות המזרח להוסיף קינות על החורבן רק בתלת דפורענותא, כלומר בשלוש השבתות שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ובימי החול לא נהגו להתאבל על חורבן הבית. לאחר דיונים שסבבו סביב השאלה שכיצד זה ומתאבלים דווקא ביום השבת, נקבע בסופו של דבר לבטל את אמירת הקינות בשבתות אלו.[דרוש מקור] האר"י ביטל את מנהגי הצער בשבת וכנגד זה קבע לומר את התיקון מדי יום ביומו.
סדר התיקון
תיקון חצות ניתן לעשותו יחיד, ללא מניין.
בשעת חצות הלילה, מתיישבים על הארץ, חולצים את הנעלים וקוראים מספר פרקי תהילים תפילות וקינות:
תיקון רחל
חלקו הראשון של תיקון חצות נקרא תיקון רחל, ועיקרו הוא בכי וצער על החורבן. ומאחר שכך יש ימים שבהם יש נוהגים שלא לומר את החלק הזה כגון: בשבת, בחג, בראש חודש וכדומה, וכן בשנת שמיטה יש שאין אומרים אותו. בליל תשעה באב יש נוהגים לומר תיקון רחל בלבד.
סדר התיקון הוא כך: ראשית אומרים וידוי לאחר מכן קוראים את מזמור קל"ז 'על נהרות בבל' ומזמור ע"ט 'מזמור לאסף', יש המוסיפים קינה 'אל תזכור לנו עוונות ראשונים' ולאחר מכן קוראים את פרק ה' במגילת איכה 'זכור ה' מה היה לנו'.
אחרי כן מוסיפים את הקינה שקונן ישעיהו (ישעיהו פרק סג טו - סד יא) על החורבן 'הבט משמים וראה'. ולבסוף את תפילת ישעיהו לגאולת ירושלים (ישעיהו סא י - פרק סג ט).
אחרי כן אומרים קינות, עדה עדה כפי מנהגה, ולסיום אומרים את פסוק 'התנערי מעפר קומי' וגו'.
תיקון לאה
החלק השני של תיקון חצות נקרא תיקון לאה - ועניינו הוא תהילים לשם בניית הבית.
ימים שאין אומרים בהם תיקון חצות
בראש חודש (ובערב ראש חודש אחר המולד), ומראש השנה עד שמיני עצרת, ימי החנוכה, ימי הפורים, כל חודש ניסן, וכל ימי ספירת העומר, אומרים רק תיקון לאה, וכן בשנת השמיטה בארץ ישראל. בליל שבת, בליל יום טוב, בפסח, בשבועות, בסוכות, בשמחת תורה, בחול המועד פסח, בלילי ראש השנה, ובליל יום הכפורים אין אומרים תיקון חצות כלל.
תיקון חצות בקבלה
לפי תורת הקבלה תיקון חצות הוא תיקון חשוב בדרך להבאת הגאולה.
רבי נחמן מברסלב חידש שדווקא ככל שהדורות נמוכים יותר (דורותינו אנו) כך ערך הקימה בחצות ותיקון חצות גדל[דרוש מקור].
לקריאה נוספת
- ישראל י. שטיגליץ, תיקון חצות – גלגולו של מנהג, סיני קלד' ה'תשע"ד עמודים קע – קפ
- הרב שְׂרָיָה דִבְלִיצְקִי, סדר תקון חצות כסדר האריז"ל, עם הדינים השייכים
- סדר תיקון חצות : עם פירוש משולב ומשובץ יסוד צדיק / הכין ופעל אברהם שלום הלוי שישא, על פי משנתו של מוהר"ן מברסלב ותלמידו מוהרנ"ת. ירושלם : מכון ליקוטי הנחל, תשע"ז. כולל גם טבלה מפורטת של איזה ימים אומרים או מדלגים על חלקים של התיקון.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תקון חצות |
- בשמיטה אין אומרים: 'תיקון רחל'.
- משה חלמיש, תיקון חצות וגלגוליו עד המאה השבע עשרה, הרצאה ב-YouTube
- משה חלמיש, "תיקון חצות וגלגוליו עד המאה השבע עשרה", בתוך דרך ספר - שי לזאב גריס, בעריכת עודד ישראלי אבריאל בר לבב, ואברהם (רמי) ריינר ויונתן מאיר, ירושלים 2021, עמ' 107–149 (מאורכב בארכיון האינטרנט מאתר האוניברסיטה הפתוחה)
- תיקון חצות במאגר ספרות הקודש של ויקיטקסט
- דיני תיקון חצות מתוך קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף
- הלכות תיקון חצות מתוך הבן איש חי
- ביאור על דרך הקבלה באתר ויקיקבלה תיקון רחל
- מידע על סדר תיקון חצות בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע על תיקון רחל בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע על תיקון לאה בקטלוג הספרייה הלאומית
- אסופת מאמרים בנושא תיקון חצות, באתר אסיף
36054294תיקון חצות
- ^ בימי בין המצרים נהגו לאומרה בחצות היום וראה עוד באתר הידברות