תשבו כעין תדורו
תשבו כעין תדורו הוא כלל הלכתי לפיו מצוות הישיבה בסוכה צריכה להתקיים באופן מקביל לנוהג המקובל בעת מגורי האדם בביתו הקבוע. משמעות הכלל נוגעת לדרך קיום מצוות אכילה בסוכה, שינה בסוכה ומעשים שונים אחרים שבשגרה, שדרך קיומם בסוכה נגזרת מכלל זה.
מקור הדין
מקור דין 'תשבו כעין תדורו' הוא לימוד מהפסוק: ”בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים”,[1] אותו דרשו חכמים: ”תשבו - כעין תדורו”,[2] כלומר כפי שאדם רגיל לדור בביתו, כך ישב בסוכתו.
השלכות מעשיות של הכלל
על פי הכלל 'תשבו כעין תדורו' נעשית בהלכה הבחנה בין ארבעה סוגי פעולות:
א. דברים שרגילים תמיד לעשות בבית, ואותם חובה לעשות בסוכה.
ב. דברים שבדרך כלל עושים בבית אך לעיתים עושים מחוץ לבית, ואותם ראוי לעשות בסוכה אך אין בזה חובה.
ג. דברים שבדרך כלל עושים מחוץ לבית, ואותם מותר לעשות מחוץ לסוכה.
ד. דברים מאוסים או בזויים כהתפנות או שטיפת כלים משאריות האוכל, שאותם אין לעשות בסוכה כלל.
אכילת קבע וארעי
ערך מורחב – אכילה בסוכה
בתלמוד הבבלי במסכת סוכה מבואר שכדרך שאדם אוכל סעודת קבע בביתו, כך יש לאכול את סעודות הקבע בחג הסוכות - בסוכה. אך אכילה ארעית שאדם אוכל לעיתים מחוץ לביתו, רשאי לאכול גם בחג הסוכות מחוץ לסוכה.
ישנה מחלוקת אמוראים מהי סעודת קבע ומהי סעודת ארעי. להלכה נפסק שסעודת ארעי היא אכילת דבר מאפה כשיעור של עד כביצה.
שינת קבע וארעי
- ערך מורחב – שינה בסוכה
דין נוסף המבואר במסכת סוכה הוא דין השינה. היות שבשאר ימות השנה אדם אינו רגיל לישון מחוץ לביתו ברשות הרבים, כך אין לישון מחוץ לסוכה. אמנם כיוון ש'אין קבע לשינה', וגם שינה מועטה לעיתים מרווה את האדם ומפיגה את העייפות, גם שינת ארעי אסורה מחוץ לסוכה.
תפילה ושיעורי תורה
תפילה במניין דרכה להיעשות בכל השונה בבית הכנסת, ולכן גם בחג הסוכות מתפללים בבית הכנסת ולא בסוכה. וכן שיעורי תורה הנלמדים בבית הכנסת ובבית המדרש, מותר לקיימם בבית הכנסת או בבית המדרש כפי הרגילות בכל השנה.[3]
מעשים בזויים בסוכה
על פי ההלכה, היחס לסוכה צריך להיות כאל החדר המכובד שבביתו של אדם. לכן תשמישים בזויים אין לעשות בסוכה,[4] כגון להתפנות או אף לשטוף כלים.[5] אמנם תשמיש המיטה מותר בסוכה, אם ניתן לעשותו באופן מוצנע.[6]
כמו כן, מבואר בתלמוד שכלי אוכל שסיימו להשתמש בהם בסעודה, יש לפנותם בהקדם מן הסוכה, כיוון שהישארותם בה עם שאריות האוכל שבהם נחשבת לגנאי. אך כלי שתייה מותר להשאיר בסוכה כיוון שאינם מאוסים.[7]
דינים נוספים הנלמדים מכלל זה
שהייה בסוכה ושימוש בכלים ומצעים נאים
בברייתא במסכת סוכה מובא שעיקר ישיבתו של האדם במשך שבעת ימי חג הסוכות צריכה להיות בסוכה, ועל כן עליו להכניס אליה את כליו היפים:
תנו רבנן: כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים - מעלן לסוכה, מצעות נאות - מעלן לסוכה. אוכל ושותה ומטייל בסוכה. מנא הני מילי? [מה המקור לדברים אלו] דתנו רבנן: תשבו כעין תדורו. מכאן אמרו: כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים - מעלן לסוכה, מצעות נאות - מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה
קביעת שתי סעודות קבע בסוכה מדי יום
במשנה במסכת סוכה מובאת מחלוקת בין התנא רבי אליעזר לחכמים. לדעת רבי אליעזר, חובה לאכול שתי סעודות בסוכה בכל יום מימי חג הסוכות, ובסך הכל חובה לאכול ארבע עשרה סעודות בסוכה. חכמים חולקים על רבי אליעזר וסוברים שאין חובה כזו, ומלבד החובה הכללית לאכול סעודה ביום טוב, אין חובה לקבוע סעודה בסוכה, ומי שרוצה להסתפק באכילת פירות וירקות מחוץ לסוכה, רשאי.
בתלמוד הבבלי מבואר שמחלוקתם נעוצה בהבנת הדרשה 'תשבו כעין תדורו'. לדעת רבי אליעזר כשם אדם רגיל לסעוד בביתו שתי סעודות ביום, אחת בבוקר ואחת בערב, כך ישנה חובה לאכול בכל יום מימי הסוכות שתי סעודות, בבוקר ובערב. ודעת חכמים, כשם שבביתו אדם יכול להחליט אם רוצה לאכול סעודת קבע או לא, כך גם בסוכה הוא רשאי לבחור אם רוצה לקבוע סעודה ולאוכלה בסוכה, או לאכול אכילת ארעי מחוצה לה.[8]
להלכה נפסק כדעת חכמים, אך יש אומרים שישנו הידור לקיים את דברי רבי אליעזר ולאכול שתי סעודות קבע בסוכה בכל יום מימי חג הסוכות.[9]
מצטער פטור מן הסוכה
- ערך מורחב – מצטער פטור מן הסוכה
כנגזרת נוספת של הכלל 'תשבו כעין תדורו', בארו חכמים בתלמוד הבבלי שהמצטער מהשהייה בסוכה פטור מן הישיבה בה. שכשם שאדם הסובל משהות בביתו, מוצא לעצמו מקום חלופי זמני עד שיחלוף גורם הצער, כך אדם הסובל מן השהות בסוכה, פטור מלשהות בה ורשאי לשהות בביתו עד חלוף גורם הצער שבסוכה.
פטור זה קיים רק בהינתן שמעבר מהסוכה לבית יפטור את האדם מן הצער, אך אם בביתו ימשיך לסבול אותו הצער, אלא שייהנה מן התנאים המשופרים של הבית ביחס לסוכה, אינו נפטר מחובת הישיבה בסוכה. למשל, אדם שסובל מיתושים בסוכה ובבית, אלא שבסוכה הוא סובל יותר היות שהתנאים בסוכה מלכתחילה פחות נוחים, אינו נפטר בשל כך מן הישיבה בסוכה. אך אם בסוכה הוא סובל מאוד מן היתושים, ובביתו ירווח לו מהם, הוא פטור. ובלבד שעשה כל שביכולתו למנוע הימצאות יתושים בסוכתו, ולא התרשל ובנה מלכתחילה את סוכתו בסמוך למאגר מים המהווה מקור פורה ליתושים. וכן על זו הדרך.
קישורים חיצוניים
- הרב אליעזר מלמד, הלכות תשבו כעין תדורו, באתר פניני הלכה
- הרב שמואל שמעוני, תשבו כעין תדורו ודין מצטער, באתר ישיבת הר עציון
- מידע על תשבו כעין תדורו בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק מ"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ח עמוד ב'
- ^ פניני הלכה סוכות פרק ג הלכה א.
- ^ רמ"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרל"ט, סעיף א'.
- ^ משנה ברורה, סימן תרל"ט, סעיף קטן ט'.
- ^ ביאור הלכה תרל"ט, סעיף א', ד"ה: 'ואל יעשה'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ט עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ז עמוד א'
- ^ משנה ברורה, סימן תרל"ט, סעיף קטן כ"ד.
| סוכות | ||
|---|---|---|
| מהלך החג | יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה |  |
| סוכה | סכך • אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה | |
| ארבעת המינים | אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך | |
| מנהגים | הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה | |
| מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות | |
| תפילות ופיוטים | פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (אף ברי · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי קל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת | |
| שונות | שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • א סוכה א קליינע • סהרנה | |
32202897תשבו כעין תדורו