עריסה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עריסה

עריסה היא רהיט קטן המשמש לשכיבה של התינוק בחודשי חייו הראשונים, בעת שהוא ישן ובעת שהוא ער. העריסה גדולה אך במעט מגופו של התינוק, אך די בכך לתינוק, בתקופה שבה אינו מניע את גופו. העריסה היא לעיתים רהיט יציב, העומד במקום קבוע, אך פעמים רבות משמשת העריסה להעברה של התינוק ממקום למקום, בעוד שלשהייתו הקבועה משמשת מיטת תינוק.

לעיתים מעוצבת העריסה כך שקל לנענע אותה, תנועה שנועדה לסייע בהרגעת התינוק.

העריסה בחז"ל

במדרש רבה מסופר שהילד הראשון שנצרך לעריסה היה יצחק אבינו. "אמר רבי לוי לא נדנדה עריסה תחלה אלא בביתו של אברהם אבינו"[1].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22323850עריסה