תמונתו של בעל התניא
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | בוריס שץ |
| תאריך יצירה | ה'תרמ"ח |
תמונתו של רבי שניאור זלמן מלאדי הוא דיוקן מפורסם המזוהה עם רבי שניאור זלמן מלאדי, עם זאת ישנן מספר דעות לפיהן התמונה שייכת לאחד מצאצאיו ששימש כדוגמן.
היסטוריה
במסורת החב"דית מקובל שבעת מאסרו של בעל התניא בשנת תקנ"ט (1978) הוא אולץ על ידי אנשי בית הסוהר להתייצב לציור [1], יש הטוענים כי הרעיון לצייר את אדמו"ר הזקן היה של הרוזן צ'רטוריז'סקי, (ידידו של יורש-העצר אלכסנדר) שקנה את הדיוקן מאת הצייר גלבצ'בסקי במחיר 800 רובל כסף[2]. בהמשך עבר ככל הנראה הדיוקן בירושה במשך כמה דורות עד שנקנה על ידי הגרף טישקביץ (Tyszkiewicz), שהחזיקו בביתו במשך כמה שנים. אורחיו ומבקריו שמעו ממנו כי הדיוקן הוא של אחד הרבנים היהודים הגדולים[3].
בשנת ה'תרט"ו התארח האדמו"ר רבי שמואל שניאורסון אצל הגרף טישקביץ ושם הבחין בדיוקן עליו נרשם שהוא של בעל התניא, אביו של רבי שמואל רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) ניסה לקנות את הציור אך ללא הצלחה, בתקופה מאוחרת יותר השאיל הצמח צדק את הדיוקן להביא אותו לביתו ולאחר מכן החזיר אותו חזרה לגרף [4]. למרות גילוי הדיוקן בפעם הראשונה לכאורה - הוא נעלם שוב ולא הוכר באופן ציבורי.
בשנת תרמ"ח (1888) פרסם שמריהו שניאורסון[5] דיוקן עליו טען שאותו צייר בוריס שץ על פי הדיוקן המקורי של בעל התניא הנמצא אצל הגרף הגרף טישקביץ, הדיוקן זכה להסכמה מהרבנים רבי שמואל זנוויל קלפפיש ורבי שמריה נח שניאורסון האדמו"ר מקאפוסט וכן לכמה עדויות של חסידים שראו את בעל התניא שהעידו על אמיתות התמונה[6].
עם זאת היו מספר אדמו"רים ורבנים אחרים שסרבו לתת הסכמה לאותו דיוקן[7].
הפולמוס על אמיתות דיון התמונה
כבר בשנת ה'תרמ"ט עם פרסום התמונה לראשונה, הועלתה טענה שאין לפרסם את התמונה, בשל האיסור של "לא תעשה לך כל פסל או תמונה", וכן חשש לפיו הדיוקן מזויף, וזאת משום שלא יתכן שבעל התניא הסכים שיציירו אותו[8].
בשנת ה'תרצ"ח (1938), פורסם בעיתון היומי הארץ[9], טענה לפיה הדיוקן המפורסם בתור דיוקנו של בעל התניא הוא דיוקן מזויף והוא למעשה דיוקן של שמריהו שניאורסון שהיה דומה במעט לבעל התניא, וזאת על סמך עדותו של הצייר בוריס שץ משנת ה'תרפ"ז שצייר את הציור בעצמו, לפיה הציע בוריס שץ לשמריהו שניאורסון ממנו לצייר אותו ולפרסם את דיוקנו כדיוקן בעל התניא וזאת בשל מצבו הכלכלי הירוד.
בתגובה הביא הפרופסור יהודה פריד את עדותו של נשיא הקהילה היהודית בבאברויסק יצחק אייזיק אסתרין שראה דיוקן זהה אצל הגרף טישקביץ. רבי חיים ליברמן מזכירו של רבי יוסף יצחק שניאורסון טען כי אם הציור הזה הוא של רבי שמריהו שניאורסון, הרי היו אמורים מכיריו לזהותו. כמו כן נטען כי לא הגיוני שבוריס שץ יצייר את הדיוקן כשהוא היה אז בגיל צעיר[10]. האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מחב"ד הגיב על המאמר בעיתון "הארץ" במכתב חריף שכתב לאחד מכותבי המאמר [11], ובהמשך פרסם הוכחות ומסמכים המוכיחים את אמינותה של התמונה כדיוקנו של בעל התניא [12].
האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מחב"ד זיהה את התמונה עם סבו [13],וזאת בהסתמכו על שני חסידים שהכירו את בעל התניא וזיהוהו בפניו עם הדמות שבדיוקן. וכן על סמך עדותה של הרבנית רבקה, אשת האדמו"ר רבי שמואל שניאורסון, שראתה גם את התמונה המקורית בליובאוויטש, בתרכ"ב. וסיפרה: ”כשיצאה תמונתו של אדמו"ר הזקן לאור, כשראיתי את התמונה הכרתי היטב, אשר היא העתק מאותה התמונה אשר ראיתי אז”. וכן על סמך עדותו של חסיד ששמע את הצמח צדק אומר לבנו על הדיוקן אותו שאל מהגרף טישקביץ: ”הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים”. אותו חסיד גם העיד שבשנים תרכ"ד-תרכ"ה, כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את רבי שניאור זלמן מליאדי בזמן שישב בבית האסורים".
כמו כן הסתמך על אמרתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק): ”אז איך קוק אויף דעם פעטער ר' חיים אברהם זע'ה איך דעם זיידין, זיין קלסתר פנים איז ווי דעם זיידינס” (=כאשר אני מסתכל על הדוד רח"א רואה אני את הסבא, קלסתר פניו הוא כשל הסבא), וכן מקובל אצל זקני החסידים,"אשר הרב הר' חיים אברהם בנו של אדמו"ר הזקן, היה קלסתר פניו ומבנה גוו כמו קלסתר פני קדש ומבנה גוו של אדמו"ר הזקן", כביסוס לעדותם של חסידים שהכירו את ר' חיים אברהם שהתמונה היתה דומה לו ("רק שבחוטמו של הרח"א לא היה בו שרטת").
תפוצת התמונה
בחסידות חב"ד מפרסמים את התמונה כדיוקנו האותנטי של אדמו"ר הזקן. בספר התניא משנת ה'תש"ג הודפסה התמונה[14] כשמתחתיה כתוב בין היתר: "זהו צורה של איש אלקים קדוש, ונכדי המחבר שלמו בעד התמונה הון רב והעתיקוה בדפוס בשנת תרמ"ט בהסכמת הבד"צ דק"ק ווארשא גם נכדי המחבר האדמו"רים הגדולים עלו בהסכמה להו"ל". גם רבי מנחם מנדל שניאורסון האדמו"ר השביעי של חב"ד, אמר כי מאדמו"ר הזקן ומאדמו"ר הצמח צדק 'ישנן התמונות המפורסמות'[15].
אולם לדעת כמה חוקרים נחשבה התמונה כמזויפת, וכדבריו של ר' מאהלר בספרו 'דברי ימי ישראל דורות אחרונים'[16] : ”"תמונה מדומה של ר' שניאור זלמן מלאדי - לאמיתו של דבר, תמונת אחד מנכדי ר' שניאור זלמן מראשית המאה העשרים"”. דברים דומים מופיעים גם בחוברת 'פולין' מטעם "האוניברסיטה הפתוחה"[17]: ”"תמונתו של ר' שניאור זלמן מליאדי. לא ידוע מי ציירה ומתי, וייתכן שאינה שלו, אך בין חסידי חב"ד היא מוחזקת כמהימנה".”
בשנת ה'תשי"ט הוצע להנפיק את תמונת בעל התניא על בול, אולם בעקבות סירובו של הרבי מליובאוויטש לכך משום הביזיון שייגרם לציור, ההצעה נפלה[18].
בשנת ה'תשס"ט חשף עיתון המבשר תמונה, שהגיעה לישיבת חב"ד בפטרבורג על ידי אדם שסיפר שעל תמונה זאת יש מסורת במשפחתו שהיא תמונתו של אדמו"ר הזקן[19][20].
-
דיוקן נוסף המוזהה עם בעל התניא.
-
איור מהאנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוז ואפרון (1906-1913)
לקריאה נוספת
- קובץ "התמים", חוברת ח, וורשה, כסלו תרח"ץ (1937) [במהדורת קה"ת, כפר חב"ד תשל"א: עמ' שעט-[שפה]יז].
- ארי רובין, כך הגיע ציור אדמו"ר הזקן לליובאוויטש, תחקיר אודות הציור, איתורו, הפצתו והוכחות לאמינותו. שבועון בית משיח, גיליון 1387, תשפ"ד.
קישורים חיצוניים
- יהושע מונדשיין, ציור תמונתו של אדמו"ר הזקן, באתר שטורעם נט.
- הדיוקן המפורסם של הרב שניאור זלמן מלאדי, "הרב הזקן" מייסד חב"ד:אמיתי או זיוף ? באתר המולטי יקום של אלי אשד.
הערות שוליים
- ^ בהערה לשיחת שבת פרשת וישב, א' דחנוכה תש"נ, כותב האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ': "וכן יש לומר בנוגע לתמונת תואר פני קודשו של אדמו"ר הזקן (שיש אומרים שגם זה היה מטעם הממשלה - וראה בארוכה 'התמים' חוברת ח' [שעט, א ואילך])"... (ספר-השיחות תש"נ, חלק א, עמ' 193 הערה 79).
- ^ הספר 'קיסר און רבי', כרך רביעי, ניו-יארק 1949, ע' 17-11
- ^ בית רבי,ע' 6 - 501
- ^ ראו: קובץ "התמים", חוברת ח, כסלו תרצ"ח (במהדורת קה"ת תשל"א: עמ' שפב).
- ^ בן רבי לוי יצחק שניאורסון מצאצאי אדמו"ר הזקן. היה מדפיס ספרים בורשה, פולין. ראה ספר הצאצאים, עמ' 174
- ^ קובץ התמים, חוברת ח, כסלו ה'תרצ"ח (במהדורת קה"ת תשל"א: עמ' שעט ואילך).
- ^ עיתון המליץ עמ' 216
- ^ עיתון המליץ של החודשים אלול ה'תרמ"ט - שבט ה'תר"נ.
- ^ מד' בסיוון ה'תרצ"ח
- ^ בטורו של יהושע מונדשיין. ראו בקישורים חיצוניים.
- ^ אגרות קודש - אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יג, עמ' רנג.
- ^ ראו קובץ "התמים", חוברת ח, וורשה, כסלו תרח"ץ (1937) (במהדורת קה"ת, כפר חב"ד תשל"א: עמ' שעט-[שפה]יז)
- ^ ראו במקור שבהערה הקודמת.
- ^ ע' 352-327
- ^ ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד), וכן משמע ממקומות רבים נוספים.
- ^ ספר שלישי כרך ראשון נספח יא
- ^ יחידה 9–10, תל אביב תשנ"א, ע' 19,
- ^ אגרות קודש חלק י"ח ע' רכ"ו.
- ^ פרסום התמונה באתר חב"ד און ליין
- ^ אשכול בנושא באתר בחדרי חרדים