חוני המעגל
חוֹנִי הַמְעַגֵּל היה תנא צדיק אשר מסופר עליו בחז"ל, כי היה בעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח מן המאה השביעית לאלף הרביעי.
נאמר במשנה, מסכת תענית, פרק ג', משנה ח', כי לחוני המעגל היה כח התפילה וכי תפילותיו התקיימו. בתלמוד הבבלי[1] מצוינת גם גדלותו בתורה, ונכתב שהוא היה בעל הסבר בהיר, ושהיה מתרץ כל קושיה שהקשו לו בבית המדרש.
הורדת גשם בעזרת ברכות הקדוש ברוך הוא
נאמר במשנה, מסכת תענית, פרק ג', משנה ח', כי חוני נתבקש להתפלל כדי שירדו גשמים, ובמקרה אחד שבו לא נענתה תפילתו לגשמים בשנת בצורת, הקיף עצמו במעגל, ונשבע שלא יצא מתוכו עד שירד הגשם. אז החל לרדת גשם שוטף, ופנו אליו על מנת שיתפלל להפסקת הגשמים. שמעון בן שטח המשיל על חוני את המשל על בן המלך המפונק המטריד את אביו בבקשות שונות וקטנות (כגון אגוזים, שקדים, אפרסקים ורימונים), וכי עליו נאמר הפסוק "ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך" (ספר משלי, פרק כ"ג, פסוק כ"ה).
גרסה מורחבת של הסיפור מופיעה בתלמוד הבבלי[1]:
- פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים. שלחו לחוני המעגל: "התפלל וירדו גשמים". התפלל ולא ירדו גשמים. עג עוגה (מעגל) ועמד בתוכה כדרך שעשה חבקוק הנביא שנאמר (חבקוק ב) "על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור וגו'". אמר לפניו: "רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך. נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך". התחילו גשמים מנטפין. אמרו לו תלמידיו: "רבי, ראינוך ולא נמות; כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך" אמר: "לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות". ירדו בזעף עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג. אמרו לו תלמידיו: "רבי, ראינוך ולא נמות; כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם". אמר לפניו: "לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה". ירדו כתיקנן עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים. אמרו לו: "רבי, כשם שהתפללת שירדו כך התפלל וילכו להם". אמר להם: "כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה, אעפ"כ הביאו לי פר הודאה" (פר כקרבן תודה על נס ירידת הגשמים לאחר הבצורת. הודאה מלשון ווידוי, על עוון בקשת הפסקת הגשמים הנתפסת ככפיית טובה). הביאו לו פר הודאה. סמך שתי ידיו עליו ואמר לפניו: "רבש"ע, עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות. כעסת עליהם - אינן יכולין לעמוד, השפעת עליהם טובה - אינן יכולין לעמוד. יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם". מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות.
סיפורו של חוני הינו אחד המקורות לאמונה בכוחו של הצדיק. על פי התלמוד הבבלי[1] "תנו רבנן: מה שלחו בני לשכת הגזית לחוני המעגל? 'ותגזר אומר ויקם לך, ועל דרכיך נגה אור' (ספר איוב, פרק כ"ב, פסוק כ"ח). ותגזר אומר - אתה גזרת מלמטה והקדוש ברוך הוא מקיים מאמרך מלמעלה". מכאן למדו שצדיק גוזר והקב"ה מקיים. עם זאת, יש בחז"ל גם נימת בקורת על חוני - 'שלח לו שמעון בן שטח אילמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי.' כיוון שאין ראוי לאדם להתבטא בצורה שכזו כלפי הקב"ה. ('נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן')
פטירתו של חוני המעגל
באשר לסופו של חוני, קיים סיפור המופיע בתלמוד הבבלי [1], לפיה כאשר הלך חוני בדרך ראה אדם נוטע חרוב, ושאל אותו מדוע הוא עושה כן, שכן החרוב יישא פרי רק בעוד שבעים שנה. האדם אמר שהוא נוטע את החרובים לדורות הבאים, והוסיף הזקן את האמרה המפורסמת: "כשם שנטעו אבותי לי, אטע אני לבני". ישב חוני, התנמנם והתעורר כעבור שבעים שנה. כאשר קם משנתו, מצא את נכדו של הזקן כשהוא לוקט מפירות החרוב. משנכנס לבית המדרש, אמרו החכמים שהמאמרים מיושבים וברורים משל היה פה חוני המעגל שהיה מיישב ומברר את הדברים בזמנו. כאשר אמר להם כי הוא חוני, איש לא האמין לו, ומרוב צער, התפלל חוני וביקש שימות, ואכן הוא מת. בעקבות כך, טבע רבא את האימרה "או חברותא או מיתותא". (או חבר או מיתה).
לפי התלמוד הירושלמי (תענית פ"ג ה"ט) מאורע זה אירע לחוני המעגל הקדום, אבי אביו של חוני המעגל, שהתפלל על הגשמים, ושבעים השנים בהם הוא נם היו שבעים שנות הגלות, הוא נרדם חבוי במערה - אליה נכנס להתגונן מגשמים - סמוך לחורבן הבית הראשון והקיץ לאחר בנין הבית השני. לנוסח זה כאשר טען שהוא חוני, אמרו לו שידוע, שכאשר חוני היה נכנס לעזרה בבית המקדש הייתה העזרה מאירה, נכנס לכן לעזרה והיא אכן האירה, ואז קרא על עצמו את הכתוב בתהילים (קכו א): "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".
גרסה אחרת לסופו של חוני, עולה מן הספר "קדמוניות היהודים" שכתב ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו. על פי גרסה זו, בעת הסכסוך בין המתמודדים על ירושת בית חשמונאי, אריסטובולוס השני והורקנוס השני, צר הורקנוס, יחד עם בן בריתו חרתת מלך הנבטים על ירושלים. הדבר היה בימי הפסח של שנת ג'תרצ"ח. בעיר הנצורה שהו המלך אריסטובולוס ועמו הכהנים. במהלך המצור נתפס חוני על ידי הצרים, ומכיוון שהיה ידוע כי תפילתו נענית, נדרש להתפלל לאובדנם של הנצורים. משסירב, וביקש מה' כי לא יביא על הנצורים מה שמבקשים עליהם הצרים, העלה עליו את חמת הצרים, ואלה המיתוהו בסקילה[2].
על אף שמותו של חוני, על פי מקור זה, היה בסמוך לירושלים, הרי שהמסורת מראה את מקום קברו בגליל דווקא, בסמוך לחצור הגלילית, במקום שבו היה קיים כפר ערבי בשם פרעם. ליד הקבר נובע מעיין הקרוי על שמו "עין חוני".
התלמוד מספר כי גם נכדיו של חוני, אבא חלקיה וחנן הנחבא, היו צדיקים שתפילתם נשמעת בעת עצירת גשמים, שאותה ניצלו בני דורם כדי שיתפללו עליהם.
קברו של חוני המעגל
קבר המיוחס לחוני המעגל נמצא בסמוך לחצור הגלילית. במשך השנים התפתחה אגדה שלמה סביב מערת חוני המעגל וכיום מקובל לחשוב כי חוני המעגל עצמו קבור שם וגם נכדיו שהורידו גשמים בתפילתם: חנן הנחבא ואבא חלקיה.
כיום האתר פתוח למבקרים הרוצים להתפלל בקברו ולהדליק נרות במערה.
כינויו של חוני המעגל
על-פי רש"י[3], חוני המעגל נקרא כך על שם העוגה (המעגל). בסדר הדורות[4] נכתב בשם רב צמח גאון, שכינוי זה הוא על שם עיר מגוריו 'מגלו'. המלאכת שלמה[5] מביא דעה שנקרא בשם זה על שם מקצועו בהחלקת גגות באמצעות מעגילה.[6]
לקריאה נוספת
- יהודה לייב פישמן מימון (עורך), "279300", יחוסי תנאים ואמוראים, ירושלים, תשכ"ג 1963, עמודים רל"ח-ר"מ
- בנימין לאו, "עבדים ובנים: על עולמו של חוני המעגל ועולמם של עבדי ה'", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 71-62.
- אודי צמח, "שלושה סיפורי ביקורת על המתווך - השוואה בין משה, אליהו וחוני המעגל", האתר של אודי צמח.
- ורד טוהר, "חוני המעגל מוריד גשמים", בתוך: יואב אלשטיין ואבידב ליפסקר-אלבק (עורכים), אנציקלופדיה של הסיפור היהודי: סיפור עוקב סיפור, כרך ג', רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תשע"ג, עמ' 29 - 64.
קישורים חיצוניים
- רשימת מאמרים על חוני המעגל באתר רמב"י
- הרב אהרן הימן, "חוני המעגל", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמודים 413-412, באתר היברובוקס
- ישראל רוזנסון, מעשה חוני המעגל בהלכה ובהשקפה, באתר "דעת"
- נילי בן-ארי, חוני המעגל, באתר "דעת".
- מנחם הירשמן, מוקדי קדושה משתנים: חוני ונכדיו, באתר "פשיטא".
- חוני המעגל, דיון בסיפור באתר "פשיטא".
- סרטון חוני המעגל מהופעה בית ספרית בנושא איכות הסביבה, בי"ס שדי חמד אמי"ת מעלה אדומים.
- שיעורים על חוני המעגל, באתר ישיבה.
- אבי רט ובני לאו, מדברים חכמים- חוני המעגל, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית"
- דותן גורן, מערת חוני המעגל כאתר עלייה לרגל בעת עצירת גשמים, באתר "אימגו"
- חוני המעגל, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ מאיר.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ג עמוד א'
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, יד, ב, א (21-24)
- ^ רש"י, מסכת מנחות, דף צ"ד עמוד ב', ד"ה דעגיל להו מיעגל
- ^ חלק ב' תנאים ואמוראים אות ח'
- ^ משנה, מסכת תענית, פרק ג', משנה ח'
- ^ ראו פירושו משנה, מסכת מכות, פרק ב', משנה א', בשם הר"ר יהוסף: ”כמנהג ארץ ישראל שלוקחין אבן גדולה ומוליכין אותה על הגג הנה והנה כדי להחליק את הגג שלא ירדו הגשמים לבית ופעמים דוחפים אותה לפניו ופעמים מושכין אותה אליו”.
