שערי תשובה (אורח חיים)
שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים, הוא ספר תורני הלכתי שחובר על ידי הרב חיים מרדכי מרגליות מדובנו, ונדפס בדפוס שלו בדובנו בתחילת שנת תק"פ.
מהות הספר
הספר הוא בעיקרו ליקוט מספרי השו"תים שקדמו לו בעניינים הנוגעים לשולחן ערוך אורח חיים, ודבריהם לא הובאו במפרשים שקדמוהו, במיוחד לא בבאר היטב. הספר כולל ליקוטים גם מספרים אחרים, לדוגמה ספרי קבלה ותלמידי האר"י, וכן כולל מחידושי המחבר בעצמו, וכן הוספות מאחיו הרב אפרים זלמן מרגליות מברודי, והפניות לספריו יד אפרים ובית אפרים.
בהקדמות שנכתבו על ידי המחבר ואחיו, נראה שמדובר בחיבור שאמור היה לכלול את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך[1]. הרב חיים מרדכי מרגליות נפטר בדמי ימיו ולא השלים את ההדפסה בחייו, יש אומרים בשל שרפה שפרצה בבית הדפוס.
הספר היה מהראשונים בתחום הליקוט בקיצור מספרות השו"ת הרחבה, לפי ענייני השולחן ערוך. בדור שאחריו הרעיון אומץ על ידי הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט, שהשלים את הליקוט על שאר חלקי השולחן ערוך, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט, בחיבור בשם "פתחי תשובה".
דברי השערי תשובה מובאים לרוב בספר משנה ברורה שאף הדפיס פירוש זה בספרו, בצמוד לפירושו והשולחן ערוך עצמו.
זהות המחבר
הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט בהקדמתו לחיבורו פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה כותב כי חיבור השערי תשובה הושלם על ידי אח המחבר הרב אפרים זלמן מרגליות, ובהקדמה לפתחי תשובה על חושן משפט שיצא מאוחר יותר, הוא כותב שהחיבור נכתב על ידי שני האחים.
בשדי חמד[2] דן בזהות המחבר. בהנחה ראשונית הוא כותב שהרב אפרים זלמן חיברו, שכך משמע להדיא מכמה מקומות בהם מציין "כמו שכתבתי בשערי תשובה" וכן בשערי תשובה מציין מה שכתב בחיבוריו האחרים. עיי"ש שמביא הוכחות לכאן ולכאן. בסופו של דיון הוא מסיק כי היות שבהקדמת הרב אפרים זלמן לשערי תשובה, כותב להדיא שחיברו אחיו וגם אחר שהראהו חד צורבא מרבנן את דברי הפתחי תשובה דלעיל, יש לומר שהחיבור מידי שניהם נגזר ואין איתנו יודע איזה סימנים הם ממר ואיזה ממר.
בקובץ 'המעין'[3] הוכיח הרב יוסף יונה שחלק א' - מההתחלה עד סימן שמ"ה - נכתב ע"י רבי חיים מרדכי, וחלק ב' - מסימן שמ"ו עד סוף או"ח - נכתב ע"י רבי אפרים זלמן.
הוצאות
החיבור יצא לראשונה בהדפסה של שולחן ערוך אורח חיים, עם שערי תשובה, בדובנא בשנת תק"פ[4]. הספר נדפס ביחד עם היד אפרים, בלי כל מפרשי השולחן ערוך (פרט לבאר היטב). בשנת תרכ"ח (1868), נכלל שערי תשובה במהדורת השולחן ערוך של דפוס ראם[5]. אחר כך צורף להדפסות השולחן ערוך כפירוש מסביב לשולחן ערוך עצמו ברוב המהדורות[6][7].
החיבור זכה להיות אחד משני חיבורים עיקריים (שערי תשובה ובאר היטב) המודפסים כמקשה אחת יחד עם המשנה ברורה.
קישורים חיצוניים
- שערי תשובה על שולחן ערוך, אורח חיים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
הערות שוליים
- ^ אפרים זלמן מרגליות, הקדמה לשולחן ערוך, מגיני ארץ, שלחן ערוך, אורח חיים-חלק ראשון, מפיצי תורה, ניוארק, תשי"א, באתר היברובוקס
- ^ כללי הפוסקים, סימן טו, פיסקה כח
- ^ גליון 228, טבת תשע"ט
- ^ לקורות היהודים בעיר דובנא ומצבם, הצפירה, 24 בינואר 1902
- ^ האלמנה והאחים ראם בוילנא, הודעות, אבל אשמים אנחנו, המגיד, 26 במאי 1868
- ^ שער הספר, שלחן ערוך, אורח חיים, מונקאטש תרצ"ט, באתר היברובוקס
- ^ שער הספר, שלחן ערוך, אורח חיים, ניוארק, באתר היברובוקס
34366431שערי תשובה (אורח חיים)