רבי משה שניאורי
 | |
| "הנחה" שר' משה כתב בסוכות ה'תרס"ז | |
| לידה | ה'תקל"ט/ה'תקמ"ד |
|---|---|
| פטירה | סיוון ה'תקל"ח |
| תפקידים נוספים | רבה של עולה |
| אב | רבי שניאור זלמן מליאדי |
רבי משה שניאורי (ה'תקל"ט/ה'תקמ"ד - סיוון ה'תרל"ח), הוא בנו הצעיר של מייסד חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי. כיהן כרבה של העיר עולה, ומאוחר יותר הוחתם על מסמך התנצרות ונחטף לביתו של כומר.
קורות חייו
שנת לידתו אינה ידועה[1]. למד בנעוריו עם אביו בעל התניא[2], ואצל רבי משה מייזליש[3] ובנוסף אצל מלמד בשם אליהו ראובן[4].
בגיל שמונה חלה במערכת העצבים, ואביו לקחו לריפוי בויטבסק, סנקט פטרבורג וסמולנסק. בהיותו בגיל נישואיו התאזנה מחלתו. בחנוכה ה'תקנ"ח (1797) נשא לאשה את שפרה, בת רבי צבי הירש מאולה (Ula), הקרובה ללאדי. משה עבר להתגורר בבית חותנו, ולאחר מכן התמנה לרב באולה.
בשנת ה'תקס"ב (1802) החל לרשום בקביעות את המאמרים שאמר אביו בשבתות, ומהם נכתבו מאמרי אדמו"ר הזקן[5]. אביו חיבבו במיוחד[6]. החל משנת ה'תק"ע החל להתעסק בעסקנות ציבורית יחד עם אחיינו רבי מנחם מנדל שניאורסון[7].
היה עשיר גדול[8] ומבעלי המנגנים המפורסמים בחב"ד[9].
במהלך מלחמת רוסיה-צרפת (1812), נסוגו אביו ובני ביתו עם צבא רוסיה לתוככי רוסיה, ובמהלך המסע נפטר אביו. משה עצמו ובני משפחתו לא הצטרפו למסע. כאשר ניסה משה להגיע לשקלוב נפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות אך לבסוף שוחרר[10].
באייר ה'תקע"ד חתם עם אחיו דובער וחיים אברהם על הסכמה להדפסת הראשונה של 'אגרת הקודש' החלק הרביעי של ספר התניא שכתב אביהם[11].
פרשת ההתנצרות
הספר "בית רבי", נמנע מלעסוק במחלתו ובשאלת ההתנצרות, באמרו שהנעשה עמו ידוע, והתמקד בסיפור נדודיו שלאחר המעשה.
לגירסת רבי יוסף יצחק שניאורסון, בשנת ה'תקע"ה התלווה רבי משה אל אחיו, רבי דובער שניאורי, לראיון עם קיסר רוסיה בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. רבי משה נענה להצעה וניצח בוויכוח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון, חטפו אותו למנזר והחתימוהו על כורחו על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו ולאחר שסירב לשתף עמם פעולה, אסרוהו.
בי"ט בכסלו ה'תקע"ו מת אחד האסירים ובחסות המהומה שנוצרה הצליח לברוח מבית הסוהר[12]. לאחר בריחה שארכה כמעט 24 שעות בשלג, הגיע למקום יישוב יהודי. מכיוון שחשש שיתפסוהו, המשיך לנדוד במשך 62 שנה בזהות מוסתרת, עד שנפטר בחודש סיוון ה'תרל"ח (1878)[13].
כמו כן לגירסתו, פרשת ההתנצרות התרחשה בעקבות קפידתו של רבי שלמה מקרלין על אביו בעל התניא[14].
בספר "נאחז בסבך" של דוד אסף[15] מוצגת גירסה שונה. בספר מופיע מכתבם של רבי דובער שניאורי ורבי חיים אברהם שניאורי שממנו עולה כי משפחתו של רבי משה הסתכסכה עם מיכאיול אלכסייביץ פוזנוב, קצין ארטילריה שהתגורר באולה, וזה החליט בתגובה לחטוף את רבי משה והצליח[16] להחתים אותו על מסמך התנצרות. לאחר כמה ימים נלקח רבי משה לבית הכומר סיודלובסקי. בתקופה מאוחרת יותר הציג סיודלובקי מסמכים המעידים על התנצרות של רבי משה, אולם מסמכים אלו נחקרו על ידי חברי הכנסיה, ונתגלו בהם זיופים. במכתב הנזכר מבקשים האחים את שחרורו של רבי משה מסיבת אי שפיותו. קיסר רוסיה לא קיבל את טענתם וטען שהוא חתם מרצונו החופשי. על פי טענות שונות, רבי משה לא היה חולה נפש, ואחיו שקרו זאת בשביל להצילו[דרוש מקור]. מאוחר יותר נשלח רבי משה לבית חולים, מאז והלאה אין מסמכים אודותיו וסביר להניח שנפטר תקופה קצרה לאחר מכן.
נדודיו
לפי מסורות שהובאו במכתבים שהגיעו לידי רבי שמואל שניאורסון מסופר שלאחר שברח, ר' משה היה נודד בעיר פולין, ומקבץ נדבות[17]. חסיד חב"ד שנפטר בסוף המאה ה-20 סיפר כי בתקופת כהונתו מוהר"ש כאדמו"ר, הופיע בעיר לובביץ' לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי העיירה רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב"ד זקן וותיק[18]. ע"פ עדויות נוספות הוא שהה אצל רבי יעקב ישראל מצ'רקס ואצל רבי אהרן מצ'רנוביל[19]. ויש עדויות שהיה במקומות נוספים עד פטירתו[20].
משפחתו
אשתו שפרה, שתי בנותיו, בעליהם ונכדיו עלו לארץ ישראל והתיישבו בקהילת חב"ד בחברון בסביבות השנים תר"ג-תר"ד, לאחר כמה שנים, בשנת תרי"ב, הם עברו לירושלים.
- בתו, שרה רבקה אשת הרב נחום יוסף.
- בתו, רחל.
- נכדו, רבי שניאור זלמן (בעל 'נמוקי שזבנ"י').
- נכדו, השד"ר רבי חיים צבי שניאורסון[21].
- נכדו, רבי פנחס אליהו[22].
| עץ משפחתו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
- עץ זה מרכז את צאצאיה המפורסמים של משפחת שניאורסון ענף ר' משה שניאורי, או חוליה המקשרת בין דורות ודור ראשון של כל נכדי ר' משה שניאורי
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
- דוד אסף, נאחז בסבך: פרקי משבר ומבוכה בתולדות החסידות, מרכז זלמן שזר, ירושלים 2006, פרק ראשון: מומר או קדוש? בעקבות משה בנו של ר' שניאור זלמן מליאדי, עמ' 50–136.
- אליהו מטוסוב, תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן[23], ניו יורק, תשע"ד, מסת"ב 9781495195174
הערות שוליים
- ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון כתב באגרות קודש לאדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז, שנולד בעיר ליאזנא בשנת ה'תקמ"ד (1784), ואילו במקום אחר נכתב שנולד בחודש תמוז ה'תקל"ט (1779), תורת שמואל - ספר השיחות, עמ' 13.
- ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות ה'ת"ש, עמ' 58, עם זאת ר' אברהם סנדר נמצוב בספרו "הוספה לספר עדות לאסף" (ברוקלין ה'תשי"ט, עמ' קע"ג) שיער שככול הנראה הוא לא למד עם אביו.
- ^ תולדות דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן, עמ' קנ"ז.
- ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, ספר השיחות ה'ת"ש, עמ' 54.
- ^ אליהו מטוסוב, 'רבי משה - בן אדמו"ר הזקן'[דרושה הבהרה].
- ^ התבטא עליו ש:"הוא בעל כשרונות מצוינים, זכרונו המצוין לא ימוש ממנו עד עד" חיים מאיר הילמן, בית רבי, נ"ז, א.
- ^ שלשלת היחס.
- ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, אגרות קודש, ח"ד, עמ' קס"ד.
- ^ ספר הניגונים חב"ד, עמ' ט.
- ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן, עמ' מ"ט - נ"א.
- ^ נדפס בכל דפוסי התניא מאז ועד היום. וכן באגרות קודש אדמו"ר האמצעי, עמודים צ"ב-צ"ג. ניו יורק תשע"ג
- ^ במקום אחר כתב הריי"ץ כי במהלך הובלתו למאסר לפתע "נפלה תרדמה על כולם" וכך הוא הצליח לברוח (לפי מכתב ששלח הריי"ץ לאחד מבני משפחת שניאורסון במונטריאול, ומופיע באגרות קודש, מוהריי"צ, כרך ז (שנת תש"ג), איגרת א'תתפא עמודים טו וטז).
- ^ או ע"פ גרסא אחרת בשנת ה'תרט"ו - אגה"ק להריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז - י"ח.
- ^ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ד עמ' קס"ו.
- ^ עמ' 50–136.
- ^ ע"י שהשקה אותה לשוכרה בפונץ', או על פי גרסא אחרת הרדים אותו בסם הזיה
- ^ יהושע מונדשיין, מגדל עוז[דרושה הבהרה].
- ^ קובץ סיפורים של דובער חסקינד עמ' 79. הוצאת משפחות סברדלוב - חסקינד. ניו יורק 2007
- ^ בית רבי
- ^ ראו באגרות קודש, מוהריי"צ, כרך ז (שנת תש"ג), איגרת א'תתפא עמוד טו ואילך.
- ^ דוד תדהר (עורך), "חיים צבי שניאורסון", אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך א (1947). עמ' 38, אברהם יערי, שלוחי ארץ-ישראל, עמ' 816-819. ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון: ממבשרי מדינת ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל'ג 1973.
- ^ ספר הצאצאים עמ' 142
- ^ על הספר: שניאור ברגר, בן הרבי הקדוש שחייו היו לחידה