רבי ברוך מרדכי אטינגר
הרב ברוך מרדכי בן ר' אליעזר אטינגר[1] מבוברויסק (נפטר ב-29 באוגוסט 1852, י"ד באלול ה'תרי"ב), היה חסיד חב"ד, רב קהילת החסידים בווילנה, ורב העיר בוברויסק.
היה חתנו של הרב שמואל בן אביגדור אב"ד וילנה.
תולדות חייו
מקובל כי הוא בן למשפחת איטינגא. על פי הודעתו שהשתמרה בארכיון בווילנה הוא נולד בעיר לבוב שבפולין בשנת תקל"ג (1773), אך על פי מסורת חב"ד[2] הוא נולד ביישוב קטן סמוך לעיר שוינציאן שבליטא בערך בשנת תקכ"א (1761), ואמו הייתה לאה, בת הרב חיים יהודה לייב איטינגא מלבוב[3].
על פי מסורת חב"ד, בגיל שלוש עשרה החל ללמוד אצל ר' מיכאל אפאצקער בשוינציאן, לאחר שנתיים נפטר אביו, ורבו יעץ לו ללמוד בווילנה. בהגיעו לווילנה התקבל בקרב גאוני וילנה ונודע בכינויים "העילוי משווינציאן" ו"בעל ההגיון", והיה בן בית אצל רב העיר רבי שמואל אביגדור, שהיה ברבות הימים לחותנו (ואביו החורג), ואף זכה מזמן לזמן לשוחח בדברי תורה עם הגאון מווילנה. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבות בסלוצק ובמינסק, ואחר מכן חזר לווילנה. בשובו נודעה לו שאמו נישאה בשנית לרבי שמואל בן אביגדור, ובשנת תקמ"א נשא לאישה את בתו של רבי שמואל. בחתונתו השתתפו רבים מגאוני ובחירי וילנה ובראשם הגר"א. לאחר נישואיו התמנה לראש ישיבה בווילנה. מסופר כי נהג להדריך את תלמידיו לפתח את כישרון הדיבור והנאום, כאשר התלמידים היו חוזרים על כל סוגיה שנלמדה בעל פה ובאופן מסודר ובשפה ברורה כנואם מול קהל, ובמשך הזמן היו רבים מתלמידיו לנואמים גדולים. באותה תקופה הזמינו גאוני שקלוב את גאוני וילנה, בריסק, וסלוצק, לכנס "שולחן התורה" אשר נועד לפתור את כל הבעיות ההלכתיות שהצטברו על שולחנם, שם פגש את רבי יוסף כולבו, שסיפר לו על רבי שניאור זלמן מלאדי.
על פי הודעתו של רבי ברוך מרדכי עצמו, הוא הגיע בראשונה לווילנה בשנת תק"ן (1790) (וככל הנראה אז נישא לבת הרב), ולאחר מכן שב ללבוב.
בשנת תקנ"ו או תקנ"ז (1795–1797) שב לווילנה ושימש כרב לעדת החסידים בעיר שהתקיימה אז במחתרת. לאחר פרוץ העימות נגד החסידים בשנת תקנ"ט נעצר ונחקר על ידי השלטונות הרוסיים, ושוחרר לאחר זמן קצר. באותן שנים נסע לרבי שניאור זלמן מלאדי והיה לתלמידו, ואף כתב הסכמה להדפסת ספריו שולחן ערוך הרב וליקוטי תורה.
בשנת תקס"א (או תקס"ב) התמנה לרב העיר בוברויסק, הן לקהילת החסידים והן לקהילת ה"מתנגדים", בזמן כהונתו הפכה בוברויסק מעיירה קטנה למרכז יהודי חשוב באזור.
בשנת תרי"א עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. נפטר בי"ד באלול תרי"ב ונקבר בהר הזיתים סמוך לקברו של האור החיים הקדוש. לפני שעלה לארץ יעץ לראשי הקהילה למנות את מי שהיו אז רבני העיירה פאריטש הסמוכה, הרב הלל מפאריץ' לרב קהילת החסידים, והרב אליהו גולדברג לרב קהילת המתנגדים.
מנכדיו שנותרו ברוסיה, שימשו כמנהיגי קהילות ורבנים. נכדו הרב אברהם אטינגר היה רב באומן. הרב ברוך מרדכי אטינגר שנטה לציונות, היה "רב מטעם" בקישינב. בין ניניו נמנים ההיסטוריון פרופ' שמואל אטינגר ולובה אליאב.
לקריאה נוספת
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, תולדות ברוך מרדכי, תשס"ח
קישורים חיצוניים
- דיון בפורום "ספרים וסופרים" באתר בחדרי חרדים אודות ייחוסו של הרב ברוך מרדכי איטינגא.
- הרב איתם הנקין, מאמר שחלקו מוקדש לחלקו של רב"מ במינוי מחליפו ברבנות בוברויסק.
- מנחם ברונפמן, רבי ברוך מרדכי מבויברויסק – ביוגרפיה של אחד מחשובי וראשוני חסידי בעל התניא, באתר עלי ספר
הערות שוליים
- ^ יש אומרים ששם משפחתו היה "איטינגא"
- ^ שנמסרה על ידי האדמו"ר מחב"ד, הרב יוסף יצחק שניאורסון בקונטרס השיחות "ביקור שיקגו"
- ^ ראו בהרחבה בקישור לדיון בנושא
