רבי ראובן בן אצטרובילי
| מקום קבורה | עראבה או עלמא |
|---|---|
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| תקופת הפעילות | הדור הרביעי של התנאים |
| בני דורו | רבי יהודה בן בבא, רבי שמעון בר יוחאי |
רבי ראובן בן אצטרובילי היה תנא בדור הרביעי.
ביוגרפיה
הגמרא מספרת[1] שבימיו גזרה מלכות רומי שלא ישמרו את השבת, ושלא ימולו את בניהם, ושלא יטבלו במקוה רבי ראובן בן איצטרובלי וסיפר שערותיו כמנהג הגוים כדי להסתיר את יהדותו, אמר להם מי שיש לו אויב יעני או יעשיר? אמרו לו יעני, אמר להם אם כן לא יעשו מלאכה בשבת כדי שיענו, אמרו טוב אמרת ובטלו את הגזירה. חזר ואמר להם: מי שיש לו אויב יכחיש או יבריא? אמרו לו יכחיש. אמר להם אם כן ימולו בניהם לשמונה ימים ויכחישו, אמרו טוב אמרת ובטלוה, חזר ואמר להם מי שיש לו אויב ירבה או יתמעט אמרו לו יתמעט, אמר להם אם כן לא יבעלו נדות אמרו טוב אמרת ובטלוה. בסוף הכירו בו שהוא יהודי והחזירו את הגזירות, אמרו החכמים מי ילך ויבטל הגזרות ילך רבי שמעון בן יוחאי שהוא מלומד בנסים והלך וביטל את הגזירות בדרך נס.
עוד מסופר, שכשהוציאו את רבי יהודה בן בבא להריגה ביקש ממנו רבי ראובן שיהרגוהו במקומו, אמר לו רבי יהודה, ראובן אחי, ומה אם גזירת מלך בשר ודם אין אנו יכולים לבטלה, גזירת מלך מלכי המלכים הקב"ה מי יכול לבטל?![2].
היו לו שני בנים שהיו תלמידיו של רבי יהודה הנשיא, פעם אחת ראה רבי למלאך המוות שעומד מעליהם וחורק את שיניו. אמר להם רבי יהודה הנשיא, שיגלו לדרום ארץ ישראל, מפני שגלות מכפרת עון. וכן עשו ונפטרו שם. אמרו על כך חכמים "רגליו של אדם ערבים עליו והם מוליכים אותו למקום ששם צריך למות"[3].
במסורת החסידית מסופר, שפעם עמד רבי מנחם מנדל מרימנוב עם תלמידיו וראו ענן גדול שעבר בשמים, אמר להם שכידוע כל מצוה יש לה היכל מיוחד בשמים, ורבי ראובן הלך ונתעלה מהיכל להיכל עד שהגיע להיכל של מצות 'לא תקיפו פאת ראשכם', ולא נתנו לו להיכנס שם כיון שעבר על מצוה זו בשעה שהסתפר כנהג הגויים, אך הוא טען שעשה זאת בשביל הצלת כלל ישראל, ויצא הפסק מבית דין של מעלה שצריך לעבור עוד פעם בעולם הזה כדי לתקן שמץ עון זה ואז יזכה להיכנס לאותו ההיכל, וזה היה הענן שראינו[4].
קבורתו
ספרים רבים הזכירו את מקום קבורתו בכפר עראבה[5][6], בריחוק קצת מקברו של רבי חנינא בן דוסא.
כיום מקובל לציין את מקום קבורתו במרכז בית הקברות המוסלמי בעראבה, וכינויו המקומי "נבי רובין". אולם במפות ישנות אין אזכור לקבר זה, וייתכן כי מדובר במסורת חדשה, בעקבות ציון הקבר כקברו של "ראובן" אלמוני. שלילת זיהוי האתר כמקום קבורתו מתחזקת בשל תיאורים קדומים של קברו בתוך בית הקברות היהודי בעראבה[7], או תיאורים המרחיקים את מקום קבורתו בצד הנגדי לקברו של רבי חנינא בן דוסא[8], או הממקמים אותו בתוך שדה תפוחים[9].
לעומת זאת, באיגרת ר' שלמה בן ר' שמעון דוראן וכן בספר "טוב ירושלים"[10] ציינו את מקום קבורתו בכפר עלמא:
עלמא… שם קבר רבי אלעזר בן ערך מאבן שיש ומכסה מאבן גדולה עליו… ורבי אלעזר בן עזריה וחוני המעגל ורבי יוסי הגלילי ורבי אליעזר בן הורקנוס ורבי ראובן האצטרובלי ורבי יהודה בן תימא ורבי יוסי הכהן.
אמרותיו
- אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי, מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים - מה' אשה לאיש, מן התורה דכתיב[11] ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר, מן הנביאים דכתיב[12] ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא, מן הכתובים דכתיב[13] בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת[14].
- אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי, ואמרי לה במתניתא תנא א"ר ראובן בן אצטרובילי, אין אדם נחשד בדבר אלא אם כן עשאו, ואם לא עשה כולו עשה מקצתו, ואם לא עשה מקצתו הרהר בלבו לעשותו, ואם לא הרהר בלבו לעשותו ראה אחרים שעשו ושמח[15].
- רבי ראובן בן אצטרובלי אומר, היאך מתרחק אדם מיצר הרע שבמעיו, לפי שטיפה ראשונה שאדם מטיל באישה הוא יצר הרע. ויצר הרע אינו שרוי אלא על מפתחי הלב, שנאמר[16] "לפתח חטאת רובץ". אמר לו לאדם בשעה שהתינוק מוטל בעריסה האיש מבקש להורגך, הוא רוצה שיתלוש ממנו בשערו. תינוק מוטל בעריסה הניח ידו על גבי נחש או על גבי עקרב ועקצתו, לא גרם לו אלא יצר הרע שבמעיו. הניח ידו על גבי גחלים ונכוה, לא גרם לו אלא יצר הרע שבמעיו, לפי שיצר הרע זורקו בבת ראש. אבל בוא וראה בגדי או בטלה, כיון שהוא רואה את הבאר, הוא חוזר לאחוריו, לפי שאין יצר הרע בבהמה[17].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי ראובן בן אצטרובילי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמוד 1038, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף י"ז עמוד ב'.
- ^ מדרש עשרה הרוגי מלכות ד"ה ואחריו ובספר חסידים סימן תרצ"ח כתב שרצה להחליף את רבי עקיבא
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ט', הלכה ג'.
- ^ גמרא 'מתיבתא' בהוצאת עוז והדר מסכת מעילה דף יח.
- ^ הוראות הגעה באתר טלחופש.
- ^ המקורות ואמרותיו.
- ^ כמוזכר ברשימת קברים לנוסע אלמוני מקנדיאה "רחוק מהבית מעט יש בית החיים כלליים לכל היהודים, ושם המצבה מראובן".
- ^ כמופיע בספר תוצאות ארץ ישראל סימן א' "משם הזכנו ערבא שם ר' חנינא בן דוסא ואשתו במערה אחת ומצד אחר מן העיר שם ר' ראובן האיצרובילי
- ^ "יחוס האבות" עמוד 220 - "וקרוב לשם קבר ר' ראובן האיצטרובלי ז"ל בתוך שדה של תפוחים".
- ^ ר' אשר אנשיל גרינואלד, "טוב ירושלים" פרק מא.
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ב'.
- ^ ספר שופטים, פרק י"ד, פסוק ד'.
- ^ ספר משלי, פרק י"ט, פסוק י"ד.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף י"ח עמוד ב'
- ^ שם
- ^ ספר בראשית, פרק ד', פסוק ז'.
- ^ אבות דרבי נתן פרק טז הלכה ג.