מעמיד (סוכה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כדי שהסכך יישען על מעמיד הכשר לסיכוך, נוהגים רבים להשעין את הסכך על גבי לייסטים מעץ, כפי המוצג בתמונה זו.
כדי שהסכך יישען על מעמיד הכשר לסיכוך, נוהגים רבים להשעין את הסכך על גבי לייסטים מעץ, כפי המוצג בתמונה זו.

בהלכה, "מעמיד" הוא דין בהלכות מבנה הסוכה, לפיו אין לסמוך את סכך הסוכה בדבר שאסור להשתמש בו לשם סיכוך עצמו, דהיינו: דבר המקבל טומאה או שאין גידולו מן הארץ. דין זה שנוי במחלוקת ראשונים, ובקרב פוסקי ההלכה הצריכו להקפיד עליו מלכתחילה.

אמנם מוסכם להלכה שבדיעבד, כאשר העמידו את הסכך על גבי דבר המקבל טומאה או שגידולו אינו מן הארץ, הסוכה כשרה, ומותר אף לברך בה את ברכת "לישב בסוכה".

מקור הדין

מקור דין 'מעמיד' נובע ממחלוקת התנאים במסכת סוכה על המשנה[1]: ”הסומך סוכתו בכרעי המטה - כשרה, רבי יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה”. בתלמוד הבבלי מובאת מחלוקתם של האמוראים רבי זירא ורבי אבא בר ממל מהו טעמו של רבי יהודה: לדעת אחד מהם סיבת הפסול היא שסוכה כזו איננה יציבה דיה, ושיטת רבי יהודה היא שהסוכה צריכה להיות "דירת קבע". ולדעת השני הפסול הוא ”מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה”. כלומר שהסכך נשען ועומד על המיטה, שהיא כלי המקבל טומאה. והורו חכמים שגם הדבר שעליו נשען הסכך יהיה מחומר שאינו מקבל טומאה, כדי שלא יבוא לעשות את הסכך עצמו מדבר המקבל טומאה, שאז הסוכה פסולה מן התורה. דין זה נכון גם ביחס לדבר שאין גידולו מן הארץ (מופק מחומר שאינו צומח מהאדמה), שגם הוא אינו כשר לסיכוך (מלבד קיר אבנים, שאין חשש שאדם יבוא לסכך בהן את סוכתו[2]).

מחלוקת הראשונים

הראשונים נחלקו בשתי מחלוקות ביחס לדין זה. מחלוקת אחת: האם הלכה כחכמים או כרבי יהודה. כמה ראשונים פסקו כדעת חכמים, בהם: רי"ץ גיאת, רמב"ם[3], רז"ה ור' ישעיה. אולם דעת רוב הראשונים שהלכה כרבי יהודה, הואיל והגמרא דנה בשיטתו. אלא שבתוך דעת רבי יהודה קיימת מחלוקת בראשונים האם נוקטים להלכה כדעת האמורא הסובר שטעמו הוא משום שהסוכה אינה יציבה, או משום שהיא מסוככת על גבי דבר המקבל טומאה. רבים מהראשונים הנוקטים כרבי יהודה, סוברים שהטעם שנפסק להלכה הוא משום יציבות הסוכה, וממילא אין מקור להצריך שהסוכה תועמד על דבר שאינו מקבל טומאה או שגידולו מן הארץ. כך פסקו הרי"ף והרא"ש, כפי שכתב בשמם תרומת הדשן, ועוד. מאידך, ישנם ראשונים שפסקו כדברי האמורא שבאר את טעמו של רבי יהודה משום סיכוך על גבי דבר המקבל טומאה, כך כתבו הרמב"ן, הר"ן והריטב"א[4].

פסיקת ההלכה

על אף הכללים ההלכתיים 'ספק דרבנן לקולא', ו'הלך אחר הרוב' כמה מגדולי הפוסקים חששו לדעת מיעוט הראשונים שפסקו כרבי יהודה, וכטעם האוסר סמיכת הסוכה במיטה משום השענת הסכך על דבר המקבל טומאה. השולחן ערוך כתב[5]: ”יש להסתפק אם מותר להניח סולם על הגג כדי לסכך על גביו”. והוסיף הרמ"א שם: ”לכן אין לסכך עליו; ואפילו להניחו על הסכך להחזיקו - אסור. וה"ה בכל כלי המקבל טומאה, כגון ספסל וכסא, שמקבלין טומאת מדרס”. על פי פרשנות המגן אברהם (למסקנתו), סיבת ההסתייגות מהנחת סולמות על הסכך היא משום דין "מעמיד". מכאן שלפירושו יש לחשוש לדין 'מעמיד' ולהימנע מהשענת הסכך על דבר המקבל טומאה. וכך כתבו אחרונים נוספים כמו שולחן ערוך הרב, דרך החיים, חיי אדם ובגדי ישע[6].

מעמיד דמעמיד

דעת החזון איש[7], שע"פ הפוסקים שמעמיד פסול מעמיד דמעמיד גם פסול[8] (מה שמעמיד את המעמיד של הסכך), ולכן במצבים בהם המעמיד של הסכך נשען על דברים נוספים כדי לעמוד, גם ה'מעמיד דמעמיד' צריך להיות מחומר שאינו מקבל טומאה, שהרי אם יינטל אותו "מעמיד דמעמיד" מן הסוכה, הסכך לא יעמוד. נמצא שגם ה'מעמיד דמעמיד' הוא למעשה מעמיד של הסכך. לפי שיטתו, גם ברגים שבאמצעותם הדפנות המחזיקות את הסכך עומדות, צריכים להיות מחומר שאינו מקבל טומאה ושגידולו מן הארץ. אמנם לאחר שמבנה הסוכה יכול לעמוד ברוח מצויה, מותר לחזקו אף בדברים שנאסר לסכך בהם[9].

אמנם גם לשיטת החזון איש, רק חומרים הפסולים לסיכוך מן התורה פסולים לשימוש כ'מעמיד דמעמיד', אך חומרים שפסולם מדברי חכמים כמו קורות עץ רחבות, או חוטי פשתן (לא שזור) - מותרים בשימוש לצורך כך.

מנגד, הרב שלמה זלמן אוירבך[10] ופוסקים נוספים[11] הוכיחו מדברי הפוסקים הראשונים[12] והאחרונים[13] שאין לחשוש לדברי החזון איש, וכך רווח המנהג להשתמש במסמרים לבנין הסוכה[14]. אמנם ישנם (במיוחד מקרב אנשי חוג חזון איש) המקפידים אף על 'מעמיד דמעמיד' כשיטת החזון איש.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משנה, מסכת סוכה, פרק ב', משנה ב'
  2. ^ משנה ברורה, סימן תרכ"ט, סעיף קטן כ"ב
  3. ^ בפירוש המשניות על המשנה, מסכת סוכה, פרק ב', משנה ב'
  4. ^ בפירושם על הגמרא בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"א עמוד ב'
  5. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכ"ט, סעיף ז'
  6. ^ שער הציון סי' תרכ"ט, סעיף קטן מ"א.
  7. ^ חזון איש אורח חיים סימן קמ"ג ס"ק ב
  8. ^ אמנם אף לדעתו, בדיעבד הסוכה כשרה ומותר לברך על ישיבתה.
  9. ^ חזון איש שם.
  10. ^ הליכות שלמה סוכות דף קל"ד
  11. ^ הרב עובדיה יוסף שו"ת יביע אומר חלק י' סימן מו. הרב מרדכי יעקב ברייש, שו"ת חלקת יעקב חלק ג' סימן קכז
  12. ^ מאירי סוכה דף כג. רבינו ניסים דף כב ע"ב
  13. ^ בהם: מגן אברהם סי' תרכ"ט, סק"ט. פמ"ג אשל אברהם תרכ"ט, ט'. משנה ברורה, סימן תרכ"ט, סעיף קטן כ"ו
  14. ^ הרב משה שטרנבוך מועדים וזמנים חלק א', סוכה - סימן פ"ב
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מניח תבנית זו מצהיר על היותו בעל הזכויות
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה
ולמרות שקיים טקסט זהה או דומה בוויקיפדיה.